תביעה להכיר במחלת ה-CTS דו צדדי כ"תאונת עבודה" על פי תורת המיקרוטראומה: כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - "החוק"). 2. הנתבע דחה תביעותיה של התובעת, מן הטעם שלא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה אשר הביאו לפגימות האמורות רקע עובדתי 3. התובעת ילידת 1959, עלתה ארצה בשנת 1990 והחל משנת 1991 עבדה כפועלת ניקיון/עובדת משק בית וכמטפלת בקשישים. 4. מתצהירה של התובעת עולות העובדות הבאות: יום עבודה טיפוסי של התובעת נמשך 8-9 שעות וכלל פעולות פיסיות שונות אשר חלקן חזרו על עצמן עשרות פעמים ביום. במסגרת העבודה נאלצה להתכופף לדליי מים, לסחוט סמרטוטים, להטבילם במים ולהניחם על מוט הניקוי. פעולות אלה חייבו לעיתים קרובות ביצוע כפיפות עמוקות של עמוד השדרה ובעיקר בעת ניקיון מדרגות ופינות נסתרות. כמו כן העבודה כפועלת ניקיון דרשה הרמה, נשיאה ודחיפה של חפצים כבדים. במסגרת עבודתה כמטפלת בקשישים הייתה נדרשת להעברתם מהמיטה לכסא גלגלים, לשולחן או לשירותים. העברות כאלה בוצעו מספר פעמים בכל משמרת, כאשר בשל משקלם הכבד ומצבם הבריאותי לא יכלו הקשישים לסייע לתובעת התובעת עבדה כאמור לעיל משנת 1991 ועד 2009. החל משנת 2000 לערך החלה התובעת סובלת מכאבי ברכיים, ידיים ועמו"ש תחתון, אך חרף הכאבים העזים לא הפסיק לעבוד עד לשנת 2009 אז הגיעה למצב שבו לא יכולה הייתה להמשיך לעבוד ומאז איננה עובדת כאמור. בשנת 2010 עברה התובעת ניתוח להחלפת ברך ימין ולאחרונה נאלצה לעבור השתלת ברך שמאל. 5. כאמור, התובעת מבקשת להכיר בפגימותיה כבתאונת עבודה, לפי הלכת המיקרו טראומה. דיון והכרעה 6. תנאי לתחולתה של תורת המיקרוטראומה הינו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים החוזרים ונשנים ואשר בהצטברותם יש כדי להביא לפגיעה. על פי ההלכה הפסוקה , "בתורת המיקרוטראומה עומדים על אבחנה בין 'רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן ' (זמן עבודה) , אשר כל אחד מהם פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפ עת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה ...לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע ועד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את הנזק השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי - לאו תאונה". (דב"ע מו/0-17 אליעזר עמיצור נ ' המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יח, 100, 104). כן נקבע, כי : "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע...השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים ".(דב"ע מו/0-64 אבשלום מיכאלי נ ' המוסד לביטוח לאומי , כפי שצוטט בדב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי נ ' המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יט, 538, 540, ובעב"ל 1118/02 אברהם כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 14.7.03). עוד נקבע בפסיקה, כי יש להבחין בין פעולה המורכבת מתנועות מגוונות שבוצעו על פי סדר משתנה אשר אינן מקימות תשתית ראייתית על פי תורת המיקרוטראומה לבין תנועות זעירות חוזרות ונשנות שניתן לאתרן ולהצביע עליהן, אשר מקימות תשתית כזו (עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המל"ל , ניתן ביום 22.7.02 ; עב"ל 215/03 המל"ל נ' משה קריידלר, ניתן ביום 1.12.04). 7. ולענייננו - אין מחלוקת כי עבודתה הרגילה של התובעת הן כפועלת ניקיון והן כמטפלת בקשישים, במשך שנים רבות, הייתה כרוכה במאמץ פיזי, בין השאר בפעולות של הרמת הקשישים והעברתם ממקום למקום כמו גם פעולות הניקיון שביצעה. אלא שמהודאת התובעת בפני חוקר המוסד (נ/4) עולה, כי היא עסקה במגוון עבודות, אשר בחלקן דרשו מאמצים פיזיים, מסוגים שונים ואשר כללו מגוון פעולות שונות, המתבצעות בתדירות משתנה ולפרקי זמן שונים. כך באשר לעבודתה כמטפלת קשישים העידה התובעת כי מדובר בעבודה של 3 פעמים בשבוע משך 4 שעות בכל פעם, אשר במסגרתה נדרשה להכין לקשיש ארוחת בוקר, לקלח את הקשיש תוך שהוא ישוב על כסא, לערוך קניות בסופר, לטייל עם הקשיש, ללוות לקופת חולים, לשטוף כלים, לעשות כביסה. המדובר במגוון של פעולות אשר חלקן אמנם כרוך במאמץ פיזי ובאימוץ של הגב והידיים אך כל פעולה בוצעה בתדירות שונה ולפרקי זמן שונים כאשר בין לבין הייתה התובעת במצבים של מנוחה. אף התובעת הודתה כי: "העבודה היא שונה מפעם לפעם וגם אצל הקשיש העבודה יחסית מגוונת ואני לא עושה דבר אחד בלבד". 8. בדומה גם מתיאורה את עבודתה בניקיון בתים ומשרדים עולה כי העבודה הייתה מגוונת ורב תחומית. התובעת נדרש לניקיון חדרים, שולחנות, מטבח ומקררים. כמו כן נדרשה לריקון פחים ושקיות אשפה, לניקוי אבק, לשאיבת אבק משטיחים, לניקוי חלונות, לניקוי שירותים ולשטיפת רצפות. במסגרת עבודתה בבתים פרטיים גם הייתה מחליפה מצעים ועושה כביסות. מתיאור דברים זה אנו מסיקים, כי עבודת התובעת כוללת מגוון של פעולות ניקיון כאשר כל אחת מהן דורשת מהתובעת להניע את איברי גופה באופן אחר. אין דומה מנח הגב, הידיים או הברכיים בעת שטיפת רצפות לתנועות המבוצעות בזמן ניגוב אבק או ריקון פחים או נשיאת דליי מים. עבודתה של התובעת כללה ביצוע פעולות פיזיות רבות ומגוונות, ושימוש בתנועות גוף שונות. הפעולות חזרו על עצמן ללא סדר מחייב, מספר פעמים לא קבוע ביחס לכל מלאכה. התובעת לא ביצעה פעולה חד גונית לאורך זמן ולפרק זמן ארוך ורצוף. 9. מהאמור לעיל עולה, כי התובעת לא ביצעה פעולות זהות במהותן או פעולות חוזרות ונשנות המשפיעות על מקום מוגדר בגוף. התמונה שעולה היא של פעולות שונות ומגוונות הן מבחינת המאמץ והן מבחינת התנועה עצמה. כדי שתתקיימנה הדרישות של דוקטרינת המיקרוטראומה, יש להוכיח בסדרה של תנועות רוטיניות, חוזרות על עצמן, בחלק משמעותי של יום העבודה. בעבודת התובעת לא הייתה סידרה של פעולות או תנועות זהות במהותן החוזרות על עצמם בפרק זמן מוגדר, אלא מגוון פעולות ותנועות שבוצעו תוך הפסקות במהלך יום העבודה של התובעת. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר יום העבודה מורכב מתנועות מגוונות, כפי שתוארו לעיל, עת כלל תנועות אלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה, אין לומר כי העבודה חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום העבודה. כבר נפסק: "אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה הייתה - לא הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, אלא ביטולה למעשה של אותה התורה; באשר כל אדם עובד, שעבודתו על פי טיבה אינה כרוכה במעגלי פעולות חוזרות על עצמן, יטען שיש מקום למנוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה ללקוי. שינוי בהלכה שכזה חייב שיעשה בדרך של שינוי בחקיקה, ולא אחת הומלץ על ידנו להמיר את שיטת הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע שהורחבה דרך הפיקציה המשפטית של המיקרוטראומה, בשיטת "הגדרת הסיכון"; לפיה - על המבוטח להוכיח, כי המחלה שבה לקה פקדה אותו עקב סיכון אשר לו היה חשוף בשל המיוחדות שבעבודתו". (עב"ל 1012/00, אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.02). 10. למעלה מן הצורך נוסיף, כי מהתיעוד הרפואי עולה שבמשך שנים ארוכות ובטרם הגשת התביעה לנתבע, סבלה התובעת מכאבים בברכיים כאשר עוד בשנת 2007 נרשם כי "ידוע על שינויים ניווניים עם היצרות של הרווח המדיאלי בשתי הברכיים" (נ/1). מן המסמכים הרפואיים נלמד כי התובעת החלה להתלונן על הכאבים בברכיים בשנת 2000 לערך מבלי שיש ולו אזכור כלשהו לעבודתה של התובעת. העובדה כי בחרה להגיש תביעתה רק בשנת 2011 מחזקת את המסקנה כי אף התובעת לא קשרה בין הליקויים הרפואיים לבין תנאי עבודתה. 11. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את תביעתה של התובעת להכיר בפגימות הרפואיות שבברכיה, בעמו"ש מותני וב-CTS הדו צדדי כפגיעה בעבודה, בהעדר תשתית עובדתית להוכחת מיקרוטראומה. אין צו להוצאות. רפואההכרה בתאונת עבודהמיקרוטראומהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)תאונת עבודה