בפניי בקשה למתן צו תפיסה לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג - 2002 (להלן: "החוק"). המבקשת טוענת כי המשיב מחזיק בשני כלבי רוטווילר,שהם כלבים מסוכנים על פי הגדרתם בחוק, ללא רישיון בתוקף, זאת לאחר שנדרש מספר פעמים להסדיר את הרישיון ולהציג אישור וטרינרי על סירוס ועיקור הכלבים. המשיב ענה בשלילה לבקשת המבקשת לסרס ולעקר את כלביו. בתגובתו לדרישת המבקשת רשם המשיב כי יש להמתין לתוצאות מגעים שהיו לתיקון החוק המחייב סירוס ועיקור, כי המדובר הוא בכלבים שהם אלופים ברמה בינלאומית, וכי אהבתו את כלביו היא כאהבת אב את בניו. בתגובתו לבקשה טוען המשיב כי החוק אינו מסדיר את סירוס הכלבים כתנאי למתן רישיון, החוק מסדיר שורה של תנאים אחרים לקבלת רישיון בהם עומד המשיב. התקנות הקובעות את חובת הסירוס או העיקור אינן קובעות כי זהו תנאי לקבלת רישיון. הסנקציה למפר היא קנס, על כן למועצה אין סמכות למנוע מהמשיב את קבלת הרישיון בשל סירובו לסירוס ולעיקור. עוד נטען כי המשיב פנה לראש המועצה ביום 2.5.07 בדבר זכאותו לרישיון אך טרם התקבלה תשובה ועל כן יש למצות את ההליכים לפני מתן החלטה בעניין. בהמשך הטענות מפרט המשיב מדוע אין ואסור לסרס ולעקר את כלביו נוכח מצבם הייחודי, בהיותם כלבים אלופים בעלי שושלת יוחסין של 5 דורות, הם זכו בתארים ואליפויות שונות בארץ ובעולם. עוד מציין המשיב את שוויים הרגשי והכלכלי עבורו ואת כל מאמציו לשמור כי הזולת לא ייפגע מכלביו על ידי התקנת מערכות אלקטרוניות ממוחשבות, גדר היקפית חשמלית ועוד. להלן אביא את סעיפי החוק הרלוונטיים להכרעה בבקשה שבפניי: חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג - 2002 1. "כלב מסוכן" - כל אחד מאלה: (1) כלב שמלאו לו שלושה חודשים ונשך נשיכה שגרמה לחבלה; (2) כלב השייך לגזע מסוכן; (3) כלב שהוא הכלאה של גזע מסוכן וקיים דמיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיסיות לאלו של כלב השייך לגזע מסוכן; 3. (א) רופא וטרינר עירוני ייתן לבעליו של כלב, לבקשתו, רישיון להחזקת כלב לפי הוראות חוק זה, ובלבד שהתקיימו התנאים לפי הוראות סעיף קטן (ג), ורשאי הוא לסרב לתת רישיון, וכן, בכל עת, לקבוע לרישיון תנאים, לשנותם או לבטלם. (ב) רישיון לפי סעיף קטן (א) לא יהיה בר תוקף אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) שולמו האגרות שנקבעו לפי הוראות חוק זה; (2) הכלב מסומן לפי הוראות חוק זה; (3) הכלב מחוסן לפי הוראות פקודת הכלבת. (ג) השר יקבע את דרך מתן הרישיון, ורשאי הוא לקבוע - (1) תנאים למתן הרישיון, ובכלל זה: (א) דרישת גיל מינימלי לגבי בעליו של כלב, ויכול שתהיה שונה לפי סוג הכלב, גזעו או גודלו; (ב) אי הפרת תנאים ברישיון קודם שניתן לבעליו של הכלב לגבי אותו כלב או לגבי כלב אחר; (ג) לגבי כלב מסוכן - חובת ביטוח צד שלישי כנגד פגיעות לגוף ולרכוש העלולות להיגרם על ידי הכלב; קבע השר חובת ביטוח כאמור, לא יינתן רישיון להחזקתו של כלב מסוכן לפי חוק זה, אלא אם כן הוצגה תעודת ביטוח כדין, ורשאי השר, באישור שר האוצר, לקבוע הוראות להסדרת חובה זו ובין השאר לענין חובת מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, לבטח בביטוח כאמור; (2) שיקולים נוספים שעל הרופא הווטרינר העירוני לשקול בבואו לתת רישיון, ובכלל זה, הרשעות קודמות של בעליו של הכלב בעבירות אשר מפאת חומרתן, מהותן או נסיבותיהן אין הוא ראוי להחזיק כלב, לרבות עבירות לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, או לפי סעיפים 338(6) ו-451 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין). (ד) תוקפו של רישיון הוא לשנה אחת, אלא אם כן קבע השר תקופה ארוכה יותר. (ה) כלב שניתן לבעליו רישיון ועבר לבעלים אחרים, חייב בעליו החדש לקבל רישיון חדש. 6. (א) רופא וטרינר עירוני רשאי, בכל עת, בכפוף לתקנות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), לבטל רישיון. (ב) השר רשאי לקבוע עילות לביטול רישיון, ובכלל זה - (1) הופר תנאי ברישיון, או ברישיון שניתן לגבי כלב אחר של אותם הבעלים; (2) בעליו של הכלב לא קיים הוראות לפי חוק זה; (3) התקיימו שיקולים נוספים כאמור בסעיף 3(ג)(2) לביטול הרישיון, ובין השאר הרשעת בעליו של הכלב בעבירה כמפורט באותו סעיף. (ג) לא יבוטל רישיון אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרופא הווטרינר העירוני...." תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), תשס"ה- 2004 (להלן: "תקנות כלבים מסוכנים") 3. לא יחזיק אדם כלב מסוכן אלא אם כן הוא הבעלים או המחזיק של הכלב, גילו עולה על 18 שנים והכלב מוחזק ברישיון שניתן כדין ובהתאם לתקנות אלה. 6. בעליו של כלב מסוכן - (1) ידאג לביצוע ניתוח עיקור או סירוס של הכלב לא יאוחר מיום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004), ואולם אם היה הכלב בגיל פחות משישה חודשים במועד האמור, ניתן לדחות את ביצוע הניתוח עד הגיעו לגיל זה; (2) יחזיק ברשותו את אישור הרופא הווטרינר שביצע את הניתוח. 6א. (א) לא יחזיק אדם כלב מסוכן שגילו עולה על שישה חודשים, אם לא עוקר או סורס זולת אם ניתן לו היתר בכתב לפי תקנת משנה (ב). (ב) המנהל רשאי, מנימוקים שיירשמו, להתיר החזקתו של כלב מסוכן שלא עוקר או סורס, אם מצא שעקב מצבו הבריאותי סירוס הכלב או עיקורו יסכן בסבירות גבוהה את חייו. (ג) מחזיק בכלב מסוכן שניתן לו היתר לפי תקנת משנה (ב) - (1) יחזיק ברשותו את ההיתר או יציגו למנהל, לרופא וטרינר עירוני או למפקח בתוך 24 שעות מעת שיידרש לכך; (2) ינקוט את כל האמצעים הנדרשים באופן סביר למניעת הזדווגותו של הכלב המסוכן. 7א. (א) המייבא כלב מסוכן בניגוד לתקנה 2, דינו - שישה חודשי מאסר. (ב) המחזיק כלב מסוכן שלא הציג לגביו היתר כנדרש בתקנה 6א(ג)(1) או שלא מנע הזדווגותו של כלב מסוכן לפי תקנה 6א(ג)(2), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ה-2005 להלן: "תקנות הפיקוח על כלבים") 2. (א) אלה חייבים בהגשת בקשה לרישיון להחזקת כלב: (1) בעלים חדשים של כלב שגילו עולה על חודשיים וחצי; (2) בעליו של כלב שמוחזק ברישיון אם לא קיבל, עשרים ימים לפני פקיעת תוקף הרישיון, טופס רישיון חדש; (3) בעליו של כלב שנרשם ככלב מסוכן. (ב) בקשה לרישיון תוגש לרופא הווטרינר העירוני של הרשות שבה מתגורר בעליו של הכלב, לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה. 3. (א) רופא וטרינר עירוני שנוכח כי התקיימו התנאים למתן רישיון להחזקת כלב, ייתן למבקש, בתוך שבועיים מיום קבלת הבקשה, טופס רישיון לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה ורשאי הוא לקבוע תנאים ברישיון. (ב) מצא רופא וטרינר עירוני כי לא התקיימו התנאים למתן רישיון להחזקת כלב, יודיע על כך למבקש, בכתב, בתוך שבועיים מיום קבלת הבקשה, בהודעה יפרט הרופא הווטרינר העירוני את הנימוקים להחלטתו. 4. אלה התנאים למתן רישיון להחזקת כלב: (1) כלב שאינו מסוכן: (א) גילו המינימלי של המבקש הוא 16 שנים; (ב) המבקש לא הפר תנאים ברישיון שניתן לו לגבי אותו כלב או לגבי כלב אחר ואשר לדעת הרופא הווטרינר העירוני ההפרה מצדיקה אי-מתן רישיון; (ג) הצהיר המבקש, בבקשה לרישיון להחזקת כלב, כי הורשע בעבירות לפי חוק זה, לפי חוק צער בעלי חיים או לפי סעיפים 338(6) ו-451 לחוק העונשין, רשאי הרופא הווטרינר העירוני ליתן למבקש רישיון להחזקת הכלב אם הוא סבור שאין בהרשעה, מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, כדי למנעו מקבלת הרישיון; (2) כלב מסוכן: (א) גילו המינימלי של המבקש 18 שנים; (ב) התקיים האמור בפסקה 1(ב) ו-(ג). 6. (א) רופא וטרינר עירוני רשאי לבטל רישיון או להימנע מלחדשו אם התקיימו אחד או יותר מאלה: (1) הכלב מהווה סכנה לביטחון הציבור; (2) הכלב הפך לכלב מסוכן וגילו של בעל הרישיון לאחזקתו פחות מ-18 שנים; (3) בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון כאמור בתקנה 4(1)(ב); (4) בעל הרישיון לא קיים הוראות לפי החוק; (5) אופן החזקת הכלב גורם לסיכון בריאות הציבור; (6) בעל הרישיון הורשע בעבירה כאמור בתקנה 4(1)(ג). סעיף 6(א)(4) לתקנות הפיקוח על כלבים מעניק לוטרינר העירוני את הסמכות להימנע מחידוש רישיון או לבטלו במידה ובעל רישיון לא קיים הוראות לפי החוק. אין מחלוקת כי המשיב לא קיים הוראות על פי החוק, באשר הוא מסרב לעקר ולסרס את כלביו, בניגוד להוראות תקנות 6 ו-6א לתקנות כלבים מסוכנים. התקנות הותקנו מכוח חוק הפיקוח על כלבים. על כן, ניתן לומר על המשיב כי הוא בגדר מי ש"לא קיים הוראות לפי חוק זה". בנוסף, על פי סעיף 6 לחוק, רשאי וטרינר לבטל רישיון של מי שלא קיים הוראות לפי חוק זה. מקל וחומר ברי כי מוסמך הוטרינר שלא לחדש רישיון של מי שלא קיים הוראות כאמור. תקנה 6א(ב) לתקנות כלבים מסוכנים מאפשרת מתן פטור מחובת העיקור והסירוס במקרים מיוחדים המסכנים את בריאותו וחייו של הכלב. מכאן שאין הוטרינר מוסמך ליתן פטור מסיבות אחרות שלא נמנו בסעיף. מטרת הוראות הדין המסדירות ייבוא והחזקה של כלבים מסוכנים היא, ועל כך אין מחלוקת, למנוע ריבויים והתרבותם של כלבים מסוכנים בישראל. אין החוק עושה אבחנה בין כלבים מאולפים לבין אחרים. הוא גם אינו מבחין בין כלבים אלופים לבין כלבים שלא זכו לתארים כאלה או אחרים. בסרובו לעקר ולסרס את כלביו, מבקש המשיב למנוע, לגבי כלביו, את שקבע החוק כמטרה - הפסקת גידולם של גזעים מסוכנים בישראל. הגם שטענת המשיב היא, בין היתר, כי בעורקי כלביו זורם "דם כחול", מבחינה זו שהם בני שושלת יוחסין מפוארת, הרי אין דמם סמוק מדמם של כלבים אחרים בני אותו הגזע. על אלה וגם על אלה יש לאכוף את הוראות החוק. תאריהם של כלבי המשיב אינם רלוונטיים. הוא הדין לגבי היותם מאולפים. גם אמצעי ההתראה אינם רלונטיים לבקשה שבפניי, שהרי מטרת החוק היא העלמת גזעים מסויימים, לרבות גזע הרוטווילר, מישראל. גם הטענה בדבר הפסדים כספיים אין מקום לה, שהרי אין ספק כי המחוקק ראה לנכון להעדיף את שלום הציבור ושלמותו הגופנית, על פני רווחים כספיים של מגדלי גזעים מסוכנים. אשר לטענתו של המשיב כי הוא אוהב את כלביו, יש להשיב כי אין החוק מחייב השמדת כלביו אלא סרוס ועיקור. אם יקיים המשיב את הוראות החוק, לא ילקחו ממנו כלביו, הוא יוכל להמשיך ולגדלם על סוף ימיהם, כל עוד יקיים המשיב את הוראות החוק. על כן, אני נעתר לבקשה. הוטרינר העירוני יהיה רשאי להפעיל סמכויותיו, דהיינו, להיכנס לבית מגוריו של המשיב לצורך תפיסת הכלבים, בסיוע של כל שוטר או מפקח. על מנת ליתן למשיב הזדמנות לקיים את הוראות החוק ולהוציא רישיון להחזקת הכלבים, אני קובע כי הסמכויות האמורות, ניתן להוציאן לפועל החל מתום 21 יום מהיום. ניתנה היום ח' בכסלו, תשס"ח (18 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים. אקסלרד ישראל, שופט כלבבעלי חייםנשיכת כלב / תקיפת כלבצווים