תביעה להכיר בליקוי שמיעה כתאונת עבודה כמחלת מקצוע וכן בטנטון

תביעה להכיר בליקוי שמיעה כתאונת עבודה כמחלת מקצוע, וכן בטנטון: להלן עובדות המקרה: 1. התובע, יליד 12/1/1978. 2. התובע עבד מיום 16/4/02 ועד ליום 27/7/07 כעובד ייצור בחברת מעדני יחיעם (1993) (להלן: "המפעל"). 3. במהלך עבודתו בתקופה הנ"ל נחשף התובע לרעש מזיק כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד-1984, אשר בקע מהמכונות הרועשות לידן עבד. 4. לטענת המעסיק, סופקו לתובע מגני אוזניים בתקופת עבודתו. 5. התובע החל להתלונן על ירידה בשמיעה בשנת 2007 ופנה עקב כך לטיפול רפואי. 6. בהמשך ולאור מצב שמיעתו של התובע, הועבר התובע לאחר ה-27/7/07 לעבוד במחלקות בהן לא נמדד רעש מזיק. 7. התובע טוען, כי הפגיעה בשמיעתו נגרמה לו כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו, בעוד שהנתבע טוען, כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של התובע, אם קיים, וכי ליקוי השמיעה נגרם לתובע כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי. מינוי מומחה רפואי: 8. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר ארז בנדט, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 12/8/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן: "א. כאמור מחלתו של התובע היתה דלקת כרונית עם נקב בתופית וכולסטאטומה נרחבת באוזן הימנית עם הרס של עצמימי שמע ופגיעה נלווית באוזן התיכונה. בעטיה של מחלה זו נותח ונותר עם נקב גדול בעור התוף. הפגיעה השמיעתית החמורה _כ-80 דציבל) נגרמה בעטיה של המחלה ונזקיה הנלווים. באוזן שמאל סבל/סובל מטימפנוסקלרוזיס (הסתיידויות בחלל התוף ובעור התוף שמקבעות את עצמימי השמע) שגרמה לליקוי שמיעה בסף של כ-60 דציבל. ב. ... ג. חד משמעית לא. ליקוי השמיעה נגרם עקב התחלואה הכרונית. למעשה, ליקוי שמיעה כה חמור כפי שסבל ממנו מר עלי מהווה כשלעצמו הגנה אקוסטית (הוא מנחית את הרעש הסביבתי) ומונע נזקי רעש באוזן הפנימית. ד. ... ה. כאמור, יש תיאור מילולי של ליקוי השמיעה בסיכום האשפוז מ-1993. ביחס לטנטון: ו. ... ז. כפי שציינתי בחוות דעת קודמת שלי: בדיקת מאפייני טינטון אינה בהכרח קשורה לנזק מרעש. היא עשויה לאשש תלונת טינטון (מכל סיבה שהיא) סובייקטיבית. מכאן שאיננה אופיינית לנזק מרעש. בשום מקום המחוקק לא דרש בדיקת מאפייני טינטון. בדיקה זו הוספה, בפועל, כחלק מהבירור שמבקש מל"ל (ולפעמים גם רופאים) אך יש להדגיש שנושא זה נמצא במחלוקת בין רופאי אף-אוזן-גרון לבין המל"ל וגם בין רופאי אף-אוזן-גרון לבין עצמם או מול קלינאי/יות תקשורת. מכל מקום: ביום הבדיקה במכון הולדשטיין הטינטון לא היה קיים ולכן לא בוצעה. ח. הטינטון אינו תמידי. במכון הולדשטיין מצויין: "בדרך כלל יש לו צפצופים אשר באים והולכים - בעיקר בלילה - מפריע לו להירדם. בשתי האוזניים, בצורת סססס... אין בזמן הבדיקה". ט. התיעוד הראשון לטינטון, ככל שמצאתי בתיקו הרפואי, הוא ב-11/8/2010: "ממשיך להתלונן על צפצופים ורעשים בשתי האוזניים". י. פרט לתיעוד הנ"ל מצאתי תיעוד של תלונת טינטון בביקורים אצל רופא המשפחה (ד"ר מוברשם) בתאריכים 14/11/2010, 18/1/2011, 3/10/2011. דווקא בביקוריו אצל אף-אוזן-גרון לא נזכר טינטון. לא קיבל ט יפול עבור הטינטון. דיון: מדובר בגבר עם מחלה כרונית באוזניו מילדותו וליקוי שמיעה משמעותי עוד מימי נערותו. החשיפה לרעש לא החמירה את סף השמיעה. כמוסבר לעיל, ליקוי השמיעה אפילו הגן עליו מפני חבלת רעש. אם אכן התובע ו/או בא כוחו טענו, כפי שהשופטת פירטה ב"עובדות המקרה", שהירידה בשמיעה החלה ב-2007, הרי שהוצגו בפני המל"ל ובית המשפט עובדות לא נכונות. לגבי הטינטון: מעניין שהתיעוד הראשון שמצאתי לטינטון הוא 11/8/2010. מספר חדשים לפני הגשת התביעה למל"ל ומספר שנים לאחר שסיים את עבודתו... מכל מקום, הטינטון, אם אכן קיים, לא קשור לנזקי רעש אלא לתחלואה הבסיסית של אוזניו שהגנה עליו מפני רעש. כמו כן, כפי שהתובע ציין בעצמו, הטינטון אינו תמידי. לסיכום: אין קשר בין ליקוי השמיעה שהתובע סובל ממנו והטינטון שהתלונן עליו לבין חשיפה לרעש תעסוקתי בעבודתו." 9. בתאריך 24/9/13 הודיע ב"כ התובע בכתב לבית הדין, כי לאחר עיון בחוות דעת המומחה הרפואי, החליט התובע לא להמשיך בניהול תביעתו. 10. לאור האמור לעיל אני קובעת, כי התובע סובל מדלקת כרונית עם נקב בתופית וכולסטאטומה נרחבת באוזן הימנית, עם הרס של עצמימי שמע ופגיעה נלווית באוזן התיכונה. באוזן השמאלית סובל התובע מטימפנוסקלרוזיס (הסתיידויות בחלל התוף ובעור התוף שמקבעות את עצמימי השמע), שגרמה לליקוי שמיעה אצל התובע. 11. מדובר כאן בתהליך תחלואתי בלבד, ללא כל קשר סיבתי רפואי ו/או משפטי לתנאי עבודתו של התובע במפעל. על כן התביעה בגין ליקוי השמיעה כמחלקת מקצוע - נדחית בזאת. 12. בהעדר ליקוי שמיעה המוכר כמחלת מקצוע, לא ניתן גם להכיר בטנטון כקשור לתנאי עבודתו של התובע. על כן גם התביעה בגין הטנטון - נדחית בזאת. 13. אין צו להוצאות. מחלת מקצועטינטוןרפואהשמיעההכרה בתאונת עבודהירידה בשמיעה וטינטון (ביטוח לאומי)תאונת עבודה