כאבי גב נהג אוטובוס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מיקרוטראומה נהג אוטובוס / כאבי גב נהג אוטובוס: 1. בפנינו תביעתו של התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכרה בכאבי הגב מהם סובל הוא כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. 2. ביום 12/10/09 מונה ד"ר דוד אנג'ל, כמומחה רפואי מטעם בית הדין לשם מתן חוות דעתו הרפואית בעניינו של התובע. 3. להלן החלטת המומחה הרפואי: "א. התובע סובל מכאב גב תחתון על רקע בלט קל בדיסקים 3- 2 L ו- 4-3 L ובלט דיסק בינוני בדיסק 5- 4 L. ב.-ה. בהחלטת ביה"ד נקבע כי חלק מעבודתו כלל נהיגה בדרכים משובשות ובתנאי שטח. לא ראיתי כי נקבע איזה חלק מעבודת הנהיגה הוא כזה. אני מסכים עם הקביעות שמצוטטות בהחלטה על פיהן יש מקום להכרה באחריות נהיגה בדרכים משובשות כאשר מדובר במספר שעות כאלה מדי יום (סעיף 18 בהחלטה). אם רוב הנהיגה היו בדרכים סלולות ורק מדי פעם האוטובוס יורד מהכביש לשטח, אזי אין מקום להכיר באחריות הנהיגה למחלתו. אם לעומת זאת עבודתו כללה בממוצע מספר שעות נהיגה מדי יום בתנאי שטח ובדרכים משובשות אזי יש מקום להכרה כזו. לכן על מנת לענות אזדקק לקביעה כמה שעות נהיגה מדי יום, או איזה חלק מעבודתו, היה בתנאים כאלה. אציין בנוסף כי גבשושיות האטה שנמצאות ברחובות מגורים ובשכונות מגורים אינן נחשבות לדעתי בגדר דרך משובשת או תנאי שטח. על מנת שגבשושית כזו תעביר כוחות ניכרים לרכב ויושביו צריך לעבור עליו במהירות ובפראות. חזקה לדעתי על נהגי אגד שאינם נוהגים בפראות ובמהירות ברחובות מגורים עם גבשושיות האטה. ולכן אין קפיצות ניכרות בנהיגה זו. 4. ביום 25/04/10 הועברו אל המומחה הרפואי נתונים נוספים לאורם התבקש לחוות דעתו כך קבע: "א. התובע סבל מכאב גב תחתון על רקע בלט קל בדיסקים 3- 2 L ו- 4-3 L ובלט דיסק בינוני בדיסק 5- 4 L. ב.-ה. בהחלטת ביה"ד תוארו נסיעותיו לסיני כ- 3 פעמים בחודש בממוצע. (ישראל החזיקה כוחות בסיני כ-15 שנים). צוינו ימי עבודה ארוכים שכללו עבודה של 22- 12 שעות. לא תוארה אמנם נהיגה ממשוכת בתנאי שטח. הכבישים בסיני היו ברובם כבישי אספלט, אולם רמתם עם זאת היתה פחות טובה מהכבישים הסלולים בארץ ולכן לעיתים יותר קרובות היו בורות שגרמו לטלטול או קפיצה. אני מניח גם שכאשר התובע נשאר צמוד ליחידה בסיני הוא נדרש לנהוג גם בדרכים לא סלולות. ההחלטה כאן אינה קלה. לאחר התלבטות אני מחווה את דעתי שבמקרה זה השפעת העבודה על הווצרות מחלתו אינה פחות בהרבה מהשפעת גורמים אחרים". 5. ביום 13/09/10 הופנו אל המומחה הרפואי שאלות הבהרה להלן השאלות ותשובותיו: א. האם קיים מדד רפואי מדעי המאפשר להגדיר במדויק את מידת ההשפעה הקונסטוציונלית ליצרת השינויים הניוונים ואת מידת השפעת עבודתו מאידך של התובע על הבעיה ממנה הוא סובל?   "איני מכיר מדד רפואי המאפשר להבדיל במדויק בין השפעת העבודה להשפעת גורמים אחרים בהתפתחות מחלה כזו שנמצאה אצל התובע. ב. בהתאם לקביעתך השפעת העבודה אינה פחותה. נא פרט מה הייתה ההשפעה של העבודה באחוזים כגורם לקביעת הנכות? "לצערי אין אפשרות לכמת השפעה באחוזים. לא בכדי הניסוח המקובל בפסיקה אינו מדבר כלל על אחוזים אלא שואל שאלה שמנוסחת בצורה כללית בהרבה. "האם השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?". ג. האם דרכי נהיגתו בשטח האיצו ו/או הקדימו את התפתחות המחלה? "כן. ציינתי כי דעתי (לאחר התלבטות) הינה שהשפעת העבודה במקרה זה אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. ביססתי את תשובתי על המידע שנמסר לי לגבי נסיעות רבות וארוכות בעיקר בחצי האי סיני. ד. האם לולא תנאי עבודתו הייתה המחלה מתקדמת באותו מהלך אלמלא הדרכים בהם נהג התובע במסגרת עבודתו? "משתמע מתשובתי האחרונה כי ללא עבודתו הנ"ל הייתה מחלתו מתפתחת במהלך קל ואיטי יותר". ה. האם ניתן לראות בכל נסיעה ונסיעה שביצע התובע כמפורט בהחלטת כב' בית הדין משום פגיעה שהיא כשלעצמה לא גרמה למחלת התובע אולם בהצטרפותן יחד נגרמה המחלה? "כל טלטול חזק מספיק וקפיצה חזקה מספיק במהלך הנסיעות גרמו פגיעה מזערית ובלתי הפיכה. הפגיעות הצטברו בהדרגה ותרמו תרומה ממשית להתפתחות מחלתו. (מיקרוטראומה)". תמצית טענות התובע: 5. תנאי לתחולת תורת המיקרו טראומה הינו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים החוזרים ונשנים אשר בהצטברותם יש להביא לכדי פגיעה. תנאים אלה מתקיימים בתובע אשר ספג אין ספור פגיעות חוזרות ונשנות בגבו עד שהצטברות הנזקים הביאה בסיכומו הכולל לנזק הממשי אשר פגע בכושר עבודתו של התובע. 6. כעולה מחוות הדעת - הטלטולים והקפיצות אותם חווה במהלך שנות עבודתו תוך כדי נהיגה, גרמו לפגיעות מזעריות ובלי הפיכות ותרמו תרומה ממשית להתפתחות המחלה. 7. משלא הובאו ראיות לסתור האמור בחוות דעת המומחה הרפואי, יש לקבלה וליתן לה משקל מכריע ובהתאמה להכיר בפגיעת התובע כפגיעת עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. תמצית טענות הנתבע: 8. חוות דעת המומחה הרפואי הינה לקונית, נעדרת התייחסות למועד בו החל התובע לסבול מכאבי גב, נעדרת התייחסות לתקופה הארוכה אשר חלפה בין ביצוע נסיעות בשטח חצי האי סיני והמועד בו החלו כאבי הגב, כמו כן אין התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי לאור התקופה הארוכה שחלפה. 9. לא נתנה לנתבע אפשרות להפנות שאלות הבהרה למומחה על כן אין התייחסות מטעם המומחה הרפואי לפער בין המועד בו הסתיימו נסיעות התובע לחצי האי סיני לבין המועד בו החל לסבול בגבו בפרט משחלפו כ- 25 שנה בין התקופות. לאור פער הזמנים העצום והעדר התייחסות המהווה פגם לשורשו של עניין, אין לקבל את חוות הדעת. דיון והכרעה: 10. שאלת המיקרוטראומה הגבית נדונה בעב"ל 313/97 המוסד נ' יניב (פד"ע ל"ה 529) שם נקבע כדלקמן: "(א) שנים הם התנאים לחלות המיקרוטראומה הגבית: האחת - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע. השני - על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע. במספר לא מועט של מקרים הוכר הליקוי בגב כפגיעה בעבודה על פי יסודותיה של תורת המיקרוטראומה כמפורט לעיל". 11. עוד נקבע כי: "יש מקצועות מסוימים שנראה שניתן לקשור אותם להופעות כאבי גב, כגון: אחיות, נהגי משאיות וסבלים"... מכאן, כי לא מן הנמנע שיקבע על ידי מומחה - יועץ רפואי כי הנסיעות היומיומיות של המערער גרמו נזק זעיר שהתפתח משך הזמן למחלת גב... ומאחר וקיימים מחקרים רפואיים הקושרים בין עבודת נהיגה דומה לזו של המערער לבין הופעת מחלת גב, יש לטעמינו מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיבחן את הקשר בין עבודתו של המערער לבין מחלת הגב ממנה סובל הוא". (ראו: עב"ל 53/99 עובדיה חקאק נ' המל"ל, ניתן ביום 29/04/03; עב"ל (ארצי) 451/08 אליהו שחף נ' המל"ל, ניתן ביום 31/05/09). 12. אקדים ואציין כי שאלות ההבהרה אותם ביקש הנתבע להעביר למומחה נדחו כעולה מנימוקי ההחלטה מיום 3.2.11., ובפרט משבמסגרת התשתית העובדתית שהועברה אל המומחה הובהרה תקופת העבודה ושעות העבודה. חזקה על המומחה הרפואי כי היה מודע לשנים בהם בוצעו נסיעות לחצי האי סיני, בפרט משתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 24/05/10 מתייחסות למספר הפעמים בהם נסע התובע (בממוצע 3 פעמים בחודש) לסיני, וכן היה ער לעובדה כי מדינת ישראל החזיקה בכוחות בסיני כ-15 שנים. קרי, נתן דעתו לפערי הזמנים ולתקופה בה בוצעו הנסיעות. 13. כמו כן, המומחה הרפואי ציין כי לא תוארה נהיגה ממושכת בתנאי שטח, אולם יחד עם זאת סבר כי הכבישים בסיני היו ברמה פחותה מהכבישים שנסללו בארץ וכללו בורות אשר גרמו לטלטול או קפיצה. 14. מהאמור לעיל עולה כי המומחה הרפואי היה ער למכלול העובדות במקרה זה ויחד עם זאת סבר כי מדובר במקרה בו ההחלטה אינה קלה אולם למרות מכלול הנתונים, קבע כי ללא עבודתו הייתה מחלת התובע מתפתחת במהלך קל ואיטי יותר שכן "כל טלטול חזק מספר וקפיצה חזקה מספיק במהלך הנסיעות גרמו פגיעה מזערית ובלתי הפיכה. הפגיעות הצטברו בהדרגה ותרמו תרומה ממשית להתפתחות מחלתו (מיקרוטראומה)". 15. לפיכך לא מצאנו טעם ממשי בטענות אשר מפנה ב"כ הנתבע כלפי החלטת המומחה הרפואי. בנסיבות מקרה זה אנו קובעים כי יש לקבל את חוות דעת המומחה במלואה. סוף דבר: 16. סוף דבר, דין התביעה להתקבל. הנתבע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד התובע בסך של 5,000 ₪. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו. נהג אוטובוסאוטובוסכאבי גב / בעיות גבעמוד השדרה