ירידה בשמיעה עקב פגיעה בראש

המערער נחבל בתאונה בראש ובצוואר. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא  ירידה בשמיעה עקב פגיעה בראש: מדובר בערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 11.1.04 אשר קבעה, כי עקב תאונת דרכים שעבר המערער ב-20.1.03 והוכרה כ"תאונת עבודה" נותרה למערער נכות בגין טנטון בשיעור של 10% לפי פריט 72(4)(ד)II לתוספת לתקנות ובגין ירידה בשמיעה 0% לפי פריט 72(1)(ג)(1). המערער נחבל בתאונה בראש ובצוואר. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער 10% נכות בגין טנטון ו-0% נכות בגין ירידה בשמיעה, לאחר קבלת חוות דעת של מומחה א.א.ג וחוות דעת נאורולוגית. הועדה הרפואית לעררים שמעה תלונות המערער, ערכה בדיקה קלינית ופרטה תוצאותיה. בין היתר, כי אין הגבלה בתנועות הצוואר ואין נוקשות של השרירים הצוואריים. הועדה אימצה את אחוזי הנכות הקשורים בטנטון לאור האמור בבדיקה של פרופ' אטיאס וציינה כי בדיקת הBERA מיום 6.8.03 מתאימה לבדיקת האודיולוגית בדבר ליקוי השמיעה. כן ציינה, כי אין נכות נוירולוגית לאור בדיקה אובייקטיבית.   הועדה פרטה מסקנותיה תוך התייחסות לשינויים ניווניים בעמוד שדרה של המערער טרם התאונה, לרבות בקע דיסקלי בעמוד השדרה ולדעתה אין קשר סיבתי בין הדיסק שהתגלה בבדיקה אובייקטיבית לתאונה ובכל מקרה, נימקה כי אחוזי נכות ניתנים גם על פי ממצאים קליניים ואין הגבלה בשרירי הצוואר ולפיכך, אין לזכות המערער באחוזי נכות בגין ממצא אורטופדי או נוירולוגי.   טענות המערער:   א.                  תוצאות בדיקת BERA מחייבים מתן נכות משמעותית גם בגין הירידה בשמיעה.   ב.                  החלטת הועדה כי נזק הדיסקוס קדם לתאונה הינה שגויה. המערער מעולם לא נעדר מעבודתו ועובדה זו תומכת במסקנתו.   ג.                    למערער הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ומעולם לא התלונן על נזק בצוואר עד לתאונה.   ד.                  לא היה בפני הועדה כל מסמך רפואי התומך בקביעותיה הרפואיות כי המערער סבל קודם לכן בבעיות בצוואר. ממצאי בדיקת C.T ובדיקת MRI נתגלו לאחר התאונה ולא לפניה.   ה.                  החלטת הועדה הינה סתמית ללא נימוקים.   ו.                    כאשר מדובר בתאונת דרכים וכאשר יש משקל להחלטת הועדה הרפואית לעררים לרבות קביעת הקשר הסיבתי ובשים לב לעובדה כי לא ניתן לחקור את חברי הועדה, על בית הדין לבחון בזכוכית מגדלת את החלטתה. קביעת הועדה היא בעצם קביעה סופית לפי סעיף 6(ב) לפלת"ד.     המשיב טוען, כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה.   הסמכות לקבוע האם קיימת נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה ובאיזו מידה היא נובעת מכך, הינה של הועדה הרפואית לעררים ובית הדין לא יתערב בהחלטתה אלא אם נפלה בה טעות משפטית.   לאחר עיון בפרוטוקול הועדה, בנספחים וכתבי טענות הצדדים וטיעוניהם בכתב, לא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטת הועדה. הועדה שמעה תלונות המערער. הועדה נימקה מסקנתה. באשר לליקוי האורטופדי, מדובר בהחלטה רפואית ממנה עולה, כי תוצאות הבדיקות האובייקטיביות אינן קשורות לתאונה אלא למצב קודם ונימקה מסקנתה, כי מדובר בממצאים שאמנם פורטו בבדיקות שלאחר התאונה, אך הם על רקע ניווני ושאינם קשורים לתאונה. כמו כן לא מצאה בבדיקתה הגבלות בתנועה בעמוד שדרה צווארי ואחוזי נכות ניתנים בגין הגבלה בתנועה. החלטת הועדה לשלילת קשר סיבתי הינה בסמכותה.   לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטת הועדה באשר למסקנתה בדבר אחוזי הנכות הקשורים לשמיעתו של המערער והטנטון. הועדה נימקה מסקנתה וממצאיה תואמים סעיף הליקוי.   לפיכך, דין הערעור להידחות.   אין צו להוצאות.   ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.  שמיעהפגיעת ראש / מוח