קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אסטמה בגלל תנאי עבודה: השופט יגאל פליטמן 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציג הציבור מר יעקב גבע; בל 6912/04) , בו נדחתה תביעת המערערת להכרה במחלת האסטמה בה לקתה כפגיעה בעבודה. עיקרי העובדות בהליך שלפנינו: 2. המערערת, ילידת 1965, עלתה ארצה מברית המועצות בשנת 1993. ביום 1.12.00 החלה המערערת לעבוד כסדרנית מוצרי תנובה בסופר מרקט (להלן - הסופר). תפקידה של המערערת כלל עבודה במקררי הסופר, סידור סחורת תנובה במדפי הסופר וכן הוצאה וטיפול במוצרים מקולקלים ובמוצרים שפג תוקפם לצורך איחסונם עד להחזרתם לחברת תנובה. 3. במקרר הסופר, שגודלו היה כמחצית גודל חדר ממוצע, נהוג היה לאחסן את מוצרי החלב המקולקלים של כל החברות שסיפקו מוצרים לסופר, כגון חברת שטראוס, יוטבתה, תנובה ועוד. לעיתים היו במקרר הראשי של הסופר מוצרים רבים עם אריזות פתוחות, חלב מקולקל ומוצרי חלב מעופשים עם פטריות. חלק מהחברות אספו את המוצרים הפגומים ו/ או הפתוחים ו/או שפג תוקפם רק אחת לשבוע. 4. המערערת עבדה בסופר כ - 8 שעות ביום ומתוכן חלק רב היה במקרר הראשי באיזור מוצרי החלב, שם אף אוחסנו המוצרים הפתוחים והמקולקלים. המערערת עבדה בתקופות הבאות: בחודש דצמבר 2000 - 151.5 שעות; בחודש ינואר 2001 - 117 שעות; בחודש פברואר 2001 - 125 שעות; ובחודש מרץ 2001 - 149 שעות. ההליך בבית הדין האזורי ופסק דינו: 5. בהסכמת הצדדים, לאחר דיון הוכחות בבית הדין האזורי, מונה ביום 25.6.06 מומחה רפואי - פרופ' מרדכי קרמר (להלן - המומחה או מומחה בית הדין). ביום 19.9.06 ניתנה חוות דעתו של המומחה לפיה: "מדובר בחולה עם רקע אלרגי אשר פתחה זיהומים ריאתיים ותמונה אסטמטית שהצריכה מס' אשפוזים. הטיפולים הגיבו לאנטיביוטיקה, לקורטיזון ומרחיבי סמפונות... החולה סובלת מאסטמה. לדעתי אין קשר בין עבודתה למחלתה לא כמיקרוטראומה ולא כנזק ישיר. להערכתי תנאי עבודתה לא השפיעו על מחלתה, החשיפה לקור אינה גורמת לאסטמה ואינני רואה קשר בין מוצרי החלב או גז הפראון לאסטמה. קרוב לוודאי שהיא עברה מס' זיהומים נשימתיים ויראליים אשר התחילו התקפי אסטמה שהייתה ברקע. וזו העובדה כי עברה תמונה דומה שנה קודם לתחילת עבודתה כפי שמצוין במכתב מ"מאיר" תומכת בכך שהמחלה הייתה פעילה עוד קודם". 6. לבקשת בא כוח המערערת הועברו למומחה שאלות ההבהרה הבאות: "א. בחוות דעתך הנך מתייחס לאירוע דומה ... שנה קודם" - האם ידוע לך מה היה האירוע שנה קודם לכן? האם נכון שהאירוע שנה קודם היה מחלת חום, נזלת ושיעול עם ליחה וקושי בנשימה? ב. האם די במחלת חום, נזלת ושיעול עם ליחה וקושי בנשימה כדי לקבוע שהתובעת סבלה מאסטמה?" תשובת המומחה לשאלות אלו היתה כי "כאשר יש זיהום נשימתי עם קשיי נשימה ובהמשך מופיעות תופעות דומות. התמונה מתאימה מאוד לאסטמה". ג. נא הסבר הכיצד מרגע גילוי מחלת האסטמה, קרי, חודש אפריל 2001, התובעת מטופלת ומתקשה לתפקד בעוד ששנה קודם כאשר עברה "תמונה דומה" (שאינה רלוונטית שכן מדובר במחלת חום, כפי המצוין לעיל) המשיכה לתפקד במשך שנה ללא כל התקפים ו/ או אשפוז ו/ או פניה לרופא?" על כך השיב המומחה כי "אסטמה היא מחלה אפיזודית עם נטייה לעונות מסוימות או לגירויים שונים כמו התקררות" ד. האם צוין במסמכיה הרפואיים של התובעת אשר עמדו לרשותך כי התובעת חלתה באסטמה עוד טרם תחילת עבודתה, קרי, לפני שנת 2000?" תשובת המומחה היתה כי "לא צוינה מחלת האסטמה אך צוין רקע אלרגי, אירוע של קשיי נשימה, סיפור משפחתי של סבתא ואחות. מעיון נוסף בתיק מצאתי מזכר אשפוז כי היא מעשנת במשך 9 שנים קופסא ביום דבר שלא דווח לי עד עתה והוכחש ע"י התובעת בעדותה לפני פרופ' רובין" "ה. אם נאמר, בהתאם לחוות דעתך, כי מחלתה של התובעת היתה פעילה עוד קודם לתחילת עבודתה, האם יתכן כי התפרצה ו/או הוחרפה בעקבות תנאי עבודתה של התובעת, קרי, בעקבות היחשפות יומיומית לקור ולמוצרי חלב ו/או מוצרי חלב מקולקלים הנושאים עובש?" תשובת המומחה לשאלה היתה כי "לדעתי הסבירות לכך שתנאי עבודתה החמירו את מחלתה, נמוכה ביותר". "ו. ציינת בחוות דעתך, כי להערכתך תנאי עבודתה של התובעת לא השפיעו על מחלתה, האם בהתאם לספרות המקצועית חשיפה יומיומית ... למוצרי חלב מקולקלים הנושאים עובש, עלולה להוות גורם להתפתחות מחלת האסטמה ו/ או להתפרצותה ו/או להחמרתה?" תשובת המומחה היתה כי "לדעתי חשיפה למוצרי חלב אינה גורמת לאסטמה. חשיפה לעובש יכל לגרום לכך בחולה הרגיש לעובש. לא ראיתי כל עדות שנמצאו עובשים במקום העבודה". "ז. האם בהתאם לספרות המקצועית היחשפות יומיומית לקור עלולה להוות גורם למחלת האסטמה ו/ או להתפרצותה ו/ או להחמרתה?" על כך השיב המומחה כי "חשיפה לקור לא גורמת לאסטמה". "ח. בחוות דעתו של פרופ' טופילסקי מצוין כי "..על פי הספרות הרפואית, עובדים הקשורים לתעשיית גבינות וחלב וחשיפה לקור, מפתחים אסטמה על רקע זה. אחת הסיבות הנה חשיפה לחומרי פירוק של פראונים..." - האם הנך בקיא ומכיר את הספרות המקצועית אליה מכוון פרופ' טופילסקי?" תשובת המומחה היתה כי "בתיק התביעה לא ראיתי הוכחה לכך שהחולה נשמה גז פראון. עבודה במקרר אינה מעידה על חשיפה לפראון. לסיכום - לאור הרקע האלרגי הקודם הועדות לכך שעישנה במשך 9 שנים והעובדה כי סבלה מקשיי נשימה כבר שנה לפני התחלת עבודתה. לדעתי לא ניתן לקשור את עבודתה למחלת האסטמה שלה" (ההדגשה במקור - י.פ). 7. הבקשה לפסילת מומחה ומינוי מומחה אחר - נדחתה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 6.6.07. לבקשת בא כוח המערערת הועברו למומחה שתי השאלות הבאות: "א. האם חוות דעתך תשתנה אם יוצג בפניך כעובדה כי התובעת לא עישנה מעולם? המומחה השיב על כך כי "גם אם החולה לא עישנה, העובדה שסבלה מהתקף אסטמתי שנה קודם לכן שולל קשר לעבודתה ולכן דעתי לא תשתנה". "ב. האם חוות דעתך תשתנה אם יוצג בפניך כעובדה כי במקרר הראשי בו עבדה התובעת היו בין היתר מוצרי חלב מעופשים עם פטריות?" על כך השיב המומחה כי "אם יוכח כי במקום עבודתה היו עובשים מהסוג אליה היא אלרגית יש מקום לטעון שבעת עבודתה מחלתה הוחמרה אך אין לי ספק כי מחלתה הינה קונסטיטוציונאלית ולא נגרמה ע"י עבודתה". 8. בפסק דינו, מיום 29.4.08, דחה בית הדין האזורי תביעת המערערת בהתבססו על חוות דעתו של המומחה האובייקטיבי ותשובותיו לשאלות ההבהרה לפיהן נקבע באופן חד משמעי כי אין כל קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של המערערת לבין מחלת האסטמה בה לקתה. חוות הדעת הסתמכה הן על תנאי עבודתה של המערערת - המומחה הבהיר כי קור אינו גורם לאסטמה, לא הוכח כי המערערת נשמה גז פראון, אין קשר בין חשיפה למוצרי חלב לבין אסטמה וכי המערערת אלרגית לעובשים מהסוג אליהן נחשפה, וכן בהתבסס על מצבה של המערערת טרם תחילת עבודתה - רקע אלרגי ואירוע קודם של קשיי נשימה. נפסק כי המערערת לא ניסתה לטעון ובוודאי לא הוכיחה כי הינה אלרגית לעובשים ופטריות שנוצרו על מוצרי החלב. בית הדין האזורי דחה הטענה כנגד הליך בדיקת התביעה במוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בקובעו כי לא מצא לכך רלוונטיות היום לאחר שנקבעו העובדות על ידי בית הדין ומונה מומחה בהסכמה. מכאן הערעור שבפנינו. לוז טענות המערערת בפנינו: 9. המערערת, באמצעות בא כוחה, טענה כי הליך החקירה במוסד היה פגום. לטענתה, לאורך כל חקירתה במוסד שימש בעלה של המערערת, שאינו דובר השפה העברית ואינו מתורגמן, כמתורגמן, מאחר וחקירתה נערכה על ידי חוקר שאינו דובר השפה הרוסית. אף בעת בדיקת המערערת בפני המומחה מטעם המוסד, פרופ' עמיחי רובין (להלן - מומחה המוסד), נאלץ בעלה לתרגם עבורה. הוברר, מחקירת חוקר המוסד בבית הדין האזורי, כי בסניף המוסד בו נחקרה המערערת אין מתורגמנים עם תעודה ולא קיימים נהלים לחקירת מבוטחים אשר שפת אימם אינה עברית. 10. המערערת טענה כי הפגם בהליך המוסד הוביל להסקת מסקנות שגויות בחוות דעת מומחה המוסד, עליה נסמך מומחה בית הדין ולפיכך יש לפסול את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין. עוד טענה המערערת כי נפלו כשלים נוספים בחוות דעת מומחה בית הדין. המומחה הטיל ספק בעובדה לפיה נמצאו עובשים בעבודת המערערת הגם כי נקבע, בעובדות החלטת בית הדין האזורי, כי "במקרר הראשי של הסופר היו מוצרי חלב מעופשים עם פטריות". בנוסף, בהתאם לתוספת לחוות דעתו של פרופ' טופילסקי (להלן - המומחה מטעם המערערת) המערערת עברה טסטים אלרגיים אשר הצביעו על רגישות חזקה לפטריות עובש ובמיוחד ל - Aspergillus דבר שמופיע בעיקר בתנאי רטיבות. לפיכך לא ברורה קביעת המומחה לפיה "אם יוכח כי במקום עבודתה היו עובשים מהסוגים אליה היא אלרגית יש מקום לטעון שבעת עבודתה מחלתה הוחמרה". 11. לטענת המערערת, בית הדין האזורי לא ייחס חשיבות להתעלמות המומחה משאלות שהופנו אליו בעניין ספרות מקצועית. הגם כי המומחה מטעם המערערת הסתמך על ספרות מקצועית המראה קשר בין חשיפה ממושכת לקור ולהתפתחות מחלת האסטמה. עוד נקבע, בחוות דעת המומחה מטעם המערערת, כי חשיפה למוצרי חלב ולגבינות גורמת לאסטמה על רקע חשיפה לאנזימים בשימוש בתעשיית החלב והגבינות, לליזוזימים, ללקטוגלובילין ולעובש בגבינות מקולקלות. חוות דעת זו לא נסתרה. המערערת הוסיפה וטענה כי היה על בית הדין האזורי להתייחס לאפשרות של החמרה במצבה של המערערת בעקבות תנאי עבודתה. הן המומחה מטעם בית הדין והן המומחה מטעם המערערת התייחסו לקשר סיבתי של החמרה. תמצית טענות המוסד: 12. באת כוח המוסד תמכה בנימוקי פסק בית הדין האזורי וטענה כי בדין אימץ בית הדין האזורי את חוות דעת המומחה מטעמו. המערערת לא הרימה את נטל הראיה להוכיח את הקשר הסיבתי הרפואי בין מחלת האסטמה לבין תנאי עבודתה. המומחה קבע כי אין קשר סיבתי בין עבודתה למחלתה. לעניין משקלה של חוות דעת רפואית נפסק כי בית הדין יסמוך ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן. במקרה הנדון אין הצדקה משפטית או עובדתית לסטות ממסקנות המומחה. המומחה לא חרג מהתשתית העובדתית שנקבעה. חוות דעת המערערת אינה מציינת את המקורות המקצועיים עליהם היא לכאורה נסמכת. לפיכך, דין כל טענות המערערת בנוגע להעדפת חוות דעת מטעמה ופסילת חוות דעת מומחה בית הדין - להידחות. 13. בחוות הדעת מטעם המערערת ובתוספת הנלווית לה נרשמו נתונים שאינם תואמים את הרישומים הרפואיים בתיק המערערת. בעוד בחוות הדעת נרשם כי המערערת אינה מעשנת, הרי שממסמך רפואי, מיום 19.1.02, עולה כי המערערת מעשנת במשך שבע שנים. בעוד שמחוות הדעת עולה כי לא קיים סיפור משפחתי הרי שממסמך רפואי מיום 5.4.01 עולה כי הסבתות במשפחתה סבלו מאסטמה. גם מטעם זה אין מקום להסתמך על חוות הדעת מטעם המערערת. 14. באשר לטענת המערערת לעניין החמרה במצבה בשל הפגיעה בעבודה, טען המוסד כי, שאלה זו נבחנה ונדחתה. המומחה קבע כי הסבירות שתנאי עבודת המערערת החמירו את מחלתה - נמוכים ביותר. באשר לשאלת החשיפה לעובש, המערערת לא טענה ובוודאי לא הוכיחה כי היא אלרגית לסוג העובש שנוצר על מוצרי החלב. לעניין טענת המערערת בנוגע להליך שהתנהל במוסד - בדין קבע בית הדין כי אין רלוונטיות לטענה זו כיום. טענת המערערת תיאורטית ולא יכולה להוביל להכרה בתביעתה. טענת המערערת לפיה נערך במוסד הליך פגום לא הוכחה ושאלה זו לא נקבעה בין הצדדים כפלוגתא. מדובר בשינוי חזית. עוד נטען כי אין בפסקי הדין שצורפו על ידי המערערת, בעניין זה, כדי לתמוך בטענותיה. דיון והכרעה 15. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. פסק הדין של בית הדין האזורי מנומק היטב בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ולא מצאנו טעם המצדיק התערבותנו בו. 16. כלל פסוק הוא כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראו דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, , מיום 2.11.1999, וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377 (1999)). במקרה שלפנינו המומחה כתב חוות דעת מנומקת ומפורטת בה קבע באופן חד משמעי כי "אין קשר בין עבודתה למחלתה לא כמיקרוטראומה ולא כנזק ישיר". המומחה מצא כי תנאי עבודת המערערת "לא השפיעו על מחלתה, החשיפה לקור אינה גורמת לאסטמה ואינני רואה קשר בין מוצרי החלב או גז הפראון לאסטמה... העובדה כי עברה תמונה דומה שנה קודם לתחילת העבודה כפי שמצוין במכתב מ"מאיר" תומכת בכך שהמחלה הייתה פעילה עוד קודם". המומחה התייחס, בתשובותיו לשאלות ההבהרה, לקיומו של רקע אלרגי במערערת, לכך שהמערערת סבלה מאירוע של קשיי נשימה בעבר, לכך שלמערערת סיפור משפחתי של סבתא ואחות ולכך שהמערערת עישנה במשך 9 שנים קופסת סיגריות ביום. קביעות המומחה מטעם המערערת, אשר חלקו על קביעות מומחה בית הדין בהתבסס על ספרות מקצועית, נעדרות סימוכין לספרות הרפואית עליהן הן נסמכות. 17. אומנם המומחה קבע בחוות דעתו כי "אם יוכח כי במקום עבודתה היו עובשים מהסוגים אליהם היא אלרגית יש מקום לטעון שבעת עבודתה מחלתה הוחמרה". עם זאת, בא כוח המערערת לא השכיל להוכיח בבית דין האזורי ו/או בפנינו כי נמצאו עובשים במקרר הסופר או כי המערערת היתה רגישה לסוג הפטריות אשר נמצאו במקררי הסופר או לעובשים שנמצאו שם, ככל שהיו אם בכלל. בנוסף, לא הוכח כי במקרר הסופר נמצא גז פראון. בהיעדר תשתית עובדתית מוכחת המעידה על האמור אין לדרוש מן המומחה לבחון היבטים אלו. בהתאם, בדין קבע המומחה כי "בתיק התביעה לא ראיתי הוכחה לכך שהחולה נשמה גז פראון". עוד נקבע כי "לא ראיתי כל עדות שנמצאו עובשים במקום עבודתה". משאלו הם פני הדברים אין לבא כוח המערערת להלין אלא על עצמו ולנו לא נותר בלתי אם לדחות הטענה לפיה מצבה של המערערת הוחמר בשל תנאי עבודתה, בהיעדר ביסוס עובדתי לאישוש הטענה. 18. אכן ראוי כי חקירות המוסד יערכו על ידי חוקרים דוברי שפת הנחקרים או למצער באמצעות מתורגמן דובר שפת הנחקר. זאת על מנת שניתן יהיה להגיע לתשתית העובדתית העולה בקנה אחד עם דברי הנחקר. עם זאת משהמומחה מטעם בית הדין נסמך בחוות דעתו על התשתית העובדתית, כפי שהוכרעה על ידי בית הדין האזורי לאחר דיון הוכחות בתיק ולא על מסכת הראיות כפי שגובשה במוסד ומשלא הונח בפני המומחה דו"ח החקירה בעניינה של המערערת, הרי שאין בפגם הנטען, אשר לא הוכח, בכדי להשפיע על מסקנות המומחה. זאת ועוד, מעיון בתיק עולה כי המומחה הונחה, בהחלטת בית הדין האזורי מיום 25.6.06, להתייחס רק לעובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין ולא לעובדות המצויינות בחוות דעת המומחים השונים, ככל שהן שונות. עוד הונחה המומחה, בהחלטה זו, ליקח בחשבון העובדה לפיה המערערת מתקשה בעברית. 19. למעלה מן הצורך נוסיף כי מענה פיה של המערערת ענה בה עת דיווחה, וכנרשם במכתב השחרור מבית חולים מאיר מיום 5.4.01, כי שנה קודם אירוע קוצר הנשימה אירע "אירוע דומה לפני שנה עם קושי בנשימה, טופלה בכדורים (לא זכרה שמם)". במסמך קופת חולים כללית, מיום 15.1.02 נרשם כי המערערת "כשנתיים סובלת מאסטמה". צא ולמד, וכנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כי מחלת המערערת קיננה בה אף קודם מועד תחילת עבודתה, קרי מיום 1.12.00. הנה כי כן, משאלו הם פני הדברים, לאור כלל האמור, לא מצאנו מנוס בלתי אם לדחות הערעור שבפנינו. 20. סוף דבר: הערעור נדחה. אין צו להוצאות. 129371 אסטמה