לבית המשפט בישראל מוגשות מדי שנה תביעות בגין ליקויי בניה במסתור כביסה וליקויים באוורור.

את התביעות בגין ליקויי בניה יש להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה. ליקויי בניה מסתור כביסה - דוגמאות

חלל מסתור כביסה אינו מרפסת ואינו "פתח בקיר בבניין שקיימת סכנת נפילה ממנו", הגישה לחלל זה אסורה וחסומה בקיר בו נפער חלון, שאינו מאפשר מעבר למשטח שמעברו השני. בקצה משטח הרצפה של חלל מסתור הכבסים מותקן המסתור עצמו המונע סכנת נפילה ממנו. להלן מספר דוגמאות לתביעות בגין ליקויי בניה במסתור כביסה: ##(1)## ליקוי בהתקנת מסתור הכביסה. ##(2)## מסתור כביסה בנוי כך שאין מקום לתליית כביסה עקב מיקום שגוי של מנועי המזגנים. ##(3)## חוזק מסתור הכביסה אינו מהווה הגנה כמעקה. ##(4)## מסתור כביסה שנבנה שלא בהתאם לתוכניות. ##(5)## מסתור הכביסה שאינו עומד בדרישות תקן ישראלי.

 

ליקויי בניה אוורור - דוגמאות

במסגרת תביעות ליקויי בניה בשל אוורור לקוי מוגשת התביעה בדרך כלל, בשל בהיעדר אוורור בחדרי השירותים, במחסן ובממ"ד, להלן מספר דוגמאות: ##(1)## מטרד של שריקות שנוצרות על-ידי רוחות עזות, עקב מנגנון אוורור מיכני של חדר שירות וחדר שירותים. ##(2)## הפרת תקנות התכנון והבנייה לעניין פתח האוורור. ##(3)## העדר אוורור ואור נאותים לחדר הספציפי (לעיתים מתוך מחשבה של הקבלן כי ניתן לקבל אוורור מחדר צמוד). ##(4)## ליקוי במיקום פתח האוורור והסינון בממ"ד או התקנת מסנן אוורור לקויה. ##(5)## אי התקנת וונט לאוורור מחסן.

 

להלן דוגמאות לפסק דין בנושא ליקויי בניה מסתור כביסה / אוורור:

##(1) ליקויי בניה מסתור כביסה:## מומחה ליקויי בניה מטען התובעים ציין כי מסתור הכביסה, העשוי שלבים אופקיים מאלומיניום, אינו עומד בדרישות תקן ישראלי 1142 כמעקה, "לא מבחינה גיאומטרית ולא לעומת כוח אופקי המופעל עליו". מומחה הנתבעת ציין כי תקן ישראלי 1142 דן במעקים ומסדים ואינו רלבנטי למסתור כביסה, כי בדירה לא קיימת מרפסת וממילא אין צורך במעקה, וכי גובה חלון המטבח וגובה חלון חדר הכביסה תקינים ואינם מאפשרים טיפוס וגישה למסתור הכביסה. מומחה בית המשפט ציין כי הקונסטרוקציה של מסתור הכביסה אינה מגיעה עד הקירות והחיבור נעשה על-ידי זוויתנים וברגים. הוא קבע כי יש צורך בחיזוק המסתור, באמצעות הוספת פרופילים בחיבורי הקיר בעלות של 300 ₪. עם זאת, הוא הדגיש כי מסתור הכביסה אינו משמש אמצעי בטיחות למי שמטפל במכשירים המוצבים על משטח בטון אשר מסתור הכביסה נמצא בקצהו. בית המשפט אימץ את את הקביעות לפיהן מסתור הכביסה בדירת התובעים אינו משמש מעקה, וממילא אין תקן 1142 חל עליו. מעבר לדרוש יוער כי בחוות הדעת של מומחה התובעים לא הוסבר באיזה אופן, לדעתו, מסתור הכביסה אינו תואם את דרישות התקן. לאור האמור בחוות דעת מומחה בית המשפט בדבר הצורך בחיזוק המסתור, בית המשפט קבע את עלות תיקונו בסך 300 ₪. ##(2) ליקויי בניה במסתור כביסה:## מסתור כביסה היה בנוי כך שאין מקום לתליית כביסה עקב מיקום שגוי של מנועי המזגנים (מעבים); במחלקות שבין הצדדים לעניין שאלת ידיעתו ואישור מראש של התובע (באמצעות בנו דורון) אודות מיקום המעבים, בחרתי לבכר את עמדת הנתבעת בנדון. לא סביר בעיני כי לנתבעת ו/או למתקין מטעמה של המזגנים, היה כל אינטרס שלא לשתף את בנו של התובע שהוא כאמור הגורם מצד התובע שהתנהל בקשר לעבודות, במיקום של התקנת המעבים של המזגנים במסתור. באשר לעצם המיקום הכללי של המעבים במסתור הכביסה, הרי שהוא לא היה בבחינת הפתעה, מקום בו הדבר קיבל ביטוי בסעיף 7.3 למפרט. חדר רחצה כללי; (1) העדר קופסת ביקורת "4 של האסלה; המומחה לא מצא כל ליקוי המצריך תיקון כנטען. (2) חוסר בברז מים חמים בפינת הכביסה; המומחה מצא שיש להשלים את נקודת המים החמים למכונת הכביסה (בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות) ועלות זו הוערכה בסך 550 ₪. לצד זאת ציין מומחה בית המשפט כי באם הנתבעת תוכיח שבמפרט קיימת חתימה המאשרת שלא להתקין נקודה זו, אין להכיר בעלות. (3) ארון מרכזייה ללא איטום וללא גמר; מומחה בית המשפט הכיר בליקוי ועלות התיקון (ניקוי ושיפור איטום) הוערכה בסך 450 ₪. (4) מסתור כביסה בנוי כך שאין מקום לתליית כביסה עקב מיקום שגוי של מנועי המזגנים; מומחה בית המשפט ציין כי אכן מעבי המזגן מפריעים לתליית כביסה. המומחה ציין כי מאחר וקיימת מחלוקת עובדתית בשאלה לעניין זהות הגורם שקבע את מיקומם, הוא מותיר את ההכרעה לבית המשפט. עלות הפיצוי בעניין זה נקבעה על סך 2,500 ₪. (5) השלמת רובה באריחי קרמיקה בקיר מעל חלון מסתור כביסה; מומחה בית המשפט הכיר בליקוי ועלות התיקון הוערכה בסך 150 ₪. (6) מזלף מים חסר באמבטיה; בעניין זה מצא המומחה כי לאור קיומה של מחלוקת העובדתית לעניין עיתוי אספקת המזלף, יש להותיר את ההכרעה בטענת התובע כי רכש בעצמו את המזלף. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 16,760 ₪ שמורכב מהבאים: סכום הליקויים כמפורט בחוות דעת המומחה ביחס לדירה מס' 5 (9,550 ₪) + ההכרה החלקית בזכאות לפיצוי בגין הליקוי נשוא סעיף 15(א) לעיל (1,000 ₪) + התוספת בשיעור 30% בגין ביצוע תיקון הליקויים באמצעות קבלנים מזדמנים (3,165 ₪) + מע"מ בשיעור 17% (2,331 ₪) + תוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה (15/9/16) ועד היום. ##(3) ליקויי בניה - אוורור:## התביעה היא תביעה לליקויי-בניה, בעיקר ליקויים באיוורור, גימור, ריצוף, כלים סניטאריים, ולגבי חלק מהתובעים גם ליקויים נוספים - כל הליקויים הנטענים פורטו בחוות-הדעת שהוגשה על ידי התובעים. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ליקויי בניה - אוורור: מבוא: 1. הנתבעות 1-3 הן חברות יזמיות שחברו להקמת פרוייקט בניה למגורים בזכרון-יעקב, הידוע בשם "חלומות-זכרון". הנתבעת 4 היתה הקבלן המבצע של דירת התובעים 1-2. 2. התובעים 1-2, התובעים 3-4 והתובעת 5, רכשו מהנתבעות 1-3 דירות בפרוייקט. 3. התביעה היא תביעה לליקויי-בניה, בעיקר ליקויים באיוורור, גימור, ריצוף, כלים סניטאריים, ולגבי חלק מהתובעים גם ליקויים נוספים - כל הליקויים הנטענים פורטו בחוות-הדעת שהוגשה על ידי התובעים (הוכנה על ידי המהנדס ד"ר בן-עזרא). בנוסף נתבעים החזרי תשלומים עבור עבודות שלא בוצעו וכן פיצוי על עוגמת הנפש. 4. בכתב-הגנתן (המתוקן) לתביעת התובעים 1-2, טענו הנתבעות 1-3, וטענה בהתאם גם הנתבעת 4, שהדירות נמסרו שלמות ומושלמות, שככל שקיימים לקיווים, הם תוצאה של שינויים שנערכו לאחר קבלת הדירות, שכל הליקויים שהיו והוצגו במעמד מסירת הדירה - טופלו, ושהתובעים לא אפשרו לנתבעת 4 לבצע את התיקונים לצמצום הנזקים: התביעה הוגשה ביום 22/6/08 - 3 ימים מיום עריכת פרוטוקול שנת הבדק. מלכתחילה היתה התביעה לסעד כספי, ורק במהלך הדיונים הוגש כתב תביעה מתוקן הכולל סעד של ביצוע בעניין של התיקונים. 5. בכתב ההגנה של הנתבעות כנגד תביעת התובעים 3-5, נטען שהתובעים 3-4 מנועים מלהגיש את התביעה הנוכחית, כי הם הגישו, בעבר, תביעה נגד הנתבעת 1 מכוח הסכם המכר (בתיק 3771-06-08 בקריות) ולא ביקשו רשות לפיצול-סעדים. 6. עוד נטען, שבמועד הגשת כתב-ההגנה טרם חלפה שנת-הבדק, ושהנתבעות זכאיות לבצע את התיקונים הנדרשים אך התובעים אינם מאפשרים זאת. 7. לגבי דירת התובעים 3-4, טוענות הנתבעות שבעת המסירה התלוננו התובעים על ליקוי זניח בציפוי דלת הכניסה, וכי ליקוי זה תוקן זה מכבר. לגבי דירת הנתבעת 5, טוענות הנתבעות שליקויים עליהם התלוננה בעת המסירה - תוקנו, חלקם אף לפנים משורת הדין. 8. הנתבעות 1-3 הגישו הודעה לצד שלישי נגד נתבעת 4, שהיא, על פי ההסכם בין הצדדים, האחראית הבלעדית לכל תביעה, והנתבעת 4 אכן מודה שעל פי ההסכם, האחריות עליה, אך לטענתה רק בעניין דירת התובעים 1-2. 9. עם זאת, הנתבעת 4 שלחה הודעות לצד שלישי נגד חמישה צדדי ג' (שאולי נכון היה לכנותן הודעות לצד ד'): צד ג' 1 - סיפק מוצרי בטחון שהותקנו בדירת התובעים. צד ג' 2 - סיפק והתקין את מסגרות הממ"ד. צד ג' 3 - ביצע עבודות אלומיניום. צד ג' 4 - ביצע עבודות מסגרות, מעקות, פיתוח. צד ג' 5 - ביצע עבודות גגות רעפים. 10. צדדי ג' 2, 3 ו- 5 הגיעו להסכמות עם נתבעת 4, והתובענות נגדם נמחקו. צדדי ג' 1 ו- 4 לא התגוננו ולא הופיעו לדיונים, וממילא ברור שככל שתחוייב הנתבעת 4 בתשלום הנובע מהעבודות נשוא ההודעות נגדם, תהיה זכאית לקבל פסק-דין מתאים נגד אותו צד ג' רלוונטי. 11. התביעה נתמכה, כאמור, בחוות דעתו של המהנדס ד"ר בן-עזרא. כתבי ההגנה של הנתבעות 1-4 נתמכו בחוות דעתו של המהנדס רפאל גיל. בישיבת קדם המשפט הראשונה הודעתי לצדדים שמכיוון שמר רפאל גיל הוא ידיד שלי, לא אוכל לדון בתיק, והצדדים הודיעו לי שמבחינתם אין מניעה שאדון בתיק, מה גם שממילא ימונה מומחה מטעם בית המשפט, ומר גיל לא יעיד וחוות-דעתו לא תשמש בפועל כראיה. כך מונה המומחה יעקב דובדבני, שלאחר מינויו נפסל ואז מונה המהנדס דן ברלינר, שהגיש את חוות הדעת שלו (שלוש במספר) בחודש פברואר 2012. לא אחזור על תוכן חוות-הדעת, המונות ליקויים שונים וסכומי תיקונם, אך אציין כי לגבי התובעים 1 ו- 2, קבע ברלינר נזק של 15,350 ₪ ומע"מ, לגבי התובעים 3 ו- 4 קבע נזק של 950 ₪ ומע"מ, ולגבי התובעת 5 קבע נזק של 16,780 ₪. 12. לאחר שנשלחו למומחה שאלות הבהרה, נערך קדם משפט נוסף ובו דחיתי את דרישת ב"כ התובעים לחייב את הנתבעות בביצוע תיקונים בעין, קבעתי שהדבר אינו פרקטי ולא יביא לקידום התביעה, ולמעשה אף צד אינו מעוניין בכך באמת, בעיקר כאשר היקף התיקונים שנוי במחלוקת. 13. הצדדים קיבלו את דעתי שאין טעם לשמוע עדים בתיק זה, והסכימו שבית המשפט יתן פסק דין על סמך החומר שבתיק וסיכומי-הצדדים בכתב. משהוגשו הסיכומים (באיחור) ניתן פסק דין זה. 14. כאן המקום להזכיר כי משמוּנה מומחה על ידי בית המשפט, יש לחוות דעתו, בשל העובדה שאינו פועל מטעם צד כלשהו, נופך של אובייקטיביות המקנה לו יתרון מסויים על פני חוות דעת "פרטיות". ניתן כמובן לסטות מחוות דעתו וממצא כלשהו בשל נימוקים ענייניים. 15. במקרה שבפנינו יכולתי לראות בחוות-דעתו חוות דעת יחידה בהתאם לתקנה 130 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, לפיה כאשר מונה מומחה בהסכמה, יראו בהסכמה למינויו כהסכמה של בעלי הדין שחוות-הדעת שהוגשו קודם למינויו אינן ראיה בתיק. המומחה ברלינר אכן מונה בהסכמה, ולחוות הדעת שהגישו הצדדים אין מעמד שווה לחוות דעתו, אך יש לזכור שחוות הדעת הן למעשה חלק מכתבי-הטענות, וכל הטענות הספציפיות בדבר ליקויים מפורטות שם, ובצידן החישובים הכספיים, וממילא כדי לקבוע מימצאים בנוגע להיקף ליקויי הבניה ותמחורם, אין מנוס מלדון בטענות המפורטות בחוות דעתו של ד"ר בן-עזרא אל מול חוות דעת המומחה של בית המשפט - דן ברלינר. דירת התובעים 1-2 16. המע"מ: התובעים טוענים (בסעיף 27 לסיכומיהם) כי לסכומים שנקבעו בחוות-דעתו של ברלינר צריך להוסיף מע"מ בשיעור 17% - כשיעור המע"מ היום, כלומר לעדכן את שיעור המע"מ. הטענה כמובן נכונה, אך למען הנוחות, אתייחס כאן לסכוּמים הנקובים בחוות הדעת כפי שהיא, ובפסיקתה שתיחתם לאחר המצאת פסק-הדין לצדדים יתווסף/יעודכן שיעור המע"מ. 17. תוספת עבור פיקוח: התובעים מבקשים לפסוק להם תוספת בשיעור 15% עבור עלות פיקוח על ביצוע התיקונים. לשיטתם, המומחה ברלינר, כשדן בעניין דירת אשכנזי (התובעת 5) מצא לנכון לפסוק עלות פיקוח של 2000 ₪ עבור עבודות בהיקף של 14,780 ₪. לדעתי אין מקום לפסוק בגין שכר פיקוח, אלא את מה שפסק המומחה עצמו ולא מעבר לכך, שכן לא כל עבודה מצריכה פיקוח, ולא הונחה שום תשתית עובדתית לפסיקת עלות פיקוח מעבר למה שקבע המומחה ברלינר. 18. העדר אמצעי נעילה ל- 4 כיוונים בדלת הכניסה: דרישת התובעים בנקודה זו היא לפיצוי של 400 ₪ בשל אי התאמה לתקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה תש"ל - 1970 (התוספת השניה). המומחה ברלינר קבע שאינו מוצא פגם במערכת הנעילה ובעובדה שאין חור ברצפה, עבור זרוע נעילה כלפי מטה, כי חור כזה נוטה להיסתם. לדעתו הדלת תקנית ומאושרת, ולדעתי זהו גם המצב המשפטי. תקנה 2.92 הנ"ל אינה מחייבת מנגנון נעילה ל- 4 כיוונים, אלא מתירה גם "כל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו". מפמ"כ מכון התקנים 196, הדן במנעול דלת, קובע שבמקום בריח אנכי תחתון ניתן להתקין בריח צידי בחלקה התחתון של הדלת, כפי שבוצע בפועל בדלת הרלוונטית. 19. יישור קיר עקום סביב דלת הכניסה התביעה בעניין זה היא לפיצוי של 800 ₪ (קרן). המומחה ברלינר קבע כי: "סטיית קיר דלת הכניסה מהקבלה לקווי הריצוף, היא בגבולות הסביר, אינה מורגשת ואינה מפריעה בשימוש השוטף". התובעים עצמם אינם טוענים שמדובר בסטייה מ-תקן-רשמי או מתקנות, ואם כך, מדוע אפסוק פיצוי על ליקוי שאינו ליקוי למעשה, ובכל אופן אינו מורגש? יתרה מזו: טענת הנתבעות, לפיה התובעים ביקשו מנתבעת 4 לא להדביק פנלים ולאפשר להם להדביק ריצוף על ידי בעל מקצוע מטעם, ואותו בעל מקצוע ביצע את העבודה כפי שביצע - לא נסתרה, כך שאף לוּ היה מוכח ליקוי בר פיצוי - הנתבעות אינן הכתובת הנכונה לדרישת פיצוי זה. 20. הפיצוי הנתבע בשל סטייה כביכול מגודל החלון הנדרש על פי דין טענת התובעים כי החלון בחדר-רחצה הורים קטן מהמותר, ובהיותו חלון כנף על כנף שטחו האפקטיבי כמחצית משטח הבניה (החלל בקיר לפני הרכבת החלון) - המומחה ברלינר דחה טענה זו. לשיטתו, יש למדוד את גודל החלון לפי מידות בניה. התובעים חולקים על דעתו של ברלינר ומפנים ל-ת.פ. 922/95 סולומן נ. שיכון ופיתוח - שם קבע בית המשפט המחוזי שלאור ייעודו של החלון (איוורור) יש לקחת בחשבון את מידתו האפקטיבית של הפתח. עוד טוענים התובעים, כי פסק דין זה הפך להלכה פסוקה בערעור שהוגש לבית המשפט העליון. טענה זו אינה נכונה. פסק הדין בערעור (ע"א 6373/05) ניתן לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וממילא אינו הלכה פסוקה. 21. זאת ועוד, במספר פסקי דין מאוחרים, אימצו בתי המשפט, תוך התייחסות לאותו פסק דין של מחוזי תל אביב, גישה הפוכה לחלוטין - וראה ת.א. 19583/04 איצקוביץ נ. ירון ישעיהו, וכן ת.א. 12949/02 סמדר נ. גב ים, שם נקבע כי סעיף 2.01 לתקנות התכנון והבניה (בקשות להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, מגדיר "שטח חלון" כ"שטח הפתח בו מותקן החלון לפי מידות הבניה החיצוניות". ממילא ברור שצדק המומחה ברלינר כשדחה את טענות התובעים בעניין זה. 22. פתח איוורור ממ"ד שפונה לחדר הרחצה התביעה לעניין זה היא 2000 ₪ (קרן), ולטענת התובעים, פתח כזה אינו תקני, ואפילו בוצע בעקבות שינויים על פי דרישת הלקוח, אין לפטור את הקבלן מאחריות. המומחה ברלינר קבע שבממ"ד ישנם שני פתחי-סינון, אחד מהם פונה לחדר הרחצה בעקבות שינוי שביקשו הדיירים, והוא לא מוצא בכך שום פגם. אינני מבין מדוע במצב דברים שבו פתח איוורור אחד פונה החוצה, והשני, במקום לחדר הארונות פונה לחדר הרחצה (שהוא חדר הארונות שהוסב לחדר רחצה) תקום לתובעים עילת תביעה. הרי אם כך - נעודד גישה הפוגעת באוטונומיה של הדיירים לבקש שינויים בדירה, כי קבלנים יחששו שהעתרות לבקשות מסוג זה תגרור אחריה תביעות בעילה של סטייה כזו או אחרת מתקני-הבניה, סטייה שהרוכשים יוכלו לבצע, שלא בטובתם, על ידי בעל מקצוע מטעמם, לאחר קבלת הדירה ובעלות גבוהה יותר. בכל אופן, די בכך שהמומחה לא מצא שמדובר בליקוי, כדי שאדחה את התביעה בנקודה זו. 23. הטענה בדבר אי התאמת חלון איוורור הממ"ד התובעים מפרטים, בסעיפים 43-45 לסיכומיהם, דרישה כזו, ודינה להידחות - בשל הנימוקים שהובאו לעיל באשר לסטייה הנטענת בגודלו של חלון חדר ההורים. אלא, שכאן ישנו נימוק נוסף לדחיית הטענה: שטח החדר הוא 10.56 מ"ר (ראה חווה"ד של התובעים), שטח החלון המינימאלי הנדרש על פי תקנה 2.21 הוא 8% משטח החדר - כלומר 0.84 מ"ר, בעוד שגודל החלון הוא 1.47 מ"ר - הרבה יותר גדול מהנדרש, גם שליטתם של התובעים. 24. הטענה בדבר הצורך בפירוק דלת הממ"ד והרכבתה מחדש בעניין זה דורשים התובעים פיצוי של 3500 ₪ (קרן). התובעים טוענים כי צירי דלת הממ"ד רופפים וכי המלבן חלון. מומחה בית המשפט (ברלינר) ציין בחוות דעתו: "הדייר פירק את דלת הממ"ד ולא יכולתי לבדוק עניין זה". כלומר, התובעים לא איפשרו למומחה בית המשפט לבדוק את הטענה (לטענת הנתבעות - הדבר נגרם עקב עבודות ריצוף עצמאיות שביצעו התובעים, אך אין זה משנה כלל ועיקר), וממילא לא ניתן לפסוק להם פיצוי בגין ליקוי שנטען ולא הוכח. 25. הטענה שיש לפסוק פיצוי על הגבהת סף במישור הדלת (בשיעור 2 ס"מ לכיוון אחד ו- 6 ס"מ לכיוון השני). בגין ליקוי זה דורשים התובעים פיצוי של 3100 ₪ (קרן). מומחה בית המשפט קבע שאינו רואה בכך פגם. הטענה שהמצב סותר את תוכניות המכר לא נטענה על ידי התובעים בחוות הדעת שנתמכה בתביעה ולא הוכחה. ההיגיון אומר דווקא שהגבהת סף ביציאה למרפסת היא פרקטיקה מועילה. 26. הטענה שהצבת המעקה הקל (המתכת) במרכז המעקה הבנוי, במקום להציבו בקצה הנושק החוצה של המעקה הבנוי - מזכה בפיצוי. מדובר בטענה חסרת שחר. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות - והעובדה שלתובעים העדפה אישית לשיטה השניה, אינה יכולה ליצור עילת תביעה. אין כל חובה בתקנות, בתקנים, במפרט או בתוכניות הדירה, להתקין את המעקה בצד החיצוני, וממילא צדק המומחה ברלינר כאשר קבע שאינו מוצא ליקוי בעובדה שהמעקה מורכב במרכז אדן השיש. 27. הטענה שיש לפצות את התובעים בגין מסתור כביסה שאינו יציב וחזק כמעקה - בסכום של 900 ₪ אכן אין חולק שמסתור הכביסה אינו חזק כמעקה. התובעים מסתמכים על פס"ד של כב' השופטת פריאל ב-ת.א. 21924/02 אלון נ. אנגל, שם נקבע שהאפשרות שמאן דהו יעמוד על משטח זה אינה ערטילאית ולכן מסתור הכביסה אמור להיות חזק כמעקה. בכל הכבוד הראוי - דעתי שונה. מסתור הכביסה איננו מעקה, וצדק המומחה ברלינר כשסירב להחיל עליו את הכללים שחלים על מעקה, או לקבוע שמדובר בליקוי. טענת התובעים שמישהו יכול לנסות לעמוד על המסתור כדי לאסוף כביסה שנפלה או כדור שהתעופף לשם, היא אבסורדית. ישנן דרכים בטוחות וקלות יותר לאסוף חפצים שנפלו לשם, כמו העזרות במוט של מגב וכיוב'. יתכן שבאופן תיאורטי יימצא אדם מופרע או טיפש שינסה לעמוד על מסתור כביסה, אך אין זה ייעודו של המסתור, ולא זה המבחן לקיומה של חובה להתייחס למסתור כאלה מעקה. יודגש שלבעלי מקצוע, כמו מתקיני מזגנים - ישנם אמצעים לעבוד בצורה בטוחה, ואין לחייב את הציבור להקים סביב כל מנוע-מזגן מרפסת ומעקה (שזו למעשה דרישת התובעים), כי אין צורך בכך וגם אין סוף לדבר. 28. הטענה שטעה המומחה ברלינר עת קבע שאין צורך בהתקנה של נדבך ראש למעקה תקנה 5.36 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970, מחייבת התקנת נדבך ראש מעל קיר הנמשך והעולה מעל פני גג, על מנת למנוע חדירת מים ורטיבות לקיר. ברור שהדברים אינם חלים לגבי משטח מסתור הכביסה, וצדק המומחה ברלינר כשקבע שלא מדובר בליקוי. 29. הסטיה הנטענת בדלת מרפסת הסלון התובעים טוענים שמדובר בסטייה של 9.4% לאורך 3 מטרים. סטייה כזו היתה מתגלה מיד לעין - כי במרחק 3 מטרים היא יוצרת הפרש של 28 ס"מ. ברור שסטייה כזו לא נמצאה, לא הוכחה, וצדק המומחה כשקבע שלא מצא פגם משמעותי בעניין. 30. הפגם הנטען באי-דיפון האמבט המומחה ברלינר לא מצא פגם בעובדה שהאמבט אינו מדופן, והתובעים מודים שאין תקן או תקנה המחייבים דיפון האמבט. נכון שהיו מקרים בהם בכל זאת נפסק פיצוי בעילה זו, אך לא מצאתי קביעה גורפת ומחייבת לכך שאמבט סביר חייב להיות מדופן, וממילא צדק ברלינר גם בנקודה זו. 31. ליקויים שהתובעים ביטלו בעצמם א. התובעים מתייחסים לשני ליקויים שביטלו בעצמם ועל חשבונם - העתקת מושב אסלה בחדר רחצה הורים (בעלות של 3500 ₪) וחיפוי צנרת ביוב בחדר הכביסה (בעלות של 1000 ₪). ב. מומחה בית המשפט לא מצא פגם בחלון (שצריך להיפתח בצורה מלאה רק לצורכי ניקויו) וממילא נשמטה הקרקע תחת הדרישה להשיב לתובעים את ששילמו על העתקת האסלה. ג. באשר לחיפוי צנרת הביוב: המומחה ברלינר הכיר בצורך בחיפוי-הצנרת, אך תימחר אותו ב- 600 ₪ בלבד, והתובעים לא זכאים לפיצוי מעבר לסכום זה. 32. התובעים עותרים לפיצוי - למעשה החזרים על עבודות שלא בוצעו, כדלקמן: ארון מטבח שלא הותקן, בגינו הם דורשים סכום לזיכוי של 4238 ₪ (למרות שהסך הזה מתייחס למטבח כולו, לרבות השיש, שכן הותקן). קרמיקה שלא בוצעה - 420 ₪. פרקט שלא בוצע - 1443 ₪. כיור - 120 ₪. סכומים אלה נכונים רק בחלקם לאור העובדה שלא ניתן לומר שמאומה מהמטבח לא הותקן. 33. בין הצדדים ישנן מחלוקות לגבי מה בוצע על ידי הנתבעות ומה לא, וכאשר נטל ההוכחה על התובעים, לא אוכל לקבוע שהנטל הורם. בסיכומי הנתבעות הובאה התחשבנות בין הצדדים לפיה מגיע לתובעים סכוך של 3,796 ₪, בנוסף לסכום של 10,000 ₪, בו כבר זוכו. 34. מנגד טוענות הנתבעות, שטעה המומחה בלינר עת קבע פיצוי בגין קירות, טיח וצבע, שרובם נובעים משינויים אחרי ביצוע עבודות הגמר לפי בקשת התובעים, וממילא על התובעים לשאת בעלותם (סכום של 4,750 ₪ - שרובו כאמור מיוחס לשינויים המאוחרים הללו). הסכום הזה מתקזז כנגד יתרת הזיכוי המגיעה לתובעים על פי הסעיף הקודם. נשארנו איפוא עם הסכום שברלינר קבע. 35. הנתבעות טוענות לרשלנות תורמת של התובעים ולאי הקטנת הנזק טענות אלו חסרות בסיס עובדתי ונטענות סתם כך - ולכן נדחות. 36. הוא הדין בטענת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש הליקויים שנמצאו היו פעוטים, רגילים, ממש צפויים בקניית דירה מקבלן, ואלמלא ניפחו התובעים את דרישתם ותבעו סכומים אסטרונומיים, היו מקדישים לתביעה פחות זמן ופחות אנרגיה והעניין היה מאחוריהם זה מכבר. התובעים 3 ו- 4 37. בטרם קבלת החזקה בדירה, התובעים 3-4 ביקשו לבצע שינויים בתוכנית של הדירה, והזמינו שינויים כמפורט בהצעת המחיר החתומה על ידי התובע כהן יניר מיום 19/11/06 המפרטת השינויים שנתבקשו על ידם וכמפורט בתוכנית הדירה המקורית ובתוכנית השינויים שצורפו לתצהיר מטעם הנתבעות. במסגרת השינויים הנ"ל, שינו התובעים, על פי דרישתם הבלעדית ועל פי בקשתם, את תכנון הדירה המקורי, בין היתר בהתייחס לחדר האמבטיה ולכניסה אליו, וכן שינויים בנוגע למיקום דלתות. ביום 13/8/07 נמסרה הדירה לתובעים 3-4. במסגרת פרוטוקול המסירה, התלוננו התובעים 3-4 על ליקוי אחד בלבד בציפוי דלת הכניסה. ליקוי זה תוקן והדיירים אישרו בחתימתם את ביצוע התיקון. בתאריך 22/6/08, דהיינו במהלך שנת הבדק, הגישו התובעים תביעתם לבית המשפט. כאמור, התביעה בתיק הנדון הוגשה בטרם נערכו תיקוני שנת הבדק ובטרם נערך פרוטוקול שנת הבדק. 38. המומחה ברלינר דחה אחת לאחת את טענות התובעים 3 ו- 4, וקבע כי שווי הליקויים בדירה הוא בסה"כ 950 ₪ ומע"מ. התובעים בסיכומיהם טוענים לעלות תיקון של חדר רחצה, הגם שהמומחה קבע שאין ליקוי במידותיו של חדר הרחצה, וממילא אין להשית על הנתבעות פיצוי בגינו. התובעים 3-4 הם אלו שהזמינו שינויים בחדר הרחצה והדלתות ושינו את תוכנית המכר של הדירה שתוכננה על ידי הנתבעות, ועתה הם טוענים לליקוי תכנוני שהם עצמם הזמינו. הליקוי התכנוני, המוכחש מכל וכל, גם אם היה קיים, הינו ליקוי של התובעים 3-4 ובאחריותם, שכן מקורו בשינויים שהם ביצעו בדירה. במצב דברים זה, יש לדחות את דרישתם בפריט זה. 39. אין טעם לחזור אחת לאחת על טענות המומחה מטעם התובעים ולהשוותן לחוות הדעת של מומחה בית המשפט - הדבר נעשה בפרק הקודם של פסק-דין זה בעניין דירת התובעים 1-2, והדברים נכונים גם בעניין שאר הדירות, באשר הליקויים הנטענים דומים והטענות דומות. אני מעדיף את חוות דעתו של המהנדס ברלינר - המומחה מטעם בית המשפט, על פני חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים, ולא רק בשל מעמדו האובייקטיבי, אלא בשל פגמים עליהם הצבעתי לעיל בגישת התובעים. 40. תביעת התובעים 3-4 הוגשה על סכום של 110,929 ₪, לא כולל הוצאות בשנת הבדק, והוכח, כאמור, שהנזק הממשי היה פחות מ- 1% מסכום זה. במצב דברים זה, יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים 3-4 בהוצאות משפט, שכן מוטב שלא היתה מוגשת כלל תביעה זו. הנתבעות הוציאו סכומים בגין חוות דעת נגדית וכן שילמו פעמיים לשני מומחי בית המשפט שערכו חוות דעת בגין תביעת התובעים 3-4 - סכומים העולים באלפי שקלים על הסכום שנקבע בחוות הדעת - ויש לחייב את התובעים בהחזר העלויות של מומחים אלה במסגרת הוצאות המשפט. ההוצאות הן: תשלום לאינג' דובדני בגין דירת התובעים 3-4: 2000 ₪ + מע"מ תשלום לאינג' ברלינר - 2,320 ₪ + מע"מ. התובעת מס' 5 41. עם התובעת נערך "פרוטוקול טרום מסירה" בתאריך 8/10/07 שנכתב על ידי התובעת. על פי חוק המכר, יש לערוך פרוטוקול בעת מסירת הדירה ולבצע תיקונים במהלך שנת הבדק, אולם במקרה של התובעת, ולאור דרישותיה, נערך עמה פרוטוקול בטרם המסירה. בפרוטוקול זה רשמה התובעת את כל הליקויים עליהם היא התלוננה, והנתבעות תיקנו ליקויים אלה כמעט ללא יוצא מן הכלל, והתובעת אישרה ביצוע התיקונים בחתימתה. העתק מפרוטוקול טרום המסירה מיום 8/10/07 צורף לתצהיר מטעם הנתבעות (נספח ו'). התובעת התלוננה על ליקויים שונים בדירה, והנתבעות ביצעו תיקונים אלה לפי דרישתה, וכפי שהצהיר נציג הנתבעות, אף הביאו את מכון התקנים שיבדקו את טענותיה בדבר הבדלי גיוון בריצוף, ומכון התקנים אישר כי הריצוף הינו בהתאם לתקן. אולם, התובעת התעקשה כי הריצוף איננו לרוחה והתלוננה על בעיות פיגמנטציה ושריטות בריצוף, ולכן הנתבעות החליפו אריחים בסלון תוך שימוש באריחים של הממ"ד, שרוצף מחדש, וכן החליפו אריחים באמבטיות על פי דרישת התובעת. 42. הגשת התביעה במהלך שנת הבדק היא בניגוד להסכם בין הצדדים, אך לא מצאתי ממש בטענת הנתבעות 1-3, לפיה יש להפחית מהפיצוי בגין הנזק שהוערך על ידי המומחה ברלינר בכל הנוגע לדירתה. 43. לא עלה בידי התובעת 5 לסתור את חוות דעת המומחה ברלינר (ושוב: לא אחזור על טענות התובעים בקשר לחוות הדעת, טענות דומות לאלו שנדחו בקשר לדירות האחרות), והתובעת 5 זכאית לפיצוי בגובה הנזק שקבע ברלינר - 16,780 ₪ + מע"מ. 44. ההודעות לצדדי ג' בסיכומיהן לא התייחסו הנתבעות להודעת צד ג' שנשלחה על ידי הנתבעות 1-3 לנתבעת 4, ואני רואה בכך את זניחת ההודעה לצדדי ג', כנראה בשל הסדר אליו הגיעו הצדדים. הנתבעת 4 גם לא התייחסה להודעות צד ג' ששלחה לבעלי מקצוע שונים, שלא התגוננו, אך מאחר והם לא התגוננו, היא רשאית לבקש פסק דין נגדם. סיכומו של דבר 45. בית המשפט מחייב את הנתבעות לשלם לתובעים 1 ו- 2 סך של 15,350 ₪ ומע"מ, ובנוסף סכום כולל של 10,000 ₪ עבור הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, לשלם לתובעת מס' 5 סך של 16,780 ₪ ומע"מ, וסכום כולל של 10,000 ₪ עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. תביעתם של התובעים 3 ו- 4 נדחית, והם ישלמו לנתבעות סכום כולל של 10,000 ₪ לכיסוי הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד. 46. סכומי הפיצוי שנפסקו לעיל, ישאו ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 9/2/12, וההוצאות שנפסקו ישאו ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום.בניהליקויי בניה