מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ליקויי בניה מסוכנים: לפניי תביעה כספית בגין ליקויי בנייה מחמת רשלנותם של הנתבעים , ביחד ולחוד, בבניית דירה שנרכשה ע"י התובעים בישוב מצפה יריחו. הדירה, נבנתה ללא היתר בנייה כדין ובצורה לקויה עד כדי סכנה בטיחותית למגורים בה וחשש לקריסתה. התובעים, אומדים את נזקם בסך של 355,000 ₪. הנתבעים ושולחי ההודעה לצדדים שלישיים, אינם מכחישים את קיומו של נזק בדירה אך כל אחד מהם, מטיל את האחריות לקרות הנזק על האחר וכן טענו כי שיעור הנזק מופרז . טענות הצדדים: 3. התובעים טוענים כי ביום 27.12.01 התקשרו לרכישת דירה מהנתבעת 1 (להלן - "ההסכם" , נספח א' לכתב התביעה) . הדירה, נמצאת בקומת קרקע בבניין מדורג בשכונת נאות ציון בישוב מצפה יריחו (להלן - "הדירה"). בניית הדירה הושלמה בשנת 2004 ונמסרה לידיהם ובד בבד עם כניסתה אליה גילו התובעים כי חלקה הדרומי של הדירה הפונה לכיוון הרחוב החל להתנתק משאר חלקי הדירה והבניין. נוצר סדק רוחבי לכל אורך הקיר הדרומי (50-60 ס"מ מעל הרצפה) הכולל ניתוק מוחלט של 7 ס"מ בפינת הבניין משלא בוצעה קשירת זיון של העמוד לפי טענתם. רצפת הדירה, גם היא החלה לשקוע וכן הכלונס בפינת הבניין שקע וכן, החל להיווצר סדק מעל גובה החלונות (תמונות הדירה צורפו כנספח ו לכתב התביעה). 4. לטענת התובעים הנתבעת 1 , שהנתבע 2 ערב להתחייבויותיה בהסכם, בנתה את הדירה, לא על פי הוראות ההסכם וללא היתר בניה בצורה לקויה ורשלנית, תוך שימוש בחומרים לא ראויים באופן שגרם לנזק מהותי לדירה. הנתבע 4 , אחראי גם הוא לבניית הדירה , ידע על הליקויים של הנתבעת 1 בבנייה והתעלם מחומרתם. הנתבע 4, למרות כשל בקונסטרוקציה של הבניין הסתפק בצביעה של הסדקים, שנוצרו בכל פעם מחדש. בבדיקה של מחלקת ההנדסה במועצה המקומית מחודש מאי 2006 הוכרזה הדירה כמסוכנת ולא ראויה למגורים, עד לביצוע תיקונים בה (נספח ה' לכתב התביעה). הנתבע 3 , כמהנדס מתכנן ואחראי לבנייה, נתן את דעתו לליקויים הנטענים והודה בהם ביום 28.5.06 כפי שנאמר בתוספת לפרוטוקול הסיור בדירה של מח' ההנדסה של המועצה המקומית ויש בכך משום הודאת בעל דין (נספח ז' לכתב התביעה). התובעים מעריכים את נזקם לפי חוות דעתו של המהנדס מטעמם לפי הערכת עלות התיקונים, בסך של 355,000 ₪ (נספח ח' לכתב התביעה). 5. הנתבעים 1 ו- 2 דוחים את הטענות כנגדם . לטענתם, יש לתת את הדעת לכך שהפרויקט בו נבנתה הדירה נועד לבני ישיבות שבקשו להוזיל את עלויות הבניה ופנו לנתבע 4 , שישמש כנציגם בניהול מו"מ לרכישה קבוצתית של שלדי דירות. התובעים, לא נימנו על קבוצת בני הישיבות אך בשל קירבה משפחתית שלהם לנתבע 4 , צורפו לקבוצת הרוכשים. להסכם עם הרוכשים ובכללם התובעים, היו שני נספחים (מתאריכים 27.12.01 ו- 31.7.02) בהם הוסכם על התחייבותה של הנתבעת 1 לבניית שלדי דירות בלבד (נספחים א-ג לכתב ההגנה, להלן-"נספחי ההסכם") ואחריותה מכוחם היא רק לבניית השלד. בניית השלד, נעשתה לטענתם לפי אישור עקרוני של המועצה המקומית מטה בנימין שהוא, שווה ערך להיתר בניה. עבודות הגמר, התבצעו כולם ע"י רוכשים הדירות באמצעות קבלני משנה ובאחריותם לאור רצונם של הרוכשים, להוזיל עלויות כאמור (סעיף 2 להתחייבות המזמין בהסכם). בשים לב לאחריותה של הנתבעת 1 לבניית שלד של הדירה בלבד, שנמסר לתובעים בהתאם לתנאי הרכישה וללא כל דופי, טענו הנתבעים 1-2 כי אינם אחראים לנזקי הדירה. זאת ועוד, הנתבע 2 לא היה ערב אישית להתחייבויותיה של הנתבעת 1 המפורטות בנספחים להסכם כי אם להתחייבויותיה בהסכם גופו בלבד. 6. נוסף על כן טענו הנתבעים 1 ו-2 כי התובעים-הרוכשים, התחייבו כי ממועד מסירת השלד לידיהם, הנתבעת 1 לא תהא אחראית על כל נזק שיגרם מעבודות שיבוצעו על ידי אחרים בדירה. עיון בליקויים ובנזקים המפורטים בכתב התביעה מלמד כי הנזקים נגרמו מחיתוך של קורת יסוד שגרמה לניתוק בקורה ולנפילת צד ימין של הבית, עקב עומס שהופעל על הפינה השמאלית. הדבר ארע כתוצאה מפעולות ומחדלים של בעלי מקצוע מטעם התובעים ולנתבעת 1 , לא היה כל קשר עימם , אין היא אחראית להן והיא אף לא נדרשה לפקח על עבודות הגמר. 7. הנתבעים 1 ו-2 שלחו הודעות לצדדי ג'. לצד ג' 1, יוסי שטריגלר, שותפה של הנתבעת 1 במועד הרלוונטי ומורשה חתימה אצלה , שחתם עימה על הסכם אחריות להזרמת כספים באופן יחסי לחלקו ברווחים בגין תביעות בעניין הפרוייקט והיה גם שותף מלא ופעיל בקבלת ההחלטות מושא התביעה. הודעה נשלחה גם לצד ג' 2, עומר צלאח, בהיותו קבלן משנה שבנה את יסודות הדירה ואת שתי הדירות מתחת אותם יסודות לרבות ריצפת דירת התובעים. בנוסף, שלחו הנתבעים 1-2, הודעה לצד ג'3, חברת החשמל, שהתקינה טרנספורמטור ומערכת חשמל שכללו צינור ניקוז שגרם לחסימת תעלת הניקוז, דבר שהוביל לריכוז מי גשמים ולסחף של המילוי מתחת למעבר הציבורי ולקירות תומכי הכביש בסמוך לדירה. בכך, החמירה שקיעתה של הדירה לאחר חיתוך קורת היסוד ע"י התובעים. לטענת הנתבעים 1-2, חברת החשמל לקחה אחריות חלקית לרשלנותה והעתיקה את יסודות הטרנספורמטור ועמוד החשמל למקום אחר. כמו כן, נשלחה הודעה לצד ג' 4, Emprezas Nayrit S.A בשל מערכת יחסים עסקית שלה עם הנתבעים 1-2 בנוגע לפרוייקט הנדון. 8. הנתבע 3 , טען להיעדר עילה ויריבות אתו, בהיעדר הסכם מחייב בינו ובין התובעים או התחייבות שלו כלפיהם . לטענתו, הוא תכנן את בניית השלד של הפרויקט באופן מקצועי ועל בסיס דו"ח של יועץ הקרקע מר רון בנארי , שאישר את תכנון השלד. אילו בוצעה הבנייה לפי התכנון שלו, לא היה נגרם כל נזק לדירה דא עקא, בעת קידוח היסודות התמוטטו דפנות הקידוח של אחד היסודות. למרות אותה התמוטטות , נתן צד ד' הנחיות להמשך ביצוע העבודה וביצוע הכלונס בניגוד לדעתו והמלצותיו של הנתבע 3. בנוסף טען הנתבע 3 כי לאחר סיום בניית השלד, בצעו הנתבע 4 או מי מטעמו, עבודות אינסטלציה וחציבה באחד האלמנטים הקונסטרוקטיביים של הבניין ללא ידיעתו והסכמתו ובמסגרתן, נפגעה הקורה ונחתכו ברזילי זיון. בשל כך ולאור ליקויים קודמים, נוצרו סדקים בדירה ואין להטיל עליו את האחריות להתרחשותם. בהתאם לכך, שלח הנתבע 3 הודעה לצדדי ג' . לנתבעת 1 כמי שיזמה את הפרויקט; לנתבע 4 הקבלן המבצע של העבודות, כולל : עמודים, תקרה ועבודות גמר וכן למהנדס בנארי (להלן-"המהנדס בנארי"' , "צד ד'") ששימש כיועץ קרקע מטעם הנתבעת 1 ונתן הנחיות לביסוס המבנה ואף ביצע פיקוח עליון בעת שהתמוטטו דפנות קידוח של חלק מהיסודות. 9. הנתבע 4 , דוחה את הטענות כנגדו וטוען שלא קיימת כל מחויבות חוזית והסכמית בינו לבין התובעים. הוא דודו של התובע 1 וסייע לו בתחומים שונים , לרבות בתשלום חובותיו שהגיעו לכדי 62,430 ₪. התביעה הוגשה נגדו בחוסר תום לב ויש בה משום השבת רעה תחת טובה. מקומן של המחלוקות עמו, להתברר בפני בורר. לטענתו, הוא סייע לתובעים להצטרף לרשימת האברכים ברכישת דירות בפרויקט למרות, שהם לא היו זכאים לכך. פעולותיו, הסתכמו במעורבות לרכישה מרוכזת של דירות בפרויקט ואין לו כל אחריות לליקויי הבניה או לתנאי ההסכם, לרבות טיב המבנה ואופן בצוע העבודות. הנתבע 4 , הכחיש כי היה מעורב בהליך הבנייה ולטענתו הוא לא פיקח עליה ולא היה מודע כלל לליקויים בה. עבודות הגמר בוצעו על ידי כל רוכש לפי שיקול דעתו ולצורך כך ,שכרו הרוכשים קבלני משנה באופן עצמאי. למרות זאת, כמחווה של רצון טוב לתובעים בהיותם קרובי משפחה , הוא תיקן על חשבונו את הסדקים שהתגלו בדירה והתובעים, התחייבו להחזיר לו את הוצאותיו בשלבים לאור חסרון כיס שלהם. 10. יוסי שטריגלר, דוחה את הטענות כנגדו וטוען כי במועד הרלוונטי , לא היה שותף של הנתבעת 1 בפרויקט. לבקשת הנתבע 2, מנהלה של הנתבעת 1 , הוא ההתעניין בפרויקט וערך מס' בירורים עם צד ג' 4 , Emprezas Nayrit S.A העוסק בהשקעה במיזמים. על רקע זה, נחתם הסכם להעמדת ערבות בסך 300,000$ לטובת הבנק כנגד התחייבותה של הנתבעת 1 לתשלום כספים (נספח ב לכתב ההגנה). הוסכם בנוסף, כי במהלך שנות האחריות של הפרויקט , תביעות כנגד הנתבעת 1 ישופו על ידי Emprezas Nayrit S.A עד גובה הרווחים שיתקבלו מהסכם הערבות (נספח ג לכתב ההגנה). לטענתו, לא זו בלבד שלא נמשכו רווחים כלשהם כי אם הערבות בסך 300,000$ מומשה כבר ביום 22.6.04 (נספח ד' לכתב התביעה) ומונה כונס נכסים לנכסיה של הנתבעת 1 בפרויקט. עד היום, לא הוחזרו מלוא חובותיהם של הנתבעים 1 ו- 2 ל- Emprezas Nayrit S.A . לפיכך ובהעדר ראיות על קבלת על רווחים מהפרויקט, לא קמה לו כל חבות לתשלום כלשהו או שיפוי של הנתבעים 1 ו- 2. 11. רון בנארי, טען להעדר עילה באי צירוף מסמכים מהותיים להודעה שנשלחה אליו וטען להיעדר אחריות לליקוי הנטען ולנזקים כתוצאה ממנו. הנתבעת 1 , שכרה את שירותיו למתן ייעוץ בתכנון בנוגע לביסוס המבנה בהתאם לחתך הקרקע בפרויקט. לפיכך, אחריותו נסובה על תכנון קידוחי ניסיון באתר בלבד ולא על אופן ביצועם על ידי קבלן הקידוחים. הוא הכין דו"ח מקצועי לביסוס ואילו יושם הדו"ח הלכה למעשה, לא היה נגרם כל נזק למבנה ואין להטיל עליו אחריות עקב מחדלם של הנתבעים 1 ו-2 . יתירה מכך, הנחיות הביסוס היו אחידות לכל המבנים בפרויקט ולא נמצאו כשלים דומים במבנים אחרים בו. לפיכך, פשיטא שמדובר בכשל בביצוע ספציפי ע"י הנתבעים וללא קשר לדו"ח שלו. לטענת צד ד', במהלך ביקור באתר ביום 28.5.00 , עת הובא לידיעתו שקיים קושי בקדיחת כלונס 27 עקב מפולת מילוי, הוא שלל על הסף את הפתרון שהוצע ע"י הנתבעת 1 להתקנת פלטת יסוד ועמד על דעתו, כי יש להתקין כלונס לאורך כל המילוי עד הסלע (דו"ח סיכום ביקור מיום 29.5.00 , נספח א' לכתב ההגנה). 12. צד ג' 3, חברת החשמל טענה להיעדר אחריותה ושלחה הודעה לצד ה' , ש.ח.ן כרמלי עבודות קבלניות בע"מ , מכוח הסכם שנחתם ביניהן ביום 29.6.00 . לטענתה, צד ה' ביצע את החפירות להקמת מתח גבוה בישוב מצפה יריחו ולהקמת עמוד זווית גבוה (מס' MD\203-5D). לחברת החשמל התברר כי במועד שאינו ידוע לה, נשבר צינור ניקוז מבטון שעבר מתחת לעמוד החשמל ובכך נפגע הביסוס של העמוד עד כדי הטייתו וכן, נגרמה שקיעה של מדרגות ואבנים משתלבות בסמוך לביסוס העמוד. לפיכך, ככל שייקבע כי היה בחפירות ובהקמת העמוד כדי לגרום נזק לדירה, האחריות לכך מוטלת על צד ה', שביצע בפועל את העבודות ואין לה, אחריות לכך. 13. צד ה', ש.ח.ן כרמלי עבודות קבלניות בע"מ, דוחה את טענותיה של חברת החשמל וטען להעדר עילה, משלא הוצגה כל תשתית עובדתית הקושרת אותו לאירוע ואף לא נאמר מתי נולדה עילת התביעה נגדו. לטענתו, הוא פעל על פי כל דין ובהתאם להוראות מפורשות של חברת החשמל בפרט בנוגע להקמת עמוד החשמל בהתחשב בכך שכל ההחלטות בנדון, מתקבלות ע"י חברת החשמל והיא רק עושה את דברה בכלל זה, ביחס למיקומו המדויק של העמוד, עומקו, גובהו. כל האישורים והתיאומים להקמתו, נבחנים על ידי מודד מפקח מטעם חברת החשמל ולא ע"י צד ה'. בנוסף, על פי סעיף 33 להסכם בינו ובין חברת החשמל קיימת החרגה לאחריותו אם התברר שארע נזק בגין ביצוע הוראה מפורשת של חברת החשמל מה גם, שלא התקבלה אצל צד ה' כל הודעה בדבר הנזק לגביו טוענים התובעים למרות שאירע לכאורה לפני שש שנים. צד ה', שלח הודעה לצד ו' , המגן חברה לביטוח בע"מ , מכוח חוזה ביטוח לביצוע עבודות קבלניות הכולל נזקי צד ג'. 14. צד ו', המגן חברה לביטוח בע"מ , טען כי הפוליסה בוטלה כבר ביום 4.6.02 בשל אי תשלום פרמיה והפנתה, לנספחים 1-5 לכתב ההגנה, המאשרים את ביטולה. הכיסוי הביטוחי נשלל גם בהיעדר דיווח של המבוטח, צד ה', על הפרויקט ששוויו לא יעלה על 50,000$ כמתחייב ממנה. בנוסף, הפוליסה מכסה נזקים שייגרמו לפרויקט וקיימת בה החרגה בנוגע לנזק לצינורות תת קרקעיים שהמבוטח, בדק אותם מראש אצל הרשויות המתאימות בדבר מיקומם המדויק באזור התת קרקעי והשיפוי מוגבל לתוצאות התיקון ולא לנזק תוצאתי. החרגה נוספת בפוליסה היא למקרי ויברציה או הסרה והחלשה של תמיכה שיפגעו באדם או ברכוש בגין אותה ויברה בין במישרין ובין בעקיפין. אילו רצה המבוטח להרחיב את הכיסוי הביטוחי, היה עליו לבקש הרחבה ל"רטט הסרת תמך או החלשתו" ולהוסיף על הפרמיה ולא כך נהגה שולחת ההודעה. לאור זאת, אין כיסוי ביטוחי ודינה של ההודעה להידחות. המסכת העובדתית: 15. השתלשלות העניינים: א. ביום 30.8.98 נחתם הסכם לתכנון שלד המבנים כולל פיקוח עליון בין הנתבעת 1 לנתבע 3. ב. ביום 5.1.1999 הגיש צד ד' המהנדס בנארי דו"ח מס' 259/98 לעניין בדיקות קרקע והמלצות לביסוס. ג. ביום 9.4.00 הוצע פתרון ע"י הנתבע 3 המהנדס חסידים לכשל בכלונס 27. ד. ביום 21.5.00 נתן הנתבע 3 הצהרת מהנדס מתכנן ומהנדס אחראי לביצוע, לוועדה המקומית לתכנון ובניה. ה. ביום 29.5.00 הגיש המהנדס רון בנארי דו"ח סיכום ביקור באתר ליום 28.5.00 ובו התייחסותו למפולת של מילוי עליון בכלונס 27. ו. התובעים התקשרו עם הנתבעת 1 בהסכם לבניית הדירה ורכישתה ביום 27.12.01, וביום 31.7.02 נחתמו נספחים להסכם. ז. בניית הדירה הושלמה בשנת 2004 לערך ובאותו מעמד, נמסרה לתובעים. בד בבד החלו להופיע ליקויי בניה והנתבע 4 , ביצע תיקונים בדירה. ח. ביום 20.1.06 נערך ביקור בדירה ע"י המומחה אליהו שוקרון מטעם התובעים (נספח ד' לכתב התביעה). ט. ביום 15.5.06 נערך פרוטוקול סיור של המועצה האזורית "מטה בנימין" (להלן- "המועצה") ונמצאו ליקויים הנדסיים בדירה היוצרים סיכון וניתנה הודעה לפינויה בהתאם להודעתו של הנתבע 3 על הסכנה (פרוטוקול סיור, נספח ה' לכתב התביעה, להלן-"פרוטוקול הסיור"). י. ביום 28.5.06 הוספה תוספת לפרוטוקול הסיור ע"י נתבע 3 בו הוא חזר על עיקרי הליקויים. 16. התובעים טוענים, בהסתמכם על חוות דעתו של המהנדס שוקרון שבקר בדירה ביום 20.1.06 כי בתזוזה של החלק הקדמי בדירה המשמש כמטבח ובנוי, על הקרקע הנמצאת בגובה כביש עליון שהוא מפלס הכניסה לבניין. שאר הדירה בנויה על התקרה של הקומה התחתונה ומתחתיה קיים עוד מפלס , בקומת הקרקע של הבניין. לאחר חפירה ידנית לגילוי יסודות החזית הקדמית, אותרו 2 כלונסאות וקורת קשר הנסמכת על הכלונסאות. לא ניתן היה לזהות מוטות זיון של הכלונסאות שמתחברות עם קורת הקשר. 17. לפי חוות דעתו של המהנדס שוקרון , אותרו סדקים בקירות החיצוניים שנגרמו מפתיחת קיר פינתי של המטבח, כתוצאה של תזוזה ביסודות. בפינות הקירות , נמצאו 2 סדקים אופקיים , עד קצה החלון. ניתן לזהות 2 מוטות ברזל ללא קשר וחפיפה עם הזיון (קוצים) של היסודות. בנוסף, קיימת צנרת ביוב החודרת לתוך קורת קשר של היסודות. הקורה, נחלשה להערכתו ע"י פתיחת חור וחיתוך של החלק מהזיון וללא סגירת החור ע"י מילוי בבטון. כך גם, אותרו סדקים רבים אנכיים ואלכסוניים (של 3 ס"מ) סביב דלת היציאה מהמטבח לגינה ומסביב לחלון הקטן וכן נראו סדקים על הקירות הפנימיים (תמונות הדירה צורפו לכתב התביעה). 18. המהנדס שוקרון העריך כי עשויה להיות השפעה לשקיעה, עקב שקיעת מדרגות פיתוח בפינת המגרש בו מצויה הדירה ולפיכך, הועתק ממקומו עמוד חשמל עם שנאי. השקיעה יכול שנוצרה בין השאר, עקב שפיכת מילוי לא מהודק בחלק הקדמי של הבניין לאחר גמר בנית השלד של הקומות התחתונות, עד מפלס תחתית רצפת המטבח בדירה באופן שגרם לנזקים לדירה ולפיתוח. 19. בכך, לשיטתם של התובעים יש כדי להעיד על בנייה רשלנית וללא פיקוח הנדסי מינימלי על הביצוע ואילו היה פיקוח ראוי, היסודות לא היו נבנים באופן בו נבנו. לטענתם, לפי חוות דעתו של המהנדס שוקרון, דו"ח ביסוס של יועץ הקרקע חייב לכלול התייחסות לנושא ניקוז יסודות ומילוי חוזר מקומי או חיצוני, שככל הנראה נשכח בזמן הביצוע. מבלי לחזק את היסודות באופן מקצועי צפויות תזוזות מצטברות, היכולות לפגוע ביציבות של חלקה הקדמי של הדירה ולהוות סכנה. כל שקיעה נוספת, יכולה לגרום לפתיחה נוספת של סדק וקיימת סכנת התמוטטות. 20. לטענת התובעים, לא בוצע חיבור של מוטות הזיון לעמוד הפינתי של הבניין ולפיכך, באירוע של תזוזת הקרקע הזיון לא נמשך ונמתח כלפי מטה ונגרם נזק. כמו כן, קיימת רטיבות בפינת התקרה לחדר מקלחת הורים, הואיל ולא בוצע שיפוע לגג ע"י בט-קל ואיטום ביריעות ביטומיניות כמתחייב מהמפרט הטכני שצורף להסכם. 21. הנתבע 3 הגיש חוות דעת של המהנדס יוסף גולדקלנג מטעמו (מיום 23.7.07 ) שהתייחס לחוות דעתו של המהנדס שוקרון, לפרוטוקול הסיור, לתכניות הקונסטרוקציה (מס' 50 ) של הנתבע 3, לדו"ח פיקוח עליון ולהנחיות של צד ד' לביצוע קידוחי הכלונסאות בשיטת ההקשה מיום 5.1.99. לטענתו, בשעה שקדחו את כלונס מס' 27 , התמוטטו דפנות הקידוח ולפיכך, הוא הציע פתרון לכך אך הוא נדחה ונבחר הפתרון שהוצע ע"י צד ד' שאומץ ובוצע על ידי הקבלן המבצע. בסופו של דבר, כשל כלונס 27 עקב ביצוע לא מקצועי שלו ונגרמו נזקים לדירה להם לשיטתו הוא אינו אחראי . כמו כן, קבלן האינסטלציה בדירה או מי מטעמו, ביצעו חציבה בקורת המסד בחזית הדרומית של המטבח לצורך התקנת צינור ביוב . תוך כדי כך, נעשה חיתוך והושארו ברזלי הזיון התחתון של קירות המסד כשהם חשופים וגלויים, ללא כל אישור מראש של מהנדס הקונסטרוקציה, הנתבע 3. לאור האמור, העריך המהנדס גולדקלנג כי הגורמים לנזקי הדירה הם כשל בביצוע היציקה של כלונס מס' 27 וחציבה רשלנית של הקורות בחזית הדרומית שכללה חיתוך ברזלי הזיון, ללא אישור מהנדס. יתירה מכך, גם לאחר גילוי הכשל בכלונס 27 לא בוצע תיקון כמתחייב והאחריות לכך מוטלת על הקבלן המבצע של הקידוחים, קבלן האינסטלציה, ומפקח הבניה. המהנדס גולדקלנג, העריך את עלות התיקון בדירה בסך 10,000$ בתוספת מע"מ. 22. צד ד' הגיש חוות דעת של המהנדס יוגר מיום 11.12.07 מטעמו שאיתר ממצא של סדיקה קשה של 10 ס"מ שמוקדה בכלונס 27 והוא שגרם לנטייה של אגף המטבח. ניראו גם סימני שקיעה ברורים, המתבטאים בהנמכת פני הקרקע באזור כלונס 27 ו- 28. לאור זאת להערכתו, נראה שלא בוצעה חפיה (כיסוי חלקי) בין הזיון בכלונס המצוי מתחת לפני הקרקע והעמוד שמעל הכלונס. זאת ועוד, בוצעה חציבה עמוקה בחתך הבטון, שכללה חיתוך במספר מוטות זיון לצורך העברת צינור ביוב בקוטר 4 צול. הוצא דו"ח ביסוס למבנה המדורג (מבנה 04), לפיו עובי המילוי הצפוי בו על פי התוכניות הוא 3-5 מ'. תנאי הקרקע הטבעיים , כוללים חילופי קרטון, גיר קרטוני וקרטון מעט חווארי עם שכבות ביניים דקות של צור ולעיתים להעכרתו, תיתכן הופעת שכבת כיסוי של תלכיד נחלים (קונגלומרט) בעובי 0-3 מ'. לאור זאת העריך המהנדס יוגר, כי נדרשת שיטת ביסוס עמוקה, באמצעות כלונסאות הקשה סיבובית (מיקרופיילים) שאמורים לחדור לפחות 4 מטר לסלע ואורכו המינימאלי הכולל של כלונס, הוא 5 מטר לפחות. 23. צד ד' טען לעניין כלונס 27 במבנה 04 (בהתבססו על חוות דעתו של המהנדס יוגר), כי הוא התייחס אליו בייעוץ קרקע שניתן על ידו ביום 28.5.00 אך באותו מועד, לא הושלם הכלונס עקב מפולת בשכבת המילוי העליונה. בד בבד עם המפולת, הוצעו חלופות לביסוס הכלונס והוחלט, שיש לבצעו כמתוכנן על פי הנחיותיו שהועלו בכתב בדו"ח פיקוח עליון שלו מיום 29.5.00 . ההנחיות כללו: הרטבת המילוי, יציקת סרק וקדיחה חוזרת על פי הצורך ולבסוף, יציקה עם שרוול יציקה עמוק שיעבור את שכבת המילוי. דא עקא, הכלונס הושלם ללא הזמנתו כיועץ ביסוס וללא קבלת דווח על אופן הביצוע , בניגוד לאמור במכתבי הפיקוח העליון ובדו"ח הביסוס שניתן על ידו. בביקורו באתר התברר שבוצעה יציקה מלבנית גדולה סביב כלונס 27 שלא על דעתו ולא ברור, מה הייתה מטרתה. אילו בוצע כלונס 27 לפי הנחיותיו , לא היה נגרם כל נזק לדירה . בנוסף, הואיל והנתבע 3 חתום כמהנדס אחראי לביצוע, לא ברורה טענתו לפיה הוצעו שני פתרונות (האחת, של המתכנן חסידים והשניה שלו) והפתרון שבוצע, לא היה על פי המלצתו (סעיף 4.7 להודעה לצד ד') והרי, היה בידי הנתבע 3 לבצע את הפיתרון הקונסטרוקטיבי לו הוא טוען שהיה מייתר את הצורך בביצוע הכלונס. מדוע אם כן שלא עשה כן הנתבע 3 , לטענתו של צד ד', בהיותו מהנדס אחראי על הביצוע. חוות דעת המומחה מטעם בית משפט: 24. לפי החלטתו של המותב הקודם מיום 25.6.07 , מונה המהנדס מר אחי קליין כמומחה מטעם בית משפט (להלן-"המומחה") לבחינת הליקויים בדירה. חוות דעתו הוגשה ביום 28.2.08 ועיקריה כדלהלן: א. בצד הפונה לכביש באזור המטבח נוצרה סדיקה רחבת היקף בקירות החיצוניים. הסדקים הם אופקיים ואלכסוניים ומאופיינים בבעיית שקיעה ונימצא כי קירות הבית ההיקפיים והרצפה במטבח, שוקעים. ב. ביסוס הבית הוא מסוג כלונסאות קדוחים בקרקע מסוג "מיקרופייל" ונימצא כי פינת הדירה , המבוססת על כלונס 27 שקעה יחסית למיקומה המתוכנן. מעל הכלונס , הבחין המומחה בהתנתקות מקורת היסוד וקבע כי קיים חסר בזיון המחבר בין הכלונס לקורה. ג. בקורת הקשר הקדמי סותת פתח במידות של 30 ס"מ X 30 ס"מ לצורך העברת צינור ביוב בקוטר 4 צול , שפגע בכל חתך הקורה ובברזלי הזיון העליון. 25. להערכת המומחה, שקיעת רצפת הבית והקירות החיצוניים נגרמה עקב שילוב של 3 גורמים: א. יציקה לא תקינה של כלונס 27. ב. אי ביצוע חיבור בין כלונס 27 לקורת הקשר ולקיר שמעליו ע"י ברזל זיון. ג. פגיעה קשה בקורת הקשר בגין חציבה לא מבוקרת להעברת צינור ניקוז. 26. המומחה, בחן את שאלת האחריות לכל גורם לליקוי והעריך כי חלוקת האחריות היא כדלהלן: א. יציקה לא תקינה של כלונס 27 , האחראיות היא של הקבלן שביצע את הכלונסאות, בשיעור של 70% מהאחריות הכוללת לליקויים. ב. אי ביצוע חיבור בין כלונס 27 לקורת הקשר ולקיר שמעל על ידי ברזל זיון, האחריות של קבלן השלד שעבד מעל מפלס הכלונסאות , בשיעור של 20% מהאחריות הכוללת לליקויים. ג. פגיעה קשה בקורת הקשר באמצעות חציבה לא מבוקרת להעברת צינור ניקוז , האחריות היא של מי שחצב את החור להעברת הצינור , ככל הנראה קבלן האינסטלציה , בשיעור של 10% מהאחריות הכוללת לליקויים. 27. המומחה העריך כי פריצת החור בקורת הקשר בוצעה , נעשתה לאחר שהנתבעת 1 סיימה את בניית השלד ובמסגרת עבודות שבצע קבלן אינסטלציה להערכתו, זאת תחת ניהולו של הנתבע 4. בנוסף קבע המומחה בחוות דעתו, כי לא נמצאו בעיות איטום כטענת התובעים בהסתמכם על חוות הדעת של המהנדס שוקרון . להערכת המומחה, לא נמצא גם קשר בין נזקי הדירה לשקיעה של מדרגות הפיתוח בפינת המגרש. דיון ומסקנות: 28. על מנת להכריע בשאלת האחריות , בחנתי את מעורבותם של הנתבעים ומקבלי ההודעות בבניית הדירה או בבנייה בסמוך לה ואת ההשלכות הנובעות מפעולותיהם או ממחדליהם בנדון. הצדדים, חלוקים בשאלת סוג העבודות והשלב בו הן בוצעו ע"י כל אחד מהם וכפועל יוצא חלוקים בשאלת אחריותם לנזקי הדירה. בהתאם למסכת העובדתית, אדרש תחילה לשאלת בצוע הכלונסאות ע"י הנתבעת 1 שהנתבע 2 מנהלה וערב להתחייבויותיה בהסכם וכן, לשאלת האחריות לפיקוח על ביצוע הכלונסאות ע"י הנתבע 3 , כמהנדס אחראי לביצוע הבניין . כמו כן, אדרש לשאלת אחריותו של צד ד' כיועץ קרקע בבחינת גדרי תפקידם של בעלי המקצוע השונים. תיבחן גם אחריותו של הנתבע 4 לפריצת החור בקורת הקשר, בהתאם לשלב בו בוצעה ולאור הטענה כי בוצעה ע"י קבלן אינסטלציה , לאחר גמר בניית השלד ע"י הנתבעת 1. 29. הנתבע 4 , לא הגיש סיכומים בכתב על אף שניתנו לו ארכות חוזרות ונשנות בהחלטותיי מיום 23.1.2012 ומיום 20.2.2012. המתווה הנורמטיבי: 30. על תובע, בעילה של רשלנות להוכיח קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, את הפרתה וגרימת נזק כתוצאה מההפרה (ע"א 145/80, שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' פ"ד לט(1), 113). קיומה של חובת זהירות מושגית תיבחן לפי מבחן הצפייה של האדם הסביר, צפיות "טכנית" וצפיות "מהותית". בחובת הזהירות הקונקרטית, נבחנת מערכת היחסים כלפי הניזוק הספציפי בנסיבות העניין ,קרי : אם המזיק הספציפי צריך היה לצפות לקיומו של סיכון לניזוק הספציפי. היכן שנמצא כי קיימת חובת זהירות כאמור, יש לבחון אם מתקיים יסוד ההתרשלות על בבחינת המצב העובדתי בנוגע לקרות הנזק. ואם התנהגותו של המזיק, הייתה בלתי ראויה וחרגה מרמת זהירות המצופה מאדם סביר באותן נסיבות. מושג הסבירות בעוולת הרשלנות, נקבע על-פי אמות מידה אובייקטיביות, כפי שאדם סביר היה נוהג בנסיבות העניין (ע"א 5604/94 חמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 498, 508-507). בנוסף, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין המסכת העובדתית של ההתרשלות לבין הנזק הנטען. כפי שנקבע ברישא של סעיף 64 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 , אדם ייחשב כגורם לנזק באשמו, אם היה האשם (מעשהו או מחדלו המהווים עוולה) "הסיבה או אחת הסיבות לנזק" . קרי: הוא גורם הכרחי לנזק "בלעדיו אין". מבחני הסיבתיות המשפטית הם: מבחן הצפיות, מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, שם, ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1). 31. בעל מקצוע, נושא בחובת זהירות כלפי כל אלה אשר לפי הידוע לו עלולים להיפגע מפעולותיו המקצועיות. "מי שלקח על עצמו למלא תפקיד של פיקוח עליון, חב חובת זהירות קונקרטית כלפי אלה אשר עלולים להיפגע אם לא מילא כראוי את חובת הפיקוח ובהם העובדים באתר הבנייה עליו הוא מפקח" (ע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה , ניתן ביום 4.2.09). זאת ועוד, נקבע בפסיקה כי "סמכות הפיקוח על עבודה נושאת בחובה אחריות בקשר לביצוע העבודה. האחריות איננה נובעת רק מכך, שאלה שנפגעו סמכו למעשה על המהנדס, אלא היא נובעת בעיקרה מכך שהלה ידע או צריך היה לדעת, כי אנשים אלה ייפגעו אם הוא לא ימלא תפקידו כיאות." (ע"א 684/76 אייל נ' פוקסמן, פ"ד לא(3) 349, 359 ). המונחים "פיקוח" ו"הדרכה", כוללים גם אחריות להבטחת נקיטת אמצעי זהירות בביצוע הפרוייקט מושא הפיקוח וההדרכה. משמונה מהנדס כמפקח על עבודות בנייה, גם אם ההסכם אתו אינו מבהיר את היקף חבותו במדויק, חלה עליו החובה להפנות את תשומת הלב של הצד השני בדבר הצורך בפיקוח ולהבהיר ספציפית, כי הוא אינו ממלא פונקציות אלו או אחרות ולהתרות בדבר הסיכונים הקיימים אם לא יהיה פיקוח ראוי , בהיעדר פיקוח שלו (ראו: ע"א 600/86 עמיר נ' קונפינו, פ"ד מו(3) 233, 243-244 ). הכשל בכלונס 27 : 32. עניינו של כלונס 27 , מהווה לדעת המומחים השונים ובכלל זה המומחה מטעם בית משפט המהנדס קליין, גורם עיקרי לנזקי הדירה (פרק ג' לסיכומי התובעים בסעיף 29, סעיף 75 לסיכומי הנתבעים 1 ו- 2, סעיף 9 לסיכומי הנתבע 3, סעיף 14 לסיכומי צד ד' ). כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה , יציקה לא תקינה של כלונס 27 היוותה גורם עיקרי לנזקי הדירה בשיעור של 70% לפי הערכתו ואילו אי ביצוע חיבור בינו ובין קורת הקשר לקיר שמעליו בברזל מזויין היוותה 20% מהגורמים לנזקי הדירה קרי, סה"כ 90% מהאחריות הכוללת לליקויים שנמצאו בדירה . חציבה לא מבוקרת בדירה, ליצירת פתח להעברת צינור הניקוז גרמה אמנם לפגיעה קשה בקורת הקשר , אך שיעורה ביחס לנזק כולו בדירה לפי הערכת המומחה הוא 10% מהאחריות הכוללת לליקויים. 33. בעדותו אמר המומחה, כי קיימים ממצאים חד משמעיים לעניין כשל בכלונס 27 (עמ' 21 שורות 19-20 לפרוטוקול מיום 27.1.10). קיים פגם בכלונס , בפינה של הבניין בהיעדר די ברזל זיון כמתחייב בהתקנתו, באופן המונע אפשרות לנשיאת עומס הבניין. לאור זאת, הכלונס נימצא פגום ולא מילא את תכליתו ואין לדבריו ספק, שהיו מפולות בזמן קידוח כלונס 27 (עמ' 14 , עמ' 17 שורות 5-7 ). 34. לשאלה מה גרם לכשל בכלונס , אם המפולת של מילוי עפר או העדר יציקה ראויה ושמא, לא התבצעו כמתחייב דברים אחרים (עמ' 22 שורות 11-15 ) השיב המומחה כי הכלונס היחידי שניתן להבחין בו הוא כלונס 27 כאשר בראשו , קיימת יציקת בטון ובה ברזל אחד בודד בלבד בשעה , שהיו אמורים להיות שבעה או תשעה ברזלים (עמ' 8 שורות 4-7 ו- 11-13 וראו גם מ/3). מה אורכו של כלונס 27 ואם הוא יצוק לכל אורכו או שיש בו ניתוקים באמצע וכן אם התבצעה יציקה רק בראשו , לא היה ידוע למומחה (עמ' 19 שורות 1-4 ). זאת ועוד, לא ידוע למומחה מהו הפתרון שניתן בפועל לבעיה בכלונס 27 לאור המפולת ואם פתרון זה יושם כנדרש (עמ' 19 שורות 17-23 ). 35. לשאלת האחריות לכשל בכלונס 27 העיד המומחה שהמפקח, צריך להיות בזמן קידוח ויציקת הכלונסאות והוא מי שנידרש לאשר זאת ולא מהנדס הקונסטרוקציה (עמ' 23 שורות 8-16 ). לעניין החציבה בקורה בקוטר 4 צול ציין המומחה כי כתוצאה מכך נפגעה קשה הקורה שאיבדה מהפונקציונאליות שלה כקורת יסוד. חציבה מעין זו, לא מקובל לעשותה וזהו פגם חמור ביותר (עמ' 24 לפרוטוקול ). המומחה אמר כי היה צורך להעביר את הצינור מתחת לקורה וככל שהצינור חייב לעבור דרך הקורה מסיבה כלשהי, יש להכין שרוול מתאים ולחזק אותה בעיבוי שלה ובהוספת ברזלים ולא כך נעשה בעניינינו (עמ' 24 שורות 12-18 ). 36. חוות דעתו של מומחה מטעם בית משפט , אמנם אינה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות ורשאי בית המשפט לתת בה אמון או לדחותה (ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' ד"ר י' שגב, פ''ד מ(3) 706). יחד עם זאת, מומחה מטעם בית המשפט זוכה לאמון בהיותו בחזקת זרועו הארוכה ולא כנציג המסייע בידי אחד מן הצדדים (ע"א 435/75 איר טרמו בע"מ ואח' נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו, פ''ד ל(1) 547, עמ' 555). התערבות בחוות דעתו, לא תיעשה כדבר שבשגרה (ע"א 9598/05 פלוני נ' חברת הביטוח מגן בע"מ ואח' , , ניתן ביום 28.03.07) אלא כאשר בית המשפט משתכנע, שיש לכך טעם ראוי על בסיס חקירת המומחה או על בסיס ראיות אחרות שהובאו בפניו (ע"א 3212/03 יצחק נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ , ניתן ביום 24.11.05). 37. מחוות דעת המומחה , מפרוטוקול הסיור (נספח ה' לכתב התביעה) , הנספח לפרוטוקול הסיור שנירשם ע"י הנתבע 3 ביום 28.5.06 (נספח ז' לכתב התביעה) עולה כי קיימים ממצאים זהים לגבי הכשלים שהתגלו בדירת התובעים כפי שעולה גם מחוות הדעת של יתר המומחים. עסקינן , בשקיעה ברורה בפינת הדירה ובכשל בהתקנת כלונס 27, חוסר זיון של הכלונס עם קורת הקשר ובנוסף, בפגיעה בקורת היסוד על ידי סיתות לצורך העברת צינור 4 צול דרכה. 38. אין מחלוקת עובדתית מהותית, בדבר עצם קיומו של נזק בדירה ובנוגע לטיבו של הנזק ונדרשתי על כן לשאלות, מה, מתי וע"י מי בוצעו פעולות בבניית הבניין והדירה וכן לאור ההודעות לצדדים נוספים, שבצעו בסמוך לבניין עבור חברת החשמל ככל שהללו עשויות להשליך על נזקי הדירה. 39. לדידם של הנתבעים 1 ו-2 הבעיה סביב כלונס 27 , התעוררה זמן רב לפני ביקורו של יועץ הקרקע צד ד' בשטח מיום 28.5.2000 ולפיכך, הוא הוזמן להתייעצות (ראו גם סעיף 78 לסיכומים). ביצוע הכלונס, לא נעשה במועד ביקורו של צד ד' באתר בשל מפולת עפר של מילוי עליון תחוח כי אם לאחר 28.5.2000 ולטעמם, רק הנתבעת 1 או מי מטעמה נכחו בשעה שבוצע כלונס 27 . לא הוכח לטענתם, כי היה כשל כלשהו בכלונס 27 בעת ביצועו או כי לא יושמו המלצותיו של צד ד' לנסות לקדוח את הכלונס לאחר שהאדמה הורטבה. נוסף על כן, הנתבע 3 אישר לטענתם כי בעת היציקה היו במקום כל הברזלים הנדרשים שאם לא כן, הוא היה נמנע מאישור המשך יציקת הרצפה וכידוע, רק לאחר חודש-חודשיים לאחר תום יציקת הכלונסאות, נוצקו הרצפות (סעיפים 84-87 לסיכומיהם). 40. הנתבעים 1 ו-2 טוענים כי אריה בנדור ואברהם חליפה מטעמם נכחו בעת התקנת הכלונס ולא הנתבע 3 או צד ד' (עמ' 37 שורות 21-23) ולא הובאו ראיות מטעם בעלי הדין האחרים על מעמד הקידוח על מנת להוכיח כי היה כשל ביציקה או בקידוח של הכלונס (עמ' 36 שורות 1-2). יתירה מכך, לא היה בידי המומחה לדידם, לבסס את הערכתו בתוצאות בדיקה מדעית (עמ' 8 שורות 14-23 ). לאור זאת הם גורסים כי הנזק נגרם כתוצאה מהתמוטטות הקרקע באזור בו מצויה הדירה. 41. צד ד' העיד כי הוא התבקש לחוות דעתו בנוגע לכלונס 27 בגלל קושי לקדוח אותו. בעת ביקורו באתר ביום 28.5.00 הוא ראה במקום של כלונס 27 בור סתום והיה לו ברור, שאירעו בו מפולות של מילוי עפר (עמ' 42 שורות 15-16 לפרוטוקול מיום 27.1.10). בביקורו זה, לא הייתה יציקה של בטון בכלונס 27. מכאן עולה, כי השינויים בקרקע ככל שהיו כגרסת הנתבעים 1-2 היו גלויים וידועים להם קודם להתקנת כלונס 27 (כדוגמת מפות העפר והקושי לקדוח עליו הלינו בפני צד ד') ולפיכך, היה עליהם לקדוח ולהתקין את הכלונס בהתאם למצב הקרקע. בדומה לכך העיד הנתבע 3 כי בעת קידוח היסודות , התמוטטו דפנות הקידוח ולכן הוא עמד על כך שבצוע העבודות יימשך, רק לאחר קבלת חוות דעת של יועץ הקרקע (ראו גם נספח ז' לכתב התביעה). בחקירתו הנגדית הודה הנתבע 3 , כי הוא לא נכח פיסית בזמן הקידוח של כלונס 27 (עמ' 105 שורה 28) כי אם דווח לו על כך ולאחר מכן, הוא הגיע לאתר והציע פתרון לבעיה (עמ' 112 שורות 25-33 ). 42. בעדותו אמר הנתבע 2 כי כלונס 27 לא התמוטט במהלך החפירה וכלל לא בוצעה לגביו חפירה (עמ' 35 שורה 23, עמ' 36 שורה 7, עמ' 43 שורה 8 וסעיפים 3.7 ו- 3.9 לתצהירו). לדבריו, יועץ הקרקע בנארי לא הגיע לשטח כלל ולא ראה שכלונס 27 נקדח והתמוטט. הצעתו של צד ד' בנוגע ליסודות הוצעה לדברי הנתבע 2 כפתרון עתידי לפני ביצוע הקדוח של כלונס 27 , מחשש שמשהו יכול להתמוטט (עמ' 36 שורות 1-2). הוא הודיע לבנארי על ביצוע חפירות של הכלונסאות וכאשר הלה היה בשטח, הוא אמר להם כי באזור הספציפי של כלונס 27 יש להרטיב את הקרקע לפני ביצוע החפירה . הנתבע 2 הכחיש כי ההנחיות ניתנו מחמת סימני קריסה הואיל ולפי גרסתו, טרם התרחשה אז קריסה (עמ' 35 שורות 27-31). לתהייה לפיה , אם טרם היתה קריסה על מה ולמה יתייעץ עם צד ד' בנוגע לאותו כלונס השיב הנתבע 2 כי בהיות הדירה בסמוך לשטח ציבורי שטרם הושלמו בו העבודות (כגון" הקמת מעבר ומדרגות) ולא הותקנו קירות תמך , היה בכך כדי למנוע גימור של הקרקע בצורה סופית (עמ' 35 שורות 31-35) . לדבריו, אילו ארעה מפולת בעת קידוח הכלונס, הדבר ללא ספק היה מובא לידיעתו אך זה לא נעשה (סעיף 3.9 סיפא לתצהירו) מכאן, שלא היתה קריסה קודמת של הכלונס. בחקירתו, שינה הנתבע 2 מגרסתו וטען כי קיים בלבול בין שני מקרים שאירעו בזמנים שונים: האחד, כאשר הנתבע 3 וצד ד', זומנו לשטח לאחר שהתבררה הבעיה עם שקיעת הכלונס. השני, לעניין החפירות אשר הם לא זומנו אז לשטח (עמ' 43 שורות 17-22). 43. לדברי הנתבע 2 , השקיעה ארעה לאחר מספר שנים מעת שהכלונסאות נוצקו וזו גם הסיבה שלא הופסקה העבודה בפועל בזמנו (עמ' 43 שורה 30). משעומת הנתבע 2 עם נספח ג' לתצהירו של הנתבע 3 מיום 9.4.00 בו קיימת התייחסות ספציפית לכלונס 27 השיב כי המסמך מוכר לו והפתרון המוצע של ביטול ההשפעה הקונסטרוקטיבית רלוונטי רק לשלב הביצוע בזמן אמת ולא בדיעבד, אחרי שהבניין כבר נעשה (עמ' 44 שורות 7-19) . הנתבע 2 הודה כי היה שיח בין הנתבע 3 וצד ד' בנוגע לכך וכי צד ד', הנחה אותם להרטיב את הקרקע ורק אז לחפור (עמ' 45 שורות 7-8). 44. עדותו של הנתבע 2, לא היתה קוהרנטית ולא התיישבה עם מסכת הדברים כפי שהוכחה, בעדויותיהם של הנתבע 3 וצד ד' ועם לוח הזמנים שהוצג על ידם הנתמך במסמכים המעידים על תיעוד ההתרחשויות, בסדר דברים אחר מגרסתו של הנתבע 2. מהימנה עלי עדותו של המהנדס בנארי בחקירתו הנגדית לפיה הוא התבקש לחוות את דעתו לעניין כלונס 27 הואיל והתעורר קושי לקדוח אותו וכי בביקורו, הוא ראה בור סתום שלימד על מפולות של מילוי כמובא לעיל. הנתבע 3 העיד גם הוא כי בעת קידוח היסודות התמוטטו דפנות הקידוח ולכן, הוא עמד על כך שהמשך העבודות יהיה רק לאחר קבלת חוות דעת של יועץ הקרקע ולא נסתרה גרסתו לפיה הוא הגיע למקום, לאחר שעודכן על ההתמוטטות (עמ' 112 שורות 25-29) והוא שוחח לאחר האירוע עם צד ד' ואף שלח לו הודעת פקס' בנדון (עמ' 112 שורה 33). 45. זאת ועוד, בהתאם למכתבו של נתבע 3 לצד ד' מיום 9.4.00 עולה, כי הוא הגיע לאתר עקב התמוטטות של כלונס 27 (סעיף 12 לתצהירו ועמ' 108 לפרוטוקול). הפתרון של צד ד' לכך, ניתן ביום 29.5.00 דהיינו, אחרי ההתמוטטות של כלונס 27 ולאחר שהוא עמד על כשל בהקמתו בביקורו באתר ( עדותו של הנתבע 3 עמ' 108 שורות 12-18 , עמ' 113 שורה 11, סעיף ב.1 למכתבו של צד ד' ) . צד ד' העריך כי כלונס 27 במבנה 04 לא בוצע עקב מפולת של מילוי עליון תחוח לא מהודק במהלך הביצוע (נספח ב' לתצהירו ) . אין ליישב את הצורך בקבלת הנחיות מצד ד' ובהצעת פתרון ע"י נתבע 3, שהנתבעים 1 ו-2 אינם חולקים כי ניתנו להם, אילולי ארעה קריסה של יסודות כלונס 27 (עמ' 36 שורה 12-17) . בהעדר כשל , לא היה נוצר צורך לתת פתרון קונסטרוקטיבי ע"י הנתבע 3 , שלכאורה מבטל את קיומו של כלונס 27 אם כשיטת הנתבעים 1 ו-2 לא היה כל כשל באותו מועד. כמו כן, גרסתו של הנתבע 2 לפיה צד ד', ייעץ לו לפני הקידוח של כלונס 27 בשל תנאי המעבר הציבורי הדורשים חיזוק מיוחד, לא נתמכה בראייה כלשהי מטעמו ואף לא הוגשה חוות דעת של מומחה המלמדת על צורך בהנחיות מיוחדות מחמת אי התקנת המעבר הציבורי ויתר העבודות בשטח הציבורי. 46. השתכנעתי, כי היטב היה ידוע לנתבע 2 על כשל בכלונס 27 והנחיותיו של צד ד' בנוגע אליו ניתנו לאחר שהתגלה כשל בקידוח של הכלונס שבמהלכו, ארעה מפולת עפר. רק בדיעבד נדרשו הנתבע 3 כמהנדס ביצוע וצד ד' כיועץ הקרקע, לתת פתרון לכשל הספציפי בכלונס 27. בנוסף הוכח כי הנתבע 3 , התייחס לבעיה שנוצרה כבר מיום 9.4.200 בהציעו פתרון שלא התקבל ע"י האחרים. צד ד', התייחס לבעיה בכלונס 27 במכתבו מיום 29.5.00 והציע לגביו פתרון משלו. עוד יודגש, כי מעדותו של המומחה קליין עולה כמובא לעיל (בסעיף 34) כי נראה ברזל אחד ולא 6-7 ברזלים לחיזוק הכלונס כמתחייב . אחריותם של הנתבעים 1-2 והנתבע 3 לכשל בכלונס 27: 48. בהתאם לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) תשנ"ב-1992 (להלן-"תקנות הפיקוח") מוטלת על מתכנן שלד הבניין חובת פיקוח עליון (ראו סעיף 2 ). סעיף 1 לתקנות הפיקוח, מגדיר "פיקוח עליון" כפיקוח על בניית מבנה או חלקים ממנו כמפורט בתקנות אלה. לעניין תפקידו של ה"מפקח העליון", נקבע בסעיף 4 לתקנות הפיקוח מהו פיקוח עליון . בסעיף 5 , נקבעו חובותיו בנוגע לשלד בניין: הפיקוח על שלד הבניין כולל את כל הפעולות המפורטות בתקנה 4 לתקנות פיקוח עליון ובכללן , ביצוע ביקורת באשר להתאמת הבניה באתר להיתר הבנייה ולתוכניות הקונסטרוקציה וכן הדרכה ומתן הנחיות לבעלי תפקידים שונים (קבלן ראשי, האחראי לביצוע השלד ומנהלי העבודה) כדי שהבנייה תתבצע בהתאם לתוכניות ולהיתר. לפי סעיף 5 לתקנות הפיקוח, על המפקח העליון לבקר את אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה ולאשר את יציקת התקרות בכל קומה בנפרד. בנוסף, מוטלת עליו החובה לעדכן את תכניות הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים בעת הצורך בהתאם לשינויים החלים מעת לעת בבניית השלד (ראו גם ע"פ 9815/07 אליהו רון נ' מדינת ישראל , ). 49. הנתבעים 1 ו- 2 טוענים כי עשו את הנדרש מהם כקבלן סביר, כאשר שכרו את שירותיהם של המהנדס חסידים ויועץ הקרקע בנארי לפרויקט ופעלו בהתאם להנחיותיהם (סעיף 3 לתצהירו של הנתבע 2). הם קיבלו אישור עקרוני לבניה מהמועצה האזורית מטה בנימין ובנו את השלד , באמצעות קבלן משנה בצורה טובה וראויה ומכרו אותו לתובעים ללא כל ליקוי ובהתאם לתנאי הרכישה. לשיטתם, כל נזק שארע לדירה, נגרם בגין עבודות שבוצעו על ידי התובעים לאחר מסירת החזקה בשלד לידיהם. 50. הנתבע 2 העיד שאת כלונס 27 ואת חיבור הרצפה אליו הם בצעו לפני החתימה על ההסכם עם התובעים (עמ' 29 שורות 17 ו- 22). לאחר שהוא סיים את בניית השלד מהרצפה ולמטה ממנה, לרבות קיר בגובה מטר הוא לא התעסק יותר עם הבניה בו, לא לעניין חלוקת פנים ולא בכלל . כדבריו: "לא הכרתי את הבית הזה יותר" (עמ' 29 שורה 28). מרגע שנחתם ההסכם עם התובעים, לא היה לו כל קשר לדירה והתובעים הביאו אדריכלית מטעמם והמשיכו הלאה לבד (עמ' 30 שורה 12). לדבריו המושג "שלד" בנסיבות העניין, אינו כולל מעטפת וחלוקה פנימית (בדומה לדירה מתחת לדירת התובעים) ועסקינן בשלד הכולל רק קיר בגובה מטר ורצפה הואיל והתובעים רצו להקטין עלויות (עמ' 30 שורות 18-28). 51. לדברי הנתבע 2, אמנם היה יומן עבודה של קידוחים בפרויקט שניתן היה ללמוד ממנו על מהלך העניינים אך אין בידו להציגו למרות שנערך על ידי אברהם כליפא מטעמו כיוון שהיומן אינו אצלו ונעלם (עמ' 47 שורות 8-28). הוא עצמו, דיבר עם אברהם כליפא בנדון והלה הודיעו שאינו זוכר דבר בעניין . לכן לדבריו, לא היה בידו לקבל ממנו פרטים נוספים (עמ' 49 שורות 19-22). 52. לשאלה מי בנה בפועל את השלד העיד הנתבע 2 , כי אמנם הנתבעת 1 הייתה אמורה לבנות אותו אך בפועל, בצע זאת קבלן משנה בעצה אחת עם התובעים שבקשו שאותו קבלן יעשה זאת (עמ' 34 שורות 19-22). הוא שילם לאותו קבלן עד אותו חלק בבניה שהיה קשור אליו אך מעבר לזה, הוא לא יודע מה נעשה. קבלן המשנה, בנה את השלד וביצע את עבודות הגמר בדירה (עמ' 34 שורות 25-29). משהתבקש הנתבע 2 לפרט מה החלק בבנייה שקשור אליו העיד כי הוא שילם לקבלן עבור הקירות החיצוניים ועבור יציקות ובטונים (עמ' 35 שורות 6-12). במענה לפער בין הבניה שנמסרה לתובעים בפועל והאמור בהסכם ובנספחיו השיב כי ההסכם היה פיקטיבי בכדי שהתובעים, יוכלו לקבל משכנתא מהבנק (עמ' 33 שורה 34). 53. הוכח כי כלונס 27 נקדח ונוצק בטרם נחתם ההסכם עם התובעים (עמ' 29 שורה 17 ו- 22). תמיכה לכך מצאתי בדו"ח סיכום ביקור מיום 29.5.00 שנערך ע"י צד ד' בו התייחסותו לכשל בכלונס 27 (נספח א' לכתב ההגנה של צד ד') , הרבה לפני מועד החתימה על ההסכם עם התובעים ביום 27.12.01 . בנוסף, הנתבע 2 בעדותו בנוגע לפתרון של הנתבע 3 לבעיה של כלונס 27 מיום 9.4.00 (נספח ג' לתצהירו של חסידים) אמר כי הוא רלוונטי רק לשלב הביצוע של היסודות ולא בדיעבד אחרי שהבניין כבר נבנה (עמ' 44 שורות 7-19) . הנתבע 2 אף הודה כי היה שיח בין חסידים ובנארי בנוגע לכלונס 27 (עמ' 45 שורות 7-8) שהיה הרבה לפני שנחתם ההסכם. 54. לאור האמור, הוכח כי הכשל בכלונס 27 ארע כשנה וחצי לפני מועד החתימה על ההסכם. לפיכך, נדחית טענתם של הנתבעים 1-2 לפיה התובעים אחראים לבנייה בבחירתם בעצמם את קבלן המשנה לבצוע עבודות גמר שאינה משליכה כלל על התקנת הכלונס 27 לפי גרסתו של הנתבע 2. בנוסף, הוכח כי הנתבע 2 שילם לקבלן המשנה ומכאן, שהסכים לבחירתו . אילו לא מצאו ראוי לבניית שלד, לא היה נעתר לבקשת התובעים ממנו לבצע עבודות בדירה ולא היה משלם לו. 55. בהתאם לעדויות ולחוות הדעת של המומחים ומשלא הביאו הנתבעים 1-2 לעדות מי מטעמם שנכח בעת התקנת הכלונס על מנת להוכיח כי העבודה בוצעה לפי הנחיותיו של צד ד'; לא הציגו יומני עבודה ולא הביאו להעיד את מי שרשם את יומני העבודה על מנת לבסס את טענתם כי העבודה בוצעה לפי ההנחיות אני קובעת כי על הנתבעת 1 חלה אחריות לכשל בהתקנת כלונס 27 . הנתבעת 1, התרשלה בהקמת הכלונס בפרט בידיעתה על תנאי הקרקע ומפות עפר קודמת להתקנה ומכאן אחריותה לכל בהקמתו כאחראית לבצוע. 56. הנתבע 3 , העיד כי הוא אישר את הפתרון של צד ד' למרות שהצעתו הייתה שונה מדעתו (עמ' 107 שורות 2-13). הוא חתם על הצהרת מהנדס מתכנן לוועדה המקומית (עמ' 109 שורה 8) ועל הצהרת מהנדס אחראי לביצוע (עמ' 109 שורה 28) והודה כי לאור זאת הוא זה שהיה אחראי לפי תפקידו (עמ' 109 שורה 34). לעניין כלונס 27 טען הנתבע 3 כי במהלך הקידוח התמוטטו דפנות הבור ודיווחו לו על כך בדיעבד וכאמור, הציע פתרון לבעיה (עמ' 112 שורות 25-33 בהפניה לנספח ז לכתב התביעה בו רשם שכלונס 27 שקע עקב מפולת קרקע; עמ' 113 שורות 31-33). בחקירתו הסביר כי אם יש מפולת בפנים היא סוחבת את הכלונס אתה (עמ' 114 שורה 1). הוא אישר את היציקות המאוחרות יותר של הבניין וכן את העמודים והתקרה (עמ' 116 שורות 6-9) והיו בהם קוצים (עמ' 115 שורה 34). לגבי כלונס 27 העיד, כי הוא לא זוכר אם אישר אותו (עמ' 108 שורה 25) הואיל והאישורים, ניתנו באופן מדגמי ומדובר במאות כלונסאות (עמ' 108 שורה 27). 57. אחריותו של הנתבע 3 היא כמהנדס אחראי לביצוע בלבד ולא לתכנון משהוכח כי צד ד' נתן את ההנחיות לביצוע הכלונס (ראו גם סעיף 5(ג) לחוות דעת המומחה) . לאור תפקידו של הנתבע 3 כמהנדס אחראי לביצוע שלד ובהתאם לעדותו לפיה הוא אישר את העבודה הוכח כי הוא אחראי במסגרת תפקידו גם להתקנתו של כלונס 27 . הנתבע 3, ידע מבעוד מועד על בעיה אקוטית בכלונס 27 בו ארעה מפולת. למרות זאת, הוא לא וידא במהלך העבודה כי היציקה של כלונס 27 מבוצעת בהתאם להנחיות שניתנו ע"י צד ד' ובכך, התעלם מחומרת העניין. לדבריו, לא היתה כל דחיפות להתקנתו של הכלונס (עמ' 108 שורה 18) ולפיכך דווקא, היה עליו להבטיח כי יתואם אתו המועד להתקנת הכלונס הוא והוא האחראי לבצוע שלד. גם אם לא היה מחדל מצד הנתבע 3 בהיעדר נוכחות שלו ביציקה ו/או בהסתמכו על פיקוח לכאורה של צד ד' ביציקה, היה עליו לבדוק לאחר הביצוע את מצבו של הכלונס על מנת שיהיה בידו לאשר את המשך ביצוע העבודות והתקנת רצפה, במסגרת אחריותו כמהנדס אחראי לביצוע. בכך מנע מעצמו הנתבע 3 להבטיח שהעבודה תבוצע על פי ההנחיות, להעיר ולעורר בפני הנתבעים 1-2 או בפני צד ד' על כשל בהקמתו לפי תנאי השטח. כך גם, היה על הנתבע 3 כמהנדס אחראי לביצוע, להתריע בפני הנתבעים 1-2 על כך שאינו מפקח על הקידוח של הכלונס והתקנתו אם כגרסתו , הוא אינו אחראי לפיקוח ולוודא כי צד ד' יפקח על התקנתו. במחדליו אלו, לא דאג הנתבע 3 להבטיח כי הקמת הכלונס תיעשה באופן שיבטיח את ייעודו (עמ' 110 שורות 16-22). 58. הנתבע 3 העיד כי הוא סמך על הפועלים שיעשו את העבודה כמו שצריך (עמ' 110 שורות 23-26). בכך לא די במסגרת אחריותו כמהנדס אחראי לביצוע והיה עליו כאמור, לעקוב מקרוב אחר התקנת הכלונס אשר הליקוי בהתקנתו, גרם לכשל של הכלונס. בנוסף, לדברי המומחה המהנדס קליין אם מהנדס בודק את הרצפה ולא רואה ברזלי זיון מהכלונס, הוא לא מאשר אותם (עמ' 23 סיפא , עמ' 24 רישא) והוכח בעדותו כי בכלונס 27 , לא היה די ברזל והדבר נעשה ברשלנות (עמ' 22 שורה 15). לפיכך, משהוכח כי הכשל בכלונס 27 גרם לנזקים בדירה אני קובעת כי הנתבע 3 , התרשל במילוי תפקידו כאחראי ביצוע שלד משאישר את המשך ביצוע העבודה לאחר התקנתו של כלונס 27 ולא היה בידו להוכיח כי התקנתו נעשתה לפי הנחיותיו של צד ד' . כך גם, לא הוכח כי הנחיותיו של צד ד' לא היה בהם כדי להבטיח התקנה ראויה של הכלונס, אילו בוצעה העבודה לפיה. אחריותו של צד ד' לכשל בכלונס 27: 59. צד ד', טוען להעדר אחריות שלו לנזקי התובעים הואיל ונתן הנחיות בדו"ח הביסוס בכלל והנחיות ספציפיות בנוגע לכלונס 27 בדו"ח ביקור מיום 29.5.00. אילו בוצעו הנחיותיו ככתבן וכלשונן לא היה נגרם כל נזק לדירה והוא אינו אחראי לביצוע הכושל של הכלונס. תפקידו לשיטתו כיועץ ביסוס הוא כמפקח עליון ולא לפיקוח צמוד . ביקוריו באתר נעשו רק לפי הזמנה ותיאום מראש עמו ולא היה עליו לצפות שהנחיותיו לא תבוצענה. כמו כן, לא נמסר לא כל עדכון נוסף בנוגע לכלונס 27 לאחר שניתן את הנחיותיו. לדידו, הנתבע 3 חתום כמהנדס אחראי לביצוע ואישר את הפתרון שהוצע על ידו. ככל שהיה לנתבע 3 פתרון קונסטרוקטיבי שהיה מייתר את ביצוע הכלונס כשיטתו, מדוע זה לא הורה על ביצועו לפי ראות עיניו , מבלי להתקין את הכלונס לפי הוראותיו הוא כיועץ קרקע. 60. המומחה מטעם בית המשפט העיד כי בעת קידוח הכלונסאות ובעת היציקה, המפקח צריך להיות נוכח ויועץ הקרקע צריך להיות נוכח גם הוא (עמ' 23 שורות 8-9). הנתבע 3 העיד כי לאחר מפולת המילוי במקום בו הותקן כלונס 27 , הוא ביקש שיועץ הקרקע יגיע לשטח וייתן את דעתו וכך אכן נעשה. צד ד', העיד שהוא לא היה נוכח בקידוח של כלונס 27 (עמ' 42 שורה 2 ו- 22) וכי אין זה בגדרי תפקידו להיות נוכח. הוא אינו המלווה של הפרויקט באופן צמוד (עמ' 42 שורה 24) כי אם תפקידו מצטמצם לפיקוח עליון (עמ' 63 שורה 3). כדבריו: "פיקוח עליון זה פיקוח שלמעשה מעבר לחוות הדעת ולביקור הראשון שיועץ הקרקע עושה באתר, אני אמור לבקר באתר או לייעץ להם טלפונית, הכול בהתאם לעניין, על פי הזמנה של אנשים בשטח" (עמ' 63 שורות 4-7). צד ד' אישר כי הוא לא ביקש לאחר שידע שיש בעיות בכלונס 27 לזמן אותו לקידוח שלו בכדי לוודא שהכל בסדר (עמ' 45 שורה 15) . בעדותו אמר כי לא ידוע לו אם הנחיותיו לפתרון הבעיה בכלונס 27 ,בוצעו בפועל ואף אחד אחר לא אמר לו דבר בנדון (עמ' 43 שורה 7). הלכה למעשה, אין לו ספק שיש כשל בכלונס 27 הואיל ובפועל הוא זז וכלונס תקין, לא אמור לזוז (עמ' 44 שורות 11-15) . 61. צד ד' העיד שהוא לא ערך קידוחי ניסיון (עמ' 48 שורה 20) והודה כי תקן הביסוס (940) ממליץ לעשות קידוחי ניסיון במצב דברים בו לא ידועים תנאי הקרקע באתר (עמ' 49 סיפא, עמ' 50 רישא). מטרת קידוחי ניסיון לדבריו, להוסיף מידע לעניין ההנדסה והתכנון ובנסיבות העניין, היה בידו די מידע על מנת לתת את המלצותיו על בסיס אותו מידע (עמ' 50 שורה 12) . לפיכך לדבריו לא נדרשו קידוחי ניסיון. 62. בגרסתו זו של צד ד', יש כדי לשנות מהאמור בסעיף 2 לדו"ח שהוצא על ידו לפיו "השלמת נתוני הקרקע תעשה במהלך ביצוע היסודות" (עמ' 50 סיפא) באופן המלמד, כי לא כל הנתונים היו כבר בידיעתו. על תהייה זו בדו"ח לאור עדותו, השיב צד ד' באומרו כי הערה זו היא חלק מפרקטיקה נהוגה אצל יועצי קרקע על מנת להבהיר, שיכול שיהיו שינויים בחתך. לכן, צריך לדווח לו בהתאם בכדי לעשות עדכונים במידת הצורך ובכדי לזמן אותו בהתאם (עמ' 51 שורות 13-18). לעניין קידוחי הניסיון העיד כי תקן הביסוס (940) מאפשר למהנדס לשקול את הנושא של הקידוחים (עמ' 52 שורה 13) ואין מינימום נדרש של קידוחי ניסיון, בכדי שהממצאים יהיו תקפים מבחינה סטטיסטית (עמ' 53 שורה 1 ו- 3) והדבר תלוי בנסיבות העניין. 63. מהאמור בדו"ח של צד ד' עולה כי עשוי להידרש בירור של מידע נוסף על ידו. לפיכך ודווקא בשל הנסיבות בהן הוכח כי היה ידוע לצד ד' על הבעייתיות בקידוח קודם של כלונס 27 בו התגלתה מפולת עפר (בביקורו מיום 28.5.00, עמ' 42 שורה 16 ) , לאור מעורבותו בבחינת פתרון הולם לו והוצאת דו"ח למחרת מועד ביקורו, נדחית טענתו לפיה הוא פעל כמתחייב בהוצאת ההנחיות בלבד מבלי לפקח על הביצוע. מצופה מצד ד' כי לכל הפחות, יבקש מהנתבעים 1-3 או מי מהם, לזמן אותו למעמד הקידוח של כלונס 27 או לעדכנו על התקנתו לפי הנחיותיו (עמ' 45 שורות 13-15) , על מנת להבטיח שההנחיות מבוצעות ולחילופין לוודא כי קיים פיקוח מטעם הנתבעים 1-2 או 3. צד ד' העיד כי הוא לא היה מודע לפתרון של הנתבע 3 על התקנת זיז (עמ' 58 שורה 21) וכי הוא שמע על כך לראשונה במשפט (עמ' 59 שורה 11). בהמשך עדותו, אישר צד ד' כי הוא אכן שמע על פתרון חילופי לפיו במקום קידוח הכלונס, יחפרו בור גדול ויעשו פלטה בתוך המילוי אך הוא פסל אותו הואיל ואינו ראלי ולא כלכלי (עמ' 61 שורות 3-14). לפי עדותו של הנתבע 2 ניתנו 2 פתרונות, האחד של הנתבע 3 והאחר של צד ד' (עמ' 36 שורות 12-13, עמ' 37 שורה 2) כפי שעולה גם מעדותו של הנתבע 3 והוא אף שלח את הצעתו לצד ד' (עמ' 108 שורה 16). משהוכח כי צד ד' ידע כי עלתה הצעה לפתרון חילופי ע"י הנתבע 3, היה עליו להבטיח כי מהלך יציקת הכלונס שארעה בו קודם מפולת, יבוצע לפי הנחיותיו בלבד. נכונים הדברים, בפרט לאור התוצאות הקשות העשויות להיגרם ליציבות המבנה אם לא יתוקן הכלונס לפי הנחיותיו. 64. לאור כל האמור ובנסיבות העניין, בהתאם למסכת העובדתית והמסגרת הנורמטיבית אני מוצאת את צד ד' אחראי כיועץ קרקע, לכשל בכלונס מס' 27. אחריותם של יתר בעלי הדין: 65. הנתבעים 1-2 לא הרימו את הנטל להוכיח את הודעתם לצד ג' 3 , חברת החשמל. לטענתם, התקנת טרנספורמטור ומערכת חשמל בסמוך לבניין, גרמה לחסימת תעלת הניקוז ובד בבד, גרמה להתרכזות מי גשמים ולסחף מתחת למעבר הציבורי שהוביל לזירוז שקיעת הדירה לאחר חיתוך קורת היסוד. טענה זו, נדחתה על ידי המומחה מטעם בית המשפט כמפורט לעיל ולא הוכח אחרת ע"י שולחי ההודעה. להערכת המומחה, 3 גורמים הובילו לשקיעת רצפת הבית והקירות החיצוניים: יציקה לא תקינה של כלונס 27; אי ביצוע חיבור בין כלונס 27 לקורת הקשר ולקיר שמעל על ידי ברזל זיון; פגיעה קשה בקורת הקשר באמצעות חציבה לא מבוקרת, להעברת צינור ניקוז. בעדותו אמר המומחה שאם כלונס 27 היה תקין, גם אילו היו התזוזות של הקרקע ברמה הנטענת לא היה בכך כדי להביא לתוצאה שהתרחשה בדירה (עמ' 30 שורות 18-20) בהנחה שכלונס 27 היה תקין. זאת ועוד, שולחי ההודעה לא הרימו את הנטל להוכיח כי העבודות, שבוצעו ע"י חב' החשמל או ע"י מי מטעמה, הן שגרמו לנזקי הדירה. הנתבע 2 העיד כי אין לו כל הסמכה או ידע בנדון ולדבריו, הוא הסתמך על דברי המהנדס דוד ניסים ממשרד השיכון. עדותו זו היא עדות מפי השמועה (עמ' 96 שורות 15-20) ואין לתן לה משקל מה גם, שלא הוגשה חוות דעת של מומחה מטעמם על מנת להוכיח את אחריותו של צד ג' 3 לנזקי הדירה. מבחינה עובדתית, לוחות הזמנים בנוגע לביצוע העבודות ע"י חברת החשמל והתקנת הכלונס הכושל, אינם מתיישבים עם גרסתם ועם טענותיהם בעדותו של הנתבע 2 נגד צד ג' 3. על הכשל בכלונס 27 היה ידוע לנתבעים 1-2 החל לפחות , מיום 9.4.00 כמובא לעיל (ראו עדותו של נתבע 3 עמ' 108 שורות 12-18 ועמ' 113 שורה 11). לעומת זאת, נא3 - נא7 הם לכל המוקדם, החל מיולי 2004. לפיכך, קיים קושי בהתבססות של שולחי ההודעה על סעיף 3.1 לחוות הדעת ולא נאמר בה כי התקנת הטרנספורמטור ומערכת חשמל, גרמה לחסימת תעלת הניקוז שהובילה לזירוז שקיעת הדירה. כל שנאמר הוא כי יתכן כי לאחר גמר השלד של הקומות התחתונות, נשפך מילוי לא מהודק עד למפלס תחתית רצפת המטבח וגרם לנזקים. 66. לפיכך, נדחית ההודעה לצד ג' 3 , חברת החשמל. 67. כפועל יוצא מדחיית ההודעה לצד ג' 3 נדחית ההודעה לצד ה'. למעלה מהצורך אומר, כי לא הוכח בראיותיה של חברת החשמל כי צד ה' , התרשל בביצוע העבודה בהצגת חוות דעת מטעם שולחת ההודעה, שתתמוך בכך. הוכח גם בחקירתו של נציג חב' החשמל, כי בחירת המיקום להקמת הטרנספורמטור נעשתה כמתחייב בהסכם ביניהם, ע"י נציג חברת החשמל ובפיקוח שלה כי הוא אכן הוקם במקומו ( עמ' 16 -19 לפרוטוקול מיום 11.3.10 ) מבלי ששולחת ההודעה הוכיחה כי צד ה' התרשל בהקמתו בפועל. 68. בהתאם לכך, נדחית ההודעה לצד ו' . יוער, כי לא השתכנעתי מראיותיו של צד ו' כי לא היה כיסוי ביטוחי לשולחת ההודעה לאור התנהלותו של צד ו' ביחסיו עמה (כדוגמת פסק דין שניתן ביום 27.2.06 בת.א. 9618/05 ) וכאמור, נדחתה הטענה לפיה שינוי בקרקע הוא שגרם לנזקי הדירה, אשר צד ו' טען להיעדר כיסוי ביטוחי לשולחת ההודעה בגינו. 67. הנתבעים 1-2 לא הוכיחו את טענותיהם כנגד צד ג'2 , עומר צלאח ואף זנחו בסיכומיהם את טענותיהם כנגדו. הלכה היא כי טענה שנזנחה בסיכומים, יש לראות את בעל הדין כמי שוויתר עליה ובית המשפט לא ישעה לה. "כלל גדול נקוט בידי בית-המשפט, לפיו, אם אין בעל הדין מעלה בסיכומי טענותיו טענה מסויימת, משמעות הדבר הוא שאף אם הועלתה על-ידיו קודם לכן, הרי בכך שלא העלה אותה בשלב סיכומי הטענות, הוא נחשב כמי שזנחה." (ע"א 401/66 ברוריה מרום נ' בן ציון מרום, פ"ד כא(1) 673, עמ' 678-677).בדומה לכך נקבע כי "דין טענה שנטענה בכתב הטענות, אך לא הועלתה בסיכומים - אם בשל שגגה או במכוון - כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה (ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2) 102, עמ' 107; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 310). לפיכך, נדחית ההודעה נגד צד ג' 2. 68. בחנתי את טענות הנתבעים 1-2 בהודעתם לצד ג' 1 וצד ג'4 . הנתבעים 1 ו-2 טענו כי צדדי ג'1 וג'4 היו שותפים פעילים לרבות בקבלת ההחלטות בנוגע לבנייה של הפרוייקט (סעיפים 254-267 לסיכומיהם). אין מחלוקת עובדתית כי ההסכם של הנתבעת 1 עם האגודה בישוב מצפה יריחו נחתם ביום 11.2.1998 ואילו ההסכם בין הנתבעת 1 לצד ג'4 נחתם ביום 26.3.1999 וכי סיכום דברים נחתם ביניהם ביום 22.4.1999 (נספחים א-ג לתצהירו של צד ג' 1 יוסי שטריגלר, עמ' 72 לפרוטוקול מיום 26.11.09). הנתבע 2 העיד כי ההסכם ביניהם לא היה הסכם מימון אלא הסכם שותפות (עמ' 72 שורה 12 , עמ' 76 שורה 25). משנדרש להסביר, כיצד הגיע למסקנה זו על בסיס ההסכם (נספח 2 לתצהירו של שטריגלר) השיב כי אינו מבין את ההסכם שנכתב באנגלית ואינו יודע להגיד מה רשום בו (עמ' 72 שורה 27). לדבריו בשל קושי שלו בשפה האנגלית, הוא ביקש שיהיה הסכם בעברית. לכן, היה הסכם נוסף המבטל כל סיכום קודם ולפיו הוסכם כי אם יהיו תביעות נגד הנתבעת 1 במהלך שנות האחריות, יוזרמו כספים בחזרה באופן יחסי לחלקם ברווחים ( עמ' 73 שורות 7-15 ו- 23, עמ' 75 שורות 24-29 , סעיף 262 לסיכומי הנתבעת 1 וראה נספח ג לתצהירו של צד ג' 1 ,יוסי שטריגלר). לדבריו, ההסכם בעברית הוא המחייב (עמ' 75 שורה 31). לפי עדותו, הוא לא היה מיוצג על ידי עו"ד ינובסקי בחתימה על ההסכם באנגלית ולא היה מעורב בהכנת הטיוטות (עמ' 76 שורה 13). בהמשך עדותו חזר בו מדבריו והעיד כי עו"ד ינובסקי היה מעורב חלקית מטעמו (עמ' 77 שורה 6). 69. לפי טענתם של שולחי ההודעה שצדדי ג' 1 ו-4 צריכים לשאת בעלויות בגין כל תביעה שתוגש נגד הנתבעת 1 במהלך שנות האחריות לפרויקט, ביחס שווה לחלקם ברווחים, הואיל וניתנה ערבות בסך 300,000$ אזי, הם זכאים שולחי ההודעה לשיפוי בסך של 40% מגובה חיובם בגין התביעות (ראו: הסדר כספי בסעיף 4(ב) לסיכום הדברים מיום 22.4.1999 נספח ג לתצהירו של שטריגלר ועמ' 90 שורה 7). גם אם תתתקבל טענתם זו, אין להתעלם מסעיף 2 סיפא לסיכום הדברים מיום 22.4.1999 שקובע : "ההחזר המקסימאלי יהיה בגובה הרווחים שנמשכו" ואילו שולחי ההודעה ביכרו שלא להביאה במסגרת סיכומיהם (סעיף 262), אף שהפנו לאותו סעיף. אין מחלוקת שלא נמשך כל רווח בפרויקט (עמ' 89 שורה 27) ולפי עדותו של הנתבע 2 סך של 30,000$ שהועבר לצד ג' 1 לא היה רווח כי אם כסף שהוא ביקש (עמ' 89 שורה 32). לפיכך, נדחית טענתם של שולחי ההודעה על זכות למימוש זכותם לשיפוי מצד ג'. 70. יתירה מכך, בהתאם לסעיף 10 לסיכום הדברים מיום 22.4.1999 הוסכם כי הבורר בססוך ביניהם יהיה הרב דייקן או רו"ח אבי רלבג. בהתאם לנספח ז' לתצהירו של צד ג' 1 ניתן פסק בוררות על ידי רו"ח אבי רלבג לעניין חובותיה של הנתבעת 1 לצד ג'4 שנתן לה הלוואה בסך של 328,500$ שחולטה על ידי הבנק. סכום החוב עומד לטענת צדדי ג' על מיליוני דולרים והנתבע 2 חויב באופן אישי על 40% מהחוב. הנתבע 2 בחקירתו לא הכחיש שאבי רלבג שימש כבורר ביניהם ולא ידע להשיב מדוע פסק הבוררות לא הוגש לבית המשפט אך טען שהבורר פעל בניגוד אינטרסים. בה בשעה, לא הכחיש הנתבע 2 כי הוא לא ביקש את ביטול פסק הבוררות והריהו שריר וקיים. 71. לאור האמור, אני דוחה את ההודעות של הנתבעים 1-2 לצדדי ג'1 ו- 4 . 72. ממכלול הדברים עולה שקיימים 3 אחראים לרשלנות בהקמת כלונס 27 שהוכח בחוות דעת המומחה שלא נסתרה, כי הוא מהווה גורם בשיעור של 90% לכלל הנזק בדירה. הנתבעת 1 וכן הנתבע 2 , שערב להתחייבויותיה של הנתבעת 1 בהסכם לפיו היא התחייבה להקים את שלד הדירה , האחראים , ביחד ולחוד, כמבצעים בפועל של כלונס 27 אשר גרם לנזקי הדירה בשיעור של 60%. הנתבע 3 כמהנדס אחראי על ביצוע ומי שאישר את הבניה, אחראי בשיעור של 40% לנזקי הדירה עקב הכשל בכלונס 27. בהתאם לתוצאה לעיל ולפי קביעותיי בשאלת האחריות בין בעלי המקצוע השונים, אני מקבלת את הודעתו של הנתבע 3 נגד יועץ הקרקע , צד ד בשיעור של 25% מחיובו של הנתבע 3 שהועמד על 40% מתוך 90% מנזקי הדירה. בהתאם לכך ולאור חלוקת האחריות בין הנתבעים 1-3 נדחות ההודעות של הנתבע 3 ליתר צדדי ג'. כמובא לעיל, נדחות ההודעות של הנתבעת 1 נגד צדדי ג' 1, 2, 3 . פריצת החור בגודל 4 צול בקורת הגשר: 73. כעולה מחוות הדעת של המומחה המהנדס קליין (סעיף 2(ג) בעמ' 6) קיימת פגיעה קשה בקורת הקשר בגין חציבה לא מבוקרת להעברת צינור ניקוז. בהתאם לחוות דעתו "לצורך העברת צינור ביוב בקוטר 4 צול נחצבה בפראות קורת הקשר ובכך למעשה נוצר מצב בו אין קורת קשר בין ראשי הכלונסאות ונפגע באופן קשה התסבולת של המבנה לקבלת כוחות אופקיים במקום ולמניעת תזוזות דיפרנציאליות בין הכלונסאות". מהראיות ומהסכם המכר ועדותו של הנתבע 2 שלא נסתרה בעדויות התובעים , עולה כי פריצת החור בקורת הקשר , בוצעה לאחר שהנתבעת 1 סיימה את עבודתה באתר ובוצעה עבודות שביצע קבלן אינסטלציה, תחת ניהולו של הנתבע 4 (ראו גם הערות בסעיף 5(ה) לחוות הדעת). 74. בחקירתו הנגדית העיד המומחה שהחיתוך בקורה הקשר בוצע לשם העברת צינור ביוב ובאופן שאינו מקובל (עמ' 24 שורות 8-11) וכי הדרך המקובלת להעברתו היא בהעברה מתחת לקורה. לדבריו, אם חייבים לעבור דרך הקורה, יש להכין שרוול מתאים ולחזק ולעבות את הקורה על ידי הוספת ברזלים, מה שלא קרה בעניינינו (עמ' 24 שורות 13-18). המומחה, דחה את הסבריו של הנתבע 3 לעניין המשמעות ההנדסית של חיתוך קורת הקשר וכי הוא מפריז בעניין משקלו של פריצת החור בקורה (עמ' 25 שורה 13). 75. הנתבע 2, העיד ואמר שהנתבע 4 טיפל בעניין הדירה . הואיל והיתה לו מעורבות רגשית הוא ניסה להוזיל כמה שיותר את העלויות. לכן הוא דאג לביצוע עבודות האינסטלציה במסגרת עבודות הפנים ולצורך כך הביא אנשים מטעמו (עמ' 62 שורות 29-35 , עמ' 63 שורה 4). את הביוב עשה אילן מבית שמש והוא האינסטלטור שעבד אצלם בישיבה (עמ' 63 שורה 14). התובעת 2 בעדותה בהתייחסותה לאחריותו של הנתבע 4 העידה כי היא אמנם לא בטוחה אבל היא חושבת, שבתקופתו של הנתבע 4 בפעולותיו בדירה, נעשה החור בקיר להעברת הצינור (עמ' 8 שורה 17). לדבריה, מי שעשה את בניית פנים הבית זה הוא הנתבע 4 (עמ' 9 שורה 5). הוא גם סיפק את כל הכלים הסניטריים, רצפות וקרמיקה (עמ' 9 שורה 7) והיה אמור לפקח מטעמם על השלד אחרי בנייתו (עמ' 10 שורה 3). 76. הנתבע 4 העיד כי הוא היה המוציא והמביא בטיפול בעניינם של התובעים, לרבות פניה לאדריכלית, ניהול וצירוף התובעים לפרויקט בני הישיבות (עמ' 6 שורה 12 לפרוטוקול מיום 20.12.09). הוא ביצע את הפיקוח על עבודות גמר כגון: ריצוף, טיח והרכבה של כלים סניטאריים (עמ' 6 שורות 23-24). לדבריו, אין לו הסמכה מקצועית כמהנדס או קבלן, אבל הוא פעל על פי ניסיונו (עמ' 5 שורות 19-26). לעניין ביצוע הקידוח בקורת הקשר העיד שאמנם הוא לא זוכר תאריכים, אך זה בוצע לאחר שהשלד כבר היה בנוי (עמ' 7 שורה 4). תימור שהיה קבלן משנה, הביא את אילן האינסטלטור (עמ' 6 שורות 31-35) וככל שידוע לו אילן ביצע את הקידוח בקורה (עמ' 7 שורה 6). למרות שהאחריות נופלת לפתחו של האינצטלטור או הקבלן, לא מצא לנכון להגיש הודעת צד ג' נגדם לדבריו, הואיל ואינו מתמצא בעניינים משפטיים (עמ' 7 שורה 15). 77. הנתבע 4, כמובא לעיל לא הגיש סיכומיו ולפי סעיף 160(ד) לתקנות הריהו כמי שלא התייצב לדיון. בהתאם לכך ועל פי סעיף 157(2) לתקנות זכאים התובעים לקבל את סעדיהם ממנו בהתאם לראיותיהם (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית - 2009, עמ' 311). 78. בהתאם לראיות שהובאו בפני הוכח כי הקידוח בקורת הגשר בוצע לאחר שהסתיים שלב בניית השלד ובעת שהנתבעים 1 ו- 2 סיימו את עבודתם בדירה. הנתבע 4 טיפל בהשלמת הדירה וניסה להוזיל עלויות ולסייע לתובעים. התובעת 2 העידה ואמרה שהנתבע 4 קיבל מהם סך של 10,000$ לטיפול בעניין בניית הדירה והוא זה שנתן להם את מפתחות הדירה (עמ' 10 שורה 33) אף שלא נחתם חוזה עם הנתבע 4 (עמ' 17 שורה 35). בנוסף, לאחר שהתגלו הנזקים בדירה, היא הזמינה את הנתבע 4 לתקן אותם בין השאר מכיוון שהוא מי שבצע את עבודות הגמר (עמ' 11 שורות 2-9). לדבריה, למעט השלד הם לא קנו דבר מהנתבעים 1 ו-2 (עמ' 11 שורה 33). הנתבע 4 העיד שהוא פעל ללא כל הסמכה פורמאלית בענייני בניה כי אם על בסיס ניסיונו בפועל. בהתאם לכך אין מחלוקת שהקבלן המבצע של הקידוח , אילן לכאורה, לצורך פריצת החור פעל תחת ניהולו ופיקוחו של הנתבע 4 ולמרות טענותיו כנגדו , לא הגיש נגדו הודעת צד ג'. לפיכך, אני קובעת כי הנתבע 4 נושא באחריות להתרשלות בביצוע הקידוח בקורת הקשר בדירה. בהתאם לחוות דעת המומחה אחריותו היא בשיעור של 10% מהאחריות הכוללת לנזקי הדירה ( עמ' 8 לחוות דעת המומחה). קיומו של נזק ואומדנו: 79. התובעים טענו לנזקם במסגרת סיכומיהם בסך 641,921 ₪ מבלי שבקשו לתקן את כתב התביעה לפיה הנזק אותו הם תובעים הוא בסך של 355,000 ₪ ובחינת הסעד תיעשה לפי סכום התביעה בלבד. בסעיף 51 לכתב התביעה נדרש סך של 130,000 ₪ בגין עלות התיקונים בדירה; בגין חוסר באדמת גן סך של 10,000 ₪; ירידת ערך הדירה סך של 100,000 ₪; מגורים חלופיים 15,000 ₪; עוגמת נפש בסך 100,000 ₪. 80. בע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 808-807 (1981)) נקבע: "הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם של הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כך מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי". מטרתם של הפיצויים היא השבת המצב לקדמותו , קרי: להעמיד את הניזוק, עד כמה שאפשר, באותו מצב שבו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין" (ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584, 618). 81. הוכח בעדותה של התובעת כי התשלומים לתיקון נזקי הדירה, מומן מכספים שקיבלו התובעים מנדבת לבם של שכנים ומגמ"ח שסייע בידם לאור חסרון כיס שלהם (סעיפים 3ז-לסיכומי התובעים, עמ' 2 שורה 31 לפרוטוקול מיום 26.11.09) . המומחה המהנדס קליין, העריך את עלות תיקון הנזק על סך 105,000 ₪. בה בשעה, התובעים לא הוכיחו את הוצאותיהם בשיעור זה. התובעים טענו, כי הקבלן יעקב מישאל, התנדב לבצע את תיקון הליקויים במחיר עלות (סעיף 102 לסיכומים) והמהנדס שוקרון מטעמם, תכנן את תיקון הליקויים ופיקח על ביצועם , חינם אין כסף (סעיף 103 סיפא לסיכומים). בהתאם לעדויות מטעם התובעים הוכח כי הסכום ששולם בפועל עבור התיקונים הוא בסך כולל של 55,555 ₪ לחומרים ועבור שכר הפועלים. מעדותה של התובעת 2 שעשתה עלי רושם מהימן עולה כי התובעים התחייבו להחזיר את הכספים שקיבלו מאחרים לצורך תיקון הליקויים לכשיזכו בתביעה. בהתאם לכך ומשלא הוכחו נזקי רטיבות בדירה, אני קובעת כי התובעים זכאים לפיצוי בסך של 55,000 ₪ לפי עלות תיקון הדירה בפועל . 82. משלא טרחו התובעים להגיש ראיות כלשהן לרבות חוות דעת של שמאי להוכחת ירידת ערך הדירה , נדחית תביעתם בגין רכיב נזק זה. 83. מגורים חילופיים: התובעת 2 הצהירה כי נאלצו לעזוב את הדירה ביום 15.5.2006 ורק ביום 12.10.09 הם חזרו לגור בה (ראו גם סעיפים 138-139 לסיכומים) ובפרק זמן של 41 חודשים הם נאלצו לגור בשכירות. שכר דירה עמד לפי עדותה ע"ס של 250 ₪ לחודש. בהתאם לכך, אני קובעת התובעים זכאים לפיצוי בסך 10,250 ₪ בגין רכיב נזק זה. 84. בסיכומיהם, זנחו התובעים את דרישתם לפיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין חוסר באדמת גן ולא הוכיחו את טענתם בנדון. לפיכך, נדחית התביעה בגין ראש נזק זה. 85. עוגמת נפש: התובעים טענו לזכותם לפיצוי בדגין עגמת נפש ואי נוחות שנגרמו להם עקב נזקי הדירה . דירתו של אדם, היא מרכז חייו ובני משפחתו ולא רק נכס עבורו . ליקוי בדירה, בפרט מסוג הליקויים בדירה דנן שהביאה להכרזה עליו כמבנה מסוכן וכפתה על התובעים לפנותו, יש בה משום הפרעה לניהול חיים תקין וגרימת אי נוחות משמעותית (ת.א. (ירושלים) 725/80 בני יצחק נ' שיכון ופיתוח, ) . השכנעתי מעדותה של התובעת 2 כי אכן נגרמו לתובעים סבל ואי נוחות מחמת נזקי הדירה החמורים שהתגלו בה אשר בגינם, הם נאלצו לעזוב את הדירה לפרק זמן ארוך . אם לא די בכך, הם נאלצו לטפל בעצמם בתיקון הליקויים למרות שאינם בעלי מומחיות בנדון . כך גם, לאור מצבם הם נאלצו להתדפק על דלתות אחרים על מנת לגייס משאבים לביצוע התיקונים. בבחינת גובה הפיצוי בגין עגמת נפש, התחשבתי בנסיבות שתוארו לעיל בטיב הליקוי ובצורך לפנות את הדירה לפרק זמן ארוך ולא רק לשיעור הנזק הישיר לביצוע התיקון שאינו פרמטר יחיד להערכת גובה הפיצוי, אותו לא ניתן להעריך במדוייק כי אם על דרך האומדנא (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית אזרחית בע"מ נ' ויקטור נחמיאס, פד"י מו(2)60,65 ). סיכומם של דברים, אני קובעת שהתובעים זכאים לפיצוי בסך 50,000 ₪ בגין הכבדה ועגמת נפש שנגרמה להם. 86. לפיכך אני קובעת כדלקמן: א. לתובעים , ביחד ולחוד, מגיע פיצוי בסך של על 115,805 ₪ ( 50,000 ₪ + 10,250 ₪ + 55,555 ₪ ). ב. בהתאם לאחריותם של הנתבעים 1 ו-2 בשיעור של 60% מתוך90% לנזקי התובעים קרי: בשיעור של 54% , אני מחייבת אותם , ביחד ולחוד, בתשלום לתובעים בסך של 62,534 ₪. ג. בהתאם לאחריותו של הנתבע 3 בשיעור של 30% מתוך 90% , קרי :27% , אני מחייבת אותו בתשלום לתובעים בסך של 31,267 ₪. ד. משקיבלתי את ההודעה של נתבע 3 לצד ד' בשיעור של 10% מסך 90% , אחריותו היא בשיעור של 9% . בהתאם לכך, אני מחייבת את צד ד' בתשלום לתובעים בסך של 10,422 ₪. ה. הנתבע 4 אחראי לנזקי התובעים בשיעור של 10% ואני מחייבת אותו בתשלום לתובעים בסך של 11,580 ₪. ו. בהתאם לקביעותי, הנתבעים 1 ו-2 , ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים את הוצאות המשפט לרבות חלקם של התובעים בתשלום שכרו של המומחה מטעם בית משפט וכן הוצאות לשכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪ . בנוסף, אני מחייבת אותם בתשלום הוצאות לצדג' 1 , צד ג' 3 וצד ג' 4 בסך של 15,000 ₪ כל אחד. ז. הנתבע 3 ישלם לתובעים הוצאות לשכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 . לאור התוצאה אליה הגעתי , איני מחייבת אותו בהוצאות לצדדי ג' אליהם הוא שלח הודעות. ח. איני עושה צו להוצאות לטובת התובעים נגד הנתבע 4 , לאור הערותי בדבר התגייסותו לטובתם. ח. שולחת ההודעה חברת החשמל, תשלם לצד ה' הוצאות לשכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ש"ח. ט. בנסיבות העניין ולאור הערותי בגוף פסק הדין, איני עושה צו להוצאות לטובת צד ו' למרות שנדחתה ההודעה נגדו. ז. התשלומים, יישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. בניהליקויי בניה