##פיצויים על פציעה בחוג ספורט - הקדמה:## מה הדין בסוגיית תאונות ספורט בחוג ? משחק ספורט "רגיל" - שאת סיכוניו אנו מגדירים כסבירים - הוא כזה שסיכוניו נלווים למטרה העיקרית של המשחק, שהיא כשלעצמה אין בה סיכון: הבקעת שער ליריב בכדורגל, ניצחון במירוץ סוסים, הטלת כידון למרחק הרב ביותר, זכייה במקום ראשון בריצה וכולי. יתרה מזאת, ישנם גם משחקים בנשק שהחברה אינה מוקיעה, שכן מטרתם העיקרית תחרותית, כזו הקשורה בשיפור המיומנות של המתחרה, לדוגמה תחרות קליעה למטרה בחץ וקשת או באקדח במטווח. היעד העיקרי הינו פגיעה במטרות דוממות, ללא חשש לפגיעה בנפש. ##פציעה בחוג ספורט - אומנויות לחימה## בת"א (ראשל"צ) 7504/01 עלי נ' אוניברסיטת בר אילן ואח' (4.6.2003) צוין כי בפעילות ג'ודו תופס המתאמן בבן זוגו, מניפו, מטילו ומפעיל עליו כוחות פיזיים במטרה להפילו אל המזרן. פעילות זו כרוכה מעצם טיבעה בסיכונים לפגיעה במתאמן. לאור ההלכה דלעיל ניתן לקבוע כי בדרך כלל לא תקום חובת זהירות קונקרטית של המורה, או של הגוף האחראי לאימון, בקשר עם פגיעה שנפגע התלמיד כתוצאה מהכוח שהפעיל עליו בן זוגו במסגרת כללי הג'ודו המקובלים. ##חובת הזהירות של מארגני חוג ספורט:## למארגני פעילות ספורטיבית ולמאמנים יש חובת זהירות מושגית ברורה כלפי המתאמנים. ברם, בהקשר של חובת הזהירות הקונקרטית - קרי השאלה "האם בין המזיק הספציפי ובין הניזוק הספציפי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, קיימת חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק הספציפי שהתרחש" (פס"ד ועקנין, בעמ' 125) - נפסק כי בכל הקשור לפעילות ספורט רגילה לא קמה חובת זהירות קונקרטית בין העוסקים בספורט לבין עצמם ובינם לבין המארגנים, המורים או המאמנים. ##מקרים שבהם נדחו תביעות של תאונות באימון אומנויות לחימה:## ישנם גם מקרים שבהם דחו בתי-המשפט תביעות בנוגע לפציעות שאירעו במהלך אימונים וחוגים באמנויות לחימה שונות: ת"א (שלום-נתניה) 5433/02 נזרוב נ' מתנ"ס אור עקיבא ואח' (20.10.2003); ת"א (שלום-עפולה) 1942/05 שפונט נ' מרכז קהילתי בית פוזנק ואח' (18.6.2006); ת"א (שלום-ירושלים) 4561/05 סומקיאן נ' בית ספר אלפריר ואח' (18.3.2009); ת"א (שלום-קריית שמונה) 1607/01 כהן נ' מאיר ואח' (26.7.2009); ת"א (שלום-חיפה) 14772/06 מרעאנה נ' מועצה מקומית פרדיס (8.3.2010). ##פציעה בחוג ספורט (קרב מגע) עקב אי הקפדה על ציוד מגן:## בת"א 20501-07-13 פלוני נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ, התובע נפגע בעת אימון קרב מגע כאשר בן זוגו לאימון בעט באשכיו. בית המשפט פסק כי יש להטיל על הנתבעת אחריות לתאונה בהיותה ברת-מניעה, וזאת לו המאמן וצוותו היו מנחים את המתאמנים ומקפידים על לבישת מגן אשכים במהלך אימון לחימה. בית המשפט ציין כי, אין לצפות ממאמן של מתאמנים בוגרים כי יוודא במישוש את הנחת מגן האשכים. ואולם דווקא משום שמדובר במגן נסתר, ובאזור כה רגיש, היה על המאמן לתזכר את המתאמנים מראש, וכן לוודא בשאלה מפורשת, כי המתאמנים אמנם לבשו מגני אשכים. בתי המשפט כבר פסקו כי על המאמן מוטלת האחריות להבטיח ולוודא כי מתאמניו לובשים את המגנים הנדרשים לאימון, בפרט כשמדובר באימון לחימה. המתאמן סומך על מאמנו ומצפה לקבל ממנו הנחיות בטיחות ברורות לקראת האימונים. דרישות המאמן יוצרות את תרבות הבטיחות שבה ייערך האימון, והן מסוגלות למנוע סיכונים מיותרים שאינם בגדר הכרח. ##פציעה בחוג ספורט (קונג פו) ע"י חניך אחר:## בת"א (שלום י-ם) 12833/08 קסטרו ני קורן (מיום 7.2.2012), התובע נפבע בחוג קונג פו שארגן הנתבע-המאמן. במהלך החימום נדרש התובע לבצע " קפיצת חמור" (בה המתאמנים פועלים בזוגות, כאשר אחד מהם רוכן, והשני מניח ידיו על גבי הרוכן ומדלג מעליו). במהלך הקפיצה (בה התובע שימש כבן-הזוג הרוכן), חש התובע כאב חזק בגבו. התברר שנגרמה לו פריצת דיסק. נפסק כי " מפעילי ומדריכי החוג מחויבים לנהל את החוג בדרך הבטוחה ביותר, באמצעות התאמה בין מספר המשתתפים בחוג לבין מספר המדריכים המשגיחים על המשתתפים, התאמת כמות המשתתפים לאופי ולמהות החוג. כמו כן, מפעילי ומדריכי החוג מחויבים לתת הדרכה מתאימה למשתתפים ופירוט הסיכון הכרוך בפעילות מסוג זה" (ר' ס' 72 לפסה"ד). ובהמשך: "בחוגי ספורט נדרש פיקוח צמוד והשגחה של המדריך ועוזריו, בפרט כאשר מדובר בקבוצה בלתי הומוגנית..." (ר' ב' 82 לפסה"ד). בית המשפט הטיל על המאמן והמבטחת אחריות לתאונה. ##פציעה בחוג לאומניות לחימה ע"י המאמן:## בת"א (שלום רמלה) 3415/03 תשובה נ' המרכזים לקהילה והתחדשות השכונות ברמלה בע"מ (מיום 27.8.2007), דובר בחוג לאומניות לחימה. הנתבע, היה מדריך בחוג ביחד עם מדריך אחר. האימון החל בחימום שבמהלכו נחלקו החניכים לזוגות, והמאמן היה בן זוגו של התובע. במהלך החימום, בעט המאמן בעוצמה רבה בפניו של התובע וגרם לשבר של עצם העול הימנית ורצפת ארובת העין. נפסק כי: "נראה כי נקודת המוצא של ניהול חוג מסוג זה, אומנות לחימה - ששמו מבטא מיניה וביה את הסכנות הטמונות בו, היא בין היתר, חובת נקיטת אמצעי זהירות להבטחת שלומם וביטחונם של חניכי החוג. יש להתייחס לחניך הבא ללמוד אומנות לחימה במסגרת חוג כאל מי שאינו מודע ואינו מכיר את הסכנות הטמונות בו... על מדריכי המתנ"ס מוטלת החובה לדאוג לחניכי החוג, בין אם מדובר בחניך צעיר ובין אם מדובר בחניך בוגר" (בפרק דיון בע' 2). בהמשך נפסק כי הנתבעים " הפרו... את חובתם כלפי התובע והם אחראים לאירוע התאונה, אם באחריות ישירה, כמדריכים וכמי שמוטל עליהם לדאוג ליישום כללי בטיחות ראויים, ואם כמפעיל המקום עליו החובה לקבוע את כליי הבטיחות, להדגיש אותם ולדאוג שיפעלו על פיהם" (בע' 9 לפסה"ד). ##פציעה בחוג ספורט ע"י המאמן:## בת"א (שלום ראשל"צ) 2088-07-10 רביבו נ' אליעזר (מיום 18.2.2015), נפגע התובע באימון ספורט, בעת שמאמנו ביצע בו תרגיל הטלה. באותו ענין נקבע כי יש להטיל על המאמן אחריות לתאונה " בהיותה בת מניעה, לו נקט הנתבע באמצעי זהירות סבירים: הנחיה, התראה, וידוא שהתלמיד מבין את התרגיל ומסוגל לבצעו, והטלה במהירות ובעוצמה נמוכות יחסית, על מנת לאפשר לתלמיד לבלום. בהיותו מאמן, "היה על הנתבע לפעול במשנה זהירות ולוודא כי הנתבע יודע ומבין את תרגיל ההטלה המסוכן וכי הוא מסוגל לבלום את הנפילה כפי שצריך" (בס' 6 לפסה"ד). דיני ספורט