תקנה 166(5) בתקנות החדשות, תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, במסגרתן הוספה תקנה 500(7א), קובעת כדלקמן: "התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה: (1) אדם השולט בתאגיד; (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1); (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2);" 39. במסגרת דברי ההסבר לתיקון צוינו הדברים הבאים : "...עד כה, לשם אישור המצאה אל מחוץ לתחום המדינה בתובענה שעילתה גרימת נזק, נדרש המבקש להוכיח שהמעשה או המחדל שגרם לנזק אירע בגבולות ישראל. לאור הדיון שעלה בסוגיה בפסיקה, כפי שיפורט בהמשך, מוצע לאפשר היתר המצאה מחוץ לתחום בתובענה שעילתה גרימת נזק, גם במקרה שבו הנזק אירע בישראל או שניתן היה לצפות שהנזק יתרחש בישראל, בעוד שהמעשה או המחדל שגרמו לו התרחשו מחוצה לה. זאת, בהתקיים שני תנאים: (1) מבצע המעשה או המחדל שגרם לנזק, צפה או היה עליו לצפות, שמעשהו או מחדלו יגרום לנזק במדינה במסגרת פעילות המסחר שלו, ובמסגרת כך ייתכן ויישפט בגינם בישראל. זאת, מתוך הנחה כי ספקים זרים יכולים לצפות את קרות הנזק בישראל ויוכלו להיערך לאפשרות להיתבע בישראל. (2) מדובר בנתבע, או אדם הקשור לו, שעוסק בסחר בינלאומי (קרי, יצרן העוסק במהלך עסקיו הרגיל במסחר בעולם בכלל ומול ישראל בפרט) או במתן שירותים בינלאומיים בהיקף משמעותי. התנאי שלפיו צריך שיהיה מדובר בהיקף משמעותי נועד כדי למנוע מצב שבו ספק שמוכר מוצרים בהיקף מצומצם ייתבע בישראל. הנוסח המוצע מבוסס על הנוסח של מדינת ניו יורק, שם מוחל מבחן מיוחד המבסס, בין היתר, המצאה מחוץ לתחום ביחס לפעילות בין לאומית משמעותית ולא זניחה של הנתבע. מוצע לקבוע כי המצאה כאמור מחוץ לתחום תתאפשר לא רק כאשר הנתבע עצמו עומד בתנאי השני, כלומר, לא רק כאשר הנתבע עוסק בעצמו בסחר בינלאומי או במתן שירותים בינלאומיים שהיקפם משמעותי, אלא גם כאשר הנתבע, אם הוא תאגיד, עושה זאת דה פקטו באמצעות "אדם קשור". אדם קשור הוא, למשל, מי ששולט בנתבע או תאגיד שנשלט על ידו. אם הנתבע עצמו אינו עוסק בסחר בינלאומי, אך חברת הבת שלו משווקת עבורו את המוצרים בעולם, הרי שהתנאי השני מתקיים דה פקטו, ואין לראות בהפרדה התאגידית ביניהם כשוללת את קיומו של התנאי בדבר הסחר הבינלאומי. ההגדרה המוצעת לאדם קשור מתייחסת אפוא לכל קבוצת המחזיקים שמתקיימים בתוכה יחסי שליטה כקבוצה אחת לצורך השגת תכלית התקנה. ההגדרה מקובלת בחקיקה ומופיעה במספר דברי חקיקה שמתייחסים לתאגידים. הפרשנות שניתנה בפסיקה לתקנה 500(7) היא שלא די בקרות הנזק בישראל כדי להצמיח עילה למתן היתר המצאה מחוץ למדינה, אלא דרוש כי המעשה או המחדל שעליהם מבוססת התובענה יהיו בתחום המדינה. בנסיבות אלה, שבהן תקנה 500(7) כנוסחה היום שוללת אפשרות למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה אם לא נעשה מעשה או מחדל בישראל, מוצע כעת לתקן את נוסח התקנה כך שתהלום את מגמות הגלובליזציה וההתפתחות הטכנולוגית בת ימינו ולאפשר המצאה מחוץ לתחום בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנה זו. ........ יצוין, כי בכל מקרה, המצאה מחוץ לתחום בשל נזק שנגרם בישראל כמפורט בתיקון המוצע כפופה למסננת הפורום הבלתי נאות וכן למסננת הקשר הסיבתי לנזק. המסננת הראשונה היא דוקטרינת הפורום הבלתי נאות הנהוגה בפסיקה הישראלית המבוססת על מבחן מרב הזיקות בין עילת התובענה והצדדים לה לבין הפורום הישראלי וכן מתחשבת בציפייתם הסבירה של הצדדים ובנסיבות העניין. הדוקטרינה מהווה מסננת עבור מקרים שיעמדו בתנאי התיקון המוצע אך טיפולם בפורום ישראלי תכביד על ההליך או על בתי המשפט או לחלופין תהא לא הכרחית. המסננת השנייה נובעת מהחובה לקיומו של קשר סיבתי בין המעשה או המחדל של הנתבע לבין הנזק שנגרם לתובע, בכפוף לדיני הנזיקין. בהתאם לאמור, מוצע להרחיב את ההגנה שניתנת במסגרת תקנה 500(7) ולהוסיף את תקנה 500(7א) שתכלול את האפשרות להגיש בישראל תביעה בגין נזק שארע בתחום המדינה גם כאשר המעשה או המחדל שגרמו לו, נעשו מחוצה לה. יש ליצור מסלול שיאפשר לתובע שנפגע מהתנהגות חברה בינלאומית, שירותיה או מוצריה להגיש תביעה בישראל. " כאן יש לדייק ולציין כי בהחלטה ברע"א 925/17 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' AU Optronic CO (להלן: עניין הצלחה), המוזכרת בדברי ההסבר לתיקון, כדוגמא לכך שלא ניתן היתר המצאה לחו"ל על פי תקנה 500(7), נדון "מעשה" של פעולת קרטל ו"מעשה" של התקנת פנלים בחו"ל, ולא "מעשה" של פרסום במרשתת. היתר המצאה מחוץ לתחוםמשפט בינלאומיתקנותתקסד"א 2018 (החדשות)תקסד"א 1984 (הישנות)