קיבלתם זימון למשפט תעבורה בגבעת זאב ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה בגבעת זאב יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה בגבעת זאב ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בגבעת זאב , מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה בגבעת זאב ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה בגבעת זאב בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה בגבעת זאב כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה בגבעת זאב ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה בגבעת זאב , המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה גבעת זאב מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה בגבעת זאב , הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) סטיה מנתיב בגבעת זאב## מדינה האשימה את הנאשם כי ב -8 באפריל 2000, סמוך לשעה 19:15, בכביש 436 מגבעת זאב לכיוון ירושלים, נהג רכב פרטי, שהגיע סמוך לתחנת הדלק בגבעונים, נסע ברשלנות כשפנה שמאלה לנתיב הנגדי וחצה קו הפרדה לבן רציף. והתנגש באוטובוס שנסע בנתיב ובכיוון ההפוך לכיוון נסיעתו של הנאשם. רכב הנאשם הסתובב כשחלקים ממנו התפזרו באזור התאונה. הנאשם לא זוכר את האירוע, ואם עסקינן בספקולציות, ההשערה היא שהוא שכח משהו בביתו וביקש לבצע פניית פרסה ולחזור על עקבותיו באותה מידה כמו ההשערה שהוא נסע ב 50 קמ"ש / דחף על ידי רכב אחר. ##הכרעת בית המשפט:## לאור האמור לעיל, אוכל רק לקבוע כי ההגנה לא עמדה בנטל ההסבר לבית המשפט כיצד ומדוע רכב הנאשם סטה לנתיב הנגדי ופגע שם באוטובוס. ##(2) כניסה לצומת באור אדום מכיוון גבעת זאב## כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של נהיגה באור אדום, גרימת חבלה של ממש, נהיגה בפזיזות ונהיגה ברכב ללא ביטוח תקף בניגוד לסעיפים 38 (3) ו- 62 (2) לפקודת התעבורה, תקנה 22 א לתקנה. תקנות התעבורה וסעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב. ב -20 באוקטובר 2015, בשעה 21:20 לערך, נסע הנאשם ברכבו הפרטי ברחוב גולדה מאיר מכיוון דרך גבעת זאב לכיוון הצומת עם רחוב מירסקי. הנאשם נכנס לצומת במסע רצוף. ##הכרעת בית המשפט:## לסיכום, אני קובע כי הנאשם חצה את הצומת באור אדום פגע במעורבים ובנוסע וגרם להם חבלות של ממש ולכן אני מרשיע את הנאשם ביחס אליו בכתב האישום. ##(3) גרימת מוות ברשלנות מכיוון גבעת זאב## נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו הואשמה בגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין וסעיף 64 לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 40 לפקודת התעבורה, נהיגה באור אדום בצומת כצומת עבירה לפי תקנה 22 (א) בעת מעבר בסיכון של הולך רגל, מדובר בעבירה לפי תקנה 67 (א) לתקנות התעבורה. בסעיף העובדות בכתב האישום שהוגש לבית המשפט, נטען כי הנאשם נסע בסביבות השעה 07:30 בבוקר בשדרות גולדה מאיר ועשה זאת בזמן שעבר לשם מכיוון גבעת זאב לכיוון מרכז העיר. ##הכרעת בית המשפט:## הנאשם מורשע אפוא בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. ##(4) עבירת תעבורה בנסיעה לכיוון גבעת זאב## הנאשם הואשם בכך שב -3 בדצמבר 2010 בשעה 14:00 לערך פנתה שמאלה בצומת גבעת זאב דרום - כביש 436 מבלי לעקוב אחר נורה אדומה וכתוצאה מכך גרמה לתאונת דרכים עם רכב שהמשיך בנסיעה. ישר על הנתיב החוצה את פניה שמאלה. בנסיבות אלה, לא יתכן שהנאשם עצר ברמזור אדום, אלא החל לנסוע בטעות, כשהוא מסתכל ברמזור היישר שהפך לירוק והחל לפנות שמאלה לפני שהפך לירוק. לגבי סדר ההופעות לכיוון נסיעתו של הנאשם העיד גם על ההגנה שרוסו נסע לכיוון נסיעתו של הנאשם אך התכוון לנסוע ישר, הוא מכיר את המקום היטב והעיד שהיה לפני הרמזור הוא ראה כי האור התחלף לירוק, תחילה האור התחלף שמאלה ואז ישר. עורך דין הנאשם ביקש לייחס לכך את המשמעות של ויתור במובן של רצידיביזם, אולם סעיף 169 לחוק סדר הדין הפלילי, מדבר על רשות להגיש סיכומים ולא חובה, בכל מקרה. ##הכרעת בית המשפט:## מצאתי שהנאשם זכאי מחמת הספק, יותר כדי לסייע לנאשם אך בוודאי שלא לגרום לה עיוות דין. ##(5) סטיה מתנתיב באזור גבעת זאב## הנאשם הואשם כי ביום 10 במאי 2011 בשעה 4:00 לפנות בוקר הוא נהג בפיאט שלו בכביש 443 בבית חורון. כשהגיע הנאשם לנקודת הייחוס לבית חורון, הוא נסע ברשלנות כשסטה מנתיב הנסיעה שלו, עלה על פקק תנועה בנוי, המשיך בנסיעה, עלה על המדרכה, פגע במעקה בטיחות ונפל לוואדי. כאמור, בתחילת דיון ההוכחות ציין הסנגור כי אף שהנאשם מודה במועד התאונה ובמיקומה, הוא מכחיש כי הוא היה נהג הרכב, אך בעדותו בפני, הנאשם הודה. שהוא נסע בגבעת זאב. הנאשם אכן נראה ישן, ואז קם ממיטתו ולא ציית להוראות הצוות הרפואי ונמלט והשתולל עד שהוא מרותק לרצפה על ידי מאבטח. ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי אכן הנאשם אכן היה שיכור במידה גבוהה, בין אם בשל מאפייני ההתנהגות שלו ובין אם בשל בדיקת הדם שנלקחה ממנו, בנוסף, קבעתי כי הנאשם נהג וכי שלו נהיגה הייתה רשלנית. אליו בכתב האישום.

 

דוגמאות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים בכביש עטרות - תאונת דרכים בכביש עטרות לכיוון גבעת זאב: 1. ביום 2.6.95 אירעה תאונת דרכים בכביש ביר-נבאללה - עטרות. בתאונה היו מעורבים שני כל רכב: האחד, מסוג סובארו, נהוג בידי הגב' X (להלן - "הנהגת"), היה מבוטח ע"י התובעת. השני, רכב מסוג פולקסווגן, נהוג ע"י הנתבע מס' 1, Y (להלן - "הנהג"), היה מבוטח ע"י הנתבעת מס' 2 (להלן - "הנתבעת"). תביעה זו היא תביעת שיבוב שהגישה התובעת נגד הנתבעים לשיפויה בגין הסכומים בהם פיצתה את הנהגת עקב התאונה. 2. הנהגת נסעה ברכבה מכיוון ביר-נבאללה לכיוון גבעת זאב בעוד שהנהג נהג את רכבו מהכיוון הנגדי, מכיוון גבעת זאב לירושלים. לשמאלו של הנהג, מכיוון נסיעתו, מצויה פניה לאיזור התעשיה עטרות. שני כלי הרכב התנגשו סמוך לפניה זו. אין מחלוקת כי הכביש במקום הוא כביש צר (עדות הנהגת, עמ' 3 שורה 20 לפרוטוקול ועדות הנהג, בעמ' 7 שורה 22 לפרוטוקול). גם אין מחלוקת כי שני כלי רכב אחרים, שכיוון נסיעתם זהה לכיוון נסיעת הנהג, עמדו בנתיב נסיעתו של הנהג. הנהגת העידה כי שני כלי רכב אלה אותתו וסימנו בכך כי רצונם לפנות שמאלה לעבר עטרות (עמ' 3 שורה 2 לפרוטוקול). הנהג לא זכר בדיוק האם כך היה, אך נטה לחשוב שאכן אותם כלי רכב אותתו (עמ' 9 שורות 18- 19 לפרוטוקול). כך בהודעתו של הנהג במשטרה (מוצג ת/4), אשר ניתנה סמוך לאחר מועד התאונה, נטען כי הנהג "חשב" שאותם כלי רכב מבקשים לפנות שמאלה. 3. גירסת הנהג היא, שבכוונתו היה לעצור בשל אותם שני כלי רכב ומאחר והכביש צר והוא לא התכוון לעקפם. הנהג האט את נסיעתו. הנהגת הגיעה במהירות גבוהה מהכיוון הנגדי. בשל רוחב הכביש והעובדה שכלי הרכב שהיו בעמידה ניצבו סמוך למרכז הכביש (עמ' 9 שורה 24 לפרוטוקול), התקשתה הנהגת להמשיך בנתיב נסיעתה, סטתה מעט לימין הדרך ואז "ברחה" שמאלה לכיוון נתיב נסיעת הנהג. בעת הפגיעה היה הנהג בעצירה (עמ' 7 שורה 28 לפרוטוקול). הנהג שרטט את מצב הדברים (מוצג ת/5). 4. גירסת הנהגת שונה. לשיטתה, הגיע הנהג במהירות גבוהה ועקף את שני כלי הרכב שעמדו על הכביש מצידם השמאלי. בעשותו כך עבר הנהג לנתיב נסיעת הנהגת. הנהגת שרטטה את מהלך התאונה בעת שמסרה עדות במשטרה (מוצג ת/2) ובעת שהעידה בבית המשפט (מוצג ת/3). 5. שני כלי הרכב המעורבים בתאונה נפגעו באיזור הקידמי השמאלי שלהם. הפגיעה ברכב הסובארו, בו נהגה הנהגת, נראית בתצלומים ת/ .1מדובר בפגיעות שעיקרן בדופן השמאלית של הרכב בין החזית לבין אמצע הרכב. 6. שני הנהגים העידו כי הכירו היטב את מסלול הנסיעה שכן נהגו לנסוע במקום מידי יום. 7. ב"כ הנתבעים, כמו הנהג, טען כי גירסת הנהגת אינה אפשרית, שכן אם הדברים התרחשו כפי שהיא תיארה אותם, היתה התאונה אמורה להיות חזיתית וכאן נפגע הצד השמאלי של כלי הרכב. אכן, הנהגת נשאלה כיצד היא מסבירה את מיקום הפגיעות והשיבה, כי ניסתה להמלט ע"י סטיה לימין, וכך עשה גם הנהג (עמ' 5 שורה 9 לפרוטוקול). עוד טען ב"כ הנתבעים כי השרטוט שערכה הנהגת במשטרה (ת/2) סותר את עדותה בבית המשפט, בה נאמר על ידה כי כלי הרכב שהיו בעצירה עמדו במרכז הכביש (עמ' 5 שורה 6 לפרוטוקול). בשרטוט הנ"ל תוארו אותם כלי רכב כעומדים סמוך לשוליים הימניים (בכיוון נסיעתם) וזאת, לטענת ב"כ הנתבעים, כדי ליתן תשתית הגיונית לגירסה לפיה הנהג עקף את אותם כלי רכב משמאלם. יצויין כי אינני רואה ליתן משקל למיקום כלי הרכב העוצרים על גבי התרשים ת/2, שאינו תרשים מדוייק. מאידך, הנהגת שרטטה את מצב הדברים במהלך עדותה (ת/3) ובשרטוט זה לא הוצבו אותם כלי רכב בצמוד לשולי הכביש, ובכל זאת דבקה הנהגת בגירסתה באשר למעשי הנהג. 8. דווקא גירסת הנהג היא גירסה סבירה פחות מגירסת הנהגת. אם נלך לשיטתו, כי אז מאחר והאט עד שהגיע לעצירה מוחלטת, כשהוא עדיין מצוי בנתיב נסיעתו, למעשה לא היתה התאונה צריכה להתרחש. ואכן, בעדותו במשטרה (ת/4) אין למעשה הסבר כיצד אירעה הפגיעה ובסיום עדותו זו נרשם מפיו: "ממש קשה לי לדעת אם אני או שהיא סטתה אלי". רק בבית המשפט ניתן ע"י הנהג הסבר אפשרי לסטית הנהגת שמאלה. על פי הסבר זה, הדרך הפונה ימינה (מכיוון נסיעת הנהגת) מצויה במעלה. כשסטתה הנהגת ימינה (בשל כלי הרכב שעמדו במרכז הכביש) עלה רכבה על אותה עליה, הרכב בו נהגה נטה שמאלה "וטבעי שההגה בורח לכיוון שמאלה". אין משקל לגירסה זו. ראשית, היא גירסה כבושה. שנית, מדובר במידה רבה בהשערה ולא בעדות על עובדות מוצקות. שלישית, הנהגת לא נשאלה בחקירתה הנגדית על אפשרות זו ולא ניתנה לה הזדמנות להגיב עליה. רביעית, בעדותו במשטרה לא שלל הנהג את האפשרות שהוא זה שסטה לנתיב נסיעת הנהגת. 9. יצויין, כי על פי השרטוטים שערכה הנהגת (ת/ 2ו-ת/3) התאונה אירעה לאחר שהנהג השלים את עקיפת כלי הרכב שעצרו (משמאלם). במצב כזה אכן אפשרית הפגיעה כפי שארעה ואין הכרח שיהיה מדובר בתאונה חזיתית. הנהג כבר היה יכול "לברוח" חזרה ימינה, וכפי שהעידה הנהגת, היא עצמה גם "ברחה" ימינה. 10. מהראיות עולה שגם הנהגת מסרה גירסה במשטרה. היא לא עומתה עם גירסה זו ולפיכך ניתן להניח שחזרה עליה בבית המשפט, כך שמדובר בגירסה עיקבית. 11. מהאמור לעיל עולה שסביר יותר שהתאונה התרחשה עקב העובדה שהנהג לא עצר, כפי שהיה עליו לעשות, בשל העובדה שאותם שני כלי רכב עצרו וביקשו לפנות שמאלה. הנהג סבר שיוכל לעקפם משמאל, סטה לנתיב הנגדי וכך אירעה התאונה. מסקנה זו נסמכת על עדות הנהגת שיש לה חיזוקים רבים, כפי שפורט לעיל, הן על יסוד שיקולי הגיון והן עקב חולשת גירסת הנהג. מהראיות גם לא עולה שהיתה לנהגת תרומת רשלנות, וב"כ הנתבעים גם לא טען כך. 12. על פי דו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה הסתכם הנזק לרכב הסובארו בסכום של -.717, 5 ש"ח (כולל מע"מ). התובעת טענה כי שילמה לנהגת, על פי פוליסת הביטוח, סך של -.500, 5 ש"ח ותבעה, בנוסף לסכום הנ"ל סך של -. 690 ש"ח שכ"ט שמאי. ב"כ הנתבעת הסכים כי התובעת זכאית לקבל -.717, 5 ש"ח פחות -. 855 ש"ח שהם ההשתתפות העצמית של הנהגת על פי הפוליסה, דהיינו - -.862, 4 ש"ח. לענין שכ"ט השמאי - סכום זה יגיע לתובעת אם תוכיח שנשאה בו (עמ' 2 לפרוטוקול). הנהגת העידה כי קיבלה מהתובעת סך של -.500, 5 ש"ח (בשיק שתצלומו צורף לכתב התביעה) וכי שילמה לשמאי סך -. 690 ש"ח (חשבון השמאי על סכום זה צורף אף הוא לכתב התביעה). מהאמור לעיל מסתבר כי אין התובעת זכאית למלוא הסכום הכלול בתביעה (-.500, 5 ש"ח ועוד -. 690 ש"ח), אלא לסכום של -.500, 5 ש"ח. סכום זה (בקירוב) מתקבל אם נצרף את שכ"ט השמאי לסכום הנזק פחות ההשתתפות העצמית. מכל מקום, הוכח בעדות הנהגת כי קיבלה מהתובעת סך -.500, 5 ש"ח והיא זו ששילמה לשמאי, ולא התובעת. 13. על יסוד האמור לעיל אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של -.500, 5 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום בו שולם סכום זה לנהגת, 28.11.95 (עמ' 4 שורה 8 לפרוטוקול). 14. באשר להוצאות המשפט: ניתן היה לצפות כי הצדדים יגיעו להסדר ביניהם בהתחשב באופי התביעה ובעובדה כי מעורבות בדבר שתי חברות ביטוח. בתיק דנן התקיימו שלוש ישיבות, מהן ישיבת קדם משפט אחת ושתי ישיבות להוכחות (עקב נסיבות אישיות של הנהג). במצב זה, פסיקת הוצאות בהתחשב אך בסכום התביעה לא תבטא כראוי את עלות ההליך לתובעת. לפיכך ישאו הנתבעים, בנוסף לחיוב הקבוע בסעיף 13 דלעיל, בהוצאות התובעת (תשלומי אגרת המשפט והתשלום לנהגת עבור עדותה - ראה עמ' 6 לפרוטוקול) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על ההוצאות הנ"ל וכן בשכ"ט עו"ד בסך -.000, 3 ש"ח להיום ובתוספת מע"מ.משפט תעבורה