(1) תביעה נגד קבלן על ליקויי בניה - הקדמה

כאשר רוכשים דירה חדשה עלולים להתגלות ליקויים שונים, אשר יכולים במקרים מסוימים, להוות עילת תביעה נגד הקבלן. במסגרת תביעה נגד קבלן על ליקויי בניה, הרוכשים טוענים כי קיימים ליקויי בניה בדירה שרכשו, בהתאם לחוות דעת מהנדס מטעמם ומבקשים מבית המשפט להשית את עלות התיקונים ועלות הדיור חלופי בזמן התיקונים, על הקבלן. (2) איך מגישים תביעה נגד הקבלן ?

במידה ויש חשד לליקויי בניה, השלב הראשוני הוא הזמנת איש מקצוע לדירה, על מנת שיחוו את דעתו המקצועית לקיומם של ליקויים, הסיבה שגרמה לליקויים ועלות תיקונם. במידה ועולה מחוות הדעת כי מקור הליקויים נובע מבניה רשלנית מטעם הקבלן, עורך דין מומחה לליקויי בניה יכין כתב תביעה המבוסס על חוות דעתו של המומחה. במסגרת תביעות נגד קבלנים בגין ליקויי הבניה, יש לדון במספר מחלוקות משנה: ##ראשית##, יש לברר את האם קיימת אחריות של הקבלן לליקויי הבניה (ככל שיש כאלו), ובמסגרת זו לברר, האם יש להורות על פיצוי כספי או על תיקון הליקויים על ידי הקבלן. ##שנית##, ככל שבית המשפט יקבע כי קיימת אחריות של הקבלן לליקויי הבניה, יש לברר את היקף האחריות ובפרט את שיעור הנזק. ##שלישית## ואחרונה, יש לבחון את חלוקת האחריות בין הקבלן לגורמים נוספים (כגון קבלני משנה או בעלי מקצוע אחרים שאינם בפיקוחו של הקבלן). (3) כיצד מתנהלת תביעה נגד קבלן בבית המשפט ?

##(א)## לאחר הגשת כתב התביעה, הקבלן מגיש כתב הגנה אליו תצורף במרבית המקרים חוות דעת "נגדית" מטעמו. ##(ב)## במסגרת הדיון בתביעות אלו במרבית המקרים חוות הדעת שהצדדים מגישים הן סותרות ולכן בית המשפט ממנה מומחה אובייקטיבי מטעמו על מנת להכריע בין חוות הדעת. ##(ג)## במידה ואחד הצדדים לא מסכים למינוי מומחה מסוים הוא רשאי להגיש בקשה להחלפת המומחה במסגרתה הוא נדרש לנמק מדוע יש להחליף את המומחה שמונה. ##(ד)## לאחר הדיון הראשוני בבית המשפט, המכונה קדם משפט, במידה והצדדים לא הגיעו לפשרה, בית המשפט קובע כי הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית בכתב. ##(ה)## לאחר מכן מתקיים בדרך כלל, קדם משפט נוסף, אשר במסגרתו בודק בית המשפט אפשרות להגיע לפתרון הסכסוך בדרך פשרה ובמידה ולא מצליחים להגיע לפשרה, בית המשפט קובע המשפט מועד לדיון הוכחות (המשפט עצמו). ##(ו)## במסגרת דיון ההוכחות במסגרתו נחקרים העדים: המומחה מטעם בית המשפט, התובעים והנתבעים. ##(ז)## לאחר דיון ההוכחות עורכי הדין מגישים סיכומים. ##(ח)## בשלב הסופי בית המשפט כותב פסק דין שבמסגרתו עליו להכריע בשאלת אחריות הקבלן וגובה הפיצויים. ##(ט)## על פסק הדין ניתן להגיש ערעור. (4) האם הקבלן מתקן את הליקויים או משלם פיצוי כספי ?

כאשר תיקון ליקוי אינו אפשרי או אינו סביר, הרי אין להורות על תיקון הליקוי או פיצוי בגין עלות תיקון הליקוי, וחלף עלות תיקון בפועל יש לפסוק פיצויי המשקף את ירידת הערך בגין הליקוי. במקרים בהם קיימים ליקוי או אי התאמה, אשר תיקונם אינו אפשרי או תיקונם הינו בעלות גבוהה ובלתי סבירה, יש לפסוק פיצוי שישקף את ירידת ערך בגין הליקוי וזאת חלף פסיקת פיצויי המשקף את עלות התיקון. זכותו של קבלן לדרוש שיאפשרו לו לבצע תיקון ליקוי בניה (במקום פיצוי כספי) מכוח הסכמי מכר ומכוח הוראת סעיף 4 ב' לחוק המכר, אינה זכות מוחלטת. משלא מילא הקבלן חובתו במשך זמן ממושך, זכות זו מתבטלת. כמו כן, מתן אפשרות לקבלן לביצוע תיקונים בעצמו, מחייבת הפעלת מנגנון פיקוח באמצעות מומחה מטעם בית המשפט, ומנגנון פיקוח כזה מעצם טיבו טעון הוצאה כספית לא מבוטלות. (5) דוגמא לכתב תביעה

## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה:## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים הינם מר איתן לוי, ת.ז. _________, וגב' שירה לוי, ת.ז. _________, בני זוג המתגוררים ברחוב _________, _________, והינם הבעלים והמחזיקים בדירה הנמצאת בבניין שנבנה על ידי הנתבעת. 2. הנתבעת הינה חברת "בנייה נכונה בע"מ", ח.פ. _________, חברה קבלנית העוסקת בייזום ובנייה של פרויקטים למגורים, והיא זו שבנתה ומכרה את הדירה לתובעים. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו להם עקב ליקויי הבנייה בדירתם, לרבות: א. פיצוי בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה, כפי שיפורטו בחוות דעת המומחה מטעם התובעים, ובכלל זה ליקויים בריצוף קרמי, עבודות טיח פנים, חלון אמבטיה, דלתות פנים, עבודות חשמל, עבודות אינסטלציה, בניית קיר הפרדה בעליית הגג, רטיבות איטום וניקוז, מרזבים לאורך שולי גג הרעפים, קשירת רעפי גג לקונסטרוקציית הגג, פירוק הרעפים בגג והתקנתם מחדש, שקיעת הריצוף המשתלב באזור החנייה, סדקים וגימור לקוי בחגורת הבטון שבהיקף רצפת מרפסת הגג, תיקון חלון מטבח, החלפת מחיצות איטונג לבלוקים בטון, וכן פיצוי בגין פריטים שלא סופקו, זיכוי עבור שיש המטבח, זיכוי עבור שערים לחנייה ולכניסה לבניין להולכי רגל ואינטרקום. ב. פיצוי בגין ירידת ערך הדירה עקב ליקויי הבנייה, ובפרט בגין מדרגות טרפזיות, כפי שיקבע מומחה. ג. פיצוי בגין עלות פיקוח הנדסי על ביצוע התיקונים. ד. פיצוי בגין עוגמת נפש, טרחה והוצאות שנגרמו לתובעים עקב ליקויי הבנייה והצורך בתיקונם. ה. פיצוי בגין עלות דיור חלופי לתקופת ביצוע התיקונים, ככל שיידרש. ו. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. ביום _________ (תאריך פיקטיבי), התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם מכר לרכישת דירה חדשה ברחוב _________, _________, הידועה גם כגוש _________ חלקה _________ (להלן: "הדירה"). 5. הדירה נמסרה לתובעים ביום _________ (תאריך פיקטיבי), ומאז מועד המסירה ועד היום, התגלו בה ליקויי בנייה רבים וחמורים, אשר פורטו בחוות דעת מהנדס מומחה מטעם התובעים, מר _________, אשר צורפה לכתב תביעה זה. 6. התובעים פנו לנתבעת פעמים רבות, הן בעל פה והן בכתב, בדרישה לתקן את הליקויים, אך הנתבעת לא תיקנה את כל הליקויים, או לפחות את מרביתם, בטרם הגשת תביעה זו, והליקויים נותרו בעינם. 7. עילת התביעה נולדה עם גילוי ליקויי הבנייה בדירה, ועם סירוב הנתבעת לתקנם באופן מלא וראוי, וזאת בהתאם להוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ודיני הנזיקין. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 8. סמכותו העניינית של כבוד בית המשפט נגזרת מסכום התביעה, העולה על סמכותו של בית משפט השלום, וכן מאופי התביעה העוסקת בליקויי בנייה. 9. סמכותו המקומית של כבוד בית המשפט נתונה לו מכוח העובדה שהדירה נשוא התביעה ממוקמת בתחום שיפוטו של בית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת הסכם המכר ## 10. הנתבעת הפרה הפרה יסודית את הסכם המכר שנחתם עם התובעים, בכך שמסרה להם דירה שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים ובמפרט הטכני שסוכם, וזאת בניגוד להתחייבויותיה החוזיות לספק דירה חדשה, תקינה וראויה למגורים. 11. הנתבעת התחייבה בהסכם המכר לספק דירה ללא ליקויים, או לתקן כל ליקוי שיתגלה, אך בפועל, הדירה נמסרה עם ליקויים רבים וחמורים, והנתבעת לא עמדה בהתחייבותה לתקנם באופן מלא ויעיל, ובכך הפרה את יסודות ההסכם. 12. אי עמידת הנתבעת בהתחייבויותיה החוזיות מהווה הפרה של עקרון תום הלב בביצוע חוזים, שכן הנתבעת ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם של הליקויים עוד בטרם מסירת הדירה, ובחרה שלא לתקנם. 13. התובעים שילמו לנתבעת את מלוא התמורה עבור הדירה, מתוך ציפייה לקבל נכס תקין ומושלם, והפרת ההסכם על ידי הנתבעת גרמה להם נזקים כספיים ניכרים ועוגמת נפש רבה, המצדיקים פיצוי מלא. 14. הנתבעת, כקבלן מקצועי, הייתה מחויבת לספק דירה העומדת בדרישות התקנים והחוק, ואי עמידתה בדרישות אלו מהווה הפרה בוטה של הסכם המכר ושל חובותיה המקצועיות והחוקיות. ## רשלנות מקצועית ## 15. הנתבעת התרשלה בביצוע עבודות הבנייה בדירה, בכך שלא נקטה בזהירות הנדרשת ובמקצועיות המצופה מקבלן סביר, והדבר בא לידי ביטוי בליקויים הרבים והחמורים שהתגלו בדירה, אשר נגרמו כתוצאה ישירה מרשלנותה. 16. הנתבעת, באמצעות עובדיה וקבלני המשנה מטעמה, ביצעה עבודות בנייה לקויות, תוך שימוש בחומרים שאינם מתאימים או בטכניקות בנייה שאינן עומדות בתקנים, ובכך יצרה סיכון ממשי לבטיחות ולתקינות הדירה. 17. הנתבעת לא פיקחה כראוי על עבודות הבנייה, ולא וידאה כי הן מבוצעות בהתאם לתוכניות, למפרטים ולתקנים המחייבים, ובכך אפשרה את היווצרותם של ליקויים מהותיים בדירה. 18. התרשלות הנתבעת גרמה לתובעים נזקים כספיים ישירים ועקיפים, לרבות עלויות תיקון הליקויים, ירידת ערך הדירה, והוצאות נלוות, וכן עוגמת נפש רבה, המצדיקים הטלת אחריות נזיקית עליה. 19. הנתבעת, כגורם מקצועי בתחום הבנייה, חבה חובת זהירות כלפי רוכשי הדירות, וחובה זו הופרה באופן בוטה על ידה, כאשר מסרה דירה עם ליקויים רבים, ובכך גרמה נזק לתובעים. ## אחריות על פי חוק המכר (דירות) ## 20. הנתבעת אחראית לליקויי הבנייה בדירה מכוח הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, הקובע אחריות קבלן לכל אי התאמה או ליקוי המתגלים בדירה בתקופת הבדק והאחריות. 21. הליקויים שהתגלו בדירת התובעים נופלים בגדר "אי התאמה" כהגדרתה בחוק המכר (דירות), שכן הדירה אינה מתאימה למפרט, לתקנים, או למה שהיה מצופה מדירה חדשה. 22. הנתבעת לא עמדה בחובתה לתקן את הליקויים בתוך זמן סביר, למרות פניות חוזרות ונשנות מצד התובעים, ובכך איבדה את זכותה לבצע את התיקונים בעצמה, והתובעים זכאים לפיצוי כספי מלא. 23. חוק המכר (דירות) נועד להגן על רוכשי דירות מפני ליקויי בנייה, והטלת אחריות על הנתבעת בגין הליקויים שהתגלו בדירה תואמת את תכלית החוק ואת עקרונות הצדק. 24. הנתבעת לא הוכיחה כי הליקויים נגרמו כתוצאה מעבודות שבוצעו על ידי התובעים לאחר קבלת הדירה, ועל כן, האחריות המלאה לליקויים מוטלת עליה מכוח חוק המכר (דירות). ## אי מתן אפשרות לתיקון ליקויים ## 25. הנתבעת לא הוכיחה כי ביקשה לתקן את הליקויים בטרם הגשת התביעה, וכי הדבר לא התאפשר לה, ועל כן, איבדה את זכותה לבצע את התיקונים בעצמה, והתובעים זכאים לפיצוי כספי. 26. זכותו של קבלן לדרוש שיאפשרו לו לבצע תיקון ליקוי בניה אינה זכות מוחלטת, ובמקרה זה, משלא מילאה הנתבעת את חובתה במשך זמן ממושך, זכות זו התבטלה. 27. מתן אפשרות לנתבעת לבצע תיקונים בעצמה, בשלב זה, יחייב הפעלת מנגנון פיקוח באמצעות מומחה מטעם בית המשפט, דבר הכרוך בהוצאות כספיות לא מבוטלות ובטרחה נוספת לתובעים. 28. התובעים איבדו את אמונם בנתבעת וביכולתה לתקן את הליקויים באופן מקצועי ויעיל, ועל כן, אין לחייבם לאפשר לה לבצע תיקונים נוספים, אלא יש לפסוק להם פיצוי כספי. 29. הפסיקה קבעה כי במקרים בהם הקבלן לא תיקן את הליקויים במועד סביר, או כאשר יחסי האמון בין הצדדים התערערו, אין לחייב את הרוכשים לאפשר לקבלן לבצע תיקונים, אלא יש לפסוק פיצוי כספי. ## עלות תיקון הליקויים ## 30. עלות תיקון הליקויים, כפי שפורטה בחוות דעת המומחה מטעם התובעים, משקפת את ההוצאה הנדרשת להשבת הדירה למצבה התקין והראוי, והיא סבירה והכרחית. 31. התובעים זכאים לקבל פיצוי כספי מלא בגין הסכומים שיידרשו להם לביצוע התיקונים על ידי קבלנים מזדמנים, תחת פיקוח הנדסי, ואין להפחית מסכומים אלו. 32. הפיצוי בגין עלות התיקונים צריך לכלול גם את עלות הפיקוח ההנדסי, שכן פיקוח כזה חיוני להבטחת איכות התיקונים ולמניעת ליקויים עתידיים. 33. הנתבעת, ברשלנותה ובאי עמידתה בהתחייבויותיה, היא זו שגרמה לצורך בתיקונים אלו, ועל כן, עליה לשאת במלוא עלותם, ללא כל הפחתה. 34. הפסיקה קבעה כי כאשר תיקון ליקוי אינו אפשרי או אינו סביר, יש לפסוק פיצוי המשקף את ירידת הערך בגין הליקוי, ובמקרה זה, עלות התיקון היא הסעד המתאים. ## ירידת ערך הדירה ## 35. ליקויי הבנייה, ובפרט מדרגות טרפזיות, גרמו לירידת ערך משמעותית לדירת התובעים, ועל כן, התובעים זכאים לפיצוי בגין ירידת ערך זו, בנוסף לעלות התיקונים. 36. ירידת הערך נובעת לא רק מעלות התיקונים עצמם, אלא גם מהפגיעה באיכות הדירה, במראה האסתטי שלה, ובתחושת הביטחון והנוחות של התובעים. 37. גם אם יתוקנו הליקויים, הדירה לא תשוב למצבה המקורי ולערכה המלא, שכן עצם קיומם של ליקויים בעבר משפיע על תפיסת ערכה בשוק. 38. הפיצוי בגין ירידת ערך הדירה צריך לשקף את ההפרש בין שווי הדירה ללא ליקויים לבין שוויה עם הליקויים, כפי שיקבע מומחה שיוזמן מטעם בית המשפט. 39. הנתבעת אחראית באופן ישיר לירידת ערך הדירה, שכן היא זו שבנתה את הדירה באופן לקוי, ועל כן, עליה לשאת במלוא הפיצוי בגין נזק זה. ## עוגמת נפש וטרחה ## 40. התובעים חוו עוגמת נפש רבה, טרחה והוצאות ניכרות מאז קבלת הדירה ועד היום, עקב ליקויי הבנייה הרבים, הריצוף בשיפוע, הקירות המלאים בסדקים חוזרים ונשנים, והצורך בפניות אין ספור לנתבעת. 41. התובעים נאלצו להשקיע זמן לא מבוטל בפניות חוזרות ונשנות לנתבעת, הן בעל פה והן בכתב, בדרישה לתקן את הליקויים, וכן נאלצו להישאר בבית בעת ביצוע התיקונים החלקיים שבוצעו. 42. החיים בדירה מלאת ליקויים, שאינה עומדת בסטנדרטים המצופים מדירה חדשה, גרמו לתובעים סבל רב, תסכול, ופגיעה באיכות חייהם, המצדיקים פיצוי משמעותי בגין עוגמת נפש. 43. הפסיקה הכירה בזכותם של רוכשי דירות לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים של ליקויי בנייה, וזאת לאור הטרחה, הסבל והפגיעה באיכות החיים הנגרמים כתוצאה מכך. 44. הנתבעת, בהתנהלותה הרשלנית ובאי תיקון הליקויים, היא זו שגרמה לעוגמת הנפש הרבה של התובעים, ועל כן, עליה לשאת במלוא הפיצוי בגין נזק לא ממוני זה. ## פיצוי בגין פריטים שלא סופקו וזיכויים ## 45. הנתבעת לא סיפקה לתובעים פריטים מסוימים שהובטחו בהסכם המכר, כגון שיש למטבח, שערים לחנייה ולכניסה לבניין להולכי רגל ואינטרקום, ועל כן, התובעים זכאים לפיצוי בגין עלות פריטים אלו. 46. הנתבעת התחייבה לספק את הפריטים הללו כחלק מהדירה, ואי אספקתם מהווה הפרה של הסכם המכר ופגיעה בזכויות התובעים. 47. הפיצוי בגין פריטים שלא סופקו וזיכויים צריך לשקף את עלות רכישתם והתקנתם על ידי התובעים, ואין להפחית מסכומים אלו. 48. התובעים נאלצו לשאת בעלויות נוספות לרכישת והתקנת הפריטים החסרים, ועל כן, הנתבעת צריכה לפצותם במלוא הסכום שנדרש להם. 49. אי אספקת הפריטים הללו פוגעת גם בפונקציונליות ובנוחות השימוש בדירה, ועל כן, הפיצוי הכספי נדרש להשבת המצב לקדמותו. ## אחריות קבלני משנה ## 50. הנתבעת אחראית למעשי ומחדלי קבלני המשנה מטעמה, שכן היא זו שהתקשרה עמם והייתה אחראית לפיקוח על עבודתם, ועל כן, אין להטיל את האחריות לליקויים על גורמים אחרים. 51. גם אם הליקויים נגרמו על ידי קבלני משנה, הרי שהנתבעת, כקבלן הראשי, נושאת באחריות מלאה כלפי התובעים, ואין להם כל יריבות ישירה עם קבלני המשנה. 52. הנתבעת הייתה צריכה לוודא כי קבלני המשנה מטעמה מבצעים את עבודתם באופן מקצועי ובהתאם לתקנים, ואי עמידתה בחובה זו מטילה עליה את האחריות המלאה. 53. הפסיקה קבעה כי קבלן ראשי אינו יכול להתנער מאחריותו לליקויי בנייה בטענה שהם נגרמו על ידי קבלני משנה, שכן האחריות כלפי רוכש הדירה מוטלת עליו. 54. הטלת האחריות על הנתבעת, גם בגין מעשי קבלני המשנה, תואמת את עקרונות הצדק וההגינות, ומבטיחה כי רוכשי הדירות יקבלו את הדירה התקינה שהובטחה להם. ## הוצאות משפט ושכר טרחה ## 55. התובעים נאלצו להגיש תביעה זו לבית המשפט עקב סירוב הנתבעת לתקן את הליקויים ולפצותם, ועל כן, הם זכאים להחזר מלא של הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין. 56. הוצאות המשפט כוללות, בין היתר, אגרות בית משפט, עלויות חוות דעת מומחים, וכל הוצאה אחרת שנדרשה לצורך ניהול ההליך המשפטי. 57. שכר טרחת עורך הדין משקף את העבודה המשפטית המורכבת והממושכת שנדרשה לצורך הגשת התביעה וניהולה, והוא סביר והכרחי. 58. הטלת הוצאות המשפט ושכר הטרחה על הנתבעת תואמת את עקרון "המוציא מחברו עליו הראיה", וכן את העיקרון לפיו צד שגרם להתדיינות מיותרת צריך לשאת בעלויותיה. 59. הפסיקה קבעה כי במקרים של ליקויי בנייה, כאשר הקבלן אינו מתקן את הליקויים, יש לפסוק לטובת התובעים הוצאות משפט ושכר טרחה מלאים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. (6) דוגמא לתביעה נגד קבלן על ליקויי בניה

לבית המשפט הוגשה תביעה כספית נגד הקבלן שבנה את הבית בו מצויה דירת התובעים, במסגרת התביעה נדונה שאלת אחריות הקבלן על ליקויי בניה שהתגלו: 1. לטענת התובעים, הקבלן הפר את ההסכם שקשר עימם ואחראי כלפיהם בשל רשלנותו, בגלל שמסרלהם דירה עם ליקויי בנייה, ועל אף דרישות מטעם התובעים לתיקון ליקויי בניה, נותרו ליקויים בדירה התובעים דרשו פיצוי כספי בשיעור העלות, שתידרש לתיקון הליקויים, בתוספת פיצוי, בגין נזקים נלווים שנגרמו להם. לתמיכת תביעתם, צירפו התובעים חוות דעת של מהנדס. 2. בכתב ההגנה, שהוגש מטעם הקבלן, הכחיש את הטענה כי הוא התרשל, וכפר בקיום הליקויים, שפורטו בחוות דעת המומחה. הקבלן טען כי אם נותרו ליקויים כלשהם, הרי הם נגרמו בשל עבודות נוספות שביצעו התובעים לאחר שקיבלו את המפתחות לדירה. לחלופין, ביקש הקבלן מבית המשפט לקבוע, כי אם ימצא בית המשפט, שהוא אחראי לליקויי בנייה כלשהם, יתאפשר לו לתקן את הליקויים בעצמו. 3. בית המשפט קבע כי הוכח, שהקבלן לא תיקן את כל הליקויים, או לפחות את מרביתם, בטרם הגשת התביעה וכיוון שהקבלן לא הוכיח, שעוד לפני הגשת התביעה, ולפני קבלת חוות דעת המומחים ביקש לתקן את הליקויים והדבר לא התאפשר לו, הרי הוא הפסיד את הזכות שהוענקה לו לפי לחוק המכר (דירות), לבצע התיקונים בעצמו ובית המשפט קבע כי התובעים זכאים לקבלת פיצויים כספיים בגין ליקויי הבנייה. בית המשפט פסק כי התובעים יהיו זכאים לפיצוי גם בגין ביצוע על ידי קבלנים מזדמנים וגם בגין פיקוח. אין שום סיבה, שהתובעים לא יקבלו פיצוי כספי מלא בגין הסכומים, שיהא עליהם להוציא מכיסם כשיהיו מעוניינים לבצע התיקונים בכוחות עצמם, על ידי קבלנים, שיועסקו על ידם תחת פיקוח מהנדס שישכרו שירותיו. 4. נפסקו פיצויים בין היתר בגין: ריצוף קרמי, עבודות טיח פנים, חלון אמבטיה, דלתות פנים, עבודות חשמל, עבודות אינסטלציה, בניית קיר הפרדה בעליית הגג, רטיבות איטום וניקוז, מרזבים לאורך שולי גג הרעפים, קשירת רעפי גג לקונסטרוקציית הגג, פירוק הרעפים בגג והתקנתם מחדש, שקיעת הריצוף המשתלב באזור החנייה, סדקים וגימור לקוי בחגורת הבטון שבהיקף רצפת מרפסת הגג, תיקון חלון מטבח, החלפת מחיצות איטונג לבלוקים בטון, ירידת ערך בגין מדרגות טרפזיות, פיצוי בגין פריטים שלא סופקו, זיכוי עבור שיש המטבח, זיכוי עבור שערים לחנייה ולכניסה לבניין להולכי רגל ואינטרקום ופיקוח הנדסי. 5. בנוסף קבע בית המשפט פיצויים כל עוגמת נפש וציין כי אין ספק, שעוגמת נפש רבה, ותיגרם גם בעתיד, בגין ליקויי הבנייה עצמם שכן מאז קבלת הדירה ועד ליום מתן פסק הדין חיים התובעים בדירה מלאת ליקויים, דירה בה הריצוף בשיפוע והקירות מלאים בסדקים חוזרים ונשנים למרות תיקונים שנעשו התובעים נאלצו להשקיע זמן לא מבוטל בפניות אין ספור לקבלן הן בעל פה והן בכתב, בדרישה לבוא ולתקן הליקויים; בגין אותם ליקויים נאלצו התובעים להישאר בבית בעת ביצוע התיקונים החלקיים שבוצעו;. 6. לבסוף פסק בית המשפט, כי הקבלן ישלם לתובעים את הוצאות המשפט ואת שכר הטרחה שהתחייבו התובעים לשלם לעורך דינם. בניהליקויי בניהקבלן