אוטם שריר הלב כ"אירוע חריג" לצורך הכרה בתאונת עבודה

בית המשפט העליון בחן את הגדרת "אירוע חריג" בהקשר של אוטם שריר הלב וציין הפסיקתו כי כדי שביטוח לאומי יכיר באוטם שריר הלב כב"תאונת עבודה" יש להוכיח שהעורק נסתם על ידי קריש דם, אשר הופעתו היא תולדה של מאמץ מיוחד, נפשי או גופני, מוגדר בזמן ובמקום, שמקורו בעבודה. כשדרישה זו אינה מתקיימת, לא ניתן לומר כי העבודה גרמה לאוטם "התאונתי". וכיצד יוכיח זאת המבוטח התובע? הרי מדובר בהתרחשות "שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין". להקלת נטל זה נקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מבחן "האירוע החריג". כל הנדרש מן העובד, על פי מבחן זה, הוא להביא "ראשית ראיה" לכך שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, נפשי או גופני ועלול לגרום לבוא האוטם או להחישו. הווי אומר: "אירוע חריג" ביחס לנהוג ולרגיל באותו מקום עבודה, המסביר את בוא האוטם במועד זה ולא באחר. הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה. היינו, על התובע להוכיח כי אירע בעבודתו אירוע חריג אשר יכול והביא לפגיעתו. אם לא משכיל העובד התובע להוכיח שאכן האירוע בעבודה היה חריג, אזי תדחה תביעתו וזאת אף מבלי להזקק לחוות דעת של מומחה רפואי. הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 מגדירה תאונת עבודה כתאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. תאונת עבודהאירוע חריגהכרה בתאונת עבודההתקף לב / אוטם שריר הלב