טינטון מוגדר בסע' 84א(ב) רישא לחוק כ"רעש תמידי באוזניים". טנטון יכול להופיע בדרכים שונות ואינו בהכרח "רעש תמידי". החוק צמצם למעשה את טווח ההכרה בטנטון כפגיעה בעבודה וקבע למעשה, כי טנטון שאינו עולה כדי " רעש תמידי" לא יוכר כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק. נפסק כי חקיקתו של סעיף 84 א לחוק נועדה לקבוע תנאי סף מקדמיים. עוד נפסק כי בדיקת תנאי בסעיף נועדה לאבחן בין תובעים הסובלים מליקוי שמיעה ומטנטון כתוצאה מרעש במקום העבודה לבין אלו שליקוי השמיעה והטנטון מהם הם סובלים אינם קשורים בקשר סיבתי לתנאי העבודה (ר' עב"ל ( ארצי) 53/08 לאוניד ברלכיס - המוסד לביטוח לאומי (2.10.08)). בסעיף 84א לחוק חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 נאמר כך: "(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 ((להלן - רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, 'תדירויות גבוהות' - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.". טינטוןשאלות משפטיותשמיעהמטרד רעש