##(1) אחריות פלילית אישית של תאגיד - הקדמה:## העיקרון של אחריות פלילית של תאגידים הוא יסוד מוסד במשפט בישראל (ראו: ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 364 (1991)). הטעמים להכרה בו הם פרגמאטיים בעיקרם – מרכזיותם של תאגידים בפעילות הכלכלית והחשש שאי-הכרה באחריות פלילית של תאגידים תאפשר למעשי עבירה לחסות תחת המסך האטום של המבנה התאגידי (ראו: מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים "האחריות הפלילית של תאגיד" ספר שמגר, כרך ג 33 (2003)). עם זאת, ההכרה בחשיבות הנודעת לעיקרון זה אינה אמורה לגרוע מן העובדה שביסודו המשפט הפלילי נועד לכוון התנהגויות של אנשים ולהפעיל הרתעה כלפיהם – הן במישור של הרתעת היחיד והן במישור של הרתעת הרבים. ייחוסה של אחריות פלילית לתאגיד לא בא, ככלל, לשלול את אחריותם הפלילית של אנשים בשר ודם שפעלו בגדרו. הסדר הטיעון שבפנינו מעורר את השאלה מה נותר בו מהיבט תכליות אלה של המשפט הפלילי. ##(2) מעבר מאחריות שילוחית לאחריות פלילית:## המשמעות המעשית של מעבר מאחריות שילוחית לאחריות פלילית על פי תורת האורגנים היא הרחבה ניכרת של תחולתן של נורמות משפטיות על תאגידים. אחריות פלילית של תאגיד איננה עוד חריג בנוף המשפטי והיא אינה מוגבלת לסוג מסוים של עבירות. זאת ועוד, אין עוד דרישה כי מכלול יסודות העבירה יתקיימו באורגן אחד מסוים; אדרבא , פעולות שונות של אורגנים שונים, ו בהתקיים יסוד נפשי מתאים, עוברות תהליך של ייחוס לתאגיד, ומכאן יוצא כי התאגיד ביצע את מכלול הפעולות והיה בעל היסוד הנפשי הרלוונטי בהתייחס לכלל יסודות העבירה, עד כי תקום לו אחריות פלילית [ר' בעניין זה ולעניין ההשוואה בין תורת האורגנים לאחריות שילוחית גם א. חביב-סגל דיני חברות כרך ב 139-143 (2004). ##(3) האם תאגיד נושא באחריות פלילית אישית ?## המחלוקת סביב האחריות הפלילית האישית של התאגיד ארוכת ימים היא נקודת המוצא של המשפט הישראלי הינה, כי תאגיד נושא באחריות פלילית אישית. עקרונית, כל עבירה פלילית, אשר האינטרסים המוגנים על-ידיה עשויים להיפגע על-ידי התאגיד, מטילה אחריות פלילית אישית על התאגיד. ביטוי לכך ניתן בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] ובחוק הפרשנות, תשמ"א-1981. חוק הפרשנות קובע, בסעיף 4, כי: "מקום שמדובר באדם - אף חבר-בני-אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד". על בסיס הוראה זו - וההוראה הדומה לה בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] - נפסק לא אחת, כי התאגיד אחראי אישית בפלילים (ראו בג"צ 12[ 127 - 125/50]). בדומה, עשוי התאגיד ליהנות מכל אותן הגנות ומכל אותן הוראות שהפעלתן מעוגנת בתכונות אנושיות. כמובן, אין מקום להטיל אחריות פלילית אישית על תאגיד בגין העבירה של ביגמיה. הטעם לכך הוא, שהעבירה מגינה על מכלול אינטרסים אשר התאגיד נעדר אותם. כמי שחסר ישות אנושית, אין הנישואין או הגירושין או ההולדה רלוואנטיים לעניין התאגיד. לעומת זאת, אין מניעה לאחריות פלילית אישית של תאגיד כמסייע לביצוע עבירת הביגמיה. מספר סנקציות פליליות לא ניתנות להפעלה כלפי תאגיד. כך, למשל, אין לאסור תאגיד. לעומת זאת, עונש הקנס הוא טבעי וראוי לתאגיד. מן הראוי לציין, כי בצד האחריות האישית של התאגיד בפלילים, קיימת האחריות האישית של בני האדם הפועלים בתאגיד. אחריות אישית זו של בני האדם הפועלים בתאגיד - בין שהם אורגנים ובין שאינם אורגנים - עומדת על רגליה שלה. האחריות האישית של התאגיד לחוד, ואחריות הפועלים בשמו לחוד. התאגיד עשוי להיות אחראי אישית בפלילים, למרות שהפועלים בשמו אינם אחראים אישית בפלילים. הפועלים בשם התאגיד עשויים להיות אחראים אישית בפלילים מבלי שהתאגיד יהיה אחראי אישית בפלילים. ##(4) הבעייתיות בהטלת אחריות פלילית על תאגיד:## חרף היותה של תורת האורגנים מושרשת במשפט הישראלי, יש לציין כי הדיון בה טרם מוצה עד תום והתורה איננה סדורה ובהירה במלואה. המלומד ד"ר יובל קריאל כתב בעניין זה במאמרו, "אחריות פלילית של תאגידים", כי: "אחת הבעיות של הדין הקיים היא, שהוא התפתח ללא יד מכוונת, ללא תיאוריה ברורה ומוסכמת באשר לדרך הראויה להטיל אחריות פלילית על תאגידים ועל נושאי משרה". (יובל קרניאל "אחריות פלילית של תאגידים" שערי משפט א(3) 335, 336-337 (תשנ"ח). והמלומד פרופ' אלי לדרמן הוסיף כי: "לאור מגוונם העצום של התאגידים והחופש הגדול, שניתן להם בעיצוב דרכי הפעלתם, אין ניתן לקבוע מסמרות בנושא. הענקת שיקול דעת, בעקבות בחינת נסיבות האירוע, היא בגדר הכרח, אולם היא מהווה גם גורם אי-וודאות ועקב אכילס של הדוקטרינה". (פרופ' אלי לדרמן, "מודלים להטלת אחריות פלילית על תאגידים: מהתאמה וחיקוי לצירוף ולחיפוש זהות עצמית", מגמות בפלילים - עיונים בתורת האחריות הפלילית 293 (2001). ##(5) פסיקה בנושא אחריות פלילית של תאגיד:## על פי ההלכה הפסוקה, התכלית המרכזית העומדת ביסוד תורת האורגנים הנה קידום ההרתעה הפלילית ומניעת הישנות העבירה. מטרה נוספת הנה לחלט מידי התאגיד את טובת ההנאה שנצמחה לו כתוצאה מהפעולה העבריינית (ראו: עניין מודיעים , עמ' 384; ע"פ 5734/91 מדינת ישראל נ' לאומי ושות' בנק להשקעות בע"מ, פ"ד מט(2) 4, 28-29 (1995); ע"פ 3891/04 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(1) 294, 351 (2005)). נוסף על כך, תורת האורגנים מאפשרת "לחדור" את המעטפת התאגידית ולהתגבר על הקושי הקיים בזיהוי ובהרשעת מבצעי העבירות ו"המושכים בחוטים" במסגרת התאגיד, וזאת בשים לב לדרישת המשפט הפלילי להוכחת העבירה מעבר לספק סביר (ראו: פרופ' אסף חמדני "עסקות בעלי עניין ואחריות התאגיד לתרמית בניירות ערך" מחקרי משפט כג 667, 673 (2007); פרופ' אוריאל פרוקצ'יה דיני חברות חדשים לישראל 79 (1989); מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים "האחריות הפלילית של תאגיד" ספר שמגר - מאמרים ב' 33, 79-80 (2003); ד"ר יחיאל בהט חברות - החוק החדש והדין לאחר תיקון 16 245 (כרך ב', 2011)). ##(6) אחריות פלילית של אורגן של תאגיד:## עצם העובדה, שפלוני פועל כאורגן של תאגיד, אינה משחררת אותו מאחריות פלילית לה היה נתון לולא פעל כאורגן. "האורגן המבצע נושא תמיד באחריות, וכי העובדה, שהשתמש בחברה כמכשיר, לא תעמוד לו כהגנה בפני התביעה" (השופטת בן-פורת בע"פ 3[ 137/79] הנ"ל, בעמ' 749), אכן, האחריות הפלילית נקבעת על-פי הנורמה הפלילית. התאגיד אחראי בפלילים אישית, אם הוא מקיים - בסיוע תורת האורגנים - את היסודות הנדרשים לשם גיבוש האחריות על-פי אותה נורמה. בני האדם הפועלים בתאגיד אחראים בפלילים אישית, אם הם מקיימים את יסודותיה של הנורמה. על-כן עשוי התאגיד להימצא אחראי בפלילים אישית - באמצעות תורת האורגנים - לביצועה של עבירה פלונית (הדורשת יסוד נסיבתי מסוים), ואילו האורגנים יימצאו אחראים בפלילים אישית לביצועה של עבירה אלמונית, אך לא לביצועה של עבירה פלונית, שכן הם נעדרים אותו יסוד נסיבתי. בהקשר לאחריות זו של הפועלים בתאגיד יש לציין, כי בעיות מעניינות מתעוררות באשר לשאלה, אם ניתן לקבוע יחסי שותפות בין התאגיד לבין אורגן, מקום שהמחשבה הפלילית והיסוד האקטיבי בהתנהגות התאגיד מקורם באותו אורגן עצמו. כך, למשל, מקום שתאגיד מבצע - באמצעות תורת האורגנים - עבירה פלונית, כלום ניתן לראות באורגנים כמי שמסייעים לביצוע העבירה (ראו ע"פ 3[ 137/69] הנ"ל וביקורתו של פלר, בספרו הנ"ל, בעמ' 716); זאת ועוד: במקום שמוטלת אחריות אישית על הפועלים בתאגיד עשויה לתעורר השאלה, אם אין מקום להטיל אחריות פלילית שילוחית על התאגיד (ראו ע"פ 13[ 129/54]; ע"פ 14[ 325/64] ע"פ 7[ 378/78]; המ' 6[ 05/80]). עניין האחריות השילוחית השאלה הינה כפולה: ראשית, האם הפועל בשם החברה ביצע עבירה המטילה עליו אחריות פלילית אישית, והאם ביצע זאת במהלך עבודתו או שליחותו למען התאגיד; שנית. האם העבירה שבגינה הוטלה על העובד או על השלוח של התאגיד אחריות פלילית-אישית היא מסוג העבירות המטילות אחריות שילוחית על התאגיד (ראו ע"פ 1[ 232/62] הנ"ל). שאלה שנייה זו עומדת תמיד בפני עצמה (בין אם המעביד הוא תאגיד ובין אם הוא בשר ודם), שכן בתחום הפלילי - להבדיל מדיני הנזיקין (ראו סעיפים 13 ו-14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש])- אינו קיים עיקרון כללי, לפיו מוטלת. ##(7) אחריות פלילית שילוחית על התאגיד:## העיקרון הכללי הינו כי אחריות פלילית שילוחית קיימת רק במקום שהדין הפלילי הספציפי קבע במפורש קיומה של אחריות פלילית שילוחית, או שאחריות פלילית שילוחית - אף שלא נקבעה במפורש - מתבקשת מפירושה של לשון החוק על רקע תכליתו. לעניין זה "עלינו לבחון את דבר החקיקה הנדון ואת תכליתו, על מנת לגלות את כוונת המחוקק, ואם טובת הציבור דורשת את קביעת האחריות השילוחית, נהיה נוטים להנחה שבכך רצה המחוקק, אם כי לא אמר זאת במלים מפורשות" (השופט לנדוי, בע"פ 1[ 232/62] הנ"ל, בעמ' 1910 [ ע"פ 7[ 378/78] הנ"ל, בעמ' 444). ##(8) אחריות פלילית-אישית של נושאי תפקידים בכירים בחברה:## במספר הולך וגובר של מקרים קובע המחוקק הישראלי הוראות מיוחדות בדבר אחריות פלילית-אישית של נושאי תפקידים בכירים בחברה (נכנה זאת "עבירות נושאי משרה"), המבנה הטיפוסי של עבירות נושאי משרה הוא זה, לפיו בצד האחריות של התאגיד בפלילים קיימת גם אחריות של נושאי משרה מסוימים (ראו פלר, בספרו הנ"ל, בעמ' 709, המביא רשימה ארוכה של דברי חקיקה בהם מצויות הוראות ברוח זו). כדוגמה לסוג מקרים זה עשוי לשמש סעיף 253 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, הקובע כי אם נעברה עבירה על-ידי תאגיד: "(2) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה". המייחד הוראות אלה הוא, שתנאי לאחריותו של נושא המשרה הוא שהתאגיד עצמו יהא אחראי ("נעברה עבירה... על ידי תאגיד... יואשם בעבירה גם"). אם התאגיד אינו אחראי, גם נושא המשרה אינו אחראי. ודוק: לשם גיבוש אחריותו הפלילית של נושא המשרה אין צורך להרשיע את התאגיד בהליך פלילי, וממילא אין צורך להעמידו לדין. התנאי הנדרש הוא, כי במישור הנורמאטיבי מוטלת אחריות פלילית על התאגיד (ראו ע"פ (י-ם) 36[ 78/71], בעמ' 303), בצדק ציין פרופ' פלר, בעפרו הנ"ל, בעמ' 712, כי: "לפי לשון זו של החוק, נקודת המוצא היא שהתאגיד עבר את העבירה, כתנאי מוקדם. ואילו רק עקב כך יישא באחריות פלילית עליה גם מי שכלול בהמשך, בפירוט בעלי התפקידים השונים, ולא רק התאגיד". ##מתי תוטל אחריות פלילית על תאגיד לפי החוק?## האם גוף תאגידי יכול לשאת באחריות פלילית מלאה גם כאשר בעלי התפקידים שפעלו בשמו אינם מועמדים לדין פלילי? הדין מכיר באחריותו הפלילית העצמאית של התאגיד, אשר אינה מותנית בהרשעת האורגנים שלו, ומאפשר לייחס לו מעשים, מחשבה פלילית ורשלנות בהתאם למעמדו של בעל התפקיד או מכוח מחדל ישיר. המענה לשאלה מתי תוטל אחריות פלילית על תאגיד לפי החוק טמון ביישום הוראות החקיקה הרלוונטיות לבחינת פעילותם של הגורמים הפועלים בשמו. ##המסגרת הסטטוטורית לייחוס מחשבה פלילית ומעשה לתאגיד## הבסיס החוקי המרכזי להסדרת האחריות הפלילית נקבע במסגרת ##סעיף 23 לחוק העונשין##, אשר עוגן בין היתר במסגרת ##תיקון 39 לחוק העונשין##. סעיף זה קובע את המנגנון הנורמטיבי שבאמצעותו ניתן לקשור בין מעשיו ומחשבתו של בשר ודם לבין הישות המשפטית התאגידית, שהוגדרה בדיונים משפטיים כגוף חסר נשמה ושכל הדורש הצמדת כוונה. במקרה שבו נדונה הסוגיה במסגרת ##ת"פ 40258/01 (המחוזי תל אביב - יפו)##, צורפה הוראת ##סעיף 23(א)(2) לחוק העונשין## במטרה לאפשר ייחוס פלילי לתאגיד בגין מעשיו ומחשבתו של בעל תפקיד בהתאם לתורת האורגנים. על פי נוסח ##סעיף 23(א) לחוק העונשין##, תאגיד יישא באחריות פלילית בשני נתיבים עיקריים: 1. לפי ##סעיף 22 לחוק העונשין##, כאשר העבירה נעברה על ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד. 2. לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות העניין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול ענייני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד. המבחן הקבוע בנתיב השני מתמקד אפוא בשלושה פרמטרים מרכזיים של האדם שביצע את המעשה הפיזי: תפקידו, היקף סמכותו ומידת אחריותו בניהול ענייני התאגיד. שילוב רכיבים אלה מאפשר לקבוע האם נכון וראוי לראות בפעולתו ובמצבו הנפשי את אלו של התאגיד עצמו. ##אחריות עצמאית של תאגיד בהיעדר העמדה לדין של אורגניו## שאלה מרכזית שעמדה לדיון היא האם העובדה שאיש מבעלי התפקידים או מנושאי המשרה אינו עומד לדין, חוסמת את האפשרות להרשיע את התאגיד. במקרה שנדון במסגרת ##ע"פ 6532/17 (עליון)##, הועלתה טענה שלפיה בהיעדר העמדה לדין של בעלי תפקידים בגין עבירות מרמה והלבנת הון, לא ניתן לייחס לתאגיד את המחשבה הפלילית הנדרשת להרשעה, ועל כן אין הוא נושא באחריות פלילית. בית המשפט העליון הבהיר באותו הליך, בהסתמך על דברי השופט דנציגר בהליך קודם, כי אין במצב דברים זה כדי לפטור את התאגיד מהעמדה לדין. אף שהמצב הרצוי הוא שהתאגיד יישא באחריות פלילית ביחד עם האורגנים שפעלו מטעמו שלא כדין, מציאות החיים מלמדת כי ישנם מצבים שבהם לא ניתן להעמיד לדין את אורגני התאגיד מסיבות שונות, והתאגיד נותר לשאת באחריות הפלילית בגפו. מצב זה, גם אם אינו אידיאלי, אינו פוטר את התאגיד מנשיאה באחריות על מעשיו. קביעה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בעבירות כלכליות אשר מבוצעות לכאורה לקידום תועלתו וענייניו הכלכליים של התאגיד. במקרים שבהם העבירות נעברו לטובת התאגיד עצמו, הטלת האחריות הפלילית עליו נושאת חשיבות יתרה ומהווה הרתעה אפקטיבית נגד ביצוען. לפיכך, היעדר אישום נגד האורגנים אינו מהווה מחסום מפני העמדת התאגיד לדין פלילי. גישה זו עולה בקנה אחד עם העמדה המבוטאת במסגרת ##ע"פ 3558/17 (עליון)##, שם צוין כי הדעה הרווחת היא שאחריותו הפלילית של תאגיד עומדת בפני עצמה ואינה תלויה באחריות הפלילית המוטלת על אורגניו. במסגרת זו צוטטו דברי השופט א' ברק מתוך ##ע"פ 3027/90 (עליון)##, המחדדים כי: * בצד האחריות האישית של התאגיד בפלילים, קיימת האחריות האישית של בני האדם הפועלים בו. * אחריות אישית זו של בני האדם הפועלים בתאגיד, בין שהם אורגנים ובין שאינם אורגנים, עומדת על רגליה שלה. * האחריות האישית של התאגיד לחוד, ואחריות הפועלים בשמו לחוד. * התאגיד עשוי להיות אחראי אישית בפלילים אף שהפועלים בשמו אינם אחראים, ולהפך: הפועלים עשויים לחוב בפלילים מבלי שהתאגיד יישא באחריות. סוגיה זו נבחנה גם בהקשר של ביקורת שיפוטית על הסדרי טיעון. במקרה שעלה במסגרת ##בג"ץ 4395/12 (עליון)##, נבחנה סבירותו של הסדר טיעון שכלל הרשעת תאגיד בעבירות של גרימת מוות ברשלנות תוך מחיקת אישומים אישיים נגד נושאי משרה בו. שם הודגש כי העיקרון של אחריות פלילית של תאגידים הוא יסוד מוסד במשפט, וכי ייחוס האחריות לתאגיד לא נועד, ככלל, לשלול את אחריותם הפלילית של אנשים בשר ודם שפעלו בגדרו. לצד זאת שבה ועלתה החשיבות הרבה שבהטלת אחריות זו בעבירות כלכליות המקדמות את טובתו העסקית של התאגיד. ##אחריות ישירה של תאגיד בעבירות מחדל## רובד נוסף להטלת אחריות פלילית מצוי בהוראת ##סעיף 23(ב) לחוק העונשין##, העוסקת בעבירות שנעברו בדרך של מחדל. הסעיף מורה במפורש: בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשייה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקא מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו. מקרה הממחיש יישום זה מופיע במסגרת ##ת"פ 3935/02 (שלום תל אביב - יפו)##, שעסק בהרשעת תאגיד בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות מכוח אחריות ישירה במחדל. במסגרת ההליך צוין כי אף שסוגיית האחריות הפלילית המוטלת על תאגיד כרוכה במורכבות ובקשיים מושגיים וערכיים, כפי שפורט גם בפסק הדין המאוזכר ##רע"פ 9008/01 (עליון)##, התפיסה המצדדת באכיפת אחריות זו הולכת ומשתרשת. הצדקה זו נשענת על התחזקות מעמדם של תאגידים והצורך לחייבם במערכת נורמות התנהגות המבטיחה שמירה על ערכים חיוניים לחברה. יש לציין כי ברשימות ההליכים מופיע גם ההליך המאוזכר בראש רשימת הליכים עוקבת: ##ע"פ 32309-04-14 (המחוזי באר שבע)##. ##צעדים מעשיים לבחינת חשיפה פלילית של תאגיד ונושאי משרה## 1. מיפוי שרשרת הניהול והאצלת הסמכויות: יש לבחון את הגדרות התפקיד, תחומי האחריות והסמכויות המעשיות של בעלי התפקידים כדי להעריך אם פעולותיהם עשויות להיחשב כפעולות התאגיד לפי ##סעיף 23(א)(2) לחוק העונשין##. 2. בדיקת חובות עשייה סטטוטוריות ישירות: יש לוודא האם קיימות חובות חוקיות המוטלות במישרין על התאגיד, אשר הפרתן עשויה לבסס אחריות במחדל לפי ##סעיף 23(ב) לחוק העונשין## ללא תלות באשמת בעל תפקיד מסוים. 3. הפרדת ערוצי ההגנה בין התאגיד ליחידים: לאור ההלכה שלפיה אחריות התאגיד ואחריות נושאי המשרה הן נפרדות ועומדות כל אחת על רגליה שלה, יש לנהל את האסטרטגיה המשפטית של התאגיד באופן עצמאי שאינו תלוי בהכרח בהעמדת האורגנים לדין. 4. בחינת הנהנים מביצוע העבירה: בעבירות כלכליות יש לבדוק האם הפעולה נעשתה לשם קידום טובתו, רווחיו או תועלתו העסקית של התאגיד, גורם המגביר את הנטייה להטיל עליו אחריות פלילית נפרדת להשגת הרתעה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם ניתן להרשיע תאגיד בפלילים אם נושאי המשרה בו לא הועמדו לדין? ##ת:## כן. נקבע כי אחריותו של התאגיד עומדת בפני עצמה ואינה מותנית בהעמדה לדין של אורגניו. מציאות החיים יוצרת מקרים שבהם לא ניתן להעמיד לדין את היחידים, ואין בכך כדי לפטור את התאגיד מנשיאה באחריות, בייחוד בעבירות שבוצעו לקידום תועלתו הכלכלית. ##ש:## מהם התנאים לייחוס עבירה של מחשבה פלילית או רשלנות לתאגיד? ##ת:## בהתאם להוראת ##סעיף 23(א)(2) לחוק העונשין##, נדרש כי בנסיבות העניין, ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול ענייני התאגיד, ייראו במעשה שבו עבר את העבירה ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו כמעשהו ומחשבתו של התאגיד. ##ש:## כיצד מוטלת אחריות פלילית על תאגיד כאשר מדובר בעבירת מחדל? ##ת:## על פי ##סעיף 23(ב) לחוק העונשין##, כאשר מדובר בעבירה שנעברה במחדל וחובת העשייה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקא מינה אם ניתן לייחס את אותה עבירה גם לבעל תפקיד ספציפי בתאגיד אם לאו, והתאגיד נושא באחריות ישירה.משפט פליליאחריות פלילית