קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בבעיות גב של גננת כתאונת עבודה / בעיות גב מיקרוטראומה: פס"ד זה דן בשאלה האם יש להכיר בתובעת כמי שנפגעה בתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה והאם תנאי עבודתה מקימים תשתית עובדתית על פי תורת המקרוטראומה. העובדות הרלבנטיות: א. התובעת, ילידת 1967, עבדה כגננת בין השנים 1991 ועד 2008. ב. על פי כתב התביעה, במשך השנים סבלה מכאבי גב תחתון אשר הלכו והחמירו במרוצת השנים. ג. בשנת 2006 עברה ניתוח בגבה, במהלכו בוצע קיבוע של חוליות הגב באמצעות פלטינות וברגים. ד. לאחר הניתוח יצאה לשנה לחל"ת, ולאחר שנה זו חזרה לעבודה כגננת "רוטציה" וממלאת מקום הגננת הקבועה ביום החופשי שלה. לאחר שגם בכך התקשתה, עמדה בפני וועדה רפואית מטעם משרד החינוך שבעקבותיה עברה לעבדו רק יומיים בשבוע. ה. מאז 30/8/06 אינה עובדת, כשלדבריה ממשיכה לסבול מכאבים עזים בגבה. דיון: א. בתצהירה הצהירה התובעת כי עבדה בכל יום 6 שעות, כשהגן התנהל לפי מתכונת קבועה. במהלך עבודתה קיבלה את הילדים בבוקר, התכופפה לעבר כל ילד באופן אישי, ובשנים שעבדה עם ילדים צעירים, נהגה מדי יום גם להרימם. כמו כן ישבה עם הילדים על הכיסאות הנמוכים על מנת לשחק עימם, קמה מהכיסאות כדי לקבל ילדים נוספים, סידרה את המשחקים על השולחנות, הזיזה שלחנות וכסאות למפגש הבוקר, ובמהלך מפגש הבוקר קמה וישבה שוב מספר פעמים רב. בתום המפגש הזיזה שוב את הכיסאות והשולחנות למקומם הקבוע, לצורך הכנת הגן לארוחת הבוקר. גם במהלך משחקי הילדים בחצר חזרה והרימה את הילדים מהרצפה, הפרידה בין ילדים רבים, תוך כדי התכופפויות רבות, וכשחזרו מהחצר שבה וישבה איתם על הכיסאות הנמוכים לפעולות משחק שונות וכן אספה משחקים מהרצפה - דבר שדרש התכופפויות נוספות. לקראת סוף היום שבה והחזירה את הכיסאות למפגש סוף היום. מעדותה של התובעת עולה כי היא עבדה במשך השנים עם ילדים בגילאים משתנים ובהתאם לכך - כשבשנה האחרונה עבדה עם גילאי 5-6. ב. בעניין שבפנינו יש לבדוק היטב את שאלת המקרוטראומה, דווקא בשל העובדה שמדובר בבעיות גב, כאשר נטיית בית הדין הינה שלא לאשר בנקל פגיעה על פי תורת המקרוטראומה בבעיות גב (להוציא נהגי משאיות וכד' הנוסעים הדרכים משובשות באופן קבוע ורצוף). מאידך יובהר, כי שאלת קיומה של תשתית למקרוטראומה נבחנת על ידי בית הדין בכל מקרה ומקרה. אין כלל אחד המתייחס לבעלי מקצוע מסויימים - אלא, בית הדין בודק את נסיבותיו של אותו תיק לגופן. כך גם קבע בית הדין הארצי בעבל 155/07 שושנה וויצמן - המוסד שם נאמר כי:"אין בכך כדי לדחות בכל מקרה תביעה של גננות להכיר בפגיעה בגב על פי תורת המקרוטראומה הכל תלוי בנסיבות ובמהלך יומה של הגננת". ג. מהי פגיעה על פי תורת המקרוטראומה? על פי הפסיקה שהתגבשה "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכיח כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר שלא ניתן לאיבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (ראה ספרו של ד"ר שאול קובובי, רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה, עמ' 2). ד. בפס"ד המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה (עב"ל 338/96) נדונה שאלת הרמת שקים והתכופפויות של ירקן, אשר לדבריו סבל ממקרוטראומה בגבו. אמנם עמדת הנשיא (דאז) ס. אדלר הייתה כי ככלל אין להחיל את תורת המקרוטראומה על בעיות הגב, אך זו נותרה בדעת מיעוט. יחד עם זאת הפסיקה שגובשה במהלך השנים, ממעטת לראות בבעיות גב כנובעות מתורת המקרוטראומה, אף כי כל מקרה נבחן לגופו. בעניין עובדיה דלעיל נאמר על דעת כל חברי המותב כי: "לא הוכחו תנועות זהות וחזרות, לא מבחינת התנועה עצמה, ולא מבחינת המשקל. כמו כן התנועות לא היו תדירות אלא מפעם לפעם במשך היום..." בפס"ד זה נדחתה התביעה. ה. בעב"ל 1012/00, אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי איבחן בית הדין הארצי לעבודה בין פעולה החוזרת על עצמה לבין תנועה החוזרת על עצמה, כדלקמן: "ג. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. ד. עבודתו של המערער במוסך היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של החלפה ותיקון "מנועים גירים בק-אקס, גלגלים קפיצים וחלקי חילוף אחרים", בקיצור, כל ענין מיכני שבעל משאית ניגש בגינו למוסך לתיקון. אולם כל פעולה שכזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות, שכללו: הליכה, עמידה, ישיבה, התכופפות, הרמת משאות, הברגה וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה. ה. משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו; לפיכך, בדין נדחתה התביעה, ולא היה מקום למינוי מומחה יועץ רפואי משלא הונחה תשתית עובדתית להוכחת מיקרוטראומה. ו. אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה היתה - לא הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, אלא ביטולה למעשה של אותה התורה; באשר כל אדם עובד, שעבודתו על-פי טיבה אינה כרוכה במעגלי פעולות חוזרות על עצמן, יטען שיש מקום למנוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה ללקוי. שינוי בהלכה שכזה חייב שיעשה בדרך של שינוי בחקיקה, ולא אחת הומלץ על ידנו להמיר את שיטת הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע שהורחבה דרך הפיקציה המשפטית של המיקרוטראומה, בשיטת "הגדרת הסיכון"; לפיה - על המבוטח להוכיח, כי המחלה שבה לקה פקדה אותו עקב סיכון אשר לו היה חשוף בשל המיוחדות שבעבודתו". (ד"ר קובובי - רמ"ח ושס"ה סוגיות בתאונות עבודה, מהדורה I עמ' 72)." ו. אף בעב"ל 215/03 משה קריידלר - המוסד (ניתן ביום 1.10.04) נקבע: "יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבין התנועות המרכיבות אותה. עבודתו של המשיב הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם, כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכו'. כאשר כלל תנועות אלו בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה. לאור פירוט הפעולות המופיעות בהחלטה מיום 18.1.02 אליה הפנה אותנו המשיבה (שחוזרות על עצמן בדיוק בפסק הדין של בית הדין האזורי), אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו". ז. ולענייננו: עדות התובעת אמינה עלי ואין סתירות בין תצהירה לבין העדות שמסרה בית הדין. על פני נראה כי במהלך עבודתה כגננת ביצעה לא מעט פעולות הדורשות התכופפויות והרמה, פעולות שהיו חלק משגרת עבודתה בגן. יחד עם זאת, התכופפויות אלו היו למטרות שונות (הרמת משחקים מהרצפה, התכופפות לצורך חיבוק או הרמה או קבלת ילדים וכד)', במשקלים שונים (ילדים בגילאים שונים, כסאות שולחנות), ובתדירויות משתנות. עבודתה הייתה אפוא, מגוונת, באופן שדרשה ממנה ביצוע פעולות שונות במשך היום, וכאשר פעולות אלו מורכבות מתנועות שונות שאינן דומות במהותן. התובעת לא הצביעה על תנועה או תנועות זהות או דומות במהותן, אשר אותן ביצעה באופן חוזר ונשנה. התכופפויות וההרמות שנמנו, שונות, ונעות לא כדבר רציף, אלא בהתאם לצרכי העבודה השונים. לאור זאת לא קמה במקרה שבפנינו תשתית עובדתית להכרה בה כנפגעת על פי תורת המקרוטראומה. ח. יוער כי ביצוע עבודה מאומצת אינה בהכרח מלמדת על פגיעה על פי תורת המקרוטראומה, ומאמץ פיזי = הגם שהוא קיים - אינו נמנה עם האלמנטים הדרושים לצורך הכרה במיקרוטראומה. י. ונקודה נוספת, לאור סיכומי התובעת: בשלב זה איננו עוסקים בהיבט הרפואי. רק אם בית הדין היה מקבל כי קיימת תשתית עובדתית למקרוטראומה - היה מועבר התיק למומחה שמתמנה על ידי בית הדין. מכל מקום, ולאור המסקנה דלעיל - אין מקום להעביר את התיק למומחה רפואי לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין עבודתה לבין מצבה הרפואי. כך גם אין מקום להתייחס למצבה הרפואי, כמפורט בסיכומים. סוף דבר: התביעה נדחית. אין צו להוצאות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבמיקרוטראומה