החלטה השופט יגאל פליטמן 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב - יפו (השופט טננבוים; בל 475/99), בו נדחתה תביעת המערער להכרה באוטם המוחי כאירוע חריג בעבודה. פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית דין זה (עב"ל 1245/04), לשם מינוי מומחה רפואי אחר, בהסכמת הצדדים, לאור הלכת בג"צ 'הטלי'. ביום 4.12.06, הורה בית דין זה על מינויו של פרופ' פיינסוד כמומחה בית הדין (להלן - ד"ר פיינסוד). בהסכמת הצדדים, ניתן פסק הדין על ידי המותב שדן בערעור,ביום 15.11.07, ולא על ידי מותב בית הדין אשר החליט על מינויו של ד"ר פיינסוד. 2. לאור הסכמת הצדדים למינוי מומחה רפואי אחר בהליך, ולאחר בחינת הערותיהם לטיוטת שאלות ההבהרה למומחה, הורה בית הדין,ביום 4.12.06, כאמור, על מינוי נוירולוג, ד"ר פיינסוד, ליתן חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי בין המסכת העובדתית, המפורטת בהחלטה, לבין האירוע המוחי בו לקה המערער. לצורך הכנת חוות הדעת הועמדו לרשות ד"ר פיינסוד תיק מסמכיו הרפואיים של המערער ושתי חוות דעת רפואיות - מאת פרופ' ברהם (להלן - פרופ' ברהם), ומאת ד"ר קוריצקי (להלן - ד"ר קוריצקי). בהחלטה התבקש ד"ר פיינסוד להשיב על השאלות הבאות: א. האם קיים קשר סיבתי בין אירועי העבודה, כמפורט בסעיף 2 להחלטה, לבין האירוע המוחי בו לקה המערער ביום 21.3.96? ב. ככל שהתשובה לשאלה א' הינה בחיוב - האם השפעת אירועי העבודה על קרות האירוע המוחי, במועד שאירע, הייתה פחותה בהרבה משפעת גורמיו האחרים? בהתייחס לשאלה ב', הופנתה שימת לב ד"ר פיינסוד לכך, שלפי הפסיקה: ככל שסביר יותר להניח, שהאירוע המוחי היה מתרחש 'בסמוך למועד' בו התרחש בפועל, גם ללא אירועי העבודה, משמעות הדבר הינה, כי השפעת האירועים בעבודה על קרות האירוע המוחי פחותה בהרבה מהשפעת גורמיו האחרים. וככל שסביר יותר להניח שהאירוע המוחי לא היה מתרחש בסמוך למועד בו אירע בפועל אלמלי אירוע העבודה משמעות הדבר הינה כי השפעת העבודה על קרות האירוע המוחי אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמיו האחרים. 3. תשובתו של המומחה הייתה, בין היתר, כדלקמן: "...פרופ' ברהם שלל כל קשר סיבתי בין אותו אירוע של התרגשות ודחק נפשי. את חוות דעתו כי יתר לחץ הדם ממנו סבל מר מיכאלי הוא הגורם לאירוע המוחי ביסס על מספר ספרי לימוד מובילים בנוירולוגיה וברפואה שפורסמו זמן לא רב לפני עריכת חוות הדעת. בספרים אלה מוזכר יתר לחץ דם כגורם המוביל להתרחשות אירועים מוחיים ואלו מצבי דחק אינם מוזכרים. לעומתו קובע ד"ר קוריצקי, מבלי שטרח לעגן את דבריו בספרות המקצועית, "כי בספרות הרפואית קיימים תיאורים רבים של מצבי דחק שקדמו להופעת אירוע מוחי וכי מצב זה של דחק הוא המצב השכיח הקודם לאירוע המוחי". בספרות הרפואית, ברמה של ספרי לימוד, לא נמצא אישוש לקביעתו של ד"ר קוריצקי... ...מכל האמור לעיל אין לי אלא לתמוך בחוות דעתו המנומקת של פרופ' ברהם. אולם משהועלה, בספרות הרפואית, שמץ אפשרות כי יש לדחק או העקה נפשית תרומה ולו אף מזערית להתרחשות השבץ נראה לי ששקלול ההסתברויות יביא לקביעה כי 90% מנכותו של מר מיכאלי היא בשל מצב רפואי קודם ו - 10% בשל האירוע הנפשי." 4. לאחר שנתנו דעתנו לפסק דינו של בית הדין האזורי, לכלל החומר שהובא לפנינו, לטיעוני הצדדים ולאמור בחוות דעת ד"ר פיינסוד הגענו לכלל מסקנה כי דין מבוקשו של המערער למינוי מומחה נוסף להידחות. שלושה מומחים מטעם בית הדין ומומחה נוסף מטעם המוסד לביטוח לאומי שללו קשר סיבתי בין האירוע המוחי לבין אירוע ההתרגשות והדחק הנפשי. עם זאת, לאור האמור בחוות דעת ד"ר פיינסוד, לפיה הועלה "שמץ אפשרות כי יש לדחק או העקה נפשית תרומה ולו אף מזערית" סבורים אנו כי יש להפנות אל ד"ר פיינסוד את שאלת ההבהרה הבאה: "האם לדעתך סביר יותר להניח שהאירוע המוחי היה מתרחש במועד בו התרחש בפועל אף אלמלא האירוע בעבודה, המפורט בהחלטת בית הדין מיום 4.12.06, או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע האמור בעבודה, האירוע המוחי היה מתרחש במועד מאוחר יותר?" אחר קבלת תשובת ד"ר פיינסוד לשאלת ההבהרה תינתן החלטה בערעור. אירוע מוחיאירוע חריג