1. ביום 29.1.08 הגיש התובע, באמצעות ב"כ, כתב תביעה כנגד החלטת הנתבע מ-24.10.07 הדוחה תביעתו לד"פ בגין מחלת אסטמה, משלא הוכחה פגיעה בעבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). התובע, יליד 1954, צבע רכב במשך כ-37 שנה, טוען כי היה חשוף לצבע, למדללי צבע ולחומרים כימיים אחרים, כמו גם לאבק (כתוצאה משיוף המכוניות); כמו כן נחשף לריחות קשים וחזקים שמקורם בסביבת עבודתו במוסך, שם נמצאים חומרי עבודה בעלי כימיקלים שונים, או שמקורם בגזים שנפלטו מהמכוניות השונות בשעת התיקונים. טוען התובע כי על אף "התשתית העובדתית" הנרחבת נדחתה תביעתו והדגיש כי קיימים עדים שיוכלו להעיד על תנאי וסביבת עבודתו. 2. בכתב הגנתו מ-4.3.08 עתר הנתבע לדחיית התביעה, משלא הוכח כי ארעה לתובע פ"ע כמשמעה בסעיף 79 לחוק, הן כמחלת מקצוע והן כמיקרוטראומה, בהעדר נתונים לחומרים ולריחות להם נחשף, מה גם כי השפעת העבודה על מחלת האסטמה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצבו הקונסטיטוציונלי. 3. ביום 17.4.08 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו. ביום 19.5.08 בדיון שהתקיים בפני כב' השופט (בדימוס) י. נויגבורן הועבר ההליך להוכחות בשאלה: מה היו תנאי עבודתו של התובע, והאם תנאים אלו מניחים תשתית עובדתית למיקרוטראומה בקשר למחלת האסטמה, וכן הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה, כולל התייחסות לסעיף 83 סיפא. ביום 16.7.08 הגיש התובע דו"ח בדיקה פוליסומנוגרפית מ-3.1.08. ביום 18.9.08 הגיש התובע דו"ח התאמת CPAP, ביום 28.9.08 אישור רופא תעסוקתי מ-18.9.08 וביום 4.12.08 הגיש אישור רופא תעסוקתי מ-1.12.08. ביום 7.12.08 נשמעה בפנינו חקירת התובע. במהלך סיכומיה ביקשה ב"כ התובע, לאפשר לתובע להשלים ראיותיו, לאור הערת ביה"ד בנושא. ביום 14.1.09 הגיש התובע חוו"ד מומחה תעסוקתי. ביום 29.1.09 הודיע התובע כי אינו מבקש להגיש ראיות נוספות. לאור הודעת בקשת ב"כ התובע מ-5.2.09 הוגשו סיכומיו (השלמה) בכתב ביום 16.4.09 וביום 2.6.09 הגיש הנתבע סיכומיו. 4. ולהכרעתנו - א. לא נוכל להסתמך על טענות העובדה שבחווה"ד מטעם התובע - משאלה אינן בפנינו. יצויין כי ניתנו לתובע הזדמנויות נוספות להוסיף לטענות העובדה ולראיותיו [הן בהחלטה מ-16.7.08, שאיפשרה הגשת תצהירים (נוסף על זה שכבר הוגש) והן במהלך סיכומי התובע, לאחר שתמה מסכת ראיותיו!]. הגשת חוו"ד, תוך הוספת טענות עובדה שלא היו (ולא נטענו וממילא, לא הוכחו בפנינו או בפני פקיד התביעות!) - אינה תחליף להצגת ראיות ועובדות רלוונטיות. כך, אין בפנינו מהם החומרים בהם השתמש במהלך שנות עבודתו, לאלו חומרים בדיוק נחשף, הרכבם הכימי, אופן חשיפתו ומשך החשיפה, אמצעי מיגון וכו'. כך, לא נדע הכיצד קובע, ובכל הכבוד, המומחה מטעמו כי "עבודה הנעשית בתנאים גרועים של הגיינה תעשייתית", שהרי אף כבוד המומחה לא התיימר לבדוק סביבת עבודתו של התובע או עבודתו בפועל במהלך שנות עבודתו! - שלא לומר, מה ענין חשיפה לרעש מזיק להליך שבפנינו?! בהתאם - הכרעתנו יכול שתנתן אך עפ"י העובדות והראיות שבפנינו ואין בלתן. תמוה איפוא כי התובע מבסס סיכומיו (שבכתב) על העובדות שבחווה"ד, עובדות שלא הוכחו בפנינו (ואף לא נטענו) כלל ועיקר - ויותר מכך, התשתית העובדתית הנטענת בסיכומיו מ-4.09 לא נטענה בפני פקיד התביעות בתביעה שהוגשה שנתיים קודם לכן! נזכיר עוד כי התביעה למל"ל הוגשה בגין חשיפה ל"מדללי צבע ואבק משיוף מכוניות" - זה ותו לא! ממילא, אין מקום ליתר "המחוללים" הנטענים, אף לוּ הוכחו - משעסקינן בתביעה שלא נבחנה כלל ע"י הנתבע וממילא - אינה בסמכות ביה"ד! ב. כך גם, לא יכול התובע "לכפר" על האמור בצטטו בסיכומיו מהוראות כאלה או אחרות על חומרים כאלה או אחרים! (סעיפים 17-20). ונזכיר - חוו"ד המומחה רלוונטית אך לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי ואין בה כדי ראיות או קביעה לעובדות. ממילא - אין בפסה"ד אליהם מפנה התובע כדי לסייע, משעסקינן בקביעות על בסיס נתונים עובדתיים שהוכחו באותם הליכים. ג. משלא פרט התובע בפנינו את תנאי עבודתו ומשלא הוכיח העובדות הרלוונטיות, כולל החומרים, הכמויות, אמצעי מיגון, משך ואופן החשיפה - בהעדר תשתית עובדתית כמתחייב לפגיעה עפ"י תורת המיקרוטראומה (מחלת מקצוע) - ומשאין בפנינו, ולוּ למצער, ראיות כי אכן עבד כל השנים כצבעי רכב ולאור כל האמור לעיל - אין לנו אלא לדחות התביעה. אין צו להוצאות. ניתנה היום כג' בתמוז, תשס"ט (15 ביולי 2009) במעמד הצדדים. נ.צ. מר י. דיין (ע) נ.צ. גב' ת. ברץ (מ) ש. מאירי, שופטת - אב"ד חשיפה לחומרים מסוכנים