להלן פסק דין בנושא פריצת דיסק נהג מונית:   [1] לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת ורדה סמט - דן יחיד; תב"ע נז/ 988 - 0) אשר דחה את תביעת המערער להכיר במחלת הגב, לרבות פריצת דיסק, מהן סבל, כתאונת עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה.   עובדות המקרה, חלקן כפי שנקבעו על ידי בית הדין קמא וחלקן כעולה מחומר הראיות, הן אלה:   [2] המערער שירת שירות צבאי רגיל וכן כחצי שנה בצבא קבע. ביום 1.4.1970, בעת ששירת בצבא נבדק המערער על ידי ועדה רפואית מטעם צה"ל ולבית הדין הוגש דיווח על הבדיקה האמורה (המסמך מיום 16.10.1996, בתיק הרפואי). המערער השתחרר מצה"ל בסיום מלחמת יום כיפור, כאשר הפרופיל הצבאי (85) שלו בעת שחרור זהה לזה שהיה בעת גיוסו. אחרי שהשתחרר מצה"ל עבד המערער במשך חמש עד שש שנים כנהג מונית. לאחר מכן עבר לעבוד במגרש שעסק בפירוק מכוניות. בשנת 1990 רכש מונית מדגם מיניבוס, שכר "מספר ירוק" וחזר לעבוד כנהג מונית. המערער המשיך לעבוד כנהג מונית עד לחודש יוני 1996, מועד בו הפסיק את עבודתו בשל מחלת גב. יום העבודה הרגיל של המערער כנהג מונית בשש השנים האחרונות לעבודתו, החל בשעה 7:00 והסתיים בשעה 13:00. אחרי השעה 13:00 עבדו נהגים אחרים במונית שבבעלות המערער. יצוין, כי המערער העמיד את המיניבוס שנהג לשרות קו 88 בעיר פתח תקוה - קו נסיעה שכלל תחנה סמוך לשוק. אנשים שעלו על המיניבוס בתחנה הסמוכה לשוק נשאו סלים מלאי סחורה ומפעם לפעם עזר המערער לנוסעים המבוגרים שעלו למיניבוס להרים את סליהם אל המונית. מהעדויות שנשמעו בפני בית הדין האזורי עולה, כי במרבית המקרים סייע המערער בהרמת סלי הקניות בסוף השבוע, ב"ימי השוק", ולעתים גם בימים אחרים במהלך השבוע. במהלך העדויות הובהר, כי מדובר היה במספר לא גדול של הרמות סלים במהלך יום העבודה וכי היו ימים שלא כללו הרמות סלים כלל. עם זאת, מתיאור פעולת הרמת הסלים עולה שהיא לא היתה בריאה, מאחר והמערער הרים את הסלים בעודו ממשיך לשבת בכסא הנהג. דהיינו, המערער הטה את חצי מפלג גופו העליון לכיוון דלת המיניבוס ומשך את הסל או העגלה לתוך המיניבוס. המיניבוס שבבעלות המערער כלל כסא נהג רגיל. נסיעות העבודה של המערער נעשו על כבישים רגילים ורק במיעוט מהמקרים ביקש נוסע שיסיעו למקום שכביש הגישה אליו משובש. מחלת הגב ממנה סובל המערער התפתחה במהלך השנים. המערער החל לבקר אצל רופאים ולהתלונן על כאבים בגב התחתון במהלך השנים האחרונות לעבודתו כנהג. המערער עצמו מתאר את התופעה כתהליך מתמשך, כאשר אט אט החל לחוש בכאבי גב. לאמור, מבלי שארע קודם לכן אירוע מיוחד.   בחודש יוני 1996, בעקבות תלונות של המערער, עבר בדיקות רפואיות, לרבות צילום CT, שלאחריהן התגלה, כי הוא סובל מפריצת דיסק. מיום 9.6.1996 חדל המערער לעבוד כנהג מונית ומאותו מועד החל משכיר את המונית לנהגים אחרים. תביעת המערער למוסד לביטוח לאומי הוגשה ביום 20.8.1996.   פסק דינו של בית הדין האזורי [3] בית הדין האזורי קבע, כי לא היתה תאונה חד-פעמית וכן כי אין תשתית עובדתית שתצדיק מינוי מומחה - יועץ רפואי בנושא המיקרוטראומה. לטעמו של בית הדין קמא, לא הוכח קיומן של פגיעות זעירות וחוזרות אשר יכולות היו לגרום לפגיעה. וכך קבע בית הדין:   "לא מצאתי כי הזעזועים מעצם הנהיגה במונית יש בהם כדי להוות תשתית עובדתית להוכחת תורת המיקרוטראומה. התובע עבד על המונית כ 5.5 שעות מדי יום, במשמרת בוקר. התובע ביצע את החלק הארי של נסיעותיו על קו עירוני סדיר, שהכבישים בו תקינים - ובכך אינו שונה משאר אזרחי המדינה, השוהים אף הם בכבישים במשך שעות רבות."   עוד נקבע, כי נסיעות על כבישים משובשים היו נדירות ועל-כן המערער לא התייחס לנושא זה בהודעתו לחוקר. אשר להרמת סלים ועגלות, קבע בית הדין כדלקמן:   "... לא מצאתי כי מדובר אכן בפעולות חוזרות ונשנות מדי יום באופן קבוע מספר רב של פעמיים".   לאור כל האמור, הגיע בית הדין קמא לכלל מסקנה, כי לא הונחה תשתית עובדתית לכך שהמערער סבל מפגיעות זעירות וחוזרות ומשכך, דחה את התביעה, מבלי למנות מומחה יועץ רפואי מטעמו.   הכרעה [4] מחלת גב אינה נמנית על "מחלות המקצוע" כמשמעותן בחוק הביטוח הלאומי. "מחלת מקצוע" מוגדרת בסעיף 79 לחוק כ"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא [המבוטח - ס.א.] חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמי..". בחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954 (להלן: רשימת מחלות המקצוע) מונה מחוקק המשנה את רשימת מחלות המקצוע ומחלת גב אינה ביניהן. בהעדר תאונת עבודה פתאומית וכאשר מחלת גב אינה מוכרת כמחלת מקצוע הדרך היחידה הפתוחה בפני המערער היא יישום תורת המיקרוטראומה.   [5] מחלת גב נמנית על המחלות שגורמים רבים מובילים להתפתחותן ( multiple causal diseases). בניגוד למחלות לב ומחלות נפש בהן הכריעה הפסיקה באופן חד-משמעי, כי אין מקום ליישם לגביהן את תורת המיקרוטראומה, הרי שלגבי מחלות גב אין פני הדברים כך. בפסיקה נתגלעו חילוקי דעות ביני לבין חלק מחברי בשאלה, האם ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרה של מחלת גב. במשך שנים רבות נקבע בפסיקה, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב. אולם, במספר פסקי דין שניתנו על ידי בית דין זה שונתה ההלכה. כך, בפסק הדין יוסף עובדיה הבאתי את עמדתי, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרים של מחלות גב, תוך ציון מחקרים ונימוקים נוספים לעמדתי. דא עקא, שעמדתי לא נתקבלה על ידי רוב המותב.   [6] על אף כל האמור, במקרה דנן, אין ביני לבין חברי חילוקי דעות, שכן גם בפסק הדין יוסף עובדיה התייחסתי למחקרים הנוגעים למחלות גב המופיעות אצל העוסקים מקצועות מסוימים, וכך נאמר:   "... יש מקצועות מסויימים שנראה שניתן לקשור אותם להופעת כאבי גב, כגון: אחיות, נהגי משאיות וסבלים".   בספרו של פרופ' לרסון בסעיף (3) 15.03, מצאנו תמיכה ליישום תורת המיקרוטראומה במקרים של נהגי מוניות בשל הקשר בין מחלות הגב לבין הרעידות או התזוזות החוזרות של כסא הנהג, וכך נאמר :   “Vibration - Vibration, also called cyclic loading, is a well-known factor affecting fatigue and failure of low back structures. Workers who must drive long distances in the course of their work are subject to repetitive microtrauma of the spine (McLain and Weinstein, 1994). Over time’ this condition becomes aggravated and may become a cumulative trauma disorder. To measure this type of cumulative trauma, an accelerometer has been developed for placement between the driver’s buttocks and the vehicle’s seat… Truck driving, taxicab driving, but driving and train conducting represent just a few of the occupations at particular risk for developing this type of law back pain. Truck drivers are especially prone to invertebral disc herniation. The constant vibration of the vehicle on rough roads over long periods of time, coupled with heavy lifting and unloading at the destination, makes truck drivers prime candidates for back trouble. These changes can include the development of spondylosis, spondylolisthesis, intraspongious disc herniation (Schmorl’s nodes), facet joint arthrosis, reduced disc height and retrolisthesis (posteriour displacement of a vertebra in relation to the one below). Radiographic studies of these patients often reveal evidence of microtrauma to the spine”. [emphasis added - S.A.]   מכאן, כי לא מן הנמנע שייקבע על ידי מומחה יועץ רפואי, כי הנסיעות היומיומיות של המערער גרמו נזק זעיר שהתפתח משך הזמן למחלת גב. אכן, פרופ' לרסון מדבר בעיקר על נהגי משאיות אשר גם טוענים ופורקים סחורה, אולם הוא מתייחס גם לאפשרות שנהגי מוניות יסבלו מאותם סימפטומים. יחד עם זאת, פרופ' לרסון מתייחס לכבישים משובשים ואילו במקרה שבפנינו המערער נסע בכבישים רגילים. עם זאת, מכיוון שהמערער נהג במיניבוס יומיום, משך שנים רבות, ומאחר וקיימים מחקרים רפואיים הקושרים בין עבודת נהיגה דומה לזו של המערער לבין הופעת מחלת גב, יש לטעמינו מקום למנות מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על-מנת שיבחן את הקשר בין עבודתו של המערער לבין מחלת הגב ממנה הוא סובל.   [7] לאור מורכבות המקרה, הרינו ממנים כמומחה רפואי את פרופ' חיים שטיין, מנהל המחלקה האורטופדית א' במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. המוסד לביטוח לאומי ימציא למומחה בתוך 30 ימים את תיקו הרפואי המלא של המערער. המומחה הרפואי יגיש את חוות דעתו לבית דין זה, בכל ההקדם האפשרי. המומחה יתבקש לענות על השאלות הבאות: [א] מה היא המחלה ממנה סובל המערער? האם היא החלה לקנן בו לפני עבודתו בשנת 1990 כנהג מונית?   [ב] האם קיים קשר סיבתי בין נהיגת המערער במונית שלו - יומיום משך כ-5 או 6 שעות ליום, משנת 1990 ועד לשנת 1996, בתנאים של כביש רגיל ולא משובש - לבין הופעת המחלה ופריצת הדיסק?   [ג] האם היו פגיעות זעירות ונשנות לגבו של המערער בגלל הנהיגה משנת 1990 לשנת 1996? ככל שהתשובה חיובית אזי מה הן אותן הפגיעות?   [ד] האם קיימים מחקרים הקושרים בין נהיגה בתנאים בהם נהג המערער לבין הופעת מחלת הגב ממנה הוא סובל ופריצת הדיסק ואם כן, נא לפרט את יישומם למקרה הנדון? [8] סוף דבר - הערעור מתקבל במובן זה שאנו קובעים, כי פרופ' שטיין ימונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, והכל כמפורט לעיל. אב בית הדין יציג את השאלות האמורות למומחה וכן שאלות הבהרה מטעם הצדדים, אם וככל שתתבקש הצגתן. בית דין זה יתחשב בהליך זה בעת קביעת שיעור הוצאות המשפט בפסק הדין המשלים.  עמוד השדרהמוניתנהג מוניתפריצת דיסק