בעיות גב נהג משאית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעיות גב נהג משאית - תביעה נגד ביטוח לאומי: התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באירוע תאונתי שאירע לטענתו ביום 15.9.08 כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 20.1.09, בנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודת התובע. בכתב תביעתו ביקש התובע להכיר באירוע הנטען בעבודתו מיום 15.9.08 כבתאונת עבודה; ולחלופין, להכיר בליקוי הנטען בגבו כמחלת מקצוע, או כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה וזאת לאור תנאי עבודת התובע ונהיגתו רבת השנים על משאיות. הנתבע בדק בשנית את תביעת התובע ושב ודחה את התביעה, בנימוק, כי לא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים חוזרים ונשנים תוך כדי ועקב עבודת התובע ואשר הביאו לכאבי הגב; וכן משלא מדובר במחלת מקצוע, אלא במצב תחלואתי שאינו קשור בעבודה. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, ובדיון מיום 26.1.11 הודיעו באי-כח הצדדים על הסכמתם למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה בשאלת המיקרוטראומה בלבד, בהתבסס על העובדות המפורטות בסעיפים 2 עד 4 לתצהיר התובע. אלו הן עובדות המקרה, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 9.3.11: התובע יליד 1969. התובע עובד בחברת החשמל מאז שנת 1992 בתפקיד מנופאי ונהג משאית. התובע עובד בדרך כלל משעה 06:30 ועד 18:30, 5 ימים בשבוע. במשך כל שנות עבודתו ועד היום, התובע נוהג על משאית מנוף ברוב שעות היממה, ובכלל זה: נהיגה על כבישים משובשים, נהיגה באזורי תעשיה, עליה על "במפרים". רוב שעות העבודה היה נוהג על כבישים משובשים ואזורי תעשיה. משנת 1992 ועד שנת 2005 - 2006 עבד התובע על משאיות מרצדס ישנות ומשאיות מאן, שתיהן עם כסא קשיח ורק בתקופה שאחרי שנת 2006 עבד התובע על משאית DAF. כתוצאה מנהיגה זו חש התובע כי גבו סופג את הרעידות או הקפיצות של המשאית. קפיצות ורעידות כאלו במהלך הנהיגה במשאית, קרו לתובע פעמים רבות במהלך היום, לעיתים אף מאות פעמים ביום. מינוי מומחה רפואי וחוות-דעתו בהחלטתנו מיום 20.2.11, מונה תחילה פרופ' צינמן לשמש כמומחה יועץ רפואי, לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין מצבו הרפואי. בתאריך 7.3.11 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי אחר תחת פרופ' צינמן, וזאת נוכח קביעת בית הדין הארצי (עב"ל 361/07 נירה אוחיון - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, מיום 21.2.08, להלן - עניין נירה אוחיון) כי פרופ' צינמן דוגל באסכולה לפיה לא תיתכן פגיעה בגב כתוצאה ממיקרוטראומה. לאחר עיון בפסק הדין בעניין אוחיון, נעתרנו לבקשה נוכח נימוקיה וביום 9.3.11 מונה דר' ברוסקין כמומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה) בתיק. בהקשר זה חשוב לציין, כי בין לבין כבר הספיק פרופ' צינמן ליתן חוות דעתו בעניין. בחוות דעתו מצא פרופ' צינמן קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי. מכאן, שלהבא, ראוי לקרוא את קביעת בית הדין הארצי לעבודה בעניין נירה אוחיון, בהקשר לנסיבותיו בלבד וחרף נוסחו, אין בו קביעה גורפת באשר למינויו של פרופ' צינמן ליתן חוות דעת בשאלות בתחום פגיעה בגב על דרך מיקרוטראומה. המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות: מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע? האם ניתן לקבוע שכל אחת מהפעולות שביצע התובע במסגרת עבודתו, כפי שתוארו לעיל, גרמה לו לפגיעה (Injury) זעירה, שלא ניתן להבחין בה ושאפשר ליחס אותה לזמן מסוים? אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - ההיתה אותה פגיעה בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע? אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלתו של התובע נגרמה גם בגין תהליך תחלואתי ואם כן - האם תנאי עבודתו, כפי שפורטו לעיל, השפיעו על הופעת המחלה? ככל שמחלתו של התובע נובעת גם מתהליך תחלואתי וגם מתנאי עבודתו - מהי מידת ההשפעה של תנאי עבודתו על הופעת המחלה? בחוות דעתו מיום 16.3.11, השיב המומחה לשאלות שנשאל, כדלקמן: התובע סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל מאז שנת 2008. בבדיקת CT של עמוד השדרה המותני אובחן בקע דיסקאלי ברמה L5-S1. בבדיקת MRI תואר בלט דיפוזי קל ברמה L4-L5. בסעיף 11 לעובדות מצוין כי התובע עובד כנהג של רכב כבד מאז שנת 1992, כאשר רק מאז שנת 2006 עובד על משאית עם כסא הידראולי. נהיגה ברכב כבד, בדרכים משובשות, תוך כדי ישיבה ממושכת על כסא קשיח ללא בולמי זעזועים במשך שנים רבות בהחלט יכולה לגרום לפגיעות זעירות בעמוד השדרה המותני. אותן פגיעות זעירות יכולות לגרום לנזק בלתי הפיך בעמוד השדרה. הממצאים בבדיקות ההדמיה ובבדיקה הקלינית אינם נחשבים כחמורים. פריצת הדיסקוס שאובחנה בבדיקת ה- CT לא אובחנה לאחר מכן בבדיקה ה- MRI. הממצא בבדיקת ה- MRI נחשב כממצא מינורי (בתיקו הרפואי לא מצאתי את תשובות הבדיקות והסתמכתי על רישומים של רופאים אורתופדים). יש לציין, כי התובע נבדק ע"י מנתח עמוד שדרה, שהחליט על המשך טיפול שמרני. החלטה זו הינה אינדיקטיבית לחומרת הממצאים בעמוד השדרה - מצב שאינו דורש התערבות כירורגית כלשהי. כמוכן, התובע נמצא בתחילת העשור ה- 5 לחייו, מעשן כ- 20 שנה - ניתן להגדיר ממצאים אלה כגורמי סיכון. במקרה זה הייתי מייחס לתנאי עבודתו ולגורמי הסיכון משקל שווה בהתפתחות הפתולוגיה בעמוד השדרה המותני של התובע. ביום 9.5.11 הגיש הנתבע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, שהתובע התנגד לה. לאחר עיון בבקשה החלטנו על דחייתה, כאמור בהחלטת בית הדין מיום 14.6.11, וזאת משלא מדובר היה בשאלות שמטרתן הבהרת חוות הדעת או השלמתה. בסיכומיו, ביקש התובע להכיר בתביעה בהתאם לאמור בחוות דעתו של דר' ברוסקין. מנגד, בסיכומי הנתבע נטען כי חרף האמור בחוות דעת המומחה, אין למצוא קשר סיבתי בין הליקוי בגבו של התובע לבין תנאי עבודתו, זאת בין היתר הואיל ונקבע בחוות דעת המומחה, כי התובע החל לסבול מכאבי הגב מאז שנת 2008, שנתיים לאחר תחילת עבודתו על משאיות מרצדס ישנות (כך נרשם במקור, צ"ל: חדשות); מה גם שלאחר התייעצות עם רופא הנתבע, לטענתו הבלטים הדיסקליים בגבהים L4-L5 תואמים את גילו של התובע, ואין כל ממצאים המעידים על פגיעות מסוג מיקרוטראומה. דיון והכרעה בית הדין הארצי עמד לא פעם על התנאים לחלות תורת המיקרוטראומה, על טענה לפגיעה בעבודה, כפי שנפסק אף בעניין עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב אשר, פד"ע לה 529 (1999), (להלן - עניין יניב): "(א) שניים הם התנאים לחלות המיקרוטראומה הגבית: האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע. השני - על-מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות-דעת של מומחה-רופא, היכול להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע." בענייננו, מחוות דעת המומחה עולה בבירור כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי בגב התובע לבין עבודתו כנהג משאית. הוכח כי הליקוי בגב נגרם עקב נהיגת התובע ברכב כבד משנת 1992, בדרכים משובשות, תוך כדי ישיבה ממושכת על כסא קשיח ללא בולמי זעזועים במשך שנים רבות, שכן רק בשנת 2006 עבר התובע לעבוד על משאית עם כסא הידראולי. המומחה הסביר בחוות-דעתו, כי אותם תנאי עבודה בהחלט יכולים לגרום לפגיעות זעירות בעמוד השדרה המותני, שבהצטרף הפגיעות הזעירות הללו זו על גבי זו יכולות לגרום לנזק בלתי הפיך בעמוד השדרה. המומחה הוסיף בחוות-דעתו כי בתובע קיימים ממצאים אישיים, כגון הגיל המתקדם והעישון משך 20 שנה, שהם בבחינת גורמי סיכון; אולם המומחה סבר, כי לתנאי עבודת התובע ולגורמי הסיכון קיים משקל שווה בהתפתחות הליקוי בגב. על פי ההלכה "...די בתרומה של 20% להשפעת העבודה על המחלה, כדי לבסס את הקשר הסיבתי המשמעותי שבין תנאי העבודה למחלה. הלכה זו הוחלה גם על פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה. באותה הלכה נקבע מפורשות כי השפעה של 20% היא "השפעה משמעותית" של תנאי העבודה על החמרת המחלה." (ראה: עב"ל 146/10 המוסד לביטוח לאומי - אהרון אוחיון, מיום 8.8.10). על כך נוסיף, כי בעניין יניב נפסק "שלגבי מי שהינו נהג במקצועו והוא נוהג במשך שנים רבות בכבישים משובשים שעות מספר מדי יום, והוא סובל עקב כך מליקוי בגבו - ייתכן שלגביו אותה פגיעה אכן תוכר כפגיעה בעבודה על-פי תורת המיקרוטראומה". (השווה גם: עב"ל 53/99 עובדיה חקאק - המוסד לביטוח לאומי, מיום 29.4.03; עב"ל 451/08 אליהו שחף - המוסד לביטוח לאומי, מיום 31.5.09; עב"ל 342/09 שמעון מוסקל - המוסד לביטוח לאומי, מיום 9.3.10). בסיכומיו, מנה הנתבע כאמור מספר נימוקים לדחיית התביעה, בעיקר משמדובר לטענתו בתהליך ניווני שמתרחש באופן טבעי בהתאם לגיל התובע וללא קשר לתנאי עבודתו; מה גם שאין לדעת הנתבע ממצאים המעידים על פגיעות מסוג מיקרוטראומה. אלא שהמומחה התייחס בחוות דעתו במפורש לגיל התובע כאחד הממצאים האישיים שהינם בבחינת גורמי סיכון, כאשר לכל גורמי הסיכון יחד ייחס המומחה השפעה של כ-50% בהתהוות המחלה ואף תיאר במפורש את הנהיגה ברכב כבד, בדרכים משובשות, תוך ישיבה על כסא קשיח ללא בולמי זעזועים במשך שנים רבות, כגורמת לפגיעה מסוג מיקרוטראומה. משכך, לא מצאנו בטענות הנתבע ממש. באשר למשקל שמייחסים בתי הדין לעבודה, לחוות דעתו של מומחה יועץ רפואי, קבע בית הדין הארצי לעבודה כדלקמן: "...חוות דעת מומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין." עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון, מיום 15.5.07. סוף דבר משהתקיימו בענייננו כל התנאים להכרה בתביעת התובע על פי תורת המיקרוטראומה, ובהסתמך על חוות דעת המומחה, אשר לא מצאנו כל הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממנה - אנו מקבלים את התביעה. הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 4,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. נהג משאיתמשאיתכאבי גב / בעיות גבעמוד השדרה