1. זוהי תביעה בסדר דין מהיר על סך של 20,895 ₪ שהוגשה על ידי התובע כנגד מוסך (להלן: "הנתבעת") בגין תיקון לא ראוי של רכב התובע אשר נמסר לנתבעת לשם תיקונו. התשתית העובדתית: 2. בתאריך 18/12/02 נפגע רכבו של התובע, רכב מסוג טנדר סקודה מס' רישוי 2751309, מבור שנפער בכביש בין צומת יגור לג'למה. 3. בתאריך 25/12/02 ובטרם תוקן הרכב, נבדק הרכב על ידי השמאי דני גורביץ במוסך הנתבעת והנזק הוערך על ידו בסך של 4,975 ₪. 4. בחוות דעתו ציין השמאי דני גורביץ כי כתוצאה מן התאונה נקרעו תושבות המנוע וניזוקה תיבת ההילוכים ובסעיף 5 לחוות הדעת הורה על החלפתה. 5. הנתבעת ביצעה את התיקונים ברכב התובע ולאחר ביצוע התיקון שילם התובע לנתבעת סך של 6,668 ₪ כעולה מהחשבוניות שצורפו לכתב התביעה. 6. לאחר ביצוע התיקון שב התובע מספר פעמים אל הנתבעת והתלונן על תקלות חוזרות ונשנות. בעקבות כך טענה הנתבעת כלפי התובע כי רכבו עבר תאונה נוספת והתובע חוייב בהוצאות תיקון נוסף בסך של 600 ₪. על חשבונית התיקון צויין "תיקוני צבע" שעה שהתובע טען בסעיף 5 לתצהירו כי ברכב כלל לא בוצעו תיקוני צבע, שכן התאונה היתה בגחון הרכב ולא הצריכה כלל עבודות צבע ובחקירתו הנגדית לא נשאל התובע דבר וחצי דבר בגין טענתו זו. 7. בחודש מרץ 2003 פנה התובע לנתבעת בבקשה שרכבו יטופל במוסך מורשה על חשבון הנתבעת ו/או במשותף על ידי הצדדים ואולם טענה זו נדחתה על ידי הנתבעת. 8. בתאריך 11/3/03 פנה התובע לקבל הצעת מחיר לתיקון הרכב ממוסך צמרת בהוד השרון. 9. ביום 18/4/03 ולאחר שהתובע לא יכול היה עוד לנסוע ברכבו, פנה התובע למוסך אוטו רויאל בע"מ בחיפה שם הוחלפו ברכב תושבות המנוע עליונה ותחתונה וסתם מכסה שסתומים. 10. בתאריך 20/4/03 עבר הרכב כיוון פרונט ממוחשב במוסך הנטר בחיפה. 11. בתאריך 15/7/03 ולנוכח תקלות חוזרות ונשנות הכניס התובע את הרכב למוסך צ'מפיון בבני ברק, שם התגלה כי ברכב הותקנה ממסרה ידנית משומשת המיועדת למנוע בנזין נפח 1,300 סמ"ק כאשר רכבו הינו רכב דיזל נפח מנוע 1,900 סמ"ק. 12. בתאריך 6/1/04 ולאחר שמצבו הכלכלי של התובע איפשר זאת תוקן הרכב במוסך צ'מפיון בבני ברק. במסגרת התיקון וכעולה מאישור מוסך צ'מפיון הוסר הגיר שהותקן על ידי הנתבעת והורכבה תיבת הילוכים המותאמת למנוע דיזל ברכב התובע. 13. לאחר תיקון הרכב במוסך צ'מפיון צילם התובע את תושבת הגיר שהותקנה על ידי הנתבעת והתושבת שהותקנה על ידי מוסך צ'מפיון והמתאימה לרכבו. מעיון בתמונות ניתן להבחין בהבדלי הגודל והצורה שבין התושבות. כמו כן נראה בצילום בבירור השבר שנגרם לתושבת הגיר. 14. לאחר שהתובע מסר את רכבו לתיקון במוסך צ'מפיון, פנה התובע לשמאי אילן חיים. השמאי שלומי שביב הגיע מטעמו של מר אילן חיים למוסך צ'מפיון, בדק שם את רכב התובע וציין את הממצאים הבאים בדו"ח השמאי שצורף כנספח ו' לכתב התביעה: א. ברכב הורכבה ממסרה ידנית משומשת המיועדת למנוע בנזין נפח 1,300 סמ"ק השונה בצורתה ובעלת יחסי העברה למנוע בנזין ולא למנוע דיזל בנפח 1,900 סמ"ק. ב. מכיוון שהממסרה אינה זהה נעשה נסיון להתאים את תושבות המנוע על ידי קדיחת והרחבת חורי הברגים ושינוי מקום תושבת הממסרה. ג. נסיונות התאמת הממסרה נכשלו. הממסרה הורכבה בלחץ וגרמה נזק למצמד ולמכלוליו, לקריעת התושבות, לפריצת מחזורי שמן ויצרה בלאי מוגזם לגלי ההינע הקדמיים. ד. ברכב הותקנו חלקי מתלה משומשים באיכות ירודה אשר גרמו לחופש ולבלאי מוגזם במתלה הקדמי. ה. השמאי המליץ בחוות דעתו על ביצוע תיקונים בעלות של 4,611 ₪. העדויות במשפט: 15. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 5/3/07 העידו התובע, אחיו מר נתנאל אדלר והשמאים דני גורביץ ושלומי שביב. מטעם הנתבעת אמור היה להעיד בישיבה הנ"ל מר איברהים נערני אשר לא התייצב לישיבה ומפי ב"כ הנתבעת נמסר כי הוא מרותק למיטתו שעה שהוא חולה (עמ' 15 לפרוטוקול). במועד נדחה אף הוגש אישור רפואי. בפועל וכעולה מהדיון הנוסף שהתקיים ביום 15/5/07, שהה מר איברהים נערני בתאריך 5/3/07 ובעת שאמור היה ליתן עדותו במוסך הנתבעת. טענות הצדדים בתמצית: 16. התובע טוען כי התיקון הרשלני כמפורט בחוות דעתו של השמאי שלומי שביב גרם לנזקים ברכבו. על כן טוען התובע כי על הנתבעת לפצותו בעלות תיקון נזקים אלה, בהוצאות נסיעה, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש מרובה בסך כולל של 20,895 ₪. כן טוען התובע להוצאות משפט ולשכר טרחת עורך דין. 17. הנתבעת טוענת כי החלפת תיבת ההילוכים ברכבו של התובע בוצעה כראוי ובמקצועיות ראויה, כי אין כל ממש בטענות התובע ובעדויות השמאים מטעמו אשר אף נעדרים כישורים מקצועיים מתאימים וכי מצבו של הרכב נובע מבלאי טבעי וכי בפועל הנזקים הנתבעים על ידי התובע הינם מוגזמים ומופרכים. דיון - התקנת תושבת גיר לא מתאימה ברכב התובע: 18. שבתי ועיינתי בחוות הדעת ובפרוטוקול חקירתו של השמאי מר שלומי שביב ונוכחתי לראות כי קביעתו של השמאי לפיה התקינה הנתבעת ברכב התובע תושבת גיר לא מתאימה לרכב התובע לא נסתרה. בחקירתו הנגדית חזר והבהיר השמאי שלומי שביב כי הממסרה שהורכבה ברכב התובע אינה מתאימה על פי המספר הקטלוגי לרכב מסוג דיזל נפח מנוע 1,900 סמ"ק ואף בוצעו ברכב שינויים על מנת להתאים את הממסרה הלא מתאימה והמיועדת לרכב בנזין שנפחו 1,300 סמ"ק (עמ' 4 לפרוטוקול) וכעולה מהתמונות שצורפו לתצהיר התובע. הן בחוות דעתו והן בעדותו הבהיר השמאי כי התקלות השונות שהתגלו ברכב התובע והכוללות ממסרה לא תקינה, פריצת מחזורי שמן, בלאי מוגזם בגלי ההינע הקדמיים, נובעים מהכשל שבהתקנת תיבת גיר לא מתאימה ברכב התובע (עמ' 4 לפרוטוקול). בחקירתו החוזרת הדגיש השמאי מר שלומי שביב את התוצאות הנגרמות לרכב בו הותקנה תיבת גיר לא מתאימה כדלקמן (עמ' 5 לפרוטוקול): "קיים הבדל בין יחסי העברה של גיר שמיועד למנוע בנזין לבין גיר המיועד למנוע דיזל בגלל האופי של המנועים השונה. מנוע דיזל מיועד ליותר כוח ועבודה. מנוע בנזין מיועד יותר לשיוט במהירויות גבוהות. ההבדלים האלה בעצם יוצרים מצב של כשל מיכני ברגע שמחברים גיר שאינו תואם את המנוע וכראיה היצרנים מתייחסים בבואם לבנות גיר למנוע אליו הוא אמור להיות משוייך". 19. אציין כי הן השמאי מר שלומי שביב והן השמאי מר דני גורביץ הבהירו כי התקנתה של ממסרה לא מתאימה ברכב התובע היא שגררה אחריה את שרשרת הליקויים שהסתמנו ברכב התובע ואשר אלה לא נובעים מבלאי טבעי. 20. הנתבעת מטעמיה היא בחרה שלא להגיש חוות דעת שמאית או הנדסית החולקת על קביעותיהם של השמאים והסתפקה כאמור בעדותו של מנהלה מר איברהים נערני. 21. אין כל ממש בטענות הנתבעת ביחס לכישוריהם המקצועיים של השמאים שנתנו חוות דעתם מטעם התובע. לא רק שהמדובר בשמאים ותיקים בתחום שמאות רכב, הרי שמקורות חייהם עולה שאף עבדו במכונאות רכב ורכשו נסיון מעשי בתחום. כעולה מפרוטוקול הדיון, קביעותיהם של השמאים כמצויין לעיל לא נסתרו כלל במהלך חקירתם הנגדית. 22. אוסיף ואציין כי מעדותם של התובע ואחיו מר נתנאל אדלר עלה כי ליקויים בנהיגה התקינה של הרכב הורגשו על ידי השניים כבר מעת הוצאת הרכב ממוסך הנתבעת. גרסתו של התובע לפיה חזר ושב למוסך הנתבעת על מנת לתקן את הרכב כמפורט בסעיף 5 לתצהירו לא נסתרה בחקירתו הנגדית. 23. במהלך המשפט ביקשה הנתבעת לטעון כי ברכב התובע הותקנה על ידה תיבת גיר המתאימה לרכב דיזל נפח 1,900 סמ"ק. לתמיכה בטענה זו הציגה הנתבעת אישור מיום 19/10/04 החתום על ידי א.מ. יורופ חלפים בע"מ לפיו רכשה הנתבעת ביום 20/12/02 גיר לרכב סקודה דיזל נפח 1,900 סמ"ק. סבורני כי אין במסמך הנ"ל כדי לסתור את קביעת השמאי מר שלומי שביב הנתמכת גם במסמכי צ'מפיון מוטורס לפיה הותקנה ברכב התובע תיבת גיר לא מתאימה. 24. לנוכח העובדה שרכב התובע נפגע ביום 18/12/02 והשמאי דני גורביץ ביקר במוסך והעריך את התיקונים הדרושים רק בתאריך 25/12/02, לא סביר כי תיבת הגיר שהוזמנה חמישה ימים לפני ביקור השמאי במוסך הוזמנה עבור רכב התובע וזאת בטרם נבדק הרכב על ידי השמאי ובטרם מסר התובע את ביצוע עבודות התיקון לנתבעת. מר אברהים נערני הודה בעדותו (עמ' 20 לפרוטוקול) כי חלקי חילוף, לרבות גיר, נקנים על ידי הנתבעת "בזמן שהרכב היה בטיפול" ואולם בהמשך עדותו ניסה ליישב בין תאריך רכישת הגיר המוקדם לתאריך תחילת העבודה ברכב התובע בטענה כי הנתבעת מזמינה לעיתים חלקי חילוף עוד טרם ביקור השמאי במוסך. טענה זו אינה סבירה כשלעצמה וזאת בפרט על רקע העובדה שהנתבעת אף לא הציגה כרטיס טיפולים של הרכב ורישום המספר הקטלוגי של תיבת הגיר שהוכנסה ברכב התובע (עמ' 19 לפרוטוקול). המנעות זו של הנתבעת מלגלות את כרטיס הטיפולים של הרכב שאמור היה להתנהל אצלה פועלת לחובתה ומניחה בסיס נוסף לקביעה כי הנתבעת התקינה ברכב התובע תיבת גיר בלתי מתאימה. 25. מן המקובץ עולה, איפוא, כי התובע הוכיח מעבר למאזן ההסתברות הדרוש במשפט האזרחי כי הנתבעת ביצעה עבודה רשלנית ובלתי מיומנת עת שהתקינה ברכבו ממסרה המתאימה לרכב בנזין בנפח 1,300 סמ"ק ושעה שהרכב היה רכב דיזל בנפח 1,900 סמ"ק. כתוצאה מהתקנה לא מתאימה זו של הממסרה נגרמו לרכב התובע נזקים ובלאי מואץ כעולה מחוות דעת השמאי מר שלומי שביב. הנזק: 26. משקביעת השמאי מר שלומי שביב לא נסתרה כלל לגבי הוצאות תיקון הליקויים ולאחר שעיינתי אף בחשבונית התיקון שצורפה לתצהיר התובע ממוסך צ'מפיון על סך 4,116 ₪ ואשר פרטיה מתייחסים רובם ככולם לנזקים הנובעים מרשלנות הנתבעת, ראיתי לחייב את הנתבעת בתשלום התיקונים הנובעים מהתקנת ממסרה לא מתאימה על הסך הנ"ל של 4,116 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6/1/04 בסך כולל של 4,968 ₪. 27. כן ראיתי לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות חוות דעת השמאי אילן חיים-שלומי שביב בסך של 684 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 29/12/03 ובסך כולל של 826 ₪. 28. עוד ראיתי לחייב את הנתבעת להחזיר לתובע סך של 600 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29/3/03. גרסתו של התובע לפיה נדרש לשלם סך של 600 ₪ בגין אי התאמת הגיר שהותקן ברכבו בתאריך 29/3/03 לא נסתרה. שתיקתו של מר אברהים נערני בעדותו בביהמ"ש בהקשר זה פועלת אף היא לחובתה של הנתבעת. על כן וחרף העובדה שהנתבעת בחרה להכתיר את תיאור העבודה שבוצעה על פי החשבונית בעבודות צבע, סבורני כי נכונה טענת התובע לפיה חוייב בתשלום האמור בגין נסיון של הנתבעת ליישב את הממסרה הלא מתאימה שהותקנה על ידה ברכב התובע, נסיון שכאמור לא צלח ולא יכול היה להצליח לנוכח אי ההתאמה של הממסרות. על כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29/3/03 ובסך כולל של 738 ₪. 29. התובע טוען להוצאות נסיעה ואובדן ימי עבודה בסך של 5,000 ₪ ואולם לא הוצגו על ידו כל אסמכתאות המבססות את הנזק, לרבות לא הוצגו מסמכים המעידים על השכרת רכב חלופי. יחד עם זאת, לנוכח השתלשלות האירועים עולה כי התובע נדרש להביא את רכבו למוסכים שונים לצורך בירור התקלה ותיקונה ועל כן ראיתי על דרך האומדנא להעמיד את הוצאות נסיעתו של התובע על סך של 800 ₪. 30. התובע טוען לפיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש מרובה שנגרמה לו לטענתו. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי אכן נגרם לתובע מפח נפש. רכבו של התובע שוחרר מהמוסך כעולה מעדות התובע ואחיו מר נתנאל אדלר כאשר נסיעתו אינה תקינה. התובע נדרש להשקיע מאמצים רבים לאיתור התקלה ונהג למשך תקופה ארוכה ברכב לא תקין אשר הושבת חדשות לבקרים. לאחר ששקלתי האמור, סבורני כי ראוי להעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך של 2,000 ₪. 31. סך נזקיו של התובע עומד, איפוא, בסך של 9,332 ₪. סוף דבר: 32. הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,332 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 33. כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט הכוללות אגרה, שכר עדים וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 34. מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים. ניתן היום, י"ח באב תשס"ז (2 באוגוסט 2007), בהעדר הצדדים. ב. טאובר, שופטתרכבתיקון רכב