תביעה למתן צו עשה לתיקון ליקויי בנייה, ותביעה כספית בסך 1,057,519 ₪ רקע ותיאור ההליכים 2. התובעים, רכשו מאת הנתבעת דירת קוטג' (להלן: "הנכס או הדירה") ברחוב יהודה 162 במודיעין, (חלקה 4 בגוש 5812, לפי אישור והסכם חכירה, נספח 1 לכתב התביעה). הסכם המכר (נספח 2 לכתב התביעה) נחתם ביום 03/12/03, ומסירת הדירה נערכה ביום 14/06/05 (ר' פרוטוקול מסירה, נספח 5 לכתב התביעה). לשיטת התובעים נמסרה להם הדירה באיחור של כחצי שנה, ביחס למועד המדירה שנקבע בחוזה. 3. קודם למסירת הדירה ולאחריה הוחלפה התכתבות ענפה בין הצדדים בעניין ליקויי בנייה נטענים ובעניין האיחור במסירת הדירה (נספחים 3 - 4, 6 - 7, 10 - 11, 13 - 14 לכתב התביעה). לשיטת התובעים, פניות רבות של התובעים אל הנתבעת בעניין הליקויים לא זכו למענה מצד הנתבעת, או שתוקנו בצורה לקויה. 4. עובר לקבלת החזקה בדירה, ביום 3/6/05, הצטיידו התובעים בחוות דעת מומחה מטעמם, המהנדס יעקב קליגסברג, אשר בדק ומצא בדירה ליקויים שונים שעלות תיקונם כ-110,000 ₪ (כולל פיקוח ומע"מ) (נספח 9 לכתב התביעה). בנוסף, המליץ המהנדס לערוך חוות דעת עצמאית ונפרדת של שמאי מקרקעין אשר יאמוד את ירידת הערך שנגרמה לתובעים בשל אי התאמה בין רוחב הגינה החזיתית ורוחב החצר האחורית למידות שבתוכנית. כעבור כשנתיים, בחודש מרץ 2007, שבו התובעים ופנו אל המהנדס יעקב קליגסברג, אשר בדק שנית את הדירה ומצא בה הפעם ליקויים שעלות תיקונם כ-193,000 ₪ (כולל פיקוח ומע"מ). 5. התובעים לא הסתפקו בחוות דעת זו, ופנו לקבלת חוות דעת מהנדס מומחה בתחום הקונסטרוקציה, מר יצחק שלו. בחוות דעת מיום 2/6/2008 (נספח 16 לכתב התביעה) ובחוות דעת משלימה מיום 25/6/2009 (נספח 18 לכתב התביעה) מתאר המהנדס שלו ליקויים קונסטרוקטיביים רבים אשר גורמים לסדקים במקומות שונים בדירה, וממליץ על פעולות לתיקון הליקויים. עלות משוערת של תיקון הליקויים עומדת על כ-750,000 ₪. 6. בין לבין, פנו התובעים אל השמאי לירן קלדרון וביום 27/10/2008 קיבלו ממנו חוות דעת מומחה לפיה כתוצאה ממצבור הליקויים בדירה ואי ההתאמה שבין מצב הדירה בפועל לתיאור הממכר בחוזה המכר נגרמה ירידת ערך של כ-180,000 ₪. (נספח 17 לכתב התביעה). מקורה של ירידת הערך ברכיבים הבאים: ליקויי הסדיקה - 140,000 ₪; אי התאמה בגובה הממ"ד - 7,900 ₪; אובדן שטח חצר - 4,000 ₪; צמצום מרחק קו הגבול העורפי מקו המבנה - 28,000 ₪. 7. אני רואה לפרט את השתלשלות האירועים בתיק מאז הגישו התובעים את כתב התביעה המקורי בתיק זה, בגדרו ביקשו התובעים סעד כספי בלבד. יש בהשתלשלות אירועים זו כדי להסביר מדוע עד היום לא הסתיים הדיון בתביעה שעל פי טיבה הייתה אמורה להסתיים זה מכבר. יש בה כדי להבהיר גם מדוע בסופו של יום העדפתי ליתן לתובעים סעד כספי על פני צו עשה לתיקון הליקויים על ידי הנתבעת. 8. ביום 9/1/2011, לאחר שהנתבעת סירבה להצעת התובעים לפנות להליכי בוררות בפני משפטן, (אך הסכימה לפנייה לבוררות בפני מהנדס על פי ההסכם) הגישו התובעים תביעה כספית בגין ליקויי הבנייה הנטענים, על סך של 1,057,519 ₪. 9. ביום 14/4/2011, לא לפני שנדרשה התערבות בית המשפט על מנת שהתובעים יאפשרו לנתבעת לבדוק את הנכס באמצעות מומחים מטעמה, הגישה הנתבעת כתב הגנה. בכתב ההגנה מכחישה הנתבעת את טענות התובעים, ומציינת שסכום התביעה עולה על עלות בניית הדירה, הואיל והתובעים שילמו תמורת הדירה (כולל שווי קרקע ועלויות פיתוח) סך של 1,450,000 ₪ בלבד. את הגנתה תומכת הנתבעת בחוות דעת המהנדס גד ירון, ובחוות דעת מהנדסי ביסוס ומכניקת קרקע עמוס בלנק ועדי לרר. 10. ביום 17/6/2011, בהסכמת הצדדים, מונה המהנדס מאיר ברכה כמומחה מטעם בית המשפט. ביום 9/10/11 השלים המומחה את חוות דעתו. הצדדים הגישו למומחה שאלות הבהרה, וביום 28/3/2012 נחקר המומחה על חוות דעתו, לבקשת ב"כ התובעים. 11. לאחר שהות של מספר חודשים שנטלו הצדדים על מנת לקיים מו"מ הודיע ב"כ התובעים כי המו"מ לא צלח, וביקש להורות על המשך ההליך המשפטי. ביום 10/7/2012 הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, ונקבע מועד לקד"מ נוסף ליום 7/11/2012. כחודשיים מאוחר יותר, בראשית חודש ספטמבר 2012, בסמוך לפני המועד נקבע להגשת תצהירי התובעים, הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה, בדרך של הוספת סעד של צו עשה אשר יורה לנתבעת לתקן בפועל את הליקויים שנמצאו בדירה על ידי המומחה מטעם בית המשפט. הנתבעת התנגדה לתיקון כתב התביעה, וטענה כי בהתחשב בהשתלשלות האירועים בין הצדדים והשלב בו מצוי הדיון בתיק אין מקום להתיר את תיקון כתב התביעה. בדיון שהתקיים ביום 7/11/2012 התרתי לתובעים לתקן את תביעתם בדרך של הוספת סעד של צו עשה לתיקון הליקויים בפועל, וזאת על מנת לאפשר דיון ממצה בטענות הצדדים. 12. ביום 10/12/2012 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן, וביום 7/1/2013 הגישה הנתבעת כתב הגנה מתוקן. זאת, בשעה שתצהירי העדות הראשית כבר היו מונחים לפני בית המשפט. לבקשת התובעים התרתי להם להגיש ראיות משלימות מטעמם, בכפוף לטענת הנתבעת בדבר הרחבת חזית. לאחר השלמת הראיות מטעם התובעים הגישה גם הנתבעת ראיות משלימות מטעמה, ובשלב זה ניתן היה, סוף סוף, לקבוע ישיבת הוכחות בתיק. ישיבת הוכחות התקיימה ביום 19/6/2013. לאחר ישיבת ההוכחות הגישו הצדדים סיכומים קצרים בכתב, וביום 1/9/2013 נשמעה השלמת טיעונים בעל פה. התביעה 13. בלב התובענה עומדת טענה בדבר אי התאמה יסודית וקונסטרוקטיבית בחלקי הבניין הנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו של הבית. בנוסף נטען למגוון ליקויי בנייה ואי התאמות, שהעיקריים בהם הם סדקים בקירות, נזילות ורטיבות, ליקויי תשתית חשמל, וכן מסירת חצר ששטחה קטן מן השטח שהובטח לתובעים. בפרק הקודם תיארתי את מהלך הדברים שבגדרו אותרו הליקויים השונים על ידי התובעים, לפני קבלת החזקה בדירה ולאחריה, ואת חוות הדעת בהם הצטיידו התובעים להוכחת תביעתם. התובעים טוענים כי האופן הרשלני בו בנתה הנתבעת את הדירה מקים להם עילת תביעה לפי דיני הנזיקין, ומהווה הפרה של ההסכם שנכרת בין הצדדים. 14. בנוסף לנזקים המתוארים בחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה נדרשו התובעים להוצאות נוספות בגין התקנת תשתית ביוב בסך 4,660 ₪ (נספח 20 לכתב התביעה), התקנת אינטרקום בסך 350 ₪ (נספח 21 לכתב התביעה), תיקוני אינסטלציה בסך 2,750 ₪ (נספח 19 לכתב התביעה), תיקוני חשמל בסך 6,612 ₪ (נספח 14 לכתב התביעה), הוצאות חוות דעת מומחים בסך 9,586 ₪ (נספח 22 לכתב התביעה), תשלום עודף עבור קרמיקה בסך 2,811 ₪ (נספח 23 לכתב התביעה), ובסה"כ 26,769 ₪ (להלן: "ההוצאות נוספות"). 15. כפי שציינתי בפרק הקודם, לאחר קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט תקנו התובעים את כתב התביעה כך שהסעד העיקרי והראשון המבוקש על ידם הוא סעד של תיקון הליקויים בעין על ידי הנתבעת. לצד סעד זה מבקשים התובעים סעד כספי בסכום כולל של 306,769 ₪, הנובע מרכיבי הנזק הבאים: ירידת ערך - 180,000 ₪; ההוצאות הנוספות - 26,769 ₪; עוגמת נפש - 100,000 ₪. 16. כסעד חלופי לסעד של ביצוע התיקונים בעין מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצוי כולל בסך של 1,057,519 ₪. סכום זה נובע מרכיבי הנזק הבאים: עלויות התיקון הקונסטרוקטיבי לפי חוו"ד שלו - 750,750 ₪; ירידת ערך - 180,000 ₪; ההוצאות הנוספות - 26,769 ₪; עוגמת נפש - 100,000 ₪. 17. בסיכומיהם, בהתחשב בראיות שהוצגו ובחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, העמידו התובעים את תביעתם הכספית על סך של כ-260,000 ₪. ההגנה 18. הדירה נרכשה על ידי התובעים בסך של 1,450,000 ₪. סכום הכולל בחובו את שווי הקרקע והוצאות הפיתוח. ולא יתכן כי סכום התביעה יעלה על עלות הבניה. 19. טענות התובעים והמכתבים אשר צורפו לכתב התביעה, אינם מעידים על מצבה הנכון של הדירה אלא על התנהלותם הטורדנית וחסרת הפרופורציות של התובעים. בנוסף, העלאת טענות וצרופות ביחס לליקויים אשר תוקנו ושאין בהם עוד טעם נועדה אך לנפח את התביעה באופן מלאכותי. התובעים זכו למענה לכל פניותיהם, הנתבעת טיפלה בכל הליקויים, וביצעה את כל התיקונים שבאחריותה. במועד המסירה הייתה הדירה תקינה ותואמת להתחייבויות הנתבעת, למעט מספר ליקויים קלים שתוקנו זמן קצר לאחר מכן בתאום עם התובעים, למעט ליקויים בודדים אשר בגינם פוצו התובעים או שוויתרו על תיקונם או שלא אפשרו לנתבעת הזדמנות נאותה לתקנם. על אף זאת ניצלו התובעים את נכונות הנתבעת והוסיפו לטעון לליקויים נוספים. 20. מסירת הדירה לא התאחרה בחצי שנה אלא בחודשיים וחצי בלבד, וזאת לאור הוראות סעיף 7ג' לחוזה המכר, בו נקבעה זכותה של הנתבעת לדחות מסירה ב-90 יום ללא צורך בסיבה או הנמקה ומבלי שייחשב הדבר כאיחור. העיכוב הנוסף אירע בשל התנהלות התובעים עצמם. 21. הסטייה בשטח החצר הינה בגדר המותר הן על פי הדין והן על פי המפרט הטכני עליו חתמו התובעים, וביחוד סעיף 1(ב) (עמוד 16 למפרט), ומכל מקום לא נגרם לתובעים כל נזק בשל סטייה זו. 22. נוכח חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, מנועים התובעים מלהתייחס לחוות דעת קודמות ובלתי רלוונטיות שצורפו לכתב התביעה. בנוסף, העלויות המצורפות לחוות דעת הקונסטרוקטור מטעם התובעים אינן חתומות ולא ברור מי המומחה שהעריך עלויות אלה. בין כך ובין כך, הערכה זו אינה תואמת את ממצאי מומחה בית המשפט 23. הנתבעת חוזרת על האמור בחוות הדעת מטעמה, מיום 04/04/11, מאת המהנדס גד ירון, לפיה רבים מהליקויים אינם קיימים, וליקויים אשר נמצאו, דוגמת רטיבות בשני מוקדים, מקורם בהתנהלות התובעים, או בתחזוקה לקויה. ומכל מקום לא נמצאו ליקויים אשר באחריות הנתבעת לתקן. כן מציין המומחה, כי התקנת האינטרקום מוטלת על התובעים בכל מקרה ועל הנתבעת להכין תשתית בלבד וזו סופקה. 24. דרישת התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך בגין ליקויים, הינה דרישת כפל ודינה להידחות. דרישת התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך בשל גודל החצר, מתייתרת לאור השינוי המזערי בשטח ככל וקיים וכן לאור הסכמת התובעים כי יתכנו שינויים בשטח ובגבולות אשר יקבעו בגמר עבודות הפיתוח (נספח ז'1 לכתב ההגנה). דרישת התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך בשל גובה הממ"ד, אינה עומדת לאור אישור הג"א לממ"ד המעיד כי הינו מתאים לדרישות הדין. ומכל מקום אף אם היתה סטייה בגודל הממ"ד הרי היא בהתאם לדין ולמפרט הטכני. 25. דרישת התובעים לצו עשה לביצוע התיקונים על ידי הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם טענותיהם לכשלון הנתבעת בביצוע תיקונים. לאור היחסים העכורים עם התובעים הנתבעת אינה רואה אפשרות ריאלית לממש את זכות התיקון העומדת לה. וככל שיקבע כי קיימים לקויים ראוי שיתוקנו על ידי גורם שהתובעים מאמינים בו. הנתבעת תישא בעלות התיקון בסכום שיקבע בית המשפט על יסוד חוות דעת המומחה מטעמו. 26. לעניין עודפי הקרמיקה, מדובר בעילה סתומה. התובעים קיבלו את מלא הריצוף לו היו זכאים לרבות ריצוף רזרבי. 27. הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה ולחילופין ככל שיקבע כי נותרו ליקויים שהנתבעת אחראית לתקנם, כי אז יש לפסוק פיצוי בגובה עלות התיקון לנתבעת, ובהתאם לחוו"ד מומחה בית המשפט. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, מהנדס בניין ושמאי מקרקעין מאיר ברכה 28. בית המשפט מינה את המהנדס והשמאי מר מאיר ברכה (להלן: "המומחה") ליתן חוות דעת בנושאים הבאים: א. לבדוק את הליקויים ואי ההתאמות הנטענים ולקבוע מה מהם מצוי בנכס. ב. להבחין בין פגמים הניתנים לתיקון באופן סביר לבין כאלה שאינם ניתנים לתיקון. ג. לקבוע את הערכת הזמן הסבירה לביצוע התיקונים. ד. לבדוק האם ניתן להתגורר בדירה במועד התיקונים. המומחה הגיש חוות דעת מיום 09/10/11. על פי חוות הדעת עלות התיקונים עומדת על 65,400 ₪ (כולל פיקוח הנדסי). המחירים הינם מחירי עלות לקבלן מזדמן, ואינם כוללים מע"מ. 29. לעניין ירידת הערך קבע המומחה כך: (המחירים כוללים מע"מ) לא נגרמה ירידת ערך בשל ליקויי בניה. ירידת ערך בעניין גובה הממ"ד - 2,700 ₪. ירידת ערך בגין אובדן שטח חצר - 4,000 ₪. ירידת ערך בגין צמצום קו גבול עורפי - 5,000 ₪. 30. המומחה קבע כי לצורך ביצוע התיקונים על התובעים לעזוב את הדירה למשך 5 ימי עבודה. לצורך ביצוע התיקונים בחצר ובגג, נדרשים 10 ימי עבודה חופפים, בהם לא נדרש פינוי התובעים מהדירה. 31. במענה מיום 06/02/11 לשאלות הבהרה מטעם התובעים, לא שינה המומחה מקביעותיו הקודמות, אולם הוסיף כי לעניין טענת התובעים כי הם אלו אשר קנו ריצוף שונה ועל כן היו זכאים לקבלת ריצוף מהנתבעת ובפועל קיבלו כמות נמוכה יותר, הרי שמדובר בהתחשבנות הטעונה בירור. במענה מיום 28/12/11 לשאלת הבהרה מטעם הנתבעת, מסר המומחה כי במידה ויבוצעו התיקונים על ידי הנתבעת אזי עלות התיקונים תופחת בכ-16%. הראיות 32. מטעם התובעים העידו מר מוריס בן ישי (שכן של התובעים), והתובע עצמו. 33. מטעם הנתבעת העידו , מר זאב מילנר (מנכ"ל הנתבעת), מר גד ירון (מנהל בנתבעת) ומר יעקב מיוסט (עובד הנתבעת). 34. לבקשת התובעים, נחקר מומחה בית המשפט פעמיים על חוות דעתו, ביום 28/03/12 וביום 19/06/13. הואיל והמהנדס ברכה מונה כמומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים, לא תתקבלנה חוות דעת המומחים מטעם הצדדים כראייה בתיק זה (תק' 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי). דיון והכרעה 35. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפניי, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי. בקביעת היקף הליקויים ומשמעותם לא מצאתי סיבה לחרוג ממצאי המומחה מטעם בית המשפט. בבחירה בין החלופות של תיקון בעין לעומת פיצוי כספי, שוכנעתי כי יש להעדיף פיצוי של התובעים בכסף על פני תיקון הליקויים בעין. מסקנה זו מבוססת על השיקולים הבאים: א. לאחר שעיינתי בהתכתבות הענפה שבין הצדדים, בכתבי הטענות, ונוכח התרשמותי מעדותו של התובע, שוכנעתי שהתובעים אינם מאמינים ביכולתה של הנתבעת לתקן את הליקויים ועל כן הגישו בתחילה את תביעתם כתביעה כספית בלבד. לאחר קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר הכניס את התביעה לפרופורציות הראויות לה, תיקנו התובעים את תביעתם מתוך תקווה שהאופן בו תבצע הנתבעת את תיקון הליקויים יפתח להם פתח לדרישות נוספות ולתביעות חדשות. זו התרשמותי, ולכך לא ייתן בית המשפט את ידו. בגין הליקויים שהוכחו יקבלו התובעים פיצוי כספי ובכך יסולק הסכסוך בין הצדדים. ב. הפער הניכר בין היקף הליקויים שאותרו על ידי המומחים מטעם התובעים לאלה שאותרו על ידי מומחה בית המשפט מחזק את המסקנה בדבר הצורך לסיים את הקשר בין הצדדים בדרך של פיצוי כספי שתשלם הנתבעת לתובעים. ג. בנוסף לאמור לעיל, יש לזכור שהחוזה בין הצדדים נכרת בשנת 2003 והדירה נמסרה לתובעים בשנת 2005. מאז מסירת הדירה לתובעים חלפו למעלה מ-8 שנים בהן מתגוררים התובעים בדירה ועושים בה שימוש. בנסיבות אלה ביצוע עבודות בדירה על ידי הנתבעת יפתח פתח למחלוקות חדשות במקום לסיים את המחלוקות הקיימות. ד. נראית בעיניי טענת הנתבעת לפיה בין הצדדים התפתחה מערכת יחסים עכורה שלא תאפשר ביצוע של העבודות מתוך יחס של אמון הדדי. תמוהה ומיתממת בעיניי טענת התובעים לפיה אין מניעה לביצוע התיקונים על ידי הנתבעת, בשעה שבכתב התביעה המקורי לא חסכו התובעים במילים כדי לתאר את אובדן האמון המוחלט שלהם ביכולתה של הנתבעת לבצע את העבודה כהלכה. אשר על כן, אני ראיתי להעדיף מתן פיצוי כספי לתובעים על פני ביצוע העבודות בעין על ידי הנתבעת. בהתחשב בכך שהנתבעת אינה מעוניינת עוד לבצע את התיקונים בעצמה, היקף הפיצוי יהיה על פי עלות ביצוע התיקונים לתובעים - כולל מע"מ - ולא על פי עלותם לנתבעת. עתה אדון ברכיבי הפיצוי הכספי כסדרם. ליקויי הבנייה 36. אני מקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לעניין הליקויים הקיימים בדירה ועלות תיקונם. משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לו נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, יאמץ בית המשפט את ממצאיו של המומחה, אלא אם קיימת סיבה ממשית שלא לעשות כן (ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ). במקרה שלפני לא מצאתי כל סיבה שלא להסתמך על המומחה בסוגיה זו. מומחה בית המשפט קבע כי עלות תיקון הליקויים היא 65,400 ₪ כולל פיקוח הנדסי (לא כולל מע"מ). הפיצוי בגין רכיב זה של התביעה עומד על 77,172 ₪ כולל מע"מ, נכון ליום 9/10/2011 (מועד חוות הדעת). 37. התובעים טוענים כי יש להוסיף לסכום דלעיל סך של 12,000 ₪ בגין חיפוי אבן חסר של הקיר החיצוני, בהתאם לאמור בעמוד 10 של חוות דעת מומחה בית המשפט. אין בידי לקבל טענה זו. המומחה מבהיר כי מדובר בקיר חיצוני בו בוצע חיפוי אבן בגובה שתי שורות וחיפוי טיח בחלקו העליון של הקיר. בתכנית המצורפת להיתר בנייה מיום 29/4/2003 תוכנן חיפוי לכל גובה הקיר. בתכנית המצורפת להיתר בנייה מיום 3/3/2005 תוכנן חיפוי כפי שבוצע בפועל. לפי סע' 2.11.1 למפרט הטכני המצורף להסכם יבוצע חיפוי קירות החוץ "לפי דרישת הרשות וקביעת האדריכל". אני מעדיף בעניין זה את עמדת התובעים. בהתאם למפרט הייתה הנתבעת זכאית לבצע את חיפוי קירות החוץ בהתאם לקביעת האדריכל ולא הייתה מחויבת דווקא לחיפוי אבן. חיפוי הקיר החיצוני נעשה בהתאם לקביעת האדריכל ולפי היתר בנייה מיום 3/3/2005 ועל כן לא זכאים התובעים לפיצוי כלשהו בגין רכיב זה. 38. התובעים טוענים כי יש להוסיף לסכום שקבע מומחה בית המשפט סך של כ-49,000 ₪. לטענת התובעים הנתבעת ביצעה חיפוי פנים של קירות הבית בלוחות גבס, בשעה שעל פי המפרט היה עליה לבצע חיפוי פנימי בטיח גבס או בטיח רגיל. מומחה בית המשפט מאשר כי חיפוי הפנים נעשה שלא בהתאם למפרט וכי עלות החפת חיפוי הפנים עומדת על כ-49,000 ₪. יחד עם זאת, מבהיר המומחה, כי אין צורך הנדסי לפרק את חיפוי הגבס וכי מדובר בציפוי תקני שעלותו גבוהה יותר מעלות טיח רגיל או טיח גבס. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין זה, החלטתי לקבל את עמדת הנתבעת. הובהר כי ציפוי פנים בלוחות גבס הוא ציפוי תקני שעלותו גבוהה יותר מעלות טיח גבס או טיח רגיל. מומחה בית המשפט קבע כי בציפוי לוחות הגבס אין ליקוי הנדסי אשר מצדיק החלפה. בנסיבות אלה אני סבור שמתן פיצוי לתובעים הגין ליקוי שאינו קיים יהא בבחינת התעשרות שלא כדין על חשבון הנתבעת, ועל כן אני דוחה את עמדת התובעים בעניין זה. ירידת הערך 39. בכתב התביעה המקורי וכן בכתב התביעה המתוקן, עתרו התובעים לפיצוי בסך 180,000 ₪ בגין ירידת ערך. בסיכומיהם, הפחיתו התובעים את דרישתם בגין ראש נזק זה, לסך של 18,700 ₪ בלבד. הפחתה זו הינה בהתאם לאמור בחוות דעת מומחה בית המשפט בעניין ירידת ערך, תוך דרישה לתקן את רכיב ירידת הערך המתייחס לצמצום קו הגבול העורפי מ-5,000 ₪ ל-12,000 ₪. 40. כזכור, התובעים טענו לירידת ערך בגין ארבעה רכיבים: ליקויי הבניה, גובה הממ"ד, אובדן שטח החצר בחזית, וצמצום קו גבול עורפי. אדון בקצרה בכל אחד מרכיבי ירידת הערך. אני מקבל את חוות דעת השמאי כי לאחר ביצוע התיקונים בדירה, לא תהיה ירידת ערך בגין הליקויים. לעניין גובה הממ"ד, מומחה בית המשפט מסר כי השאלה אם הגובה הקבוע בתשריט מחייב את הנתבעת הינה שאלה משפטית, אולם באם ייקבע שהופרה החובה כלפי התובעים אזי עומדת ירידת הערך בסך 2,700 ₪ בלבד, ולא כפי שקבע המומחה מטעם התובעים. אני מקבל את עמדת התובעים לפיה יש מקום לפיצוי בגין סטייה מהגובה המצוין בתשריט, אך איני רואה לחרוג מסכום ירידת הערך שקבע מומחה בית המשפט. בעניין שטח החצר וקו הגבול, וכפי שעלה מחקירת המומחה (בחקירתו הראשונה ביום 28/03/12), בבדיקתו את חצר התובעים מצא המומחה כי רוחב החצר קטן מהמחויב בחוק שהינו מרחק של 3 מטרים בין קיר הבניין לגבול השטח. "לפי עמוד 57 לחוות הדעת, המרחק שמצאתי בקטע 1 בצד המזרחי הוא 2.5 מטר, ובצד המערבי הוא 2.67 מטר" (עמוד 11, שורות 21-22). התובעים טוענים שהשטח שנגרע גדול יותר מחמת שעובי החיפוי של הקיר החיצוני הוא 10 ס"מ ולא 3 ס"מ כהנחת מומחה בית המשפט. מסיבה זו מבקשים התובעים להגדיל את הפיצוי בגין ירידת ערך ב-7000 ₪. אינני מקבל טענה זו. אין חשיבות לשאלת עובי חיפוי הקיר הואיל והמומחה מדד את רוחב החצר בפועל. לו היה עובי חיפוי הקיר דק יותר היה רוחב החצר גדול יותר. המומחה הבהיר שסטייה של עד 10% היא סטייה העומדת בתקן ויש לפסוק פיצוי בגין הסטייה העולה על שיעור זה. סכום של 5,000 ₪ נקבע בגין הסטייה העולה על 10%, דהיינו רוחב חצר שנמוך מ- 2.70 מ'. איני רואה סיבה לחרוג מקביעה זו. התוצאה היא שבגין ירידת ערך יש לקבוע פיצוי בסך 11,700 ₪ - כקביעת מומחה בית המשפט - בצירוף הפרשי הצמדה מחודש יולי 2008 (ר' תשובה 4.א. לתשובות הבהרה מיום 6/12/11). הדיור החלופי 41. מומחה בית המשפט קבע כי התובעים ייאלצו להעדר מדירתם למשך חמישה ימים. דא עקא, סכום התביעה אינו כולל פיצוי בגין דיור חלופי לתקופת התיקונים, וגם בשלב הבאת הראיות לא הוכיחו התובעים בכל דרך שהיא מה עלות הדיור החלופי. בנסיבות אלה איני רואה אפשרות וסיבה לקבוע את עלות הדיור החלופי למשך 5 ימים בדרך של אומדן. הלכה היא כי מקום בו מדובר בנזק שניתן לכמת בסכום מוגדר לא יקבע בית המשפט את סכום הנזק על דרך האומדן. (ע"א (מחוזי - ת"א) 2797/06, קליל תעשיות בע"מ נ' מתד תעשיות בע"מ (8/1/2008)). לפיכך, איני עושה צו לפיצויים בעניין זה. ליקויים בנושא החשמל והוצאות נוספות 42. המומחה ציין כי אינו מוסמך לנושא חשמל ואינו יכול לחוות דעה מקצועית לגבי הליקויים הנטענים (עמוד 43, וכן בסעיף 8.1 עמוד 57 לחוות דעתו) ולא ידע לענות לשאלת בית המשפט האם הכבל ממנו יוצאים החוטים אל גופי התאורה שבצד ימין בקיר המדרגות הינו תקני או לא (עמוד 43). לפיכך, לא ניתן להיעזר בחוות דעת מומחה בית המשפט בעניין זה, ושומה על בית המשפט לשוב אל ראיות הצדדים. ליקויי החשמל אינם כלולים בחוות דעת המומחים מטעם התובעים וכל שהוצג על ידם בעניין זה הוא מכתב של חשמלאי המפרט ליקויים שונים ומציין כי עלות התיקונים עומדת על 5,700 ₪ בצירוף מע"מ. בכך אין די להוכחת הליקוי ועלות תיקונו, ועל כן אני דוחה רכיב זה של התביעה. 43. בסיכומיהם זנחו התובעים את רכיבי התביעה שעניינם עלויות התקנת תשתית ביוב ומערכת אינטרקום, הפרשי עלויות הריצוף, ותיקוני אינסטלציה, ועל כן איני רואה צורך להידרש לעניין זה. למעלה מן הצורך אציין שרכיבים אלה של התביעה לא הוכחו. לא הוכח קיומם של ליקויים שבאחריות הנתבעת. 44. בהתחשב בפער הניכר שבין חוות דעת המומחים מטעם התובעים לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט איני רואה מקום לזכות את התובעים בעלויות חוות דעת המומחים מטעמם בסך 9,586 ₪. בצדק טענה הנתבעת כי לו היו התובעים מציגים חוות דעת המשקפות את מצב הדברים לאשורו אפשר שהיה נחסך מהצדדים הליך משפטי ארוך, יקר ומייגע. יחד עם זאת, הואיל ועל פי חוות דעת מומחה בית המשפט נמצאו ליקויים בדירה אני רואה לזכות את התובעים בסך של 3,500 ₪ בגין רכיב זה של עלויות חוות דעת מומחים, כולל חלקם של התובעים בשכר מומחה בית המשפט. טרחה ועגמת הנפש 45. בהתחשב באי הנוחות שנגרמה לתובעים במהלך תקופה לא קצרה, בפרט כתוצאה מליקויי הרטיבות והסדקים, שהינם הרכיב הגדול בליקויי הבניה, יש מקום להעניק פיצוי מסוים בגין ראש נזק זה. עם זאת, לקחתי בחשבון את השיהוי הרב בהגשת התביעה וכן את הפער הרב בין סכום התביעה הראשוני והסכום שנפסק בפועל, ועל כן אני מעמיד את הפיצוי בגין טרחה ועגמת נפש על סך של 5,000 ₪. הוצאות משפט 46. נוכח הפער שבין סכום התביעה לבין הפיצוי שנפסק לתובעים בפועל שקלתי לחייב את התובעים בהוצאות הנתבעת. בסופו של דבר, בהתחשב בליקויים שאותרו ובעגמת הנפש שנגרמה לתובעים, גם אם הפריזו בתביעתם, החלטתי שלא לעשות כן, ואף לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעים על הצד הנמוך. סוף דבר 47. בתוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובעים את הסכומים הבאים: א. עבור תיקון הליקויים - סך של 77,172 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 09/10/11 (מועד חוות הדעת). ב. בגין ירידת ערך - סך של 11,700 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה בלבד מיום 23/07/08 (המועד הקבוע על פי חוות דעת השמאי קלדרון מטעם התובעים, ובהתחשב בתשובות מומחה בית המשפט לשאלות ההבהרה). ג. עבור הוצאות חוות דעת מומחה לרבות שכר מומחה בית המשפט - סך של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום. ד. עבור עגמת נפש - 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום. ה. החזר חלק מאגרת המשפט - 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום; ו. שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום. בניהליקויי בניהצוויםצו עשה