להלן דוגמא לכתב תביעה בגין נשיכת כלב: ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר איתן כהן, יליד 1985, ת.ז. _________, מתגורר ברחוב שקד 12, רמת גן, יהיה מיוצג בתובענה זו על ידי בא כוחו דלעיל, וכתובתו לצורך מסירת כתבי בי-דין תהא כאמור הכתובת הנ"ל. 2. הנתבע, מר דניאל לוי, ת.ז. _________, מתגורר ברחוב תאנה 5, גבעתיים, הינו הבעלים של כלב מגזע רועה גרמני (להלן: "הכלב"). ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מנשיכת הכלב, בסכום כולל של 500,000 ש"ח, אשר יפורט כדלקמן: א. הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד: סך של 200,000 ש"ח, בגין אובדן ימי עבודה, ירידה בכושר ההשתכרות, והפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות עתידיות. ב. הוצאות רפואיות ופרא-רפואיות בעבר ובעתיד: סך של 100,000 ש"ח, בגין טיפולים רפואיים, תרופות, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, עזרים רפואיים, וכל הוצאה רפואית אחרת שנגרמה ותיגרם כתוצאה מהפגיעה. ג. כאב וסבל: סך של 150,000 ש"ח, בגין הכאב הפיזי והנפשי העז שחווה התובע, הסבל המתמשך, הפגיעה באיכות חייו, והטראומה הנפשית שנותרה בו. ד. עזרת הזולת בעבר ובעתיד: סך של 30,000 ש"ח, בגין הצורך בעזרה בביצוע פעולות יומיומיות ועבודות הבית, אשר התובע אינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו. ה. הוצאות נסיעה וניידות: סך של 10,000 ש"ח, בגין נסיעות לטיפולים רפואיים, בדיקות, ופגישות עם מומחים. ו. שכר טרחת מומחים: סך של 10,000 ש"ח, בגין חוות דעת רפואיות וכל חוות דעת אחרת שתידרש. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בצירוף מע"מ כדין, וכן בריבית והצמדה על כל הסכומים מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. בתאריך 15.03.2023, בסביבות השעה 17:00, בעת שהתובע טייל עם כלבו מסוג לברדור ברחוב האורנים 20, רמת גן, הגיח לפתע הכלב של הנתבע, אשר הסתובב חופשי ללא רצועה וללא מחסום פה, וניסה לתקוף את כלבו של התובע. 6. התובע, בניסיון להפריד בין הכלבים ולהגן על כלבו, עמד ביניהם, כשלפתע התנפל עליו הכלב של הנתבע ונשך אותו בכפות ידיו ובאמותיו בפראות ובאכזריות, כתוצאה מהתקיפה נפגע התובע באופן קשה. 7. התקיפה אירעה בסמוך לתחנת מד"א, ועוברי אורח אשר התקבצו למקום הבחינו בתקיפה והסיעו את התובע לתחנת מד"א לקבלת טיפול רפואי ראשוני. 8. כתוצאה מהתקיפה, פונה התובע לבית החולים "שיבא" בתל השומר, כשהוא אינו מתמצא בזמן ובמקום מעוצמת הטראומה שחווה. בבית החולים אובחן כי הוא סובל מחתכים קרועים בכפות ידיו ובאמותיו וכן משבר בשורש כף יד ימין. התובע טופל בתפרים, זריקות וחבישה, וכף ידו הימנית גובסה. העתק מדו"ח סיכום אשפוז רצ"ב לתובענה זו ומסומן כנספח "א". 9. בתאריך 16.03.2023 הגיש התובע תלונה במשטרה על התקיפה. העתק מטופס תלונה במשטרה רצ"ב לתובענה זו ומסומן כנספח "ב". 10. כתוצאה מחומרת הפציעה, התובע המשיך במעקב רפואי אצל רופאים מומחים בתחום האורטופדי במסגרת קופת החולים, ומשם לסדרת טיפולים משקמים אינטנסיביים. 11. בתאריך 20.03.2023, לאחר שאיתר את בעליו של הכלב, הגיש התובע תלונה במשרד הבריאות על מנת שהכלב ייתפס ויושם בהסגר. העתק מטופס דיווח למשרד הבריאות רצ"ב לתובענה זו ומסומן כנספח "ג". 12. בעקבות התקיפה, שהה התובע באי כושר עבודה למשך תקופה ארוכה, עבר ועובר טיפולים רבים אצל רופאים שונים, כאשר דבר לא מטיב עימו באופן משמעותי. 13. עובר לתקיפה, התובע היה אדם בריא ללא כל בעיה אורטופדית. כיום, התובע סובל מכאבים עזים ומהגבלות משמעותיות במהלך עבודתו ובכל הפעילויות היומיומיות, ונזקק לעזרה מוגברת ממשפחתו וחבריו. מדובר בפגיעה המגבילה את התובע באורח קשה. 14. מאז התקיפה ועד היום, התובע מתקשה בפעולות יומיומיות רבות, לרבות כתיבה, הקלדה, הרמת חפצים כבדים, סחיבת קניות, וכן מתקשה בנשיאת משקל גופו על היד הימנית. 15. כמו כן, התובע נאלץ להוציא סכומי כסף רבים בגין טיפולים רפואיים, תרופות ועזרים אחרים, וייאלץ ככל הנראה לשאת בהוצאות אלו גם בעתיד. העתק מהמסמכים הרפואיים ומקבלות חלקיות רצ"ב לתובענה זו ומסומנים כנספח "ד". 16. התובע נבדק על ידי מומחה בכירורגיה אורטופדית של כף היד, ד"ר יואב שפירא, אשר העריך את נכותו הצמיתה בשיעור 15% בגין "שבר של החלק המרוחק של עצם האולנה בצד ימין". כמו כן, המומחה מוסיף כי: "לתובע נותרו צלקות מהנשיכה באמה דיסטלית ימין, באמה דיסטלית שמאל". העתק מחוות הדעת רצ"ב לתובענה זו ומסומן כנספח "ה". 17. ביום 01.05.2023 פנה התובע אל הנתבע, באמצעות בא כוחו לעיל, בדרישה לקבלת פיצויים כספיים בגין התקיפה. העתק ממכתב ההתראה רצ"ב לתובענה זו ומסומן כנספח "ו". 18. במכתב התשובה, נמסר כי הנתבע הינו הבעלים של הכלב. בנוסף, נטענו טענות שהיה עדיף לולא נטענו באשר לזהות הכלב התוקף, תוך התעלמות מוחלטת מהעדים הרבים לתקיפה. העתק ממכתב התשובה רצ"ב לתובענה זו ומסומן כנספח "ז". 19. לאור האמור לעיל, לתובע לא נותרה ברירה אלא לעתור לבית המשפט הנכבד ולתבוע את זכויותיו. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 20. לבית המשפט הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה לאור מקום מגוריהם של הצדדים, אשר נמצאים בתחום שיפוטו של בית משפט זה, וכן לאור סכום התביעה. ## ה. פירוט הטענות ## ## אחריות מוחלטת של בעל הכלב ## 21. התובע יטען כי הנתבע, כבעלים של הכלב, חייב לפצותו על נזקי התקיפה, ואין נפקא מינה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצידו, וכי לא עומדת לנתבע כל הגנה, וזאת בהתאם להוראת סעיף 41א' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המטילה אחריות מוחלטת על בעלי כלבים בגין נזקים שנגרמו על ידי כלבם. 22. הוראת סעיף 41א' לפקודת הנזיקין קובעת חזקה חלוטה של אחריות בעל הכלב, וזאת במטרה להגן על הציבור מפני סיכונים הטמונים בהחזקת כלבים, ובמיוחד כלבים תוקפניים, תוך הטלת נטל מוגבר על הבעלים לדאוג לשלום הציבור. 23. הפסיקה קבעה כי אחריות זו היא אחריות מוחלטת, כלומר, אין צורך להוכיח אשם או רשלנות מצד בעל הכלב, אלא די בהוכחת הנזק שנגרם על ידי הכלב כדי להקים את עילת התביעה. 24. הנתבע לא יוכל לטעון להגנות הקבועות בסעיף 41א(ב) לפקודת הנזיקין, שכן התובע לא התגרה בכלב, לא תקף את הנתבע או את בני משפחתו, ולא הסגת גבול במקרקעין של הנתבע, ולכן אין כל בסיס לטענות הגנה אלו. 25. מטרת המחוקק בהטלת אחריות מוחלטת על בעלי כלבים הייתה להבטיח פיצוי לנפגעים מנשיכות כלבים, תוך הכרה בסיכון הטבוע בהחזקתם, ועל כן יש ליישם את הוראת החוק במלואה במקרה דנן. ## הפרת חובת זהירות וחוק הסדרת הפיקוח על כלבים ## 26. התובע יוסיף ויטען כי הכלב לא היה קשור ולא היה לו מחסום פה בעת התקיפה, ובכך הפר הנתבע את הוראות סעיף 11 לחוק הסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002, אשר מחייב בעלי כלבים להחזיקם קשורים ברצועה ועם מחסום פה במקומות ציבוריים. 27. הפרת הוראות חוק הסדרת הפיקוח על כלבים מהווה רשלנות סטטוטורית, אשר מקים עילת תביעה נזיקית בפני עצמה, שכן הנתבע הפר חובה חקוקה שנועדה להגן על שלומם ובטיחותם של בני אדם. 28. הנתבע, כבעל כלב, היה מודע או צריך היה להיות מודע לחובותיו החוקיות להחזיק את כלבו תחת שליטה מלאה ובאופן בטוח, ובמיוחד לאור העובדה שמדובר בכלב מגזע גדול, אשר עלול לגרום נזקים חמורים. 29. התנהלות הנתבע, אשר אפשר לכלבו להסתובב חופשי ללא רצועה וללא מחסום פה, מהווה הפרה בוטה של חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי הציבור, ובפרט כלפי התובע, אשר נפגע כתוצאה ישירה מהתרשלות זו. 30. אי עמידה בהוראות החוק והתקנות הרלוונטיות מעידה על חוסר אחריות משווע מצד הנתבע, אשר לא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים למניעת נזקים, ובכך תרם באופן ישיר ומהותי לאירוע התקיפה ולנזקים שנגרמו לתובע. ## נזקי גוף חמורים וצמיתים ## 31. התובע יטען כי כתוצאה מהתקיפה נגרמו לו נזקי גוף חמורים וצמיתים, כפי שעולה מחוות דעתו של ד"ר יואב שפירא, אשר קבע נכות צמיתה בשיעור 15% בגין שבר בשורש כף יד ימין, וכן צלקות מכוערות באמותיו. 32. הנכות הצמיתה שנקבעה לתובע משפיעה באופן מהותי על תפקודו היומיומי, על יכולתו לבצע פעולות פשוטות, ועל איכות חייו בכללותה, ועל כן הוא זכאי לפיצוי הולם בגין ראש נזק זה. 33. הצלקות שנותרו על ידי התובע מהוות פגיעה אסתטית משמעותית, אשר גורמת לו סבל נפשי, בושה, וחוסר נוחות, ועל כן יש לפצותו גם בגין ראש נזק זה. 34. הפגיעה הפיזית מלווה בכאבים עזים ומתמשכים, אשר דורשים טיפול תרופתי קבוע וטיפולים רפואיים נוספים, ועל כן יש לפצות את התובע בגין הכאב והסבל שנגרמו לו וייגרמו לו בעתיד. 35. התובע, שהיה אדם בריא ופעיל עובר לתקיפה, הפך בעקבותיה לאדם מוגבל, הסובל מכאבים כרוניים ומקשיים תפקודיים, ועל כן יש להכיר בהיקף הנזק הרחב שנגרם לו ולפסוק לו פיצויים בהתאם. ## אובדן כושר השתכרות בעבר ובעתיד ## 36. התובע יטען כי בעקבות התקיפה והנכות שנגרמה לו, הוא איבד באופן חלקי את כושר השתכרותו בעבר ובעתיד, שכן הוא מתקשה לבצע את עבודתו כפי שעשה לפני התאונה, ועלול להיפגע קידומו המקצועי. 37. עובר לתקיפה, התובע היה עובד מסור ויעיל, בעל פוטנציאל קידום גבוה, וכעת, עקב מגבלותיו הפיזיות, הוא מתקשה לעמוד בדרישות תפקידו, דבר שעלול להוביל לירידה בהכנסותיו. 38. הפגיעה ביכולתו של התובע לעבוד עם ידיו, כפי שנדרש במקצועו, עלולה להשפיע על יכולתו למצוא עבודה חלופית בעתיד, ובכך להגדיל את הפסדי השתכרותו. 39. התובע יפסיד בעתיד גם הכנסות פנסיה, קופות גמל, חסכונות ואובדן זכויות סוציאליות, וכי על הנתבע לפצותו בגין נזקים אלה, אשר נגרמו כתוצאה ישירה מהתקיפה. 40. יש לחשב את הפסדי ההשתכרות של התובע על בסיס שכרו עובר לתאונה, תוך התחשבות בנכותו הצמיתה, בגילו, ובתוחלת חייו, וכן בסיכויי קידומו והתפתחותו המקצועית. ## הוצאות רפואיות ופרא-רפואיות ## 41. התובע יטען כי נגרמו לו וייגרמו לו בעתיד הוצאות רפואיות ופרא-רפואיות ניכרות, לרבות שכר טרחת רופאים מומחים, תרופות, טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפולים אלטרנטיביים, ועזרים רפואיים שונים. 42. התובע נאלץ לשאת בהוצאות אלו מכיסו, וייאלץ להמשיך ולשאת בהן בעתיד, ועל כן הוא זכאי להחזר מלא של כל ההוצאות הללו, בתוספת ריבית והצמדה. 43. הטיפולים הרפואיים הנדרשים לתובע הם חיוניים להקלה על כאביו ולשיפור תפקודו, ועל כן יש להכיר בהם כהוצאה הכרחית הנובעת ישירות מהתקיפה. 44. התובע יציג קבלות ומסמכים רפואיים המעידים על ההוצאות שנגרמו לו עד כה, וכן יציג הערכה של ההוצאות הצפויות לו בעתיד, על מנת שבית המשפט יוכל לפסוק לו פיצוי הולם בגין ראש נזק זה. 45. יש להכיר גם בהוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים, אשר מהוות חלק בלתי נפרד מההוצאות הרפואיות הכוללות, ועל כן יש לפצות את התובע גם בגינן. ## כאב וסבל ## 46. התובע יטען כי הוא זכאי לפיצוי הולם בגין כאב וסבל, וזאת בהתחשב בנכותו הצמיתה, בחומרת הפגיעה, בסבל הפיזי והנפשי שחווה, ובפגיעה באיכות חייו. 47. התקיפה הותירה בתובע טראומה נפשית עמוקה, פחדים וחרדות מפני כלבים, ופגיעה משמעותית בתחושת הביטחון האישי שלו, ועל כן יש לפצותו גם בגין ראש נזק נפשי זה. 48. הכאבים העזים והמתמשכים, הטיפולים הרפואיים הממושכים, וההגבלות התפקודיות, גורמים לתובע סבל רב ופוגעים ביכולתו ליהנות מפעילויות פנאי וחברה, כפי שעשה עובר לתקיפה. 49. הפסיקה הכירה בחשיבות הפיצוי בגין כאב וסבל, וקבעה כי יש לפסוק פיצויים בגין ראש נזק זה בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות גיל הנפגע, חומרת הפגיעה, והשפעתה על חייו. 50. יש לפסוק לתובע פיצוי משמעותי בגין כאב וסבל, אשר ישקף את מלוא הסבל שנגרם לו, הן הפיזי והן הנפשי, ואת הפגיעה באיכות חייו. ## עזרת הזולת ## 51. התובע יטען כי בעקבות התקיפה והנכות שנגרמה לו, הוא נזקק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיומיות ועבודות הבית, אשר עובר לתקיפה ביצע בכוחות עצמו. 52. התובע מתקשה בביצוע עבודות בית קלות וקשות, כגון ניקיון, בישול, קניות, וטיפול אישי, ועל כן הוא נזקק לעזרה מצד בני משפחתו וחבריו, ועל הנתבע לפצותו בגין עלות עזרה זו. 53. גם אם העזרה ניתנת על ידי בני משפחה ללא תשלום, הפסיקה קבעה כי יש לפצות את הנפגע בגין שווי העזרה, שכן מדובר בנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה. 54. התובע יציג ראיות המעידות על היקף העזרה הנדרשת לו, ועל עלותה המשוערת, על מנת שבית המשפט יוכל לפסוק לו פיצוי הולם בגין ראש נזק זה. 55. הצורך בעזרת הזולת צפוי להימשך גם בעתיד, ועל כן יש לפסוק לתובע פיצוי גם בגין עזרת הזולת העתידית, בהתחשב בתוחלת חייו ובמגבלותיו התפקודיות. ## פגיעה בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים ## 56. התובע יטען כי בעקבות התקיפה נפגע כושר תפקודו היומיומי באופן משמעותי, והוא מתקשה בביצוע פעולות רבות שהיו טבעיות עבורו עובר לתאונה, דבר הפוגע קשות באיכות חייו. 57. הפגיעה ביכולתו של התובע לעסוק בתחביביו, כגון משחקי טניס, וביכולתו לבצע פעילויות פנאי אחרות, מהווה פגיעה משמעותית באיכות חייו וברווחתו הנפשית. 58. התובע סובל מקשיים בהרמת חפצים כבדים, בסחיבת קניות, ובכל פעולה הדורשת שימוש בכפות הידיים והאמות, דבר המגביל אותו באופן ניכר בחיי היומיום. 59. הפגיעה בתפקוד היומיומי גורמת לתובע תסכול, ייאוש, ותחושת חוסר אונים, ועל כן יש לפצותו בגין הפגיעה הבלתי הפיכה באיכות חייו. 60. יש להכיר בכך שהפגיעה בתפקוד היומיומי אינה רק פיזית, אלא גם נפשית וחברתית, ועל כן יש לפסוק פיצוי הולם שישקף את מלוא היקף הנזק שנגרם לתובע. ## טראומה נפשית ופחדים ## 61. התובע יטען כי בעקבות התקיפה הוא סובל מפחדים, חרדות, וטראומה נפשית, ונחרד כל פעם שהוא נאלץ ללכת לבדו ברחוב, כמו כן סובל מחשש ממפגש עם כלבים הדומים לסוג הכלב התוקף. 62. הטראומה הנפשית שחווה התובע באה לידי ביטוי בהפרעות שינה, סיוטים, חוסר שקט, וקשיי ריכוז, ועל כן הוא זקוק לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. 63. הפחדים והחרדות משפיעים על יכולתו של התובע לתפקד בחברה, לצאת מהבית, ולקיים אורח חיים נורמלי, ועל כן יש לפצותו בגין ראש נזק נפשי זה. 64. הפסיקה הכירה בחשיבות הפיצוי בגין נזקים נפשיים, וקבעה כי יש לפסוק פיצויים גם בגין סבל נפשי, גם אם אינו מלווה בנכות פיזית. 65. יש להכיר בכך שהנזק הנפשי שנגרם לתובע הוא ממשי ומשמעותי, ועל כן יש לפסוק לו פיצוי הולם שיאפשר לו לקבל את הטיפול הנדרש ולשפר את מצבו הנפשי. ## אחריות הנתבע כבעל הכלב ## 66. התובע יטען כי הנתבע אחראי לנזקי התובע כבעלים של הכלב שתקף את התובע מכוח האחריות המוחלטת המוטלת עליו לפי פקודת הנזיקין, ואין לו כל הגנה מפני אחריות זו. 67. הנתבע, כבעל הכלב, היה צריך לצפות כי כלבו עלול לתקוף בני אדם או כלבים אחרים, ובמיוחד כאשר הוא משוטט חופשי ללא השגחה וללא אמצעי ריסון. 68. העובדה שהנתבע התעלם מהעדים הרבים לתקיפה וניסה לטעון טענות שווא באשר לזהות הכלב התוקף, מעידה על חוסר תום לב ועל ניסיון להתחמק מאחריותו. 69. הנתבע לא נקט בכל אמצעי סביר למנוע את התקיפה, ובכך הפר את חובתו הבסיסית כבעל כלב לדאוג לשלום הציבור ולמנוע נזקים. 70. יש להטיל על הנתבע את מלוא האחריות לנזקים שנגרמו לתובע, שכן הוא זה שהחזיק בכלב התוקף ולא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים למניעת האירוע המצער. ## נזקים מיוחדים וכלליים ## 71. התובע יטען כי כתוצאה מן התאונה נגרמו לו נזקים מיוחדים וכלליים, ובית המשפט הנכבד מתבקש לפוסקם לפי החלוקה המפורטת בסעיף הסעדים, או לפי כל חלוקה אחרת שתראה לו צודקת בנסיבות העניין. 72. הנזקים המיוחדים כוללים הפסדי השתכרות בעבר, הוצאות רפואיות, הוצאות חוות דעת, הוצאות נסיעה וניידות, והוצאות בגין עזרת הזולת, אשר ניתנים לכימות מדויק יחסית. 73. הנזקים הכלליים כוללים הפסד השתכרות ו/או אובדן השתכרות בעתיד לרבות הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות ופרא-רפואיות בעתיד, הוצאות נסיעה וניידות בעתיד, הוצאות בגין עזרת הזולת בעתיד, וכאב וסבל, אשר דורשים הערכה שיפוטית. 74. יש להכיר בכך שהנזקים שנגרמו לתובע הם נזקים מורכבים ורחבי היקף, אשר משפיעים על כל תחומי חייו, ועל כן יש לפסוק לו פיצוי כולל שיכסה את כל ראשי הנזק. 75. בית המשפט מתבקש להפעיל את שיקול דעתו הרחב בפסיקת הפיצויים, תוך התחשבות בכל הראיות והעדויות שיוצגו בפניו, ועל מנת להבטיח שהתובע יקבל פיצוי מלא והוגן על נזקיו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כלבבעלי חייםכתב תביעהמסמכיםנשיכת כלב / תקיפת כלב