קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה מתנדב / הכרה בפגיעה בעבודה של מתנדב כתאונת עבודה: 1. התובע פנה לנתבע בתביעה להכיר באירוע מוחי שפקד אותו ביום 22.09.09 כפגיעה במסגרת התנדבותו כיו"ר ועד מקומי המושבה יקנעם. לטענתו יש להכיר במעמדו כ"מתנדב" כמשמעו בפרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). 2. הנתבע החליט לדחות את תביעת התובע הנ"ל (הודעת פקיד התביעות מיום 07.12.10), וזאת על בסיס הגישה לפיה התובע לא הופנה ביום 22.09.09 על ידי גוף ציבור המוסמך להפנות מתנדבים, וכי פעילות יו"ר ועד מקומי אינה נכללת במסגרת הפעילות המוכרת על פי החוק, כמו גם מהטעם שהתובע אינו מבוטח כעובד ולא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינו לבין ועד מקומי המושבה יוקנעם. לחילופין נטען, אף שניתן לראות את התובע כעונה על הגדרת מתנדב, הרי שהאירוע המוחי התפתח כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת ההתנדבות, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. 3. ביום 01.06.11 הודיע ב"כ התובע כי מאחר והמחלוקת נוגעת בין השאר לפרשנות סעיף 287(1) לחוק בדבר מעמדו של התובע כמתנדב, ניתן להכריע באותה מחלוקת על סמך סיכומים ללא צורך בשמיעת עדים, וכי לאחר שתוכרע אותה סוגיה ניתן לברר ביחס לקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע בעבודה לבין האירוע המוחי. בהחלטת בית הדין שניתנה, בו ביום, על גבי ההודעה הנ"ל, נאמר כי רק אם יקבל התובע את הסכמת הנתבע לדרך הדיונית שהציע בבקשתו ורק אם יגישו הצדדים מסכת עובדתית מוסכמת יהא נכון בית הדין לשקול את האפשרות לוותר על שמיעת עדויות. 4. ביום 03.07.11 הודיעה ב"כ הנתבע, כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה בית הדין יכריע במחלוקת המשפטית, על פי המסמכים שהוגשו בתיק, וזאת לאחר הגשת סיכומים בכתב. 5. טענות התובע טוען ב"כ התובע במסגרת סיכומיו, שהתקבלו, בבית הדין, ביום 12.07.11, כי יש להכיר בפעילות התובע כיו"ר ועד מקומי המושבה יוקנעם כפעילות התנדבותית כהגדרתה בסעיף 287(1) לחוק, ועל כן משהתובע נפגע תוך כדי ועקב אותה פעילות, הרי שיש לקבוע כי האירוע מיום 22.09.09 ארע תוך כדי ועקב עבודתו כמתנדב. לטענתו, מושבה יוקנעם הינה ישוב המתנהל על פי החוק על ידי ועד מקומי שהינו רשות מקומית כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי, והתובע נבחר כיו"ר אותו ועד. 6. טענות הנתבע באת כח הנתבע, טענה, במסגרת סיכומיה, מיום 27.07.11, כי יש לדחות את התביעה, באשר לדעתה התובע אינו עונה על הגדרת "מתנדב" הקבועה בסעיף 287(1) לחוק, כאשר התובע גם לא הציג כל "הפניה" מוקדמת מאת אחד הגופים המנויים באותו סעיף, לרבות רשות מקומית, אשר אושר מראש כגוף ציבורי. כמו כן נטען, כי בכל מקרה הפעילות אשר ביצע התובע כיו"ר הועדה לא יכולה להיחשב כפעילות "למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית" כהגדרתן בתקנה 1(א) לתקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), התשל"ח - 1978. לחילופין נטען, כי ממלא אין קשר סיבתי רפואי בין האירוע מיום 22.09.09 לבין מצבו הרפואי של התובע הנובע ממצב תחלואתי טבעי, וכי השפעת אותו אירוע על הופעת המחלה הנטענת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (ראה לעניין זה סעיפים 8 עד 10 לכתב ההגנה). 7. להלן העובדות הרלוונטיות לעניין, כפי שהן עולות מהחומר שהוצג לפנינו: א. התובע יליד 1949, ובמועד הרלוונטי שימש כיו"ר הועד המקומי יוקנעם מושבה (פרוטוקול ישיבת הועד מיום 15.02.09). אין חולק כי התובע עשה את תפקידו בהתנדבות וללא שכר (הודעתו לחוקר המל"ל, עמ' 2 שורות 12 עד 18). אין חולק גם, כי המושבה יוקנעם הינה אחת מהישובים הנמנים על המועצה האזורית מגידו (ראה האתר המכוון של המועצה האזורית מגידו - ). ב. על תפקידו הנ"ל, העיד התובע שהינו מקביל לראש מועצה (הודעתו לחקור המל"ל, עמ' 2 שורות ' 6 עד 7). במסגרת תפקידו, התובע גם אחראי על ענייני הנהלים הנוגעים לאישורי תוכניות בניה (הודעתו לחוקר המל"ל, עמ' 3 שורות 15 עד 19). ג. ביום 22.09.09, בשעות הצהריים, כאשר התובע היה ליד מרכז הדואר במושבה יוקנעם, על מנת לקחת דברי דואר, ובהיותו בתוך הרכב, ניגש אליו מר רוני קפלן, אשר ביקש לברר ביחס לאישור תוכנית בנייה, הנמצאת במסגרת אחריות הועדה המקומי, ותוך כדי כך החל האחרון לצרוח עליו (הודעת התובע לחוקר המל"ל, עמ' 3 שורות 8 עד 19). התובע, שהיה המום מהתנהגותו של מר קפלן, במיוחד מאחר והם נחשבים ל"חברים טובים", ניסה להסביר לו, אולם מר קפלן לא היה מוכן להקשיב (הודעת התובע לחוקר המל"ל, עמ' 4 שורות 1 עד 4) - להלן: "האירוע". ד. האירוע נמשך דקות ספורות, בין 4 ל - 10 דקות (הודעת מר רוני קפלן לחוקר המל"ל, עמ' 1 שורות 12 עד 13 והודעת התובע לחוקר המל"ל, עמ' 4 שורות 4 עד 6). דיון והכרעה - 8. נקדים ונציין כי לעניות דעתינו, ביום 22.09.09 אירע לתובע אירוע חריג, כאשר, למעשה, באת כח הנתבע לא חלקה על עצם התרחשות אותו אירוע או אופיו. גדר המחלוקת שבין הצדדים נטוש, אם כן, בשתי שאלות עיקריות - הראשונה, משפטית, ונוגעת לשאלת מעמדו של התובע בעת האירוע במועד הנ"ל - האם ניתן לראות בו כמי שנפגע על פי סעיף 287(1) לחוק, היינו האם נתמלאו לגביו התנאים הקבועים בחוק להכרה בו כ"מתנדב". השניה, משפטית רפואית, היינו ככל שיקבע כי התובע עונה על הגדרת "מתנדב", האם קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע מיום 22.09.09 לבין האירוע המוחי שאירע לו באותו היום. ודוק, ככל שעל השאלה הראשונה יושב בשלילה, תידחה התביעה, וזאת מבלי שיהיה עוד צורך לעבור לשאלה השנייה. 9. בסעיף 287 לחוק מפרט המחוקק מי הם המתנדבים, ובסעיף 289 לחוק, הוא מחיל את הוראותיו של פרק ה' לחוק, הדן בביטוחו של נפגע בעבודה על המתנדב. סעיף 287 לחוק כולל פסקאות משנה שונות, של חלופות שונות להגדרת "מתנדב". כאשר לענייננו רלוונטית הפסקה הראשונה, הקובעת כך: "מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבע ובאישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, "הפנייה" - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור". תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל"ח - 1978 (להלן: "תקנות המתנדבים"), מביאות שורה של מטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית לעניין התנדבות. בין המטרות שמונה מחוקק המשנה בתקנה 1(א) לתקנות המתנדבים, ניתן למצוא: "(1) הנחלת הלשון העברית; (2) ביעור הבערות; (3) חינוך מבוגרים; (4) טיפול חינוכי וחברתי בקידום משפחות, ילדים או נוער; (5) קליטת עולים; (6) שירותי ייעוץ לתושבים ולתיירים; (7) (א) טיפול בקשישים, בנכים ובחולים, או במשפחותיהם; (ב) עזרה בדרך של אחזקת מעונות או מוסדות של קשישים, נכים או חולים; (8) טיפול במשפחות שכולות; (9) עזרה לקיבוצים, לישובים חקלאיים או לישובי ספר בדרך של שמירה, ביצורים,עבודות בענפי המשק, או בדרך של פעולות הדרכה חקלאית או הדרכה אחרת, ובלבד שתקופת ההתנדבות של המתנדב בפעולות לפי פיסקה זו הינה ארעית ואינה עולה על ששה שבועות רצופים; (10) טיפול בחיילים ובמשפחותיהם; (11) סיוע למערכת הבטחון בעבודות ביצורים, עבודות במחסני חירום, עבודות בסדנאות או בעבודה אחרת במחנות צה"ל וביחידותיו ובמתיקני המשטרה וביחידותיה; (12) התנדבות שלא בשכר לשירות עבודה כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967; (13) אבטחת מוסדות חינוך או מוסדות ציבור; (14) אבטחת פעולות חינוכיות, לרבות אבטחת טיולים וליווים אבטחת מסעות גדנ"ע וליווים; (15) גמילה מסמים, מעישון או מאלכוהול; (16) מניעת עבריינות; (17) שיקום אסירים וטיפול במשפחות אסירים; (18) פעולות תרבות על ידי אמנים מתנדבים ביחידות ובמחנות צה"ל או פעולות כאמור בישובי ספר בתקופה שבה מתנהלות באותו איזור פעולות איבה; (19) שירות לאומי בהתנדבות כמשמעותו בתקנה 2(א) לתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב-2002; (20) החזקת ילד או בוגר שהוא פסול דין, בידי אב ואם, שאושרו לגביו כמשפחת אומנה, על ידי משרד העבודה והרווחה; לענין זה, "החזקה" - בכל שעות היממה". 10. בדב"ע נ"ה/190-0 כרמלה תירוש - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ט 400 (להלן: "עניין כרמלה תירוש"). נדרש בית הדין הארצי, להשיב, בין היתר, על השאלה האם יש לראות במושב בית לחם הגלילית "רשות מקומית" כמשמעו בסעיף 12 לפקודת המועצה המקומית [נוסח חדש] ובסעיף 132(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח 1958. בית הדין השיב על אותה שאלה בחיוב, תוך שקבע כי לדיבור "רשות מקומית" יש ליתן פירוש התואם את כוונת המחוקק. עוד נפסק בעניין כרמלה תירוש, כי מאחר ומדובר בחוק סוציאלי, יש לתת לו פירוש המקדם את מטרת המחוקק. מטרה זו הינה מתן גמלאות למי שנפגע תוך כדי שפעל בהתנדבות לקידום מטרה ציבורית. באותו עניין התקבל ערעורה של גב' תירוש, אשר בעלה המנוח טבע בנחל זכי בעת שליווה כמאבטח טיול של ילדי מושב בית לחם הגלילית, בו התגורר. לפיכך ובשים לב לעניינה של כרמלה תירוש, סבורים אנו כי לצורך עניינינו כאן, ניתן לראות ביוקנעם המושבה בגדר "רשות מקומית". עם זאת, וככל שדשנו ונברנו בהוראות החוק ותקנות המתנדבים חזור ונבור, לא שוכנענו כי פעולותיו של התובע כיו"ר הועד המקומי יוקנעם מושבה יכולות לבוא בין גדרי מי מבין הפעילויות שבתקנות המתנדבים, שכן שוכנענו כי פעולותיו במסגרת זו אינה יכולה, להיכלל במסגרת מטרות ההתנדבות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית - כפי שפורטו ברשימה הסגורה שבאותן תקנות. יתר על כן, התובע גם לא הציג מטעמו כל ראיה שיש בה כדי להוכיח כי תפקידו כיו"ר הועד המקומי יוקנעם מושבה ופעילותיו בהקשר זה, נעשו למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית, כאשר כל שניסה להוכיח כי הועד המקומי שהינו עומד בראשו בא בגדר ההגדרה של רשות מקומית. והרי לא די בכך, שכן למרות שמצאנו כי פי הפסיקה, "רשות מקומית" כוללת בחובה גם ועד של מושבה, הרי שעל מנת שפעולות המתנדב תחשבנה לענין מתן גמולים על ידי הנתבע, בשל האירוע שאירע לו במהלך התנדבותו, על פעולותיו לבוא במסגרת מטרות ההתנדבות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית. לפיכך, נוכח המצב המשפטי כפי שהוא, קצרה ידו של בית הדין מלסייע בידי התובע. 11. לסיכום לנוכח האמור לעיל ובשים לב לטענות הנתבע וחרף טענות התובע, סבורים אנו כי ישום הוראות החוק והתקנות, מחייבים את המסקנה כי התובע אינו עונה על אף אחד מהאפיונים המגדירים מתנדב לצורך זכאות לקבלת גמלה עקב האירוע במהלך ההתנדבות שביצע, וגם מטרת פעולותיו אינה נמנית בכלל אותן פעילויות שהשר ראה במילוין מטרה שיש בה תועלת ציבורית או לאומית, ועל כן לא ניתן להחיל עליו את האמור בסעיף 289 לחוק. 12. סוף דבר - התביעה נדחית. מאחר ומדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. 13. הצדדים רשאים לערער על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושליים וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. התנדבותהכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה