קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להכרה במוות כתאונת עבודה: לפנינו תביעת התובעים לגמלת תלויים במסגרתה הם מבקשים כי בית הדין יכיר בפטירתה של המנוחה ז"ל, כנובעת מפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"). המל"ל דחה את התביעה ביום 22.6.2008. מכאן, התביעה שלפנינו. בתיק התנהלו שני דיוני הוכחות. ביום 17.11.2010 - נחקרו עדי התובעים, וב-30.3.2011, נחקרו עדי הנתבע ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים. להלן העובדות הצריכות לענייננו: הגב' רדא ז"ל עבדה כפועלת ייצור במפעל "בליסניה" בעמק חפר, העוסק בייצור תריסי אלומיניום. ביום 17.1.2008 עבדה המנוחה על מכונה גדולה מסוג מכבש. עבודתה של התובעת באותו יום בוצעה כשהיא ישובה ליד המכונה על כסא עם גלגלים - כמתואר בלוח התצלומים שהוגש מטעם הנתבע (נ/9). מר טלעת, סגן מנהל עבודה במפעל, העיד כי אינו זוכר מהי העבודה המדויקת שביצעה המנוחה באותו יום - למעט שעבדה במכונה המבצעת ניקובים. מר טלעת הבהיר כי עבודת ניקובים מתבצעת לעיתים באמצעות לחיצה ידנית על המכונה ולעיתים באמצעות לחיצה בדוושה רגלית. מר טלעת לא זכר איזו סוג של עבודה ביצעה המנוחה באותו יום, אך העיד, כי יתכן והמנוחה עבדה במכונה שמופעלת באמצעות דוושה רגלית, כאשר התובעת נדרשה לשבת על כסא גלגלים וללחוץ על הדוושה באמצעות רגלה. בשעה 16.00 בערך, המנוחה נמצאה מחוסרת הכרה על רצפת המפעל, כאשר לגרסתה של גב' דמסה, (עובדת במפעל שהעידה מטעם התובעים), לתובעת היה דם על המצח ורסיסי מתכת (של ברגים) על פניה, שטף דם בעינה וגופה מלא בלכלוך. יצויין, כי גב' טדסה לא ראתה את נפילתה של המנוחה. בסמוך לשעה 16:04 הגיע הפרמדיק והמנוחה הובאה לאשפוז בבי"ח הלל יפה בשעה 16:56. בו ביום, בשעה 18:21 נפטרה המנוחה בביה"ח (ראה הדו"חות הרפואיים). לגרסתה של גב' טדסה, רצפת המפעל מלוכלכת ושומנית שכן השמן שנועד לשימון המכונות מטפטף על הרצפה וגורם להחלקות. במסגרת הדיון בפנינו העיד מטעם התובעים גם מר מהרי גובזה, שעבד אף הוא במפעל. גם מר גובזה לא ראה את נפילתה של המנוחה, אך גם הוא העיד כי הרצפה במפעל בזמן העבודה מלאה באלומיניום ושמן. ביום 30.3.2011 נחקרו עדי הנתבע. העד העיקרי מטעם הנתבע היה מר וותד טלעת, אשר שימש כסגן מנהל עבודה במפעל. מר טלעת העיד כי בעת האירוע הוא הסתובב בין העובדים במפעל. הוא העיד כי המנוחה קראה לו, הוא הלך בסיבוב כדי להגיע אליה ובטרם הגיע אליה, היא ראה אותה נופלת הצידה מהכסא בעל הגלגלים שעליו ישבה. מר טלעת העיד שעל אף שראה את המנוחה נופלת הוא אינו יכול לשחזר את הנפילה והוא אינו זוכר אם גופה של המנוחה היה רפוי או מתוח בעת הנפילה. מר טלעת לא זכר שהמנוחה אמרה לו שהיא מרגישה לא טוב והעיד כי הוא חשב שהיא קראה לו בנושא של המכונה או העבודה. מר טלעת העיד כי משמנים את מכונות הניקוב כל חצי שעה. עם זאת, לגרסתו, השמן העודף מהמכונה לא נופל על הרצפה ולא נוצר לכלוך ברצפת המפעל. כאשר הופנה במסגרת חקירתו הנגדית לדו"ח המשטרה שם נרשם כי "הרצפה מלוכלכת עם שבבי ורסיסי מתכת" הוא העיד שיתכן והרצפה היתה מלוכלכת בסוף היום בעת שהמנוחה נפלה - אך הוא אינו זוכר. באותו דיון העיד מטעם הנתבע גם בעל הבית ואחד המנהלים של המפעל - מר שלמה בן מירגי. מר בן מירגי לא היה במקום בזמן הנפילה ולא ראה את הנפילה וכל ידיעותיו היו על סמך מידע שנמסר לו, בעיקר על ידי מר טלעת. בין היתר העיד שלומי שטלעת אמר לו בסמוך לאירוע כי התובעת הרגישה לא טוב באותו יום. יצוין, כי מר טלעת עצמו העיד כי אינו זוכר שאמר זאת לשלומי בזמן אמת אם כי לאור הזמן - יתכן וזכרונו נחלש. טענות הצדדים בסיכומיהם: לאחר דיון ההוכחות - סיכמו הצדדים בסוגיה, האם יש מקום למנות מומחה בתיק. לטענת ב"כ התובעים, התאונה אירעה תוך כדי עבודה ועקב העבודה. על פי סעיף 83 לחוק הב"ל, הנטל להוכיח כי התאונה לא ארעה עקב העבודה מוטל על הנתבע, כאשר בענייננו, הנתבע לא הרים את הנטל בענין זה. ב"כ התובעים מוסיף, כי אף אחד מהעדים לא ראה את הגורם לנפילה, וקיימת סבירות גבוהה שהנפילה ארעה עקב כך שרגלה של המנוחה החליקה בעת העבודה עם הדוושה בשל כך שהרצפה היתה שומנית או כי היא נתקלה בחפץ כלשהו או כי הסיבה לנפילה נעוצה בגלגלי הכיסא. סיבות רבות ומגוונות יכולות היו להביא לנפילתה, וכולן עונות על ההגדרה "עקב" העבודה. עד לרגע הנפילה לא היה כל דבר חריג בבריאותה או בהרגשתה של המנוחה. בהתאם לעדויות ולדו"ח המשטרה, במפעל יש לכלוך רב ואף משמנים את המכונה עליה עבדה המנוחה כל חצי שעה, כאשר יש במפעל רק איש ניקיון אחד שאינו מספיק לנקות את המפעל בשעות העבודה, ומכאן שקיימת סבירות גבוהה שנפילתה של המנוחה קשורה לליכלוך ולשמן על הרצפה. לטענת ב"כ הנתבע, הוכח בפני בית הדין כי למנוחה לא ארע אירוע תאונתי כלשהו ביום 17.1.08 והתובעים לא הביאו שמץ ראיה לכך שארע למנוחה אירוע חריג כלשהו, כאשר הם אף לא טוענים כלל לאירוע חריג. המנוחה לא מסרה על אירוע תאונתי כלשהו בעבודה לפרמדיק או בעת שאושפזה. המנוחה סבלה מסחרחורות ומחולשה בתקופה שקדמה לנפילה. דיון והכרעה השאלה הראשונה העומדת בפנינו הינה מדוע נפלה המנוחה. האם המנוחה נפלה עקב סיבות שאינן קשורות למקום העבודה (כגון תחלואה טבעית) או שמא נפלה עקב סיבות הקשורות למקום העבודה - כגון החלקה עם רגלה על רצפה שומנית. השאלה השניה העומדת בפנינו הינה האם המנוחה נפטרה כתוצאה מהנפילה על הרצפה. במידה ונקבע, כי המנוחה נפלה מסיבות הקשורות למקום העבודה וכי נפטרה כתוצאה מהנפילה, אזי יש לקבל את תביעת התובעים. במידה ונקבע כי הנפילה לא היתה קשורה למקום העבודה ו/או כי המוות לא קשור לנפילה - אזי אין מקום לקבל את תביעת התובעים. הקושי בתיק זה הוא שלא היו עדים ישירים לנפילתה של המנוחה אשר יכולים להעיד על הנפילה. בהתאם לעדויות שלפנינו - המנוחה ישבה על כסא גלגלים בעת שעבדה על מכונת הניקוב, קראה לממונה עליה מטעמים שאינם ברורים (לא ידוע האם קראה לו כדי לדווח שאינה מרגישה טוב או שמא קראה לו על מנת לשאול אותו שאלה הקשורה לעבודה) ולאחר מכן נפלה הצידה ונמצאה מחוסרת הכרה על רצפת המפעל. כן עולה מהעדויות בפנינו, כי רצפת המפעל הינה בדרך כלל מלוכלכת ושומנית, כי המכונה שבה עבדה המנוחה שומנה כל חצי שעה (ומכאן ניתן להסיק לענין השמן שעל הרצפה), וכי על פי דו"ח המשטרה - בעת שהגיעו למפעל הרצפה היתה מלוכלכת ועם רסיסי ושבבי מתכת. כידוע - בתיקים של בטחון סוציאלי, במקרה של ספק יש לפרש את הספק לטובת המבוטח, ובמקרה זה, מאחר ואיננו יודעים בדיוק כיצד נפלה המנוחה ומדוע, הרי שיש לפרש ספק זה לטובת התובעים. בכל מקרה, מהעדויות שהובאו בפנינו עולה כי יש סבירות לגרסה, ובוודאי שלא ניתן לשלול גרסה זו, כי המנוחה נפלה לאחר שהחליקה עם רגלה על רצפת המפעל השומנית בעת שלחצה עם רגלה על דוושת מכונת הניקוב. בכל מקרה - לא יתכן, כי רק בגלל שאף אחד לא ראה ולא יכול לשחזר את נפילת המנוחה - בית הדין ישלול את הקשר הסיבתי בין הנפילה לבין המוות. באשר לטענת הנתבע כי המנוחה לא הלינה בפני הפרמדיק או במיון על נפילה - כעולה מדו"ח הפרמדיק המנוחה הייתה מבולבלת וחלשה וכעולה מדו"ח המיון של בי"ח הילל יפה, פחות משעה לאחר מכן (17:20) היא הייתה בהכרה מעורפלת ובמהרה מצבה החלה להידרדר. על כן אין בעובדה שלא תארה במדויק בפני הגורמים המטפלים את שאירע כדי לשנות. לא זו אף זו - עד הנתבע, טלעת, העיד כי ראה בעצמו שהמנוחה נפלה מהכיסא, אם לא יכל לפרט את אופייה של נפילה זו. לאור זאת, ממילא קיימת עדות ישירה לכך שהתובעת נפלה מהכיסא, הגם שלא ברורים פרטיה המדויקים של הנפילה וכיצד נגרמה. ב"כ הנתבע הפנה למספר פסקי דין בסיכומיו, ואולם פסקי דין אלו לא רלוונטים, שכן בענייננו, בניגוד למצב המתואר באותם פסקי דין, לא ברור מה גרם לנפילת המנוחה ואין מקום להניח סתם כך, כי היא נפלה עקב גורמיים טבעיים. יצוין בהערת אגב כי בסיכומיהם הרבו התובעים לטעון כי במפעל הייתה משמע קפדנית, ואולם משלא מצאנו כי מדובר בסוגיה הרלוונטית לתיק זה, לא מצאנו לנכון להתייחס לטענה זו. לאור האמור - יש מקום למנות מומחה רפואי בעניינה של המנוחה - אשר יתייחס למצבה הרפואי טרם הנפילה ולאפשרות כי המוות נגרם עקב אירוע טבעי או כתוצאה מתאונה. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום ממועד המצאת החלטה זו. מקרי מוותהכרה בתאונת עבודהמוות בתאונת עבודהתאונת עבודה