1. ביום 18.1.11 הגיש התובע, באמצעות ב"כ, כתב תביעה כנגד החלטת הנתבע מ-4.2.10 ושדחה תביעתו לד"פ בגין משחק כדורגל מ-12.3.08 במסגרת ליגת מקומות עבודה, בו נפגע בברכו. 2. בכתב הגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעה, שהוגשה לו בשיהוי (רק ב-19.5.09) ולגופא - משלא ארעה פ"ע כמשמעה בסעיף 79 לחוק. 3. ביום 1.11.11 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית שלו ושל חבר לעבודה ("העד"). הוגש תצהיר עד נוסף שלא התייצב לדיון. ביום 12.4.11 התקיים דיון מוקדם בפני כבוד השופטת מ. לויט וההליך הועבר להוכחות בפלוגתאות שלהלן: האם אירע לתובע ארוע תאונתי בעבודתו ביום 12.3.08 ואם כן - נסיבותיו. שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי מיום 12.3.08, ככל שאירע, לבין מצבו של התובע בברך שמאל. האם השפעת האירוע התאונתי מיום 12.3.08 על מצבו של התובע בברך שמאל, ככל שהיתה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצב בריאות קונסטיטוציונלי. ביום 12.2.12 נשמעו בפנינו עדויות התובע. סיכומי תובע הוגשו לבקשתו בכתב ביום 2.4.12. סיכומי נתבע הוגשו בכתב ביום 20.5.12. 4. ולהכרעתנו - א. התובע טוען לארוע מ-12.3.08. במסמך הראשון, של התובע עצמו, המתייחס לפגיעה בברך שהסתובבה לאחר תיקול עם שחקן - מדבר התובע על משחק מינואר 2008 (הודעת דוא"ל של התובע מ-15.7.08 לרכז הקבוצה אגיב אמיר; "אמיר"). מנהל מדור ספורט של המעסיק (בהודעתו מ- 26.10.09; מליס דורון) - אינו יודע איזשהם פרטים, למעט הפנייה לתכתובות. יצויין כי התובע בהודעת דוא"ל זו - אינו מציין מתי התקיים המשחק בינואר ומיהי הקבוצה היריבה (או מיהו השחקן שנתקל בו). עוד טען התובע כי כמה ימים התקשה ללכת, אחרי כחודש, התנועה של הברך כבר היתה חלקה וכשהוא מנסה לחזור לשחק הוא מרגיש כאבים בתנועות מסוימות. בעקבות הודעת דוא"ל זו הופנה ע"י אמיר לטפול רפואי אותו אכן קיבל. דר' רוסנובסקי (שבדק התובע לבקשת המעסיק, עפ"י הפניה מ-20.7.08) מציין כי התובע פנה אליו ב-20.7.08 וטופל על ידו - אך אין כל אזכור לעיתוי הפגיעה הנטענת. המעסיק באישורו לנתבע מ- 6.09 מציין כי התובע נפגע בפעילות שבין הבנק (המעסיק) למלון שרתון, וצוין תאריך פגיעה 12.3.09 (ותוקן ל-2008). כך גם התובע (החתום אף הוא על האישור) מוסיף הערה כי תאריך הפגיעה הוא 12.3.08 (ולא 2009 כמצוין בטופס - טרם תיקונו). ובאשר ללוח המשחקים שצורף - אכן במחזור 3 צוין משחק בין המעסיק למלון שרתון, אך מועד המשחק - תוקן בכתב יד וכך גם היום בשבוע, השעה, המיקום - ואין לדעת מי שינה הלוח המודפס! (מסמך שצורף לתביעה). ב. בהודעתו לחוקר המל"ל טוען התובע כי המשחק ב-12.3.08 מול מלון שרתון התקיים בבת ים, במגרש "המקביל" כי העד אסף אותו מהבית בערך ב-20:00, כי נפגע בברך, יצא מהמשחק. למחרת, הגיע צולע לעבודה. עוד טען כי כחצי שנה קודם לכן נפגע במשחק כדורגל פרטי (לא בליגת מקומות עבודה) בברך ימין והכאב עבר ולכן(גם עתה) חשב שיעבור. שבועיים-שלושה חיכה וראה שהברך לא חוזרת למצבה הרגיל. ניסה לחזק אותה בחדר כושר ומשך הענין עד יוני, כ-3 חודשים אחרי הארוע ואז פנה לדר' רוסנובסקי (אליו פנה לאחר שרופא בברזיל אמר לו שחייב ניתוח). את השיהוי הסביר בכך שחשב שזה יעבור והרופא שבדק אותו הראשון הפיח בו תקווה שזה לא רציני. כשהופנה לרישום בכרטיס רפואי על פגיעה בברך שמאל, במשחק כדורגל בנובמבר 2006 - למיטב זכרונו לא היו לו בעיות כאלה, רק בברך ימין ויתכן והרופא בטעות כתב שמאל. כשהופנה לכך שקיים רישום נוסף מ- 12.12.06 - הרופא "גרר" הטעות. לא סבל מברך שמאל לפני 12.3.08. נבדק ב-7.07 לפני שהחל לשחק בליגת מקומות עבודה ונמצא תקין. יתכן שנפגע בשמאל, אך זה עבר, עובדה שהמשיך לשחק טוב עד 12.3.08. בתצהירו טען כי במקרה קודם לפגיעה נפגע בברך ימין או שמאל (אינו זוכר בוודאות) אך הכאב עבר ושב לפעילות מלאה תוך שבועיים ולכן סבר גם בפגיעה, שלא יידרש לטפול רפואי. ואכן בפגיעה הכאב עבר אחרי כמה ימים, אך כשניסה לרוץ ולנוע לצדדים, ההגבלה והכאב בברך היו משמעותיים. כשלא חלף - פנה למעסיק והופנה לדר' רוסנובסקי. בעדותו הבהיר כי המגרש הנדון הוא "המנחיל"/"המנביל" בבת-ים, זה מגרש בו שחק פעם אחת בלבד (ולכן לא זכר בדיוק את השם). ב- 12.3.08 זה המשחק האחרון שהשתתף בו. עד אז שיחק ב-5-6 משחקים. אחרי 12.3.08 לא השתתף במשחקים. בשונה מת/4 - אין לו מייל להראות כי הודיע שלא ישתתף (עקב הפגיעה). עוד אישר כי בתקופה ינואר-מרץ 2008 שיחק גם במסגרת הפרטית. כשנשאל האם היו עוד משחקים שהשתתף לאחר 12.3.08 - "הגעתי כמה פעמים עשיתי מתיחות צעד שניים וראיתי שזה לא עובר ולכן יצאתי". עדות העד היתה מאד לא משכנעת ובפועל, בכל נקודת עובדה - לא תמך בגרסתו/בגרסת התובע. הוברר כי כולה ניתנה לפי "שחזור" שעשה עם התובע סמוך לפני תצהירו. עוד ראוי להזכיר כי ולו ציון שם המגרש - אינו זהה בין התובע לעד. ג. התובע אינו מתמודד עם הטענה בדבר פגיעה קודמת. טענתו כי אולי הרופא טעה בציינו כי נפגע ב- 11.06 בברך שמאל - לא יכולה לעמוד, שהרי עסקינן ביותר מרישום אחד. איננו מקבלים גם הטענה שבעדותו, כי הרופא "גרר" הטעות - ונזכיר, לא רק שלא הוכחה טענתו זו, אלא שגם בתצהירו (ובהיותו ער לרישומים אלה) טען כי גם אם נפגע בשמאל או בימין - החלים מהר מפגיעה זו... ומנגד, התובע - לפי עדות העד - לא זכר כלל היכן ארעה הפגיעה וכך למד רק מהעד (עמ' 14 שורה 12). ודאי כך, כשהתובע טוען כי היתה זו הפעם הראשונה במגרש הזה וכי מקביל ומנחיל זה אותו מגרש - וכשמנגד, עפ"י ת/3 ות/4 - שיחקו במגרש מנחיל שבוע קודם וכשהעד טוען כי "מנחיל" זה ברמת גן (עמ' 15 שורה 1)!! לכך יש להוסיף - עולה ברורות מהעד כי התובע כלל לא ידע היכן ומתי נפצע; העד הוא שאמר לתובע שזה היה בבת-ים, פחות או יותר "המשחקים האלה והאלה, פחות או יותר בתחילת התקופה, תחילת התקופה עד האמצע של המשחקים של הליגה" - ליגה המתחילה באוקטובר-נובמבר (עמ' 14 שורות 16-12). גרסה זו של העד מתיישבת היטב דווקא עם דוא"ל ראשון של התובע (ת/5) ולפיו הארוע התרחש בינואר! יתר על כן, ת/2 - דו"ח פרטי שחקנים הופק (ככל הנראה, לבקשת התובע) ב-17.5.09, ונחתם ע"י הפועל מחוז ת"א. משום מה ת/3 - לוח משחקי פלייאוף לא הוגש כשהוא מודפס, כשהוא כולל התאריך הנדון (משבמאי 2009 - לא היתה מניעה שיופק-יודפס באופן הכולל הפרטים הנכונים והמדויקים). כך, בנגוד לת/4 - אין בפנינו איזשהי ראיה כי התובע הודיע לאמיר כי יתייצב למשחק ב-12.3.08, אין איזשהי אינדיקציה של התובע שציין המשחק ביומנו - ואף לא צוין ביומנו - כי נפגע באותו מועד, מה גם, שלוּ כך, לא היה נדרש לברר עם העד היכן ומתי נפגע! אין בפנינו גם איזשהי ראייה לכך שחזר לעבודתו צולע. ד. ועוד - בפועל אין בפנינו איזשהי אינדיקציה חצונית כי אכן נפגע באותו משחק, ודאי לא משכנעת! מדובר בטענה של התובע, שאין לה כל ראיה אובייקטיבית ברורה ומשכנעת, לא לעיתוי התרחשותה ולמעשה, אף לא ממש לעצם התרחשותה. לא בכדי מפנה הנתבע בסיכומיו לכך כי התובע לא הוכיח את יסודות הפגיעה - במועד הנטען, במקום הנטען ובנסיבות הנטענות תוך שהפנה לדב"ע ל"א/ 0-5 ושדי נ' המל"ל (ההדגשות במקור). גרסתו-עדותו לא היתה משכנעת וכך אף לא שוכנענו מעדות העד. עסקינן בפעילות נלווית לעבודה, באופן שנדרשת הוכחה לרכיבים דלעיל - שהרי אין עסקינן בפגיעה במהלך העבודה עצמה, אלא בהרחבת תחולת החוק לפעילות נלווית. בנסיבות אלה - לא שוכנענו בתמוכין לגרסת התובע - ואין בפנינו מדוע לא הוגשה ראיה חצונית ממש להוכחות הפגיעה, ע"י גורם "זר" לתובע במשחק עצמו. ובהקשר זה - המסמך הרפואי הראשון אינו מציין איזשהו ארוע אלא התובע קיבל טיפול בחודש יולי, לאחר שהופנה לדר' רוסנובסקי ע"י המעסיק ללא ציון מועד, מקום ונסיבות לארוע - לא מתי ארע, לא היכן ואף לא אם היה זה באימון או שמא במשחק! (כך, כאמור, כשהתובע טוען בפני המעסיק כי היה זה בינואר). לראשונה, במרץ 2009 הודיע למעסיק כי עסקינן בארוע מ- 12.3.08, קרי: שנה מאוחר יותר. רק ב-11.08 מציין דר' רוסנובסקי כי מדובר בפציעה במהלך משחק בליגה למקומות עבודה (וגם אז ללא תאור פגיעה, עיתויה ונסיבותיה!). ברישום אצל דר' אשכול מ-23.9.08 - אין אזכור לכך כי עסקינן בפגיעה בעבודה ולא בכדי מפנה הנתבע לרישום ולפיו הוא "חובב כדורגל" מול גרסת התובע עצמו ולפיה משחק הוא גם באופן פרטי, בימי ו' (עמ' 11 שורה 11). עוד ראוי להזכיר - בהודעתו לחוקר המל"ל מתייחס התובע לפגיעה בברך ימין כחצי שנה לפני הארוע! - חצי שנה הוא ארוע אחר מאשר הארוע אליו הופנה והמצוי ברישום הרפואי מ- 11.06. אלא שהתובע כלל לא מתייחס לכך כי בפועל נפגע פעמיים בברך, הגם, שטען בהודעתו כי נפגע אז/ פעמיים(?) בברך ימין ולא שמאל. בל נשכח כי התובע עצמו הזכיר פגיעה "כחצי שנה לפני משחק זה"! - ואם עסקינן בארוע מינואר או ממרץ 2008 - ברור שאין עסקינן בפגיעה המתועדת במסמכים הרפואיים (עליה נשאל, גם בהודעתו) ב-11.06, אלא בפגיעה מ-2007, שחלפה כך או אחרת... ה. ב- 9.08 מציין הרופא (דר' אשכול) כי "לפני כ- 10 ח' חבלה בברך שמאל מתקול בכדורגל". ראשית, רישום זה דווקא מביאנו לינואר ולא למרץ. שנית, הגם שמדובר במשחק ובחבלה - אין זכר לטענה בדבר משחק הקשור בעבודה. בל נשכח גם כי עסקינן בפנייה אחרי הטפול אצל דר' רוסנובסקי מטעם המעסיק. משמע, דווקא העדר אזכור ולוּ בעת זו, לקשר לעבודה - אף הוא מלמדנו על פריכות גרסתו (המאוחרת) של התובע. רק יותר מחצי שנה אח"כ (רק ב-26.4.09) ויותר משנה אחר המועד הנטען - לראשונה, קושר הוא בין העבודה לפגיעה, תוך ציון המועד 12.3.08, כשאין כל הסבר לעיתוי זה מול הרישום אצל אותו רופא מספטמבר. עוד יש לציין כי ת.ר.ר.נ.ע. - ניתנה לתובע בבוקר זה (ולתקופה 14.3.09 - 31.3.09). ו. כך מפנה הנתבע - ובדין - למצב התובע לאחר הארוע: בפנינו טען, לכאורה, כי הודיע (בע"פ) שלא יוכל להמשיך לשחק ואין איזשהי ראיה/עדות כי אכן כך הודיע, למי, מתי, והאם הודע כך גם לעמותה המנהלית הליגה (ראה ת/2, ת/3). מנגד, עולה כי ניסה לחזור ולשחק (ת/3), כי חזר לשחק, אך ראה שזה לא מצליח (עמ' 6, עמ' 11). כך, מפנה הנתבע לסתירות בגרסאות התובע מול העד: כך, איך איתר המועד, כשזה לא היה המשחק היחיד בבת-ים; כך, אם לרוב נסעו יחד או רק פעם/פעמיים; כך, מיקומו-תפקידו של העד במשחק; כך, לשאלה מי ומה טיפל בתובע לאחר הפגיעה; כך, לגורם לפגיעה; כך, לגורם עמו הגיע תדירות למשחקים. ז. סיכום - לאחר שסקרנו כל אלה ולאחר שלא נשמעה מהתובע גרסה אחת, ברורה, משכנעת, נתמכת - אלא גרסאות שונות, הנסתרות מיניה וביה ובהעדר ולוּ ראיה אחת משכנעת להתרחשות ארוע פגיעה בפעולה נלווית - אין לנו אלא לדחות התביעה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים. נ.צ.: הגב' ת. ברץ (מ) שרה מאירי, שופטת-אב"ד כדורגלדיני ספורטתאונה בליגה למקומות עבודהתאונת עבודה