בדיקת ברה sn10: 1. עניינה של התביעה שבנדון, היא להכיר בליקוי השמיעה של התובע כ"תאונת עבודה". 2. התובע הינו יליד שנת 1950. 3. התובע עובד משנת 1987 בחברת אפקון תעשיות אשדוד (1994) בע"מ. החברה עוסקת בייצור לוחות חשמל. 4. התובע עבד במחלקת צבע על מכונת גיליוטינה לחיתוך פח. בנוסף לכך התובע עבד כמסגר. 5. התובע מצויד באוטמי אוזניים בעבודתו על פי כללי הבטיחות. 6. התובע עובד בתנאי רעש מזיק. 7. התובע הגיש בעבר תביעה להכיר בירידה בשמיעתו כתאונת עבודה בשנת 2003 אך תביעתו נדחתה על פי חוות דעת הרפואית הקובעת כי בדיקת השמיעה אינה מתאימה לפגיעה מרעש. 8. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. 9. בתאריך 9.9.07, ובהסכמת הצדדים, מינה בית הדין את ד"ר א. ברקו כמומחה מטעמו, לענות על השאלות הבאות: א. האם ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע הינו עקב חשיפה לרעש? ב. אם לא, האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל? ג. במידה והתשובה הינה חיובית, האם התקיימו יתר התנאים הרפואיים בסעיף 84 א(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, ביניהם האם כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים? 10. בתאריך 26.3.08, מסר המומחה הרפואי את חוות דעתו כדלקמן: "סיכום ומסקנות מדובר בגבר בן 58 המועסק משנת 1987 בחברת אפקון העוסקת בייצור לוחות חשמל: עבד במחלקת צבע והן כמסגר, בחשיפה לרעש מזיק. מצוייד בעבודתו באטמי אוזניים. כבר ב- 1997 נשלח לבירור מצבו השמיעתי עקב תוצאת בדיקת שמיעה לא ברורה, כנראה מ- 1996. הומלץ ביצוע BERA. היה במעקב שמיעתי, הן בדיקות סקר והן בדיקות שמיעה מלאות. אולם למרות בדיקות הסקר הרבות ובדיקות השמיעה המלאות לא נמצא כל דמיון או חוט מקשר בין תוצאות הבדיקות השונות. לשון אחרת, קיים יותר מחשד לאגרבציה. אין מנוס מביצוע בירור שמיעתי מקיף לתובע, כולל בדיקות עזר אובייקטיביות, על מנת לקבל תמונה אמיתית של מצבו השמיעתי. יש להפנותו למכון שמיעה אחד לביצוע כל הבדיקות: בדיקת שמיעה עדכנית. בדיקת OAE. בדיקת BERA לסף + SN10. אני מדגיש, כל הבדיקות חייבות להתבצע באותו מכון שיש באפשרותו לבצע מכלול בדיקות אלה. עניינו יסוכם לאחר קבלת הבדיקות." 11. בתאריך 23.2.09, מסר המומחה הרפואי את חוות דעתו, לאחר שקיבל את הבירור השמיעתי שעבר התובע במכון קולות, כדלהלן: "קיבלתי את הבירור השמיעתי שעבר התובע במכון קולות (28.12.08) והרי הממצאים: בדיקת שמיעה: השמיעה בתדירויות הדיבור שמורה, SRT של 15 דציבל ב-2 האוזניים, בתדירות 6KHZ "שקע" עד 40-35 דציבל ב-2 האוזניים. OAE: מימין נרשמו הדים קוכלאריים בתדירויות KHZ4-1. משמאל נרשמו הדים קוכלאריים בתדירויות KHZ 4-1. הממצאים מתאימים לשמיעה בתחום הנורמה או בסמוך לכך בתדירויות KHZ4-1. 3. BERA לסף: סף משוער לגרוי נקישה - בימין כ- 30-25 דציבל, בשמאל כ- 25 דציבל. מסקנות: בדיקת השמיעה מראה ששמיעתו בתדירויות הדיבור שמורה וסובל מליקוי שמיעה קל בתדירויות הגבוהות היכול להתאים לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש. בדיקות העזר האובייקטיביות (OAE ו- BERA לסף) תומכות בממצאי בדיקת השמיעה. לכן תשובותיי לשאלות כב' השופט סופר אילן הן: א. ליקוי השמיעה, ממנו סובל התובע, הינו עקב חשיפה לרעש. ב. כושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור ירד באוזן אחת בכ- 20 דציבל ובשניה רק ב- 15 דציבל. בתדירויות הגבוהות (KHZ3 ו- KHZ4 ירד במעל 25 דציבל בכל אחת מהאוזניים.". 12. הכרעה על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321. דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374. 13. בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. ראה: דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, (לא פורסם). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. ראה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99. 14. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. 15. לאחר עיון בכל החומר הרפואי ובתיקו של התובע, ציין המומחה כי התובע הועסק בחברת אפקון בייצור לוחות חשמל, ששם עבד במחלקת צבע וכמסגר, כשהוא חשוף לרעש מזיק, אך מצוייד באטמי אוזניים. בנוסף, טען המומחה כי כבר ב- 1997 הומלץ לתובע לבצע BERA עקב תוצאת בדיקת שמיעה שנערכה לו ב- 96'. על אף בדיקות הסקר המלאות שעבר התובע, לא נמצא שום חוט מקשר בין תוצאות הבדיקות השונות ונמצא חשד משמעותי לאגרבציה. לפיכך, החליט המומחה, כי אין מנוס מביצוע בירור שמיעתי מקיף לתובע, כולל בדיקות עזר אובייקטיביות, על מנת לקבל תמונה אמיתית של מצבו השמיעתי, וביקש להפנותו למכון שמיעה אחד לביצוע כל הבדיקות. 16. לאחר שהמומחה קיבל את הבירור השמיעתי שעבר התובע במכון קולות, הבהיר כי הממצאים מתאימים לשמיעה בתחום הנורמה או בסמוך לכך בתדירויות KHZ4-1. מסקנתו של המומחה מבדיקת השמיעה הינה, כי הבדיקה מראה ששמיעתו בתדירויות הדיבור שמורה וכי הוא סובל מליקוי שמיעה קל בתדירויות הגבוהות, שיכול להתאים לליקוי שמיעה שהינו מחשיפה לרעש. עוד ציין המומחה, כי בדיקות העזר האובייקטיביות - OAE ו-BERA לסף, תומכות בממצאי בדיקת השמיעה. 17. עוד מצא המומחה כי כי כושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור ירד באוזן אחת ב- 20 דציבל ובשניה ירד רק ב- 15 דציבל. בתדירויות הגבוהות ירד במעל 25 דציבל בכל אחת מהאוזניים. סעיף 84 א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, קובע כי על מנת להכיר בליקוי שמיעה כ"תאונת עבודה", יש למצוא ירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. הפסיקה פרשה סעיף זה כמתייחס לתדירויות הדיבור. במקרה שלפנינו, רק באוזן אחת של התובע קיימת ירידה של 20 דציבל בתדירויות הדיבור ועל כן לא מתקיים התנאי בסעיף 84 א. הגם שהמומחה קבע קיומו של קשר סיבתי, קביעה זו אינה עומדת בתנאי החוק. משלא עמד התובע בתנאי החוק, הרי שלא קיים על פי החוק קשר סיבתי. 18. אשר על כן, התביעה נדחית. 19. אין צו להוצאות. שמיעההכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה