מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בטירת הכרמל ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בטירת הכרמל ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בטירת הכרמל ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי טירת הכרמל, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בטירת הכרמל ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בטירת הכרמל ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בטירת הכרמל תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בטירת הכרמל##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בטירת הכרמל, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בטירת הכרמל, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל טירת הכרמל הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בטירת הכרמל הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בטירת הכרמל - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל בטירת הכרמל - בקשה להרמת מסך## בת.א 488-06-09‏ התובעת פתחה תיק הוצאה לפועל אך לא הצליחה לגבות דבר. התובעת טענה כי יש לחייב בחוב, שהצטבר בתיק ההוצאה לפועל, את שמונת הנתבעים הנוספים. הנתבעת היתה חברה שעסקה בניהול משחטה בטירת הכרמל. מתיק ההוצאה עלה כי לנתבעת אין נכסים או זכויות מהן ניתן לגבות את הכספים שנפסקו בפסק הדין. התובעת טענה כי יש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום החוב שהנו פסוק וחלוט, בשיעור גובהו בתיק ההוצאה לפועל ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, עד לתשלום בפועל מתעודת עובד ציבור מרשם החברות ניתן ללמוד על כי האחים מנהלים את החברות השונות, הנתבעות, וכל זאת, כדי לחמוק מתשלום חובות - נכס המקרקעין בטירת הכרמל בו שוכנת המשחטה מהווה מקור הכנסה של האחים והאם אלו שניהלו בפועל את הנתבעת. טענת עוךר דין הנתבעים כי חלק מהחוב שולם לא הוכחה ואף לא נטענה במסגרת תיק ההוצאה לפועל. בנוסף הועלו טענות הנוגעות לסכום התביעה שחושב בהתאם לגובה חובה בתיק הוצאה לפועל כנגד הנתבעת, כאשר הנתבעים האחרים כלל לא צד בהליך. זאת ועוד נטען כי סכום התביעה שגוי כיוון שמדובר בחוב שמקורו בהמחאות ואילו התובעת מבקשת לחייב בגובה החוב שמופיע בתיק ההוצאה לפועל, דבר שאין לו תקדים משפטי. על-כן, ומשיישום הפסיקה על נסיבות מקרה זה מעלה שלא הוכחו התנאים להרמת מסך, בית המשפט פסק כי דין התביעה להידחות. התובעת הגדירה וצמצמה תביעתה רק לחוב החלוט נשוא תיק ההוצאה לפועל ולפיכך, בית המשפט דחה את תביעתה ביחס לכלל הנתבעים. ##(2) אי פניה להוצאה לפועל בטרם הגשת תביעה נגד עיריית טירת הכרמל## בת.א 10840-06-12 הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף. הנתבעת טענה כי התובע ניסה לערער בהליך זה אחר פסק דין חלוט שניתן כנגדו וטוענת כי דין התביעה להידחות בהעדר סמכות עניינית שכן מהות התביעה היא בעצם טענת "פרעתי" ולכן היה צריך התובע לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה מתאימה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. התביעה בתיק הינה למתן סעד הצהרתי ובמסגרתה טוען התובע, שותף בכיר במשרד עורכי דין כי שותפיו לשעבר באו בקנוניה עם גזבר הנתבעת (עיריית טירת הכרמל) ותכננו להביא לכך שכספים שגבו לכיסם מחייבי הנתבעת, כתוצאה ממתן שירותי גביה לנתבעת והיו צריכים להיות מועברים לנתבעת, ישולמו מכיסו של התובע. שאלת חיובו האישי של התובע והשותפות כלפי עיריית טירת הכרמל נדונה בפסה"ד האמור והתובענה נידונה לגופה והוכרעה ע"י בית משפט מוסמך בכך אכן נוצר מעשה בית דין ולא ניתן להגיש תביעה נוספת באותה פלוגתא. עורך דין הנתבעת, עיריית טירת הכרמל, טען כי על התובע לברר תובענה זו בפני רשם ההוצאה לפועל במסגרת טענת "פרעתי, בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. לעיריית טירת הכרמל ישנה אפשרות לתבוע את יתר השותפים בתביעה נפרדת אך לא להחיל את פסה"ד שניתן נגד דגני והשותפות על השותפים האחרים. בית המשפט סבר כי אין לקבל טענה זו שכן מדובר בטענת הפטר על רקע של "הסכם סתרים וקנוניה" וממילא אם היתה מוגשת בקשה להוצאה לפועל, היה רשם ההוצאה לפועל הפנה את התובע לבית המשפט המוסמך. ##(3) הוצאה לפועל בטירת הכרמל - הפחתת צו תשלומים חודשי לבנק## ברער"צ 8463-08-20 הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, בה נדחתה בקשת המבקשת להפחית את צו התשלומים החודשי לבנק בטירת הכרמל, לשיעור נמוך משלושה אחוז מסך החוב הכולל בתיק.איחוד אשר נפתח לבקשת המבקשת בהתאם לפרק ז3 לחוק ההוצאה לפועל. כנגד המבקשת התנהלו שני תיקי הוצאה לפועל. עורך דין המבקשת הגיש בקשה לאיחוד תיקים תוך ששילמה שלושה אחוז מכלל החובות. בו ביום נעתרה הרשמת לבקשה והורתה על איחוד תיקיה תוך שהורתה כי המבקשת תמשיך לשלם שלושה אחוז מכלל חובה מידי חודש. לצד בקשתה לאיחוד תיקים, ביקשה המבקשת לקבוע צו תשלומים בסכום הנמוך משלושה אחוז מסך חובותיה, וזאת עקב מצבה הכלכלי והאישי, כפי שפרטה בבקשה, ובהתאם לשיקול הדעת המסור לרשמת בסעיף 74ט לחוק ההוצאה לפועל. בית המשפט ציין כי המבקשת לא הצביעה על טעמים מיוחדים אשר יצדיקו קבלת בקשתה באופן שחובותיה יתנהלו במסגרת תיק איחוד יזום, המקנה לה הגנה מסויימת, אך ישולמו בתקופה ארוכה מזו הקבועה בחוק אם סבורה המבקשת כי עדיף לה לנהל את שני תיקי ההוצאה לפועל בנפרד, אזי פתוחה בפניה הדרך לבקש לפזר את תיק האיחוד ולהגיש בקשות מתאימות בתיקים הפרטניים. ##(4) הוצאה לפועל בטירת הכרמל - ביטול מכירת דירה## בת.א 5917-05-10‏ ‏התובעים הגישו תביעה זו בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם, עקב עסקת מכר שבוטלה לרכישת דירה בטירת הכרמל. מכתב התביעה עלה כי בעקבות מודעות בהן פרסם הנתבע את הדירה למכירה, הושגה הסכמה עקרוניתלמכירת הדירה ואף הוכנה טיוטת חוזה מכר. לטענתו ההסכמות שגובשו היו עקרוניות בלבד והיו תלויות באישור של רשם ההוצאה לפועל. התובעים סירבו לדרישה זו והוסכם עם עו"ד לנקרי על חוזה מותנה באישור ראש ההוצאה לפועל למכירת הדירה. לאור חתימת החוזה ותשלום המקדמה שלח עורך הדין מכתב פדיון, אולם זה האחרון הגיש ללשכת ההוצאה לפועל התנגדות ובקשה להורות על ביטול המכר. בית המשפט המחוזי דן בבר"ע על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בדבר ביטול הליכי מכירת הדירה לתובעים, וכל שהוא קבע, הוא קבע באותה מסגרת בדבר ביטול או אי ביטול הליכי המכירה. ##(5) משכון על דירה בטירת הכרמל בהליך הוצאה לפועל## בת.א 13632-04 התובע היה בנק שהגיש תביעה כספית נגד הנתבעים בטענה כי הם נותרו חייבים לו סכום כספי, לאור אי פרעון מלוא הלוואה שקבלו מהבנק. להבטחת פרעון ההלוואה מושכנה דירתם של הנתבעים בטירת הכרמל. לבקשת עורך דין הבנק מונה כונס נכסים לדירה, הדירה נמכרה והבנק דורש בתביעתו את יתרת החוב שנותרה לאחר מימוש הדירה ע"י כונס הנכסים שמונה מטעם יו"ר ההוצאה לפועל. נפתח תיק הוצאה לפועל למימון משכון שהוטל על הדירה. השאלה המרכזית בתיק זה היתה שאלת היריבות, הנתבעים העלו טענות בדבר פעילותה של כונסת הנכסים שמונתה ע"י יו"ר ההוצאה לפועל, בעוד שהתביעה הוגשה ע"י הבנק שהוא אישיות משפטית נפרדת. הבנק שלא ראה פירות לבקשתו למימוש המשכון, פנה בבקשה להחלפת כונסת הנכסים בכונס נכסים אחר ולאחר שבקשתו נענתה, נמכרה הדירה באישור יו"ר ההוצאה לפועל. בית המשפט ציין כי, אם היתה עומדת על הפרק שאלת אישור מכירת הדירה ושאלה זו אינה חלק מהמחלוקת, הרי שחוות דעת של השמאי היתה מקובלת עליו כי לא נפל פגם באישור המכירה ע"י יו"ר ההוצאה לפועל לפי התמורה שהוצעה נכון לאותו מועד. במהלך אותם שנים ניסה הבנק לגבות רק את חוב הפגורים בדרך של הגשת תביעה ופעולות בהוצאה לפועל, אלא שחוב הפגורים לא נפרע והנתבעים המשיכו שלא לעמוד בהחזר תשלומי ההלוואה. לאור האמור לעיל בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובע את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

 

תביעה בטענת אי העברת כסף לקשישה על דירה שנמכרה

התובעת, גב' X, בת 97, ביקשה למכור את דירתה בבאר יעקב ולרכוש במקומה דירה בטירת הכרמל, שם תתגורר עם אחיה, התובע, שהוא בן 85 ואשתו. התובע ואשתו (שנפטרה מאז) החזיקו בדירת עמידר ברחוב הנרקיסים 822/16 בטירת הכרמל, אשר היתה ממוקמת בקומה הרביעית של בניין ללא מעלית. לפיכך ביקשו התובעים למכור את דירת התובעת בבאר יעקב ולרכוש במקומה דירה בה יגורו יחד. התובעים הפקידו את מלאכת מכירת דירת התובעת בבאר יעקב ורכישת הדירה החלופית בטירת הכרמל בידי הנתבע, מר דבX. לצורך כך התקשרו עם מרX בהסכם מיום 01.04.01 אשר לפיו יבחר מרX עו"ד שיטפל ברישום זכויות התובעת בדירה על פי צו הירושה, במכירת דירה זו, וכן בכל השאלות הכרוכות בזכויותיה של התובעת בחשבונות הבנק של בעלה המנוח ושלה. בתמורה לשירותים אלה התחייבו התובעים, גב' X ומר Y לשלם לנתבע 20% בתוספת מע"מ. כמו כן נקבע בהסכם כי שכר טרחת עורך הדין והאגרות המחויבות, אף הם ישולמו על ידי התובעים. בין התובע ואשתו לבין הנתבע נחתם הסכם נוסף ביום 02.07.02 לפיו הנתבע ישא ויתן עם חברת עמידר לגבי רכישת הדירה ברחוב הנרקיסים ולאחר רישום הבעלות עליה, ימכור את הדירה וזאת בתמורה ל- 50% מערכה. התובע טען כי כתוצאה ממחדליו של הנתבע, ניטלה ממנו ומאשתו זכותם בדירה ע"י עמידר, אולם התובעים לא עתרו לקבלת סעד לעניין דירה זו ברחוב הנרקיסים. עסקינן, איפוא, רק בדירה בבאר יעקב ובדירה שנרכשה בטירת הכרמל. לטענת התובעים, למרות שהועבר לידי הנתבע הכסף שנתקבל תמורת מכירת הדירה בבאר יעקב, לא העביר הנתבע את הכסף לידי התובעים לשם תשלום בעבור הדירה שרכשו בטירת הכרמל, ולפיכך גרם להפרת החוזה בינם לבין המוכר וכן לפינוי התובעים מדירתם. בכתב התביעה טוענים התובעים למירמה וגזל, ואילו בסיכומיהם עותרים התובעים לביטול החוזה ולהשבת הסכום שנגבה בגינו מכיוון שהחוזה נוגד את תקנת הציבור ומהווה עושק כאמור בסעיף 18 לחוק החוזים. כמו כן טוענים התובעים כי הנתבע קיבל מידיהם סכום נוסף בסך 65,000$ מעבר לכספי תמורת הדירה בבאר יעקב ועליו להשיבו. התובעים מבקשים אף פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. לטענת הנתבע עד ליום 26.10.04 בו בוטלה הרשאתו לטפל בענייניהם, מילא אחר הוראות התובעים במדויק. לטענתו, הפרת חוזה המכר של הדירה החדשה בטירת הכרמל לא נגרמה על ידו אלא בשל התנהלות התובעים. כמו כן טוען הנתבע כי העביר את יתרת הכספים שהיו בידיו, סך של 165,000 ₪ לבא כוחם, ולפיכך אין הוא חייב עוד דבר ויש לדחות את התביעה. בסיכומיו טוען הנתבע כי בכתב התביעה טוענים התובעים לשתי עוולות נזיקיות, תרמית וגזל, שלא הוכחו, וכי בסיכומיהם טוענים לביטול החוזה בשל עילות חוזיות שזכרן לא בא בכתב התביעה ולפיכך מדובר בהרחבת חזית שאין להרשותה. אקבע ראשית את העובדות הצריכות לעניין. 2. קניית הדירה בטירת הכרמל ביום 31.07.01 חתמה התובעת על הסכם מכר לרכישת דירה ברחוב שרת 4/435 בטירת הכרמל מאת ישראלי שוטא וחונדיאשוילי אירנה תמורת 72,000$ לפי השער היציג ביום החתימה על ההסכם. התובעת שילמה 5,000 ₪ במעמד החתימה על ההסכם ולא שילמה במשך 3 שנים את יתרת חובה למוכרים ע"ס 70,800$, שצריכה היתה לשלם בעת קבלת החזקה, וזאת למרות שתפסה חזקה בדירה. המוכרים הגישו כנגד גב' X ומר Y תביעה לסילוק יד בת"א 1527/03 שנדון לפני השופטת יעל וילנר. ביום 07.07.03 הסכימו גב' X ומר Y להפקיד בקופת ביהמ"ש סכום בשקלים השווה ל- 57,000$ בהתאם לשער היציג ביום ההפקדה, אולם סכום זה לא הופקד. בפסק הדין שניתן ביום 16.05.04 נקבע כדלקמן: 1. ביום 31.7.01 נערך ונחתם הסכם מכר בין התובעים לבין הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ולפיו מכרו התובעים את זכויותיהם בדירה המצויה ברח' שרת 435/4, טירת הכרמל, לנתבעת תמורת סך השווה בשקלים ל-72,000$ (להלן: "הדירה" להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם היה על הנתבעת לשלם את התמורה לתובעים כדלקמן: במעמד חתימה על ההסכם סך של 5,000 ₪. אין מחלוקת כי סכום זה שולם לתובעים במעמד חתימת זיכרון הדברים. היתרה, בסך השווה בשקלים ל-70,000$, במעמד מסירת החזקה בדירה. על פי ההסכם, מסירת החזקה ותשלום התמורה היו אמורים להתבצע עד 30.9.01. 2. מאחר ובמועד המסירה, התגוררה אותה עת דיירת אחרת בדירה, אשר איחרה בפינוי הדירה במספר ימים, היתה הדירה מוכנה למסירה לקונים כעשרה ימים לאחר מועד המסירה הקבוע בהסכם. 3. ביום 15.10.01 או בסמוך לכך, פנתה הנתבעת או מי מטעמה אל התובעים וביקשה לקבל את מפתח הדירה כדי לאחסן בה חפצים. התובעים סרבו למסור את המפתח שכן טרם קיבלו את יתרת התמורה בגין הדירה ואולם אפשרו לנתבעת לאחסן את חפציה בדירה. הנתבעת או מי מטעמה נטלו מהשכנה את מפתח הדירה, החליפו את מנעול הדלת והנתבעת נכנסה להתגורר בדירה וזאת מבלי לשלם את יתרת התמורה. בשלב כלשהו, נכנס אף הנתבע 2, שהינו אחיה של הנתבעת, עם רעייתו להתגורר בדירה ביחד עם הנתבעת. 4. ביום 4.2.02 פנו התובעים לנתבעת והודיעו לה על ביטול ההסכם, זאת נוכח ההפרה היסודית אשר הנתבעת הפרה את ההסכם בשל אי תשלום יתרת התמורה. ביום 3.3.02 נשלחה לנתבעים הודעת ביטול נוספת ודרישה לפינוי הדירה. על אף הודעות אלה - לא פינו הנתבעים את הדירה עד עצם היום הזה. השופטת וילנר קיבלה את התביעה וחייבה את גב' X ומר Y לפנות את הדירה וכן לשלם פיצויים בגין הפרת החוזה ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים בת"א 1527/03. התובעים חויבו בתשלום בסך 63,099 ₪, הכולל את הפיצויים שנקבעו בפסק הדין, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 3. מכירת הדירה בבאר יעקב ביום 13.12.01 נכרת הסכם בין התובעת לבין דניאל ואסנת קש-קש למכירת דירתה בבאר יעקב תמורת סך של 105,000$ בהתאם לשער היציג ביום הפירעון. סעיף 7 להסכם מפרט את אופן התשלום כאשר במעמד חתימת ההסכם על הקונים למסור למוכרת סך של 25,000$, ו- 80,000$ נוספים ישולמו עד יום 31.01.02. סך של 63,345 ₪ שולם ביום חתימת החוזה לתובעת באמצעות שיק בנקאי לפקודת הנתבע. סכום זה הוא 14,987 $, יותר מ- 10,000 $ פחות מהמוסכם. ביום 20.10.02, באיחור של כ- 10 חודשים לעומת המוסכם, הוצאו 3 שיקים מאת בנק משכן לפי הוראת אסנת ודניאל קש-קש, רוכשי ביתה של גב' X. שיק אחד הוא ע"ס 201,280 ₪, השיק השני הוא ע"ס 82,280 ₪ והשיק השלישי הוא ע"ס 97,400 ₪ ועליו נכתב לעו"ד אברהם שפירא בנאמנות בלבד. 4. הכספים שהועברו לתובע תשלום עבור הדירה בטירת הכרמל לטענת התובעים, כל הכספים שנתקבלו מאת רוכשי הדירה בבאר יעקב הועברו למרX כדי שישלם את החוב למוכרי הדירה בטירת הכרמל וכן לצורך תשלום שכר טרחתו. בתצהירו ועדותו טוען הנתבע כי קיבל את כל שכר טרחתו בסך 25,000$ וכן סך של 202,000 ₪ שהעביר אליו התובע לאחר שהופקדו השיקים הבנקאיים של הרוכשים בחשבון התובעת. במהלך החקירה הנגדית של הנתבע ביקש ב"כ התובעים להציג צילומים של שני שיקים בנקאיים האחד על סך 206,000 ₪ והשני על סך 45,000 ₪, אולם כיוון ששיקים אלה לא צורפו במסגרת תיק המוצגים ולא הוכחו במסגרת ראיות התובעים, החלטתי שאין לשאול על מסמכים אלה שאלות. אין חולק כי השיקים שנתקבלו ביום 20.10.02 עבור מכירת דירת התובעת היו בידי הנתבע שכן צילם אותם ועל הצילומים חתם בעצמו והחתים את התובעת, שכידוע אינה יודעת קרוא וכתוב, כי קיבלה את כל התמורה עבור המכירה. השיקים ע"ס 283,560 ₪ היו שיקים בנקאיים על שם התובעת. לטענת התובע בעדותו, לנתבע היה ייפוי כוח בחשבונה של התובעת ועמו יכול היה לעשות כרצונו בכספיה. התובעים לא הביאו ראיות לכך, אבל הנתבע לא הסביר כיצד בהעדר יפוי כוח קיבל 202,000 ש"ח. לא היה זה בשיקים של התובעת. אין חולק כי הצדדים הסכימו שהנתבע יעביר את הכסף עבור הדירה שנקנתה, ולפיכך הועבר לו הכסף, והנתבע בעדותו אף מודה בקבלת מרבית הסכום. אין זה הגיוני שיועבר לו רק חלק מהכסף עבור המוכרים והתובעים ישלמו בעצמם למוכרים את הסכום הנותר, כאשר ההנחה היא שלא היו להם סכומים אלה. יש להבין מתוך הודאתו של הנתבע כי כפי שקבע עם התובעים, כל התמורה בעבור מכירת הבית עברה לידיו ומתוכה היה עליו לשלם עבור הדירה בטירת הכרמל, ועבור ההוצאות שהוציא. כך גם עולה ממסמך שערך ביום 24.12.04 ובו כתוב באופן מפורש כי בידו 80,000$ ששייכים לתובע. אחזור שוב על מה שאמרתי כבר בקצרה, כי איני מאמין לעדותו של הנתבע שגירסתו אינה מבוררת אלא מעורפלת, והסכומים שהוא טוען להם אינם מתישבים לא עם המסמכים, לא עם הראיות שהציג ולא עם ההגיון. מתוך ההוצאות המפורטות בטבלא שלעיל, הנתבע הציג קבלות עבור העברת המסמכים ללוד, ההוצאות ששולמו עבור ביטול פסק הדין והחוב ששולם לחברת סופרגז. הקבלה שהוצגה עבור החוב לחברת סופרגז אינה נושאת את שם התובעים אלא שם הצרכן הוא יזרעלישווילי דני, כמו כן אין סיבה שהנתבע ישלם עבור התובעים את חובם בחברת הגז, ולא הוסבר מדוע נעשה כך. לפיכך אני קובע שאין להתחשב בסכום זה כהוצאה שהוציא הנתבע במסגרת הטיפול בתובעים. לטענת התובע בעדותו, הסכום שהועבר לנכדו הוא 3,000 ₪ בלבד, לנתבע אין אסמכתא להעיד על גובה הסכום שהועבר לנכדו של התובע אך הנכד לא הובא להעיד כמה קיבל, והתובע הודה במקצת הטענה לאחר שקודם לכן התעלם מהעברה זו, ולפיכך אני מקבל את עמדת הנתבע לעניין זה. לפיכך אני מפחית מן ההוצאות עליהן הצהיר התובע את התשלום לחברת הגז, והסכומים ששולמו לעורכי הדין, בסך כולל של 25,104 ₪, כך שסכום ההוצאות הנותר הוא 12,510 ש"ח. אין זה אומר שהתובעים אינם חייבים בתשלום סכומים אלה לנותני השירותים, אלא שהנתבע לא הוכיח שהוא שילם אותם. 5. טענות בדבר הרחבת חזית בכתב התביעה טוענים התובעים למירמה וגזל ותובעים השבה של דמי מכירת הדירה בבאר יעקב, תשלום הפיצויים שנקבעו לתובעים בביהמ"ש בת"א 1527/03ע"ס 63,000 ₪ וכן סך של 50,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. בסיכומיהם עותרים התובעים לביטול החוזה בגין עושק ואי חוקיות, ולהשבת כספי התובעים שניתנו תמורתו. לטענת הנתבע מדובר בהרחבת חזית בלתי מוסכמת ואין לדון בעילות החוזיות שהועלו בסיכומים. לעולם לא יתן בית המשפט לתובע פסק דין על סמך עילה שונה מזו אשר נטענה בכתב התביעה, אלא אם גילה הנתבע בפירוש או מכללו של דבר את הסכמתו לכך. הצדק עם הנתבע בטענתו זו. הטענות בדבר חוקיות החוזה והפגמים בכריתתו לא הועלו בכתב התביעה, וממילא לא ניתנה לנתבע הזדמנות ראויה להתגונן מפניהם. וכמו כן לא נתבקשה הסכמה לשינוי חזית, וזו אף לא שונתה בפועל במהלך הבאת הראיות: במידה שבעלי הדין הביאו ראיות להוכחת דבר או לסתירתו, הרי בעצם מעשה זה הראו, כי הדבר שביקשו להוכיח או לסתור שנוי במחלוקת ביניהם וטעון פתרונו במשפט, אף אם לא נטען בפירוש, שאם לא כן, מה להם ראיות אלה שהביאו? נתבע שניהל את המשפט כך, לא תישמע לאחר מכן מפיו הטענה, שבית המשפט דן בעילה שלא נטענה בכתב התביעה. משנטל חלק בדיון בטענה כזאת, על ידי שחקר את עדי התובע והביא אף עדי הזמה, נחשב כמסכים לכך, שבית המשפט יסטה מכתב התביעה וידון בעניין כמו שהוא עולה מהבאת הראיות". למעלה מן המידה אציין, שהטענות בדבר מצבם הנפשי של התובעים לא הוכחו כלל ואין די בטענות לשם כך. הדיון יתמקד איפה בטענות שהועלו בכתב התביעה והן טענות לגזל ומרמה. 6. טענת התרמית 56. תרמית תרמית היא הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון. יסודות עוולת התרמית הם אם כך: (א) מצג כוזב של עובדה (ב) העדר אמונה באמיתות המצג (ג) כוונה שהתובע יוטעה על ידי המצג ויפעל בהסתמך עליו (ד) התובע הוטעה ופעל על סמך טעותו (ה) התובע סבל נזק ממון עקב פעולתו על סמך המצג. לטענת התובעים, המצג הכוזב בעניינינו הוא העובדה שכאשר הוברר לנתבע העניין שלשמו ביקשו התובעים לשכור את שירותיו, ידע כי אינם זקוקים כלל לשירותיו אלא לשירותי עורך דין, אולם בחר שלא לגלות להם עובדה זו. מנקודת המבט של דיני הנזיקין קיימת הבחנה בין הצהרה כוזבת שנעשתה על ידי מצג אקטיבי ובין אי הצגת אמת שבאה לביטוי במחדל מלגלות. העיקרון הכללי הוא כי הצהרה כוזבת או חוות דעת רשלנית עשויה להטיל אחריות בנזיקין, אך המנעות מלומר את האמת על דרך של גילוי גרידא אינה מהווה, בדרך כלל בסיס לחבות. אחד החריגים לכלל בדבר העדר אחריות בנזיקין בשל אי-גילוי הוא במצבים בהם מתקיימים יחסי אמון בין הצדדים, כגון יחסים בין שולח ושלוח, נאמן ומלווה וכד'. במקרים אלה הכיר המשפט המקובל בחובת גילוי שהפרתה עלולה לגרור חבות בנזיקין. בהסכם השכר שנכרת בין הצדדים, התחייב למעשה הנתבע לדאוג לביצוע מספר פעולות, ביניהן ביצוע צוואת בעלה של התובעת, רישום הנכס שירשה על שמה, מכירתו ובירור זכויותיה בחשבונות הבנק שלה ושל בעלה. אמנם הנתבע אינו עו"ד או מתווך במקרקעין, ואין לו רשיון לעסוק בעיסוקים אלה, אולם מלשון ההסכם עולה כי הנתבע ידאג לביצוע פעולות אלה על ידי אחרים. על פי ההסכם הוצג לתובעים מסר ברור כי התובע יזדקק לשירותים של אחרים כדי לבצע פעולות שעל עו"ד לעשות. מכאן, שלא היתה כאן הצגה בלתי נכונה של הדברים, אילו באמת טרחו התובעים לדעת על מה חתמו. טענת העוסק כאמור לא נטענה ולא אדון בה. אפשר שהיתה כאן התרשלות של הנתבע כשלוח, שהיה עליו לומר לתובעים שאין צורך בשליחותו, אך טענה זו כלל לא נטענה, ומבלי לשמוע טענות איני מוכן לקבוע שהנתבע התרשל בכך שלא אמר שעבודתו מיותרת. על פני הדברים, ספק בעיני אם חובתו של עו"ד שפונים אליו כדי שיגיש בקשה לצו ירושה שאין בה התנגדויות ואין בה שום סיבוך, לומר לפונה שעבודתו מיותרת, והוא יכול להגיש בקשה לצו ירושה בעצמו על גבי הטופס המתאים שניתן להוריד באינטרנט. על כל פנים, אני דוחה את התביעה בעילת מירמה. 7. הטענה לגזל 52. גזל גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת. לטענת התובעים בכתב התביעה הנתבע גזל את הכספים שנתקבלו ממכירת הדירה בבאר יעקב ושהועברו אליו ולא העבירם למוכרי הדירה בטירת הכרמל, ובכך גרם להפרת החוזה בינם לבין המוכרים. כפי שקבעתי לעיל, התובעים העבירו לנתבע את הכסף שהתקבל ממכירת ביתה של התובעת אולם התובע לא העבירם לידי המוכרים כפי שצריך היה לעשות והותיר את הכספים בידו, מכאן שאמנם עוול הנתבע כלפי התובעים בעוולת הגזל ועליו להשיב לתובעים את כספם. 8. שליחות ונאמנות הסכם השכר שבין התובעים לנתבע קובע כי הנתבע הוא שלוחם של התובעים לעניין רישום זכויות התובעת בדירתה בבאר יעקב. אין חולק כי בהמשך הוסכם בין הצדדים כי הנתבע יסייע לתובעים הן במכירת הדירה בבאר יעקב והן ברכישת הדירה בטירת הכרמל. מכאן, שבמסגרת השליחות שקיבל הנתבע על עצמו, היה עליו לבצע לפחות 3 משימות. בהיותו שלוח, חלה על הנתבע חובת נאמנות לשולחו. חובת הנאמנות החלה על השלוח נובעת מן הדין. מקורה הוא בראש ובראשונה בחוק השליחות וכהשלמה חלים עליה,בהקשרים המתאימים, הוראות חוק הנאמנות תשל"ט-1979 ועקרון הנאמנות הכללי. סעיף 8 בחוק השליחות, הרלוונטי לענייננו, הוא אחד משני הסעיפים המטילים על השלוח חובת נאמנות (ראה גם סעיף 10).סעיף 8 קובע לאמור: נאמנות "8. קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא וחובות לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול בהתאם השלוח להוראותיו; ובאין כוונה אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו חובות אלו: (1) יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך הנוגעים לנושא השליחות ויתן לו דין וחשבון על פעולותיו; (2) לא יהא שלוח של שולחים שונים לנושא שליחות אחד שלא על דעת שולחיו; (3) לא יעשה פעולת שליחות עם עצמו; (4) לא יקבל מכל אדם טובת הנאה או הבטחה לטובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמתו של השולח; (5) לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו או של אדם אחר. סעיף 8 לחוק השליחות יצר נאמנות מכוח הדין המצטרפת מבחינת משמעותה המשפטית למכלול היחסים המשפטיים הנוצרים בין השולח, השלוח וצד שלישי מכוח דיני השליחות. חובת הנאמנות העומדת ביסוד השליחות נובעת מכוחו של השלוח לנצל לרעה את כוח היצוג אותו קיבל. הדרישה היא שלא יהיה קונפליקט בין האינטרס של השלוח לבין זה של השולח. לשם כך דרוש בראש ובראשונה גילוי מלא של השלוח והסכמה מלאה מצד השולח לכל פעולה שעלול להיות בה ניגוד אינטרסים (ברק, שם, עמ' 386). החובה המרכזית של השלוח, היא "לנהוג כלפי השולח בנאמנות". אין בחוק השליחות הגדרה של "נאמנות". מונח זה מוגדר בסעיף 1 לחוק הנאמנות הקובע כי "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת." ספק אם הגדרה זו מתאימה לנאמנות הקמה ביחסי שליחות (ברק, שם, עמ' 10-19 ; ש' כרם חוק הנאמנות תשל"ט-1979 מהדורה 3 תשנ"ה 147 ,69). אין חולק כי הכספים שהועברו לידי הנתבע, הועברו אליו על מנת שישלמם, בניכוי שכרו, עבור הדירה אותה רכשו הקונים. הנתבע לא עשה כך, ובכך הפר הנתבע את חובת הנאמנות שחב לתובעים, והוא חייב בהשבת כספם ובתשלום נזקיהם בשל הפרת החובה: הפר השלוח אחת החובות המוטלות עליו לפי סעיף 8, זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה. בכתב התביעה אכן עתרו התובעים להשבה ופיצויים בגין הנזק שנגרם בשל פעולות הנתבע. לפיכך, אני קובע, כי בשל הפרת חובת הנתבע כשלוח, זכאים התובעים הן לביטול החוזה והשבת הסכום ששולם בגינו והן לפיצויים בשל הנזקים שנגרמו. 9. נזקי התובעים מסתבר שהנתבע לא ביצע את כל המשימות שנטל על עצמו, ועליו להשיב חלק משכר הטירחה שגבה. היו לו שלוש משימות, ואחת מהן, רכישת הדירה בטירת הכרמל, לא ביצע, ואף גרם לאי הסדרת זכויות התובעים בדירה. בין כהשבה של סכומים שקיבל, ובין כתשלום נזקים, על הנתבע איפוא להשיב לתובעים שליש משכר הטירחה שגבה, דהיינו 8,120 דולר ארה"ב. איני פוסק לתובעים תשלום נזקי עוגמת נפש, הן משום שתרמו חלקית לנזקים והן משום שעם קבלת הסכומים שנפסקו לא יוותר להם נזק נוסף. 10. סיכום לפי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעים: א. 50,625 דולר ארה"ב בצירוף ריבית ליבור פלוס 1% מיום 20.10.02 ועד לתשלום המלא בפועל, וכן, ב. 31,549.50 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 16.5.04 ועד לתשלום המלא בפועל. ג. אגרות המשפט, ועוד שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. ד. הנתבע רשאי לקיים את חלק מחיובו בסעיף א' לעיל, ע"י שעו"ד יעביר בפועל לתובעים, על ידי בא כוחם, את הסכומים השמורים בידו בנאמנות, ובמקרה זה יופחת הסכום שאותו חייב הנתבע לשלם בסכום המדויק שיעביר עו"ד וכן על ידי הצגת אישורים של עורכי הדין נותני השירותים, לפיהם, שילם להם הנתבע את הסכומים הנקובים ברשימתו כשכרם הוצאות ששולמו על ידו מתוך הכספים שבידיו, וגם במקרה זה יופחתו הסכומים שיאשרו עורכי הדין ששולם להם מתוך הסכומים שעל הנתבע לשלם, לפי שער יציג, ולא יותר מהסכום שנכלל ברשימתו. הוצאה לפועל