מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בבית שמש ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בבית שמש ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בבית שמש ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי בית שמש, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בבית שמש ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בבית שמש ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בבית שמש תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בבית שמש##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בבית שמש, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בבית שמש, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל בית שמש הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בבית שמש הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בבית שמש - סקירה משפטית:

##(1) אכיפת פסק הדין במסגרת ההוצאה לפועל בבית שמש## בהפ"ב 5069-11-14 הוגשה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט על ידי המבקשת נגד המשיב, בית ספר, לפיה מבוקש כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 6. לטענת עורך דין המבקשת, פסק הבוררות האמור הקנה לה זכות סירוב ראשונה ביחס לרכישת המקרקעין נשוא הליך הבוררות בעיר בית שמש, ברם המשיב סרב להכיר בקיומה של זכות זו בידי המבקשת. בית המשפט הבהיר כי, מן ההיבט של הפן ה'שיפוטי', מוקנים לצד הנפגע שני מסלולי אכיפה: האחד, אכיפת פסק הדין במסגרת ההוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל והשני, הגשת בקשה לכוף את הצד השני במאסר או בקנס. בית המשפט קבע כי יש לציית לפסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים, על פי סעיף 6 לפקודת הבזיון. ##(2) ביטול עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל בבית שמש## בה.פ 807/05 המבקשת עתרה לבית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי המורה כי המיטלטלין המצויים בבית שמש, אשר עוקלו הינם רכושה. המשיבה פתחה תיק הוצאה לפועל נגד החייבת והטילה עיקול ברישום על נכסי המבקשת, במסגרת תיק הוצאה לפועל אותו פתחה נגד החייבת. המבקשת פנתה לראש ההוצאה לפועל בבקשה לעיכוב הליכים וביטול העיקול והחלטתו נקבע כי מחומר הראיות עולה לכאורה כי העיקול מתייחס לנכסיה של החייבת, לפיכך, אם צד ג' עומדת על טענותיה עליה להגיש תובענה לצו הצהרתי בבית המשפט המוסמך ולבקש במסגרתה עיכוב הליכי הוצאה לפועל. נטען כי, את הזכויות לשימוש בשם בבית שמש, החייבת לא מכרה לנוכח עובדה זו טוענת המשיבה כי החייבת ממשיכה לפעול בבית שמש. עורך דין המבקשת טען כי הזכות לשימוש בשם "בבית שמש" לא נמכרה היות וחמישה ימים לאחר מכן נמכר המועדון בבית שמש ולא ניתן היה למכור את השם פעמיים. ##(3) ערעור בטענת פרעתי בהוצאה לפועל בתביעה נגד עיריית בית שמש## רע"צ 3578-07-15‏ ‏עסק בפסק דין שניתן כנגד עירית בית שמש בתביעה יצוגית נגד עיריית בית שמש. הוגש ערעור על החלטת רשמת הוצאה לפועל, לפיה נדחתה בקשת המערערת בטענת פרעתי שהוגשה בתיק הוצאה לפועל. נימוקי הערעור היו כי הרשמת לא נענתה לבקשה החלופית של עורך דין המערערת לפיה מתבקש יו"ר ההוצאה לפועל להפעיל את סמכותו לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל ולפנות לבית המשפט המחוזי כדי לקבל הבהרה, במיוחד לנוכח חוסר הבהירות בפסק הדין הנובע מייחודיות של חוק התובענות היצוגיות- האם ה"זוכה" בשכר הטירחה, בפסק הדין הינו התובע או עורך דינו של התובע. בנוסף, נטען כי טעתה ראש ההוצאה לפועל גם בכך עת פטרה עצמה מלהפעיל את הסמכות הקבועה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, על אף חוסר הבהירות בפסק הדין ועל אף שמדובר בהליך שחלים עליו דינים מיוחדים. ##(4) הוצאה לפועל בבית שמש - משכון נכס## בה.פ 34589-12-10‏ ‏עיקרן של הסוגיות שעמדו על הפרק עסקו בתוקפו של משכון, שנרשם על זכויות חוזיות בדירת המגורים, ובתוקפו של סעיף הוויתור על ההגנות הנתונות בחוק, בדבר מימוש דירת המגורים של חייב במסגרת הוצאה לפועל, הקבוע בהסכמי המשכנתא הסטנדרטיים. המבקשים רכשו דירת מגורים, הממוקמת בפרויקט בבית שמש. המבקשים הודו כי מישכנו את זכויותיהם בדירת המגורים בבית שמש. עורך דין מטעם הבנק הגיש בקשה למימוש המשכון, בלשכת ההוצאה לפועל עקב פיגור בהחזרי הלוואת המשכנתא, שלקחו המבקשים. בית המשפט הבהיר כי כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מגן על הזכות לקניין, הכוללת את זכות הנושה לממד את חובו, ואת זכותו של "זוכה" בהליכי הוצאה לפועל למימוש קניינו. ##(5) הוצאה לפועל בבית שמש - סמכות עניינית## בת.ת 27175-03-15‏ המשיבה טענה שהמבקשת, אשר החזיקה בנכס בו מותקנת רשת מים פרטית המשמשת את הנכס לצריכת מים, צברה חובות בגין דמי ניהול קבועים. עורך דין המבקשת טען כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בתובענה, נוכח מקום מגוריה בבית שמש. בית המשפט ציין כי, על פי תקנה 109ב(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, מתנגד לביצוע תובענה רשאי להגיש ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה התובענה לביצוע או ללשכת ההוצאה לפועל ליד בית המשפט אליו ניתן היה להגיש הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות בדר הדין האזרחי, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל. ##(6) הוצאה לפועל בבית שמש - פסק דין הצהרתי## ה.פ 665/04 עסקה בעתירה לפסק דין הצהרתי, לקבוע, שאין לחייב חלק או זכות במטלטלין בדירה, ואין למשיבים זכות לנקוט הליכי הוצאה לפועל בדירה. המבקשת עתרה בבקשה זו, לכך שבית המשפט יתן פסק דין הצהרתי, לפיו, המטלטלין שעוקלו על ידי הבנק, משיב מס' 1, בדירה בבית שמש, הינם בבעלותה הבלעדית. המבקשת והחייב היו נשואים והתגוררו יחד בדירה בבית שמש, והיו להם שני ילדים משותפים. עורך דין המבקשת עתר לכך, שבית המשפט יצהיר, כי כל המשיבים אינם רשאים לנקוט הליכי הוצאה לפועל בדירה בכתובת הנ"ל, בגין חובות שחייב בעלה. נטען כי המבקשת, הינה אשתו של החייב במספר תיקי הוצאה לפועל והדירה בה הם מתגוררים והמטלטלין שבה, הם רכושה הבלעדי, עוד מלפני הנישואין, בהתאם להסכם יחסי ממון שנחתם בינה לבין החייב ערב נישואיה. המבקשת הציגה צילום חוזה פיתוח בין מינהל מקרקעי ישראל בינה, המתייחס למגרש בבית שמש, חוזה חכירה בין המינהל לבינה, המתייחס לאותו מגרש, וחוזה חכירה נוסף בין המינהל לבין החייב, המתייחס למגרש אחר באותה חלקה. לאור כל האמור לעיל, בית המשפט דחה את הבקשה, וקובע, כי המבקשת הינה שותפה במחצית חובות בעלה, מכח חזקת השיתוף בחובות, ועם כל הצער והכאב הכרוכים בעיקול מטלטליה של משפחה, זכאים הנושים להיפרע. ##(7) הוצאה לפועל בבית שמש - פירוק שיתוף## בת.א 7817/06 הוגשה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הנמצאים בבית שמש. התובע, אשר מונה ככונס נכסים על המקרקעין על פי צו שניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל, ביקש להורות על פירוק השיתוף בדרך של מכירה. בתביעה זו ביקש כונס הנכסים לבוא בנעליו של הנתבע ולהורות על פירוק השיתוף במקרקעין על מנת לפרוע את חובו, אשר מקורו בהתקשרות עסקית בין הזוכה לנתבע בגין חוב זה נפתחו הליכי הוצאה לפועל, אשר במסגרתם עוקלו המקרקעין ונרשמה הערת אזהרה במינהל מקרקעי ישראל. לטענת עורך דין התובע, על פי צו המינוי שניתן לו על ידי ראש ההוצאה לפועל, בידו זכות שבדין לפעול למכירת המקרקעין על מנת שכספי הפדיון, בניכוי התשלומים המחוייבים על פי דין, ישמשו לתשלום חובו של החייב. בית המשפט מינה עורך דין ככונס נכסים על המקרקעין בבית שמש.

 

זיכוי מע"מ שכ"ט כונס נכסים הוצאה לפועל - בית משפט השלום בבית שמש

##להלן פסק דין בנושא זיכוי מע"מ שכ"ט כונס נכסים הוצאה לפועל:## 1. עיקר עניינה של התובענה המונחת בפניי בשאלה, האם המבקש נותר חייב למשיב (להלן: "הבנק") סכום משוערך של 33,750 ש"ח. 2. ביום 27.6.01 נטל המבקש מהבנק הלוואת משכנתא. מדובר בהלוואה בסכום של 375,000 ₪, אותה היה על המבקש לפרוע ב-60 תשלומים חודשיים שווים (נספח ה-1 לבקשה). להבטחת החזרי ההלוואה נרשמה לטובת הבנק משכנתא על זכויות המבקש בנכס הנמצא ברחב התעשייה מס' 2 בירושלים. בשלב כלשהו חדל המבקש לשלם לבנק כנדרש את התשלומים שהיה חייב לשלם לשם פירעון ההלוואה. בנסיבות אלה, פתח הבנק תיק בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרתו מינה ראש ההוצאה לפועל את בא כוחו של הבנק לשמש כונס נכסים על הנכס שמושכן. על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל, היה על המבקש לפנות את הנכס ביום 2.11.05, לשם מימושו. 3. לאחר שניתנה ההחלטה בדבר פינויו של המבקש מהנכס, התנהל משא ומתן בין בא כוח המבקש, עו"ד קידר, לבין באת כוח הבנק, עו"ד נפתלי. בתום המשא ומתן שהתקיים בין השניים הוסכם ביום 30.10.05, כי המבקש ישלם לבנק סכום של 170,000 ₪ לסילוק חוב הפיגורים שהצטבר עד לאותו מועד, וכן לסילוק שכר טרחתו של כונס הנכסים (26,311 ₪) והוצאותיו של הבנק (1,847 ₪). בין הצדדים הוסכם, כי המבקש ישלם את הסכום האמור בארבעה תשלומים, במועדים עליהם הסכימו הצדדים. אין חולק על כך, שהמבקש שילם את הסכום האמור, היינו 170,000 ₪, הגם ששני התשלומים האחרונים שולמו על ידו באיחור מסויים. בעקבות ההסדר אליו הגיעו הצדדים והתשלומים אותם שילם המבקש, בוטלה ההחלטה בדבר פינויו של המבקש מהנכס. 4. מספר חודשים לאחר שהמבקש שילם את הסכום האמור, פנה בא כוחו החדש של המבקש, עו"ד בן דור, אל באת כוח הבנק, וביקש לדעת מה מונע את סגירת החשבון וביטול השעבוד. בעקבות מכתב זה התנהלה בין עו"ד בן דור לבין באת כוח הבנק חליפת מכתבים ערה, אשר למרבה הצער לא צורפה לתובענה הגיש המבקש בתיק זה. במהלך חליפת מכתבים זו הודיעה באת כוח הבנק לעו"ד בן דור מהי היתרה לסילוק, והיא הבהירה לו, כי בנוסף ליתרת ההלוואה שעל המבקש לסלק, עליו גם לשלם את שכר טרחתו של כונס הנכסים ואת ההוצאות שנגרמו לבנק. במכתבה מיום 24.5.07 הודיעה עו"ד נפתלי לעו"ד בן דור, כי יתרת החוב הכוללת של המבקש עומדת על סכום של 77,000 ₪. באת כוח הבנק הודיעה לעו"ד בן דור, כי הבנק יהיה מוכן להסתפק בסכום של 70,000 ₪ אשר ישולמו על ידי המבקש בשבעה תשלומים חודשיים. עו"ד בן דור התבקש למסור את עמדתו להצעה שהעלתה באת כוח הבנק, ואולם הוא לא עשה כן. מכתב תזכורת שנשלח אליו ביום 5.6.07, לא נענה. 5. מהראיות שהובאו על ידי הצדדים עולה, כי במקום להשיב להצעה שהועלתה על ידי בא כוח הבנק, פנה המבקש בעצמו לאחד מסניפי הבנק של המשיב, וביקש דף חשבון. ככל שניתן להבין, הדבר היה ביום 6.6.07, היינו יום אחד בלבד לאחר שעו"ד נפתלי שלחה לעו"ד בן דור את מכתב התזכורת. בדף החשבון שקיבל המבקש מסניף הבנק נכתב, כי יתרת חובו לבנק עומד על סכום של 50,587 ₪. אין חולק על כך, שהמבקש שילם לבנק את הסכום שהיה עליו לשלם לצורך סילוק ההלוואה, ובכך נפרעה ההלוואה. 6. עיקר עניינה של התובענה שהוגשה בתיק זה בטענת המבקש, כי בכך ששילם את הסכום שנרשם בדף החשבון אותו קיבל מסניף הבנק, הוא מילא את כל חובותיו כלפי הבנק, ולכן היה על הבנק להסיר את השעבוד שהטיל על הנכס שלו. 7. הבנק דוחה את טענות המבקש וטוען, שגם אם המבקש פרע את מלוא סכומי ההלוואה, עדיין נותר לו חוב בגין שכר טרחתו של כונס הנכסים ובגין ההוצאות שנגרמו לבנק בשל נקיטת הליכי ההוצאה לפועל נגדו. לטענת הבנק, כל עוד לא יסלק המבקש חוב זה, רשאי הוא להותיר את השעבוד על כנו. 8. במסגרת ההליכים שהתקיימו בתיק זה הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה, המבקש יפקיד בקופת בית המשפט את הסכום השנוי במחלוקת, וכנגד זאת יסיר הבנק את השעבוד שהטיל על הנכס. ואכן, ביום 9.12.08 הפקיד המבקש בקופת בית המשפט סכום של 33,750 ₪, והשעבוד הוסר. 9. המבקש אינו חולק על חובתו לשלם לבנק את הוצאותיו ואת שכרו של כונס הנכסים. אלא שטענתו היא, ששכר טרחתו של כונס הנכסים והוצאות הבנק שולמו על ידו במסגרת הסכום של 170,000 ₪ אותו שילם לבנק בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים ביום 30.10.05. טענת המבקש היא, אפוא, שדרישת הבנק בעניין זה מולאה, ואין הבנק רשאי לדרוש פעם נוספת את הסכום שכבר שילם, לטענתו. 10. הבנק אינו כופר בכך שהמבקש שילם לו, בהתאם להסכם שהושג, סכום של 170,000 ₪. אלא שטענת הבנק היא, שנוכח העובדה כי בסמוך לאחר שהצדדים הגיעו לאותו הסכם לא שילם המבקש לבנק את התשלומים החודשיים השוטפים שהיה חייב להמשיך ולשלם בגין החזר ההלוואה, זקף הבנק את את הכספים ששילם המבקש ואשר היו מיועדים לתשלום שכרו של כונס הנכסים ולתשלום הוצאות הבנק, לטובת התשלומים השוטפים שהמבקש היה חייב בהם. מכאן שלטענת הבנק, הוא לא קיבל מהמבקש את התשלום שעל פי המוסכם היה חייב לשלם לבנק בגין הוצאות ושכר טרחתו של כונס הנכסים, ומכאן שעל המבקש לשלם תשלומים אלה עתה. 11. הבנק מדגיש, כי פעל כפי שפעל בהתאם להוראות הסכם ההלוואה שנכרת בין הצדדים, ומתוך דאגה לאינטרסים של המבקש, וזאת על מנת שאי תשלום התשלומים החודשיים, לא יביא לחיובו של המבקש בריביות פיגורים. וכך נאמר בסעיפים 22-23 לתצהיר שהוגש מטעם הבנק: "22. על אף האמור במכתב ב"כ המשיב הנ"ל, הפקיד המבקש רק ביום 30.3.06 את הסך של 30,000 ₪ לחשבון ההלוואה. יחד עם זאת, לא הפקיד המבקש מאומה ע"ח התשלומים השוטפים של ההלוואה. ..... 23. יודגש כי עפ"י דף תנועות של חשבון ההלוואה החל מחודש אוקטובר 2005 ועד וחודש אפריל 2006 עולה באופן ברור כי כל הסכומים ששולמו כמפורט לעיל ע"י המבקש לחשבון ההלוואה נזקפו לכיסוי חוב הפיגורים של המבקש בחשבון ההלוואה, הואיל ובחשבון נרשמו הוראות זיכוי בלבד ובפועל ההלוואה לא חוייבה באותה עת בשכ"ט הכונס ובהוצאות. לענין זה יאמר מיד כי ככלל, שכ"ט כונס נכסים והוצאות מחוייבים בפועל ע"י הבנק המשיב אך ורק בסיומו של הסדר חוב או עם הסדרת מלוא החוב ע"י הלווה. זאת על מנת שלא יחוייב חשבון ההלוואה בריבית פיגורים בגין שכ"ט הכונס והוצאות לפני הסדרת מלוא חוב הפיגורים לבנק. מצ"ב העתק דף התנועות, בו מפורטים כל הזיכויים שבוצעו בחשבון ההלוואה בגין התשלומים הנ"ל של המבקש, ממנו עולה כי חשבון ההלוואה לא חוייב באותה עת בשכ"ט הכונס ובהוצאות, מסומן כנספח "כב". [כל ההדגשות במקור - א.ר.]. 12. דברים דומים נכתבו על ידי היחידה לפניות הציבור בבנק, אליה פנה המבקש לפני שהגיש את התובענה המונחת בפניי. וכך נכתב במכתב היחידה מיום 4.2.08: 4) בענין זה נמסר לנו על ידי גב' וובק, כי לא שלמת את התשלומים החודשיים - ראה נספח מס' 2 בו מצוינים כל הוראות הקבע שלא כובדו בחשבונך (סומנו במרקר צהוב). 5) מאחר ולא עמדת בהתחייבויותיך על פי ההסדר כפי שפורט לעיל, נוצר בזמן קצר פיגור חדש {התשלום החודשי עמד על כ-7,500 ₪}, ומאחר ולא רצו לסווג את ההלוואה ברמת פיגור גבוהה יותר בשל ריבית פיגורים גבוהה מאד, לא חויבת עדיין בשכר טרחה. 6) פועל יוצא מכך הנו שסך 26,311 ₪ אשר אמור היה לכסות את תשלום שכר הטרחה, כיסה בפועל את הפיגור החדש שנוצר עקב אי עמידתך בהסדר, כפי המפורט לעיל." 13. מן האמור לעיל עולה, שכל מה שהיה על המבקש לעשות, הוא להראות כי לאחר ששילם לבנק את הסכום המוסכם בסך 170,000 ₪ (אשר נועד לסלק את חובות העבר, שכרו של כונס הנכסים והוצאות הבנק) ,המשיך המבקש לשלם, מדי חודש בחודשו, את התשלומים החודשיים, בסך 7,481 ₪ כל אחד, שהמבקש היה חייב לשלם לצורך סילוק יתרת ההלוואה. הדעת נותנת, שאילו היה עושה כן, לא היה המבקש נזקק להגיש את ההליך הנוכחי, במסגרתו הביא יריעה רחבה, אולי רחבה מדי, של טיעונים מלומדים. אלא שהמבקש לא עשה כן, ומכאן שלא עלה בידו לסתור את טענת הבנק ולא עלה בידו הוכיח, כי בנוסף לפירעון ההלוואה, הוא סילק את חובו לבנק בגין שכר טרחתו של כונס הנכסים והוצאות הבנק בגין הליכי ההוצאה לפועל שנדרש לפתוח בהם. יוצא, אפוא, שאני מקבל את עמדת הבנק ולפיה, המבקש נותר חייב לו סכום משוערך של 33,750 ₪. 14. האם המשכון שהוטל על נכסו של המבקש יכול לשמש ערובה גם לסילוק שכר טרחתו של כונס הנכסים והוצאות הבנק? תשובה לכך מצויה בהוראת סעיף 7 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 הקובע, כי "המשכון משמש ערובה גם לריבית, להוצאות ולדמי נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב ולהוצאות של שמירת המשכון ומימושו, ודינם של כל אלה כדין החיוב; והוא באין קביעה אחרת בהסכם המישכון." במקרה שבפנינו, לא רק שאין קביעה אחרת בהסכם המישכון, אלא שהוראת סעיף 23 להסכם ההלוואה, חוזרת, בהרחבה ופירוט, על העיקרון הקבוע בסעיף 7 לחוק המשכון. 15. המבקש טוען, כי מה שמחייב אותו הוא הסכום שהופיע בדף החשבון שניתן לו על ידי הבנק, בעת שפנה לבנק ישירות, ולכן אין להציב בפניו דרישות כספיות נוספות. אין לקבל טענה זו, משני טעמים: הטעם האחד הוא, שבדף החשבון אותו קיבל המבקש מסניף הבנק כתוב במפורש, כי "יתרת ההלוואה/ות הנ"ל אינה כוללת הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד אם קיימים". הטעם השני הוא, שבמהלך תקופה ארוכה התנהל קשר הדוק בין באת כוח הבנק לבין שני באי כוחו של המבקש, תחילה עו"ד קידר ואחר כך עו"ד בן דור. במסגרת חילופי הדברים בין הצדדים הבהירה באת כוח הבנק לבאי כוחו של המבקש, כי יתרת החוב של המבקש כוללת גם את תשלום שכרו של כונס הנכסים וגם את הוצאות הבנק. כפי שציינתי, ביום 24.5.07 וביום 5.6.07 פנתה באת כוח הבנק לעו"ד בן דור והביאה בפניו הצעה לסילוק חובו של המבקש, שכללה, כאמור, את שכר טרחתו של כונס הנכסים ואת הוצאות הבנק. דא עקא, שעו"ד בן דור לא השיב לפניות אלה, ותחת זאת ניגש המבקש לסניף הבנק וביקש דף חשבון. מתצהירו של המבקש עולה, לכאורה, כי פנייתו הישירה של המבקש לסניף הבנק נועדה "לעקוף" את דרישות הבנק, כפי שאלה הועלו על ידי באת כוחו. וכך כתב המבקש בסעיף 3.8 וסעיף 3.9.1 לתצהירו: "3.8.1 דרישת הבנק, לא היתה מקובלת עליי ראיתי בה סחטנות לשמה, וניצול לרעה של כוח הנשייה מולו. 3.8.2 בהקשר זה יש להבין כי אני, שהייתי נתון לחסדי הכונס, הייתי אנוס להסכים לכל קביעה שהכונס היה מעלה בדעתו לציין בהסכמות שנוצרו. נוכח זאת, נמנעתי מליצור הסכמות חדשות מול הכונס, וכלכלתי את ענייני כפי שיתואר בהמשך: 3.8.3 אי לכך, בחרתי לסלק את כל יתרת ההלוואה ישירות מול הבנק, כדי להיפטר מעולו של הבנק, שמצא בכל עת להכביד עליי דרישות דרקוניות ובלתי סבירות פעם אחר פעם. ..... 3.9.1 ביררתי בעצמו את יתרת ההלוואה לסילוק, ניגשתי לבנק והוצאתי פלט מחשב מן הבנק על יתרת הלוואה לסילוק. בפלט המחשב, עלה כי יתרת ההלוואה עומדת - שמועד בו הופק הפלט - על סך 50,587.40 ₪ נכון ליום 6/6/07 ועל יסוד זה, נערכתי לסלקה........" 16. הנה כי כן, מדבריו של המבקש עצמו עולה, כי היה מודע לדרישותיו של הבנק, כפי שאלה הובאו באופן ברור ומפורש לבאי כוחו. לפיכך, אין המבקש יכול להיבנות מהסכום המופיע בדף החשבון, אפילו לא הייתה מופיעה בו ההסתייגות שהופיעה בה נאמר, כי "יתרת ההלוואה/ות הנ"ל אינה כוללת הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד אם קיימים". קל וחומר שאין המבקש יכול להיבנות מהכתוב בדף החשבון מקום שנאמר בו במפורש, כי הרישום המופיע בו כולל את יתרת ההלוואה בלבד, ואין הוא כולל הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד. סוף דבר: 17. תיק זה נדון תחילה על ידי כב' השופטת מאק-קלמנוביץ. לאחר שמונתה לשמש שופטת בבית משפט השלום בבית שמש, הועבר התיק לטיפולי. במסגרת הדיון שהתקיים בפני כב' השופט מאק-קלמנוביץ, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה ולפיה, המצהירים שהגישו תצהירים מטעם הצדדים לא ייחקרו, ב"כ הצדדים יגישו סיכומים בכתב, ובית המשפט יכריע בעניין על יסוד החומר הכתוב שמונח בפניו. נראה, לכאורה, כי ההנחה שהייתה קיימת באותה עת היא, שבין הצדדים לא קיימות מחלוקת עובדתיות, וכי המחלוקת היא משפטית בעיקר. אלא, שבין הצדדים קיימות מחלוקת עובדתיות, והדברים משתקפים היטב בסיכומים שהוגשו על ידי באי כוח הבנק. 18. עיקר השאלה העומדת להכרעה בתיק זה היא עובדתית. השאלה היא, האם המבקש פרע את כל חובו לבנק, דהיינו, האם הוא סילק את חובו לבנק גם בגין שכר טרחתו של כונס הנכסים וההוצאות שנגרמו לבנק בשל הליכי ההוצאה לפועל שנקט נגד המבקש. מהטעמים עליהם עמדתי לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שיש להעדיף את טענת הבנק ולפיה, כל הסכום של 170,000 ₪ אותו שילם המבקש בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים בשעתו, שימש את הבנק לפירעון ההלוואה עצמה, ולא לסילוק חובו של המבקש בגין שכר טרחת הכונס והוצאות הבנק. בנסיבות אלה, ונוכח הוראת סעיף 7 לחוק המשכון וסעיף 23 להסכם ההלוואה אני קובע, כי הבנק היה זכאי שלא לשחרר את השיעבוד שהטיל על הנכס של המבקש, עד לפירעון חובותיו של המבקש בגין שני עניינים אלה. 19. נוכח כל האמור לעיל, ובהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים אני קובע, שהבנק זכאי לקבל את הפקדון שהופקד על ידי המבקש בקופת בית המשפט. בנוסף, אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות הבנק וכן בשכר טרחת עו"ד בסכום של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. הוצאה לפועל