1. תביעת התובעת להכרה בכאבי הגב מהם היא סובלת כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 8.3.12. הנימוק לדחיה היה העדר הוכחת אירועים תאונתיים זעירים, תוך כדי ועקב עבודתה של התובעת, וכן העדר קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין מחלתה, אשר לטענת הנתבע, התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי. 2. כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שלפנינו, ובכתב התביעה טוענת התובעת, כי היא עבדה כמסדרת מוצרי מזון של חברת אוסם בע"מ במספר מרכולים, ובגין עבודתה הזו, נגרמו לה כאבי הגב. התובעת טענה בכתב התביעה, כי היא היתה צריכה להתכופף ממושכות לצורך סידור מוצרי המזון על מדפים, וזהו הגורם לכאבי הגב מהם היא סובלת. התובעת טענה בכתב התביעה, כי המדובר בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה, או במחלת מקצוע, הגם שלא הצביעה על מחלת מקצוע ספציפית, שעשויה להתאים בעניינה. 3. הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור בכתב הדחיה, טען כי פגיעה בגב מהסוג ממנו סובלת התובעת אינה מנויה כלל ברשימת מחלות המקצוע, ואף לא הוצבה תשתית עובדתית לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. ואלה העובדות הצריכות לענייננו: 4. התובעת ילידת 1972, עבדה בתקופה מ-12/2003 ועד 5/2010, כסדרנית סחורה מטעם חברת אוסם בע"מ. תחילה עבד התובעת בסופר מרקט המכנה "סופר פוליצר", ולאחר מכן, עברה לעבוד בסופר השייך לחברת "מגה". עבודתה של התובעת היתה במשך 8 שעות בימי א'-ה', ובמשך 6 שעות בימי ו'. 5. מהות עבודתה של התובעת כללה הזמנת סחורה חסרה דרך מסופון ידני. על מנת לברר איזה מוצרים חסרים, היתה התובעת צריכה להתכופף לגבהים שונים, על מנת לראות איזה מוצרים חסרים ומה מידת החוסר, ולעיתים לטפס על סולם, ככל שהסחורה היתה ממוקמת על מדפים גבוהים. התובעת העידה כי שלוש פעמים בשבוע ביצעה הזמנה של מוצרים יבשים, ושלוש פעמים בשבוע ביצעה הזמנה של מוצרים בקירור ומוצרים קפואים. משך הזמן שלקח לתובעת לבצע הזמנות אלה היה שעה וחצי עד שעתיים בתקופות רגילות, וכשלוש שעות בתקופות עמוסות, שלפני חגים. 6. בנוסף להזמנת מוצרים, תפקידה של התובעת כלל, פירוק משטחים עם סחורה וסידורם על המדפים. בדרך כלל, המשטחים היו מגיעים למחסן ומהמשטח היו מעבירים את המוצרים לעגלה, ועם העגלה היו מגיעים למיקום המדויק שבו היתה הסחורה אמורה להיות מסודרת על המדפים. בערבי חג לחוצים, היו מכניסים משטחים שלמים לתוך החנות. כאשר התובעת היתה צריכה לפרוק משטח, היא היתה צריכה להתכופף לגבהים שונים, לשים את הסחורה בעגלה, ללכת עם העגלה למקרר או למחלקה המתאימה, לסדר את הסחורה במקררים או במדפים בגבהים שונים. המשקלים אותם הרימה התובעת נעו בין 80 גרם (שקית במבה) ועד משקלים של 12 ק"ג, ולעיתים גם 15 ק"ג ו-18 ק"ג, כאשר היה מדובר בשקיות מזון לכלבים, בשקיות של מספר קילוגרמים של קמח או בשקיות של שניצלים קפואים. המדובר בעבודה שהצריכה הרמת משקלים שונים, לגבהים שונים ולעומקים שונים של מדפים או מקררים, ולעיתים התובעת גם נהגה לשבת על הרצפה לצורך סידור מדפים נמוכים, או לעמוד על סולם לצורך סידור הסחורה במדפים הגבוהים. התובעת העידה, כי כל פעם התכופפה לגבהים שונים (עמ' 2, ש' 13 לפרוטוקול; עמ' 3, ש' 2-3), וכן העידה שהיתה לו עוזרת אשר סייעה לה בסידור הסחורה, אם כי לטענתה, העוזרת סידרה את הסחורה הקלה יותר, כגון החטיפים. התובעת אף העידה, כי לעיתים היו מחליפים את מיקום המוצרים על המדפים, ואז היה צריך להעביר סחורה מדף לדף. בנוסף להזמנת הסחורה, וסידור הסחורה שהגיעה, עסקה התובעת גם בקידוד מחירים על המוצרים, ובשינוי מיקום המוצרים על המדף לפי תאריכים, כך שהמוצרים שתאריך התפוגה שלהם קרוב יותר, יעמדו בקדמת המדף. 7. התובעת העידה כי התקבלה לעבודה בחודש 12/2003, וכאבי הגב מהם היא סובלת החלו בסוף שנת 2005. מעיון בחומר הרפואי עולה, כי כבר במחצית שנת 2005, כשנה וחצי לאחר תחילת עבודתה של התובעת מתועדים כאבי גב. לתיק בית הדין לא הומצא חומר רפואי, בהתייחס לתקופה הקודמת לחודש 3/2005, וכבר בחודש זה יש רישום באשר לכאבי גב. דיון והכרעה: 8. התובעת לא הציבה תשתית עובדתית המצביעה על פגיעות בדרך של מיקרוטראומה. בעב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יניב, פד"ע לה' 523, נפסק, כי קיימים שני תנאים על מנת שניתן יהיה לקבוע קיומה של מיקרוטראומה גבית. האחד, קיומן של פגיעות זעירות, והשני חוות דעת של מומחה. באשר לתנאי הראשון נפסק: "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. ... לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע." כמו כן נקבע, כי פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו, המבוצעות במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02); עב"ל 293/09 ראובן יעקב - המוסד לביטוח לאומי (27.1.2010). 9. בענייננו, לא עלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית בדבר רצף קבוע ואחיד של תנועות זהות או זהות במהותן בקשר לפעולות השונות שביצעה במסגרת עבודתה כסדרנית בסופר, באופן המהווה סדרה של תנועות חוזרות ונישנות. התובעת ביצעה פעולות מגוונות, הזמינה סחורה, פרקה משטחים של סחורה והניחה את הסחורות בעגלה, נסעה עם העגלה למדפים או למקררים, פרקה את המוצרים וסידרה אותם על המדפים, בגהים ובעומקים שונים. כל פעולה כזו שביצעה, פועלת על מקומות שונים בגוף. המדובר בפעולות שבוצעו בסדר משתנה, לפי צורכי העבודה, ולא בפעולות שבוצעו באופן רצוף חוזר ונישנה, ואשר היו זהות במהותן. 10. הנתבע הפנה למספר פסקי דין הדנים בעבודה דומה לעבודתה של התובעת, שהינה סידור סחורה [פסה"ד בעב"ל 187/08 אברהם סררו נ' המוסד לביטוח לאומי (7.9.08), ופסקי דין נוספים]. הנתבע אף הבהיר, כי פסק-הדין אליו הפנתה התובעת בסיכומיה, מתייחס לתשתית עובדתית שונה לחלוטין. באשר לעב"ל 25130-01-11 מיכאל יושבאייב נ' המוסד לביטוח לאומי (17.6.12), המדובר היה במבוטח שעבד כנהג מלגזה וכסבל בבסיס ציוד. לגבי העבודה על המלגזה, המדובר היה ב-4 שעות עבודה מידי יום, על מלגזה ישנה, בלא כיסאות אורטופדים, אשר נהיגה עליה גורמת לרעד ולזעזוע בגב, ובאשר לעבודה כסבל, המדובר היה בהרמת קרטונים כבדים ונשיאת הציוד עשרות מטרים. באותו עניין קבע בית הדין הארצי, כי ניתן להבחין בין שני סוגי העבודות - נהיגה על מלגזה וסבלות. תיאור התשתית העובדתית בעניין יושבאייב, שונה מהתשתית העובדתית שעולה מעדותה של התובעת בתיק שלפנינו. על כל האמור לעיל נוסיף, כי בעיות הגב מהן סובלת התובעת, מתועדות כבר כשנה לאחר תחילת עבודתה של התובעת בתור סדרנית מוצרים (ואין חומר רפואי קודם, על מנת לבחון קיומם של כאבים קודמים), ובחומר הרפואי אף מתועדת נפילה בעבודה בחודש 5/2008, כך שיתכן, שנפילה זו גרמה להחמרת מצבה של התובעת בגבה. 11. לאור האמור לעיל, ומאחר והמדובר בפעולות מגוונות שביצעה התובעת, התכופפויות לגבהים שונים - לא בסדר קבוע ולא ברצף, עליה על סולם, ישיבה על הרצפה, גרירת עגלה וכד', אין המדובר בתשתית עובדתית לצורך קיומה של תביעה בדרך של מיקרוטראומה, ודין התביעה להידחות. 12. אין צו להוצאות. 13. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבהכרה בתאונת עבודהביטוח לאומי