##כתב תביעה לדוגמא## ## סוג התביעה: ## ___ ## הסעד המבוקש: ## ___ ## אגרה: ## ___ ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## ____[לא] ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים הינם בני משפחת _________, תושבי _________, אשר רכשו חבילת נופש מהנתבעת. פרטיהם המלאים של התובעים יפורטו בנספח א' לכתב תביעה זה. 2. הנתבעת הינה חברת "השטיח המעופף בע"מ", ח.פ. _________, חברה העוסקת בשיווק ומכירת חבילות נופש וטיולים בארץ ובעולם. כתובתה הרשומה הינה _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 50,000 ₪, בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת החוזה, חוסר תום הלב במשא ומתן, עוגמת הנפש, אובדן הנאה מהחופשה, והוצאות נוספות שנגרמו להם. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט של התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ, וזאת מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצויים בגין עוגמת נפש והפסד הנאה מהחופשה, בסכום שייקבע על ידי בית המשפט, בהתחשב במכלול הנסיבות ובחומרת ההפרות. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. בחודש _________ 2023, רכשו התובעים, בני משפחת _________, חבילת נופש מאת הנתבעת, חברת "השטיח המעופף בע"מ", עבור 6 מבוגרים ו-2 ילדים. חבילת הנופש כללה שהות במלון "נווה שלווה" בחו"ל, טיסות ואירוח מלא. 7. חבילת הנופש הוזמנה כחודשיים לפני מועד החופשה המתוכנן, על מנת לאפשר לתובעים לבצע את כל הסידורים הנדרשים לקראת יציאה משותפת של משפחה מורחבת. 8. כיומיים בלבד לפני מועד הטיסה המתוכנן, יצרו נציגי הנתבעת קשר עם התובעים והודיעו להם כי עקב תפוסה מלאה במלון "נווה שלווה" שהוזמן, ייאלצו התובעים ללון באתר חלופי. 9. התובעים סירבו להצעה זו וביקשו לבטל את העסקה ולקבל את כספם בחזרה, אך הנתבעת סירבה בתוקף לבטל את העסקה וטענה כי תספק שהות באתר חלופי שיענה על צרכיהם ואף יעלה עליו. 10. בלית ברירה, ולאור סירוב הנתבעת לבטל את העסקה, נסעו התובעים לאתר החלופי, מלון "מדר ריזונט". 11. בהגיעם למלון "מדר ריזונט", התחוור לתובעים כי האתר מצוי בשלבי בנייה מתקדמים, וכי רעש בלתי נסבל נשמע לאורך כל שעות היממה, דבר שפגע באופן חמור בהנאתם מהחופשה. 12. בנוסף, התברר כי מתקנים רבים שהובטחו בחבילת הנופש המקורית, כגון חדר כושר, בריכה מקורה ומגרשי טניס, לא פעלו או לא היו קיימים כלל במלון החלופי, וכי המלון לא היה ממוקם על שפת הים כפי שהובטח. 13. עבודות הבנייה במלון החלופי חייבו השגחה מתמדת על הילדים, דבר שהגביל את חופש הפעולה של התובעים ופגע ביכולתם ליהנות מהחופשה. 14. יתרה מכך, טיסתם חזרה של התובעים התעכבה ב-12 שעות, בניגוד למוסכם, עיכוב שגרם לתובעים תשלום נוסף עבור יום שהות נוסף במלון החלופי, וכן עוגמת נפש רבה. 15. עילת התביעה נולדה עם הפרת החוזה על ידי הנתבעת, אי-גילוי נאות, והתנהלות בחוסר תום לב, אשר התרחשו בסמוך למועד החופשה המתוכנן ובמהלכה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 16. סכום התביעה, העומד על 50,000 ₪, מקנה סמכות עניינית לבית משפט השלום. 17. מקום מגוריהם של התובעים, _________, ומקום עסקה של הנתבעת, _________, מקנים סמכות מקומית לבית משפט השלום ב_________. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת תום הלב במשא ומתן ## 18. הנתבעת הפרה באופן בוטה את חובת תום הלב המוטלת עליה מכוח סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, בכך שלא גילתה לתובעים פרטים מהותיים אודות המלון החלופי, לרבות העובדה שמדובר במלון חדש הנמצא בשלבי הרצה ובנייה פעילה. 19. התנהלות הנתבעת, אשר כללה הסתרת מידע קריטי אודות מצבו הפיזי והתפעולי של המלון החלופי, מנעה מהתובעים לקבל החלטה מושכלת ומבוססת על נתונים מלאים ואמיתיים, ובכך פגעה בזכותם למשא ומתן הוגן ושקוף. 20. הנתבעת לא פעלה בדרך מקובלת ובתום לב כאשר הציגה את המלון החלופי כעדיף על המלון המקורי, מבלי לציין את הליקויים המהותיים הקיימים בו, ובכך יצרה מצג שווא שהטעה את התובעים וגרם להם להסכים לשינוי. 21. חובת הגילוי האקטיבית של הנתבעת כללה את הצורך ליידע את התובעים על כך שהיא מעולם לא עבדה עם המלון החלופי ואינה מכירה את טיבו, מיקומו או השירותים הניתנים בו, מידע שהיה קריטי להחלטת התובעים. 22. הנתבעת ניצלה את פערי המידע והכוחות בינה לבין התובעים, אשר היו תלויים בה לצורך קבלת מידע אמין, על מנת להשיג יתרון בלתי הוגן ולכפות עליהם שהות במלון שאינו עומד בסטנדרטים שהובטחו. ## הפרת חוזה יסודית ## 23. הנתבעת הפרה את החוזה שנכרת עם התובעים הפרה יסודית, בכך שלא סיפקה את חבילת הנופש שהוזמנה במלון המקורי, ולא סיפקה חלופה הולמת העונה על התנאים וההבטחות שניתנו בעת ההזמנה. 24. אי-אספקת מתקנים חיוניים שהובטחו, כגון חדר כושר, בריכה מקורה ומגרשי טניס, וכן אי-מיקום המלון על שפת הים, מהווים הפרה מהותית של תנאי החוזה ופוגעים באופן ישיר בציפיות התובעים מהחופשה. 25. העובדה שהמלון החלופי היה בשלבי בנייה וסבל מרעש בלתי נסבל לאורך כל שעות היממה, מהווה הפרה יסודית של התחייבות הנתבעת לספק חופשה מהנה ורגועה, ופוגעת באופן בלתי הפיך בחוויית הנופש. 26. עיכוב הטיסה חזרה ב-12 שעות, בניגוד למוסכם, מהווה אף הוא הפרה יסודית של החוזה, שכן הוא גרם לתובעים נזקים כספיים ועוגמת נפש רבה, ופגע בתכנון זמנם. 27. סירוב הנתבעת לבטל את העסקה ולהחזיר את כספם של התובעים, למרות השינויים המהותיים בתנאי החופשה, מהווה הפרה נוספת של חובותיה החוזיות ופוגע בזכותם של התובעים לסעד. ## הטעיה ומצגי שווא ## 28. הנתבעת הציגה בפני התובעים מצגי שווא והטעיה מכוונת כאשר טענה כי המלון החלופי יענה על צרכיהם ואף יעלה על המלון המקורי, בעוד שידעה או הייתה צריכה לדעת על הליקויים המהותיים בו. 29. אי-גילוי העובדה שהמלון החלופי נמצא בשלבי בנייה וסובל מרעש מתמיד, מהווה הטעיה אקטיבית מצד הנתבעת, שכן מידע זה היה משנה באופן מהותי את החלטת התובעים. 30. הנתבעת הטעתה את התובעים בכך שלא ציינה כי מתקנים חיוניים שהובטחו בחבילת הנופש המקורית אינם קיימים או אינם פעילים במלון החלופי, ובכך יצרה רושם מוטעה לגבי איכות החופשה. 31. ההתבססות של הנתבעת על פרסומי המלון בלבד, ללא בדיקה עצמאית של טיבו, מהווה רשלנות והטעיה, שכן היא הציגה מידע שגוי או חלקי כאמת מוחלטת בפני לקוחותיה. 32. הנתבעת לא עמדה בחובתה לספק מידע אמין ומדויק אודות המוצר שהיא משווקת, ובכך גרמה לתובעים להסתמך על נתונים שגויים ולקבל החלטה שגויה שהסבה להם נזק. ## רשלנות מקצועית ## 33. הנתבעת התרשלה במילוי חובותיה המקצועיות כחברת תיירות, בכך שלא בדקה את טיב המלון החלופי לפני שהציעה אותו לתובעים, ובכך חשפה אותם לחוויה שלילית ופגומה. 34. חברת תיירות סבירה וזהירה הייתה בודקת באופן יסודי את המלונות שהיא משווקת, ובמיוחד מלונות חדשים או חלופיים, על מנת לוודא שהם עומדים בסטנדרטים שהובטחו ללקוחותיה. 35. התרשלות הנתבעת באה לידי ביטוי גם באי-הצגת מסמכים התומכים בטענתה כי המלון המקורי סירב להחזיר את כספי ההזמנה, דבר המעיד על חוסר מקצועיות וחוסר שקיפות. 36. הנתבעת לא נקטה באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע את הנזקים שנגרמו לתובעים, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי לקוחותיה. 37. התנהלות הנתבעת, אשר בחרה לעבוד עם מלונות המסרבים להחזיר כספים ללקוחות שנדחו עקב תפוסת יתר, מעידה על רשלנות חמורה ועל העדפת רווחים על פני טובת הלקוח. ## עוגמת נפש והפסד הנאה ## 38. התובעים סבלו מעוגמת נפש רבה, תסכול ואכזבה עמוקה כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, השינויים הבלתי צפויים, והליקויים החמורים במלון החלופי. 39. החופשה, שאמורה הייתה להיות חוויה מהנה ומרגיעה עבור כל בני המשפחה, הפכה לסיוט מתמשך של רעש, אי-נוחות, והצורך בהשגחה מתמדת על הילדים. 40. אובדן ההנאה מהחופשה, אשר תוכננה בקפידה מראש וכללה ציפיות גבוהות, מהווה נזק בלתי ממוני משמעותי המצדיק פיצוי הולם. 41. העיכוב בטיסה חזרה, שגרם לתובעים לשהות יום נוסף במלון הלקוי ולשלם על כך, הוסיף לעוגמת הנפש ולתחושת המרמור והאכזבה. 42. הנתבעת אחראית באופן ישיר לנזקי עוגמת הנפש והפסד ההנאה שנגרמו לתובעים, שכן אלו נבעו ישירות מהפרותיה והתנהלותה הלקויה. ## תנאי מקפח בחוזה אחיד ## 43. ככל שהנתבעת תטען כי תנאי כללי כלשהו בהסכם מאפשר לה לשנות את תנאי ההזמנה של לקוח יומיים לפני הנסיעה ולהעבירו למלון אחר הנמצא בהרצה, הרי שתנאי זה הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד. 44. תנאי המאפשר לנתבעת לשנות באופן חד צדדי ודרסטי את מהות השירות סמוך למועד קבלתו, תוך פגיעה מהותית בציפיות הלקוח, הינו תנאי בלתי סביר ובלתי הוגן. 45. תנאי מקפח בחוזה אחיד, כהגדרתו בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, דינו להתבטל, ואין בכוחו לגרוע מזכויות התובעים לפיצויים. 46. הנתבעת ניסתה להתנער מאחריותה באמצעות תנאים כלליים דרקוניים, אשר נועדו להגן עליה מפני הפרותיה שלה, וזאת על חשבון זכויות הצרכנים. 47. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי כל תנאי המאפשר לנתבעת לבצע שינויים כה מהותיים סמוך למועד החופשה, הינו תנאי מקפח ודינו בטלות. ## אי-עמידה בנטל ההוכחה ## 48. הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי פעלה בתום לב וכי לא הפרה את החוזה, ובפרט לא הציגה כל מסמך התומך בטענתה כי המלון המקורי סירב להחזיר את כספי ההזמנה. 49. טענות הנתבעת בדבר תנאים כלליים להזמנות, אשר לטענתה היו חלק מהותי מהעסקה, לא הוכחו, שכן לא נמצא כל אזכור לציטוטים הנרחבים שהציגה בנספחים שהוגשו. 50. אי-הצגת מסמכים רלוונטיים ואי-הוכחת טענות מהותיות, פועלים לחובת הנתבעת ומחזקים את טענות התובעים בדבר הפרת חוזה וחוסר תום לב. 51. הנתבעת לא הוכיחה כי המלון החלופי אכן מדורג טוב לאין שיעור מהמלון שסופק תחילה, וכי הוא עונה על הצרכים והציפיות של התובעים. 52. הנטל להוכיח כי השינוי במלון היה מוצדק וכי החלופה הייתה הולמת, מוטל על הנתבעת, והיא לא עמדה בנטל זה. ## אחריות הנתבעת כספק שירותי תיירות ## 53. הנתבעת, כספקית שירותי תיירות, נושאת באחריות מוגברת כלפי לקוחותיה, ועליה לוודא כי השירותים שהיא משווקת עומדים בסטנדרטים שהובטחו. 54. חובתה של הנתבעת אינה מסתכמת בהעברת הזמנה בלבד, אלא כוללת אחריות מלאה על טיב השירותים המסופקים, ובפרט כאשר מדובר בשינויים מהותיים. 55. הנתבעת אינה יכולה להתנער מאחריותה בטענה כי המלון הוא זה שסירב לבטל את ההזמנה, שכן היא זו שבחרה לעבוד עם אותו מלון ועליה לשאת בתוצאות בחירותיה. 56. על הנתבעת, כגורם המקצועי והמנוסה בתחום התיירות, לבחור בקפידה את ספקיה ולוודא שהם עומדים בהתחייבויותיהם, וכי הם אינם פוגעים בלקוחותיה. 57. הנתבעת אחראית כלפי התובעים גם בגין מעשי ומחדלי ספקיה, ובפרט כאשר היא זו שבחרה את הספקים וקיבלה מהם תמורה. ## נזקים ממוניים ## 58. התובעים נאלצו לשלם תשלום נוסף עבור יום שהות נוסף במלון החלופי, בסך של _________ ₪, כתוצאה מעיכוב הטיסה חזרה. 59. התובעים נשאו בהוצאות נוספות בלתי צפויות כתוצאה מהליקויים במלון החלופי, כגון רכישת ציוד או שירותים שלא היו זמינים במלון. 60. אובדן ימי עבודה או ימי חופשה נוספים כתוצאה מהעיכוב בטיסה, מהווה נזק ממוני ישיר שנגרם לתובעים. 61. התובעים זכאים להחזר מלא של עלות חבילת הנופש, או לפחות לחלק יחסי ממנה, בהתחשב בפער המשמעותי בין השירות שהובטח לשירות שסופק בפועל. 62. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצויים בגין כלל הנזקים הממוניים שנגרמו להם, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. ## נזקים בלתי ממוניים ## 63. מעבר לעוגמת הנפש והפסד ההנאה, התובעים סבלו גם ממתח נפשי, דאגה ותסכול עקב אי-הוודאות והשינויים התכופים בתנאי החופשה. 64. הפגיעה בציפיות התובעים לחופשה משפחתית מהנה ורגועה, מהווה נזק בלתי ממוני משמעותי, שכן חופשה כזו היא אירוע מיוחד וחשוב עבור המשפחה. 65. התובעים חוו תחושת חוסר אונים וחוסר שליטה על מצבם, כאשר נכפו עליהם תנאים שלא הסכימו להם, ובכך נפגעה תחושת הביטחון והאמון שלהם. 66. הנתבעת אחראית לפצות את התובעים בגין כלל הנזקים הבלתי ממוניים שנגרמו להם, וזאת בהתאם לעקרונות הפסיקה בנושא. 67. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצויים הולמים בגין הנזקים הבלתי ממוניים, אשר ישקפו את חומרת הפגיעה ואת עוגמת הנפש שנגרמה. ## הפרת תקנות שירותי תיירות (גילוי נאות) ## 68. הנתבעת הפרה את הוראות תקנות שירותי תיירות (גילוי נאות), התשס"ג-2003, בכך שלא גילתה לתובעים את כל הפרטים המהותיים אודות המלון החלופי, ובפרט את העובדה שהוא בשלבי בנייה. 69. התקנות מחייבות את ספק השירות לגלות לצרכן את כל המידע הרלוונטי והמהותי אודות השירות, וזאת באופן ברור ומפורש, דבר שלא נעשה במקרה זה. 70. אי-גילוי נאות של פרטים מהותיים מהווה הפרה של חובה חקוקה, ומקים לתובעים עילת תביעה בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך. 71. הנתבעת לא עמדה בחובתה להציג בפני התובעים את התנאים הכלליים להזמנות באופן ברור ונגיש, ובפרט לא הוכיחה כי התובעים חתמו על טופס המאשר את קבלתם. 72. הפרת חובת הגילוי הנאות פגעה בזכותם של התובעים לדעת את כל הפרטים הרלוונטיים לפני קבלת החלטה, ובכך פגעה באוטונומיה שלהם. ## אחריות שילוחית וחוזית ## 73. הנתבעת נושאת באחריות שילוחית למעשי ומחדלי המלון החלופי, שכן היא זו שבחרה בו כספק שירות עבור לקוחותיה. 74. גם אם המלון החלופי הוא זה שגרם לנזקים, הרי שהנתבעת, כגורם המארגן והמשווק של חבילת הנופש, אחראית כלפי התובעים באופן ישיר. 75. הנתבעת לא יכולה להתנער מאחריותה בטענה כי המלון סירב לבטל את ההזמנה, שכן היא זו שצריכה לדאוג לאינטרסים של לקוחותיה מול ספקיה. 76. החוזה נכרת בין התובעים לבין הנתבעת, ולכן הנתבעת היא הצד החוזי האחראי כלפי התובעים לכל הפרה או נזק שנגרם. 77. הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה החוזיות לספק חופשה איכותית ומהנה, ולכן עליה לשאת במלוא האחריות לנזקים שנגרמו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן דוגמא לפסק דין בתביעה נגד השטיח המעופף## עובדות המקרה וטענות הצדדים בקצרה : מונחת בפני תביעה לתשלום סך של 50,000 ₪ שהוגשה בהליך של "סדר דין מהיר". התובעים, בני משפחה, רכשו חבילת נופש מאת חברת "השטיח המעופף" היא הנתבעת. חבילת הנופש הנדונה נרכשה כחודשיים טרם מועד החופשה, לצורך ביצוע סידורים רבים מאחר ודובר ביציאה משותפת של 6 מבוגרים ו 2 ילדים. כיומיים לפני מועד הטיסה יצרו נציגי הנתבעת קשר עם התובעים, והודיעו להם כי עקב תפוסה מלאה באתר שהוזמן על ידם, יצטרכו ללון באתר חלופי. התובעים סירבו להצעה, תוך בקשה לבטל את העיסקה ולקבל את כספם חזרה. חרף האמור, סירבה הנתבעת בתוקף לבטל את העיסקה וטענה בפניהם, כי תהא מוכנה ליתן שהות באתר חלופי אשר יענה על צרכיהם ואף יותר. משכך, ובלתי ברירה, נסעו התובעים לאתר החלופי. בהגיעם למקום, התחוור להם, כי האתר החלופי מצוי בשלבי בניה ובאתר רעש בלתי נסבל לאורך כל שעות היממה. נוסף על היות האתר בשלבי בנייה, טוענים התובעים, כי בניגוד לחבילת הנופש שהוזמנה, סיפקה הנתבעת חבילת נופש בניגוד למוסכם, קרי - מתקני במלון שהובטחו לא פעלו או לא היו קיימים, היה צורך בהשגחה על הילדים עקב עבודות הבניה, חדר הכושר במלון לא פעל, בריכה מקורה ומגרשי טניס לא היו קיימים, מתקן הנופש לא היה ממוקם על שפת הים, והכל בניגוד למוסכם. יתרה מכך, טיסתם של התובעים התעכבה ל- 12 שעות ובניגוד למוסכם. עיכוב שגרם לתובעים תשלום בעבור יום שהות נוסף באתר החלופי. מנגד טוענת הנתבעת, כי הזמנת התובעים את חבילת הנופש, התבצעה אך ורק בכפוף לתנאים הכלליים להזמנות אצל התובעת, המפורסמים על ידה ומובאים לידיעת כל לקוח כחובתה לעשות כן, מכח תקנות שירותי תיירות (גילוי נאות), התשס"ג -2003, אשר היו חלק מהותי ובלתי נפרד מתנאי העיסקה בין הצדדים. לטענת הנתבעת, חתמו על טופס לאישור פרטי הזמנה בו נכתב מפורשות, כי יתכנו מקרים בהם תיאלץ לשנות את המלון המוזמן ואין לנתבעת כל ידיעה מראש או אפשרות לערוך שינוי בנושא. מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי ההודעה שנמסרה לתובעים היא הודעה שנתקבלה מהמלון - בדבר אי יכולתו לכבד את הזמנת התובעים, על אף שאושרה על ידו, בשל רישום יתר שערך. לטענתה העיסקה לא בוטלה וזאת בשל העובדה שהמלון סרב לבטלה, ונתלה בזכותו בהתאם לכללי התיירות הבינלאומיים לקיים את התחייבותו מבלי לבטלה באמצעות אספקת מלון חלופי. בפועל, המלון החלופי שסופק מדורג טוב לאין שעור מהמלון שסופק תחילה, ולכן אין ממש בטענות התובעים. התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. דיון אין חולק כי בין הצדדים נכרת חוזה ולפיו תספק הנתבעת לתובעים חבילת נופש, ואין חולק כי נופש אכן סופק. גדר המחלוקת בתביעה זו, נעוצה בשאלה - האם הפרה הנתבעת את החוזה שנכרת ? ובמידה והפרה מה גובה הפיצויים להם זכאים התובעים ? חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, סעיף 12 , קובע : תום לב המשא ומתן - (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10,13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 2, יחולו בשינויים המחוייבים דין הוא וכך מורין, כי צד למשא ומתן חייב לגלות לצד שכנגד את כל המידע הרלוונטי המצוי בידו, גם אם אותו צד יכול היה לגלות בעצמו . הדברים מתייחסים לחובת גילוי אקטיבית של עובדות חשובות, אם גילוין מתחייב ממהות העסקה ומנסיבות המקרה (ראה ע"א 4839/92 גנז נ' כץ פ"ד מ"ח (4) 757,749). עלינו לבחון , אפוא, אם הפרה הנתבעת את חובת הגילוי כלפי התובעים. ממסכת הראיות והעדויות שנפרסה לפני עולה, כי הנתבעת נהגה כלפי הנתבעים בחוסר הגינות ובחוסר תום לב בעת ניהול משא ומתן ביניהם ומהטעמים הבאים: במשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה נשוא התביעה לא גילתה הנתבעת פרטים מהותיים אותם היתה צריכה לגלות. בינהם, העובדה שהמלון שהוחלף הינו מלון שזה עתה נפתח ומצוי בשלבי הרצה. בתצהירו של נציג הנתבעת, מר גירון רון, ציין מפורשות (בסעיף 12) כדלקמן : "הנתבעת לא עבדה עם מלון "מדר ריזונט" קודם לזמנים הרלוונטיים לתובענה זו, למרות שלמיטב ידיעתי באותה עת היו סוכנויות ישראליות אחרות שעשו זאת ומאוחר יותר אף הנתבעת עצמה ולכן לא היתה לה כל ידיעה לגביו מבלב פרסומיו. " מכך ניתן ללמוד, כי הנתבעת לא עבדה עם המלון נשוא התביעה מעולם וכל שידוע לנתבעת לגבי טיב החבילה אותה משווקת היא מצויה אך ורק בפרסומי המלון, ללא בדיקה לגבי טיבו. סבורני שעל חברות העוסקת בשיווק חבילות נופש ומשווקות אותם ללקוחותיהם, לבדוק את טיב המוצר לפני שיווק החבילה וזאת מכיוון שצריכות הן, בסופו של יום, לתת את המלצתן למוצר. במקרה הנדון, הנתבעת פעלה, בניגוד לתכלית אשר חוזים מהסוג הנדון אמורים להגשים תוך פעולה בחוסר תום לב בניהול משא ומתן. שביל הזהב ביישומו של עקרון תום הלב ימצא באיזון שבין מקורו האתי של העיקרון ובין צורכי המסחר. הליכה בשביל זה מכתיבה התנהגות ראויה בניהול עסקים. על פי עקרון תום הלב נדרשת התחשבות ברצון הספק למקסם את רווחיו, אך זאת ללא הזנחת האינטרסים של הלקוח. במקרה זה, הלכה הנתבעת "צעד אחד רחוק מדי" כשדאגה לאינטרס הרווחיות, על חשבון אינטרס הלקוח. שומה היה על הנתבעת, ערב ההפניה למלון החלופי לדווח לכל התובעים ובאופן אישי, כי נקלעה למצב ולפיו המלון שהוזמן נמצא בתפוסת יתר ומרגע זה ליתן לתובעים את ברירת המחדל - לבטל את החוזה או לחלופין לקבל את ההצעה למלון חלופי. לאחר מכן, לספק לנתבעים את כל הפרטים הרלוונטיים לגבי המלון החלופי קרי שמדובר היה במלון חדש בשלבי הרצה, שהנתבעת מעולם לא עבדה עם המלון הנ"ל ואינה מכירה את מיקומו ואת השירותים הניתנים על ידו. משלא עשתה כן , אין לה להלין אלא על עצמה. ההסבר שבפיה של הנתבעת, לפיו המלון - בתפוסת יתר - אינו מוכן להחזיר את כספי ההזמנה אינו מקובל עלי. לא הוצג כל מסמך התומך בטענה זו וגם אם היתה מוכחת, נראה שעל הנתבעת לברור היטב עם איזו מלונות עליה להיות בקשרי עסקים ולהזניח אלו אשר מסרבים להחזיר כספים של לקוחות אשר הזמינו חדר במלון ונדחו עקב תפוסת יתר. מכל מקום, אם אלו המלונות שהנתבעת בחרה לעבוד איתם, התובעים לא צריכים לסבול מכך. כמו כן, מצאתי לנכון להעלות נקודה נוספת - הנתבעת, ביססה את קו הגנתה, על טופס לאישור פרטי הזמנה, תנאים כללים להזמנות אצל הנתבעת ועוד. ( להם מפנה היא את בית המשפט השקם וערב לאורך כל הדרך) וביחוד ניתן דגש בסעיף 7 לסיכומיה, תוך ציטוטים והפניה לנספח א’ לכתב התביעה. מעיון בנספח א, לו מפנה התובעת, לא מצאתי כל איזכור לציטוטים הנרחבים של הנתבעת. לא זאת בלבד, מעיון בכל הנספחים שהוצגו בפני, הן של התובעים והן של הנתבעת, שוב לא נמצא זכר למקורות מהם מצטטת התובעת, ומפנה אליהם. למעלה מן הצורך אציין כי גם אם היה מוגש לי טופס "תנאים כלליים" כאלו שמאפשרים לספק לשנות את תנאי ההזמנה של לקוח, יומיים לפני הנסיעה, ולהעבירו למלון אחר (שבהרצה) הייתי קובע, ללא ספק, שזהו תנאי מקפח בחוזה אחיד ומבטלו, ללא היסוס. לעניין גובה הנזק, סבורני שהסכום הנתבע חורג מהפרופורציה מול סכום הזמנת החבילה וסכומים שבית משפט זה פוסק בראש נזק לא ממוני. לאור המקובץ לעייל, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה. הנתבעת תשלם לתובעים סכום כולל ובסך 20,000 ₪. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ + מע"מ. כתב תביעהמסמכיםנופשסוכני נסיעות (תביעות)