1. התובע סובל מליקוי בעמוד שידרה מותני, אשר לטענתו נגרם עקב תנאי ואופי עבודתו משך השנים כעובד שכיר בבית קלייה, על דרך המיקרוטראומה. הנתבע דחה את התביעה, וזאת מהנימוק שלא הוכחה התשתית העובדתית הנדרשת לעניין תורת המיקרוטראומה. מכאן התביעה שבפנינו. 2. שמענו את עדות התובע, שהייתה מהימנה, וב"כ הנתבע, למעשה, לא חלקה על תוכנה, אלא שלגישתה לא היה בגרסת התובע כדי להקים את התשתית העובדתית הנדרשת לעניין תורת המיקרוטראומה. 3. להלן אם כן, העובדות הרלוונטיות, כעולה מגרסתו של התובע שהובאה בתצהירו ובחקירתו בפנינו, בכל הנוגע לאופייה של עבודתו במשך השנים - א. התובע יליד שנת 1961. ב. התובע עובד במשך כ - 24 שנים בבית קלייה, ובמסגרת עבודתו עוסק בקליית פיצוחים, קפה ותבלינים, וכן מבצע עבודות אריזה לאותם מוצרים. ג. עבודות הקלייה התבצעו באופן הבא - התובע עמד ליד תנור המורכב מארבעה מגירות (המגירה העליונה בגובה של שני מטרים מהרצפה ואילו התחתונה עד לגובה הברכיים). התובע נהג לשפוך במגירות התחתונות פיצוחים למיניהם, ולאחר מכן חיכה כמה דקות, התכופף וכל פעם פתח מגירה אחרת (כולל התחתונה שבהם), עירבב את הפיצוחים, סגר את המגירה וכך חוזר חלילה. קליית הפיצוחים נמשכה בין 6 עד 7 שעות ביום. בו זמנית ובמקביל לקליית הפיצוחים, התובע נהג לקלות פולי קפה, כאשר מתוך שק שמשקלו 30 ק"ג גרף פולים באמצעות דלי, עלה על כיסא ושפך את הפולים במגירה העליונה של התנור. כל דלי הכיל 15 ק"ג פולי קפה. לאחר כ- 20 עד 25 דקות, התובע רוקן את הקפה הקלוי מהמגירה לתוך שק וחזר על אותה פעולה. התובע קלה שניים עד שלושה שקים ביום. עם סיום קליית פולי הקפה, התובע מילא שק מהפולים במשקל של 60 ק"ג עד 70 ק"ג, גרר אותו והניחו על משטח. ד. התובע עבד 6 ימים בשבוע, משעה 08:00 עד שעה 17:00, כאשר עבודות הקלייה הנ"ל בוצעו משעות הבוקר ועד שעה 15:00, ובשאר הזמן התובע ביצע עבודות אריזה של המוצרים. 4. המסגרת הנורמטיבית: על פי ההלכה הפסוקה, פגיעה מסוג מיקרוטראומה היא תוצאה של צירוף של מקרים שכל אחד מהם הוא בעל אופי תאונתי, ניתן לאיתור בזמן ובשטח, ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק. על מנת ליישם את תורת מיקרוטראומה לצורך הוכחת קיומה של תאונת עבודה על המבוטח להוכיח שהייתה סדרה של פגיעות זעירות נפרדות החוזרות ונשנות שכל אחת מהן גרמה נזק זעיר משלה עד שהתהווה במצטבר נזק רבתי (דב"ע מז/ 0-128 ד"ר יהודה פלדמן נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 225, דב"ע שן/0-232 המוסד לביטוח לאומי נגד רבוס חסאן פד"ע כג 31). לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ללא הפסקה ביניהן, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע וניתן לבודד פעולות אלו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עבל 25130-01-11 מיכאל יושבאייב נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 17.06.12; 45339-06-11 מוראד יעקובי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 04.12.12). 5. לטענת ב"כ הנתבע, הגם שאין חולק שמדובר בעבודה פיזית קשה, הרי שאין בה כדי לענות על תשתית עובדתית למיקרוטראומה כמשמעה בפסיקה. מדובר בעבודה מגוונת ביותר ובה פעולות רבות ומגוונות, משקלים שונים, גבהים שונים, תנועות שונות, ולפיכך יש לדחות את התביעה. ב"כ התובע, לעומתה ביקש במסגרת סיכומי טענותיו כי ימונה מומחה רפואי לעניין הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בעמוד השידרה לבין תנאי עבודתו, באשר לגישתו הונחה תשתית עובדתית לביסוס טענת המיקרוטראומה ולדעתו עולה מעדותו של התובע כי הוא עשה פעולות יומיומיות וממושכות עם של התכופפות והרמת משאות. ב"כ התובע תמך את טענותיו בחוות דעת רפואית שנערכה בעניין של התובע ביום 02.04.12 על ידי דר' עאוני יוסף, מומחה באורטופדיה. 6. גדר המחלוקת בין הצדדים, נסב, אפוא, סביב השאלה, האם באופי העבודה המתואר יש כדי לענות על התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך הקביעה כי הונחה התשתית העובדתית להכיר בליקוי ממנו סובל התובע בעמוד השידרה כנובע מתנאי עבודתו ולמנוי מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלת אותו קשר סיבתי, ככל שיקבע קיומו על דרך המיקרוטראומה. 7. אשר לדעתנו - אומנם, מסכימים אנו עם הטענה לפיה ככלל, עצם קיומו של מאמץ פיזי המבוצע במסגרת העבודה - אין בו כשלעצמו כדי לענות על התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך יישומה של תורת המיקרוטראומה, ועל הטוען לקיומה להניח תשתית עובדתית ברורה של פעולות חוזרות ונשנות בעלות אופי זהה או למצער דומה מאוד. יחד עם זאת, מוצאים אנו כי בעניינו של התובע הונחה תשתית עובדתית לכאורית שכזו. מתיאור עבודתו של התובע, שהיה מהימן בעינינו, ולא הייתה עדות אחרת לעניין זה, סבורים אנו שניתן להסתפק בפעולות כפי שתוארו לעיל, תוך בידודן מכלל פעולות אחרות שעושה התובע במסגרת עבודתו, ולראות בהן, לכאורה ולצורך שלב זה של הדיון, כתשתית ראשונית ובסיסית, לפחות מבחינת ההיבט העובדתי, לצורך בחינת קיומה של תורת המיקרוטראומה. לפי המתואר בתצהיר התובע ומעדותו בפנינו, עולה כי עיקר עבודתו היה בקליית פיצוחים ופולי קפה, עבודה הכרוכה בפעולות של התכופפות, התרוממות תוך הרמת משאות ונשיאתם. התובע בצעה את אותן הפעולות באופן חוזר ונשנה, במהלך שעות רבות מדי יום עבודה , במשך שנים רבות. אמנם התנועות אינן זהות לחלוטין, אך ברי שהן דומות במהותן ולכאורה פועלות על מקום מוגדר - עמוד השדרה, והמצדיקות לטעמנו, בחינתן בהיבט הרפואי הדרוש לצורך הקביעה הסופית בדבר יישומה של תורת המיקרוטראומה. 8. אשר על כן, ולצורך קביעת הקשר הסיבתי-רפואי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל, אנו ממנים כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין את דר' דוד יפה, מומחה בכירורגיה אורטופדית. 9. כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלון המצורף להחלטה זו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום ממועד קבלת עותק החלטה זו. ת/2 הינה חוות דעת רפואית. כבוד המומחה אינו מחוייב למסקנות שבחוות הדעת, ובאשר לעובדות יש ללמוד מההחלטה. 10. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם. 11. המותב מסמיך את אב בית הדין לנסח שאלות למומחה וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, ככל שיידרש. שכ"ט המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל. 12. יש לשגר למומחה גם את החומר הרפואי הבא - א. תיק כללי ומקצועי (ידני וממוחשב) משירותי בריאות מכבי, נ/1. ב. תיק מבית חולים נצרת, נ/2. ג. תיק מבית חולים נהריה, נ/3. ד. תיעוד רפואי שצורף לכתב התביעה, ת/1. ה. חוות דעת מאת דר' עאוני יוסף, ת/2. 13. להמשך טיפולה של המזכירות.   ניתנה היום, ‏כ"ד אב תשע"ג, ‏31 יולי 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. מר יצחק רזנציג ציבור (עובדים) ורד שפר, שופטתנשיאה מר ישראל פרידמןנציג ציבור (מעבידים) שאלון למומחה רפואי 1. מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע בעמוד שידרה מותני? 2. האם הייתה כאן פגיעה Injury? 3. האם הפגיעה גרמה נזק? 4. האם כל פגיעה ופגיעה, כמפורט בהחלטה, גרמה לתובע לפגיעה זעירה Injury שלא ניתן להבחין בה, ואפשר ליחס אותה לזמן מסוים? 5. במקרה שכן - ההייתה הפגיעה הנ"ל - Irreversible בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? 6. במידה והמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה? 7. האם לדעתך השפיעו תנאי עבודתו של התובע, על הליקוי ממנו הוא סובל, והאם יש קשר סיבתי בניהם ובאיזה מידה? מותנייםעמוד השדרה