##(1) אחריות פלילית אישית של תאגיד - הקדמה:## העיקרון של אחריות פלילית של תאגידים הוא יסוד מוסד במשפט בישראל (ראו: ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 364 (1991)). הטעמים להכרה בו הם פרגמאטיים בעיקרם – מרכזיותם של תאגידים בפעילות הכלכלית והחשש שאי-הכרה באחריות פלילית של תאגידים תאפשר למעשי עבירה לחסות תחת המסך האטום של המבנה התאגידי (ראו: מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים "האחריות הפלילית של תאגיד" ספר שמגר, כרך ג 33 (2003)). עם זאת, ההכרה בחשיבות הנודעת לעיקרון זה אינה אמורה לגרוע מן העובדה שביסודו המשפט הפלילי נועד לכוון התנהגויות של אנשים ולהפעיל הרתעה כלפיהם – הן במישור של הרתעת היחיד והן במישור של הרתעת הרבים. ייחוסה של אחריות פלילית לתאגיד לא בא, ככלל, לשלול את אחריותם הפלילית של אנשים בשר ודם שפעלו בגדרו. הסדר הטיעון שבפנינו מעורר את השאלה מה נותר בו מהיבט תכליות אלה של המשפט הפלילי. ##(2) מעבר מאחריות שילוחית לאחריות פלילית:## המשמעות המעשית של מעבר מאחריות שילוחית לאחריות פלילית על פי תורת האורגנים היא הרחבה ניכרת של תחולתן של נורמות משפטיות על תאגידים. אחריות פלילית של תאגיד איננה עוד חריג בנוף המשפטי והיא אינה מוגבלת לסוג מסוים של עבירות. זאת ועוד, אין עוד דרישה כי מכלול יסודות העבירה יתקיימו באורגן אחד מסוים; אדרבא , פעולות שונות של אורגנים שונים, ו בהתקיים יסוד נפשי מתאים, עוברות תהליך של ייחוס לתאגיד, ומכאן יוצא כי התאגיד ביצע את מכלול הפעולות והיה בעל היסוד הנפשי הרלוונטי בהתייחס לכלל יסודות העבירה, עד כי תקום לו אחריות פלילית [ר' בעניין זה ולעניין ההשוואה בין תורת האורגנים לאחריות שילוחית גם א. חביב-סגל דיני חברות כרך ב 139-143 (2004). ##(3) האם תאגיד נושא באחריות פלילית אישית ?## המחלוקת סביב האחריות הפלילית האישית של התאגיד ארוכת ימים היא נקודת המוצא של המשפט הישראלי הינה, כי תאגיד נושא באחריות פלילית אישית. עקרונית, כל עבירה פלילית, אשר האינטרסים המוגנים על-ידיה עשויים להיפגע על-ידי התאגיד, מטילה אחריות פלילית אישית על התאגיד. ביטוי לכך ניתן בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] ובחוק הפרשנות, תשמ"א-1981. חוק הפרשנות קובע, בסעיף 4, כי: "מקום שמדובר באדם - אף חבר-בני-אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד". על בסיס הוראה זו - וההוראה הדומה לה בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] - נפסק לא אחת, כי התאגיד אחראי אישית בפלילים (ראו בג"צ 12[ 127 - 125/50]). בדומה, עשוי התאגיד ליהנות מכל אותן הגנות ומכל אותן הוראות שהפעלתן מעוגנת בתכונות אנושיות. כמובן, אין מקום להטיל אחריות פלילית אישית על תאגיד בגין העבירה של ביגמיה. הטעם לכך הוא, שהעבירה מגינה על מכלול אינטרסים אשר התאגיד נעדר אותם. כמי שחסר ישות אנושית, אין הנישואין או הגירושין או ההולדה רלוואנטיים לעניין התאגיד. לעומת זאת, אין מניעה לאחריות פלילית אישית של תאגיד כמסייע לביצוע עבירת הביגמיה. מספר סנקציות פליליות לא ניתנות להפעלה כלפי תאגיד. כך, למשל, אין לאסור תאגיד. לעומת זאת, עונש הקנס הוא טבעי וראוי לתאגיד. מן הראוי לציין, כי בצד האחריות האישית של התאגיד בפלילים, קיימת האחריות האישית של בני האדם הפועלים בתאגיד. אחריות אישית זו של בני האדם הפועלים בתאגיד - בין שהם אורגנים ובין שאינם אורגנים - עומדת על רגליה שלה. האחריות האישית של התאגיד לחוד, ואחריות הפועלים בשמו לחוד. התאגיד עשוי להיות אחראי אישית בפלילים, למרות שהפועלים בשמו אינם אחראים אישית בפלילים. הפועלים בשם התאגיד עשויים להיות אחראים אישית בפלילים מבלי שהתאגיד יהיה אחראי אישית בפלילים. ##(4) הבעייתיות בהטלת אחריות פלילית על תאגיד:## חרף היותה של תורת האורגנים מושרשת במשפט הישראלי, יש לציין כי הדיון בה טרם מוצה עד תום והתורה איננה סדורה ובהירה במלואה. המלומד ד"ר יובל קריאל כתב בעניין זה במאמרו, "אחריות פלילית של תאגידים", כי: "אחת הבעיות של הדין הקיים היא, שהוא התפתח ללא יד מכוונת, ללא תיאוריה ברורה ומוסכמת באשר לדרך הראויה להטיל אחריות פלילית על תאגידים ועל נושאי משרה". (יובל קרניאל "אחריות פלילית של תאגידים" שערי משפט א(3) 335, 336-337 (תשנ"ח). והמלומד פרופ' אלי לדרמן הוסיף כי: "לאור מגוונם העצום של התאגידים והחופש הגדול, שניתן להם בעיצוב דרכי הפעלתם, אין ניתן לקבוע מסמרות בנושא. הענקת שיקול דעת, בעקבות בחינת נסיבות האירוע, היא בגדר הכרח, אולם היא מהווה גם גורם אי-וודאות ועקב אכילס של הדוקטרינה". (פרופ' אלי לדרמן, "מודלים להטלת אחריות פלילית על תאגידים: מהתאמה וחיקוי לצירוף ולחיפוש זהות עצמית", מגמות בפלילים - עיונים בתורת האחריות הפלילית 293 (2001). ##(5) פסיקה בנושא אחריות פלילית של תאגיד:## על פי ההלכה הפסוקה, התכלית המרכזית העומדת ביסוד תורת האורגנים הנה קידום ההרתעה הפלילית ומניעת הישנות העבירה. מטרה נוספת הנה לחלט מידי התאגיד את טובת ההנאה שנצמחה לו כתוצאה מהפעולה העבריינית (ראו: עניין מודיעים , עמ' 384; ע"פ 5734/91 מדינת ישראל נ' לאומי ושות' בנק להשקעות בע"מ, פ"ד מט(2) 4, 28-29 (1995); ע"פ 3891/04 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(1) 294, 351 (2005)). נוסף על כך, תורת האורגנים מאפשרת "לחדור" את המעטפת התאגידית ולהתגבר על הקושי הקיים בזיהוי ובהרשעת מבצעי העבירות ו"המושכים בחוטים" במסגרת התאגיד, וזאת בשים לב לדרישת המשפט הפלילי להוכחת העבירה מעבר לספק סביר (ראו: פרופ' אסף חמדני "עסקות בעלי עניין ואחריות התאגיד לתרמית בניירות ערך" מחקרי משפט כג 667, 673 (2007); פרופ' אוריאל פרוקצ'יה דיני חברות חדשים לישראל 79 (1989); מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים "האחריות הפלילית של תאגיד" ספר שמגר - מאמרים ב' 33, 79-80 (2003); ד"ר יחיאל בהט חברות - החוק החדש והדין לאחר תיקון 16 245 (כרך ב', 2011)). ##(6) אחריות פלילית של אורגן של תאגיד:## עצם העובדה, שפלוני פועל כאורגן של תאגיד, אינה משחררת אותו מאחריות פלילית לה היה נתון לולא פעל כאורגן. "האורגן המבצע נושא תמיד באחריות, וכי העובדה, שהשתמש בחברה כמכשיר, לא תעמוד לו כהגנה בפני התביעה" (השופטת בן-פורת בע"פ 3[ 137/79] הנ"ל, בעמ' 749), אכן, האחריות הפלילית נקבעת על-פי הנורמה הפלילית. התאגיד אחראי בפלילים אישית, אם הוא מקיים - בסיוע תורת האורגנים - את היסודות הנדרשים לשם גיבוש האחריות על-פי אותה נורמה. בני האדם הפועלים בתאגיד אחראים בפלילים אישית, אם הם מקיימים את יסודותיה של הנורמה. על-כן עשוי התאגיד להימצא אחראי בפלילים אישית - באמצעות תורת האורגנים - לביצועה של עבירה פלונית (הדורשת יסוד נסיבתי מסוים), ואילו האורגנים יימצאו אחראים בפלילים אישית לביצועה של עבירה אלמונית, אך לא לביצועה של עבירה פלונית, שכן הם נעדרים אותו יסוד נסיבתי. בהקשר לאחריות זו של הפועלים בתאגיד יש לציין, כי בעיות מעניינות מתעוררות באשר לשאלה, אם ניתן לקבוע יחסי שותפות בין התאגיד לבין אורגן, מקום שהמחשבה הפלילית והיסוד האקטיבי בהתנהגות התאגיד מקורם באותו אורגן עצמו. כך, למשל, מקום שתאגיד מבצע - באמצעות תורת האורגנים - עבירה פלונית, כלום ניתן לראות באורגנים כמי שמסייעים לביצוע העבירה (ראו ע"פ 3[ 137/69] הנ"ל וביקורתו של פלר, בספרו הנ"ל, בעמ' 716); זאת ועוד: במקום שמוטלת אחריות אישית על הפועלים בתאגיד עשויה לתעורר השאלה, אם אין מקום להטיל אחריות פלילית שילוחית על התאגיד (ראו ע"פ 13[ 129/54]; ע"פ 14[ 325/64] ע"פ 7[ 378/78]; המ' 6[ 05/80]). עניין האחריות השילוחית השאלה הינה כפולה: ראשית, האם הפועל בשם החברה ביצע עבירה המטילה עליו אחריות פלילית אישית, והאם ביצע זאת במהלך עבודתו או שליחותו למען התאגיד; שנית. האם העבירה שבגינה הוטלה על העובד או על השלוח של התאגיד אחריות פלילית-אישית היא מסוג העבירות המטילות אחריות שילוחית על התאגיד (ראו ע"פ 1[ 232/62] הנ"ל). שאלה שנייה זו עומדת תמיד בפני עצמה (בין אם המעביד הוא תאגיד ובין אם הוא בשר ודם), שכן בתחום הפלילי - להבדיל מדיני הנזיקין (ראו סעיפים 13 ו-14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש])- אינו קיים עיקרון כללי, לפיו מוטלת. ##(7) אחריות פלילית שילוחית על התאגיד:## העיקרון הכללי הינו כי אחריות פלילית שילוחית קיימת רק במקום שהדין הפלילי הספציפי קבע במפורש קיומה של אחריות פלילית שילוחית, או שאחריות פלילית שילוחית - אף שלא נקבעה במפורש - מתבקשת מפירושה של לשון החוק על רקע תכליתו. לעניין זה "עלינו לבחון את דבר החקיקה הנדון ואת תכליתו, על מנת לגלות את כוונת המחוקק, ואם טובת הציבור דורשת את קביעת האחריות השילוחית, נהיה נוטים להנחה שבכך רצה המחוקק, אם כי לא אמר זאת במלים מפורשות" (השופט לנדוי, בע"פ 1[ 232/62] הנ"ל, בעמ' 1910 [ ע"פ 7[ 378/78] הנ"ל, בעמ' 444). ##(8) אחריות פלילית-אישית של נושאי תפקידים בכירים בחברה:## במספר הולך וגובר של מקרים קובע המחוקק הישראלי הוראות מיוחדות בדבר אחריות פלילית-אישית של נושאי תפקידים בכירים בחברה (נכנה זאת "עבירות נושאי משרה"), המבנה הטיפוסי של עבירות נושאי משרה הוא זה, לפיו בצד האחריות של התאגיד בפלילים קיימת גם אחריות של נושאי משרה מסוימים (ראו פלר, בספרו הנ"ל, בעמ' 709, המביא רשימה ארוכה של דברי חקיקה בהם מצויות הוראות ברוח זו). כדוגמה לסוג מקרים זה עשוי לשמש סעיף 253 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, הקובע כי אם נעברה עבירה על-ידי תאגיד: "(2) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה". המייחד הוראות אלה הוא, שתנאי לאחריותו של נושא המשרה הוא שהתאגיד עצמו יהא אחראי ("נעברה עבירה... על ידי תאגיד... יואשם בעבירה גם"). אם התאגיד אינו אחראי, גם נושא המשרה אינו אחראי. ודוק: לשם גיבוש אחריותו הפלילית של נושא המשרה אין צורך להרשיע את התאגיד בהליך פלילי, וממילא אין צורך להעמידו לדין. התנאי הנדרש הוא, כי במישור הנורמאטיבי מוטלת אחריות פלילית על התאגיד (ראו ע"פ (י-ם) 36[ 78/71], בעמ' 303), בצדק ציין פרופ' פלר, בעפרו הנ"ל, בעמ' 712, כי: "לפי לשון זו של החוק, נקודת המוצא היא שהתאגיד עבר את העבירה, כתנאי מוקדם. ואילו רק עקב כך יישא באחריות פלילית עליה גם מי שכלול בהמשך, בפירוט בעלי התפקידים השונים, ולא רק התאגיד". משפט פליליאחריות פלילית