1. תביעה להכיר כפגיעה בגבו כ"פגיעה בעבודה" - מיקרוטראומה: 2. התובע יליד 1953. 3. התובע עובד בעיריית דימונה מאז 1976 ועד היום. 4. בין השנים 1976 - 2001, התובע עבד בטיאטוא רחובות, במסלול קבוע. התובע ניקה את הרחוב עם מטאטא, כאשר את האשפה הרים באמצעות את עם ידית ארוכה. את האשפה אסף התובע לפח, שהיה בעגלה אותה דחף, עד למכולה שם פינה את האשפה. 5. בשנים 2002 - 2008 התובע עבד עם עובד נוסף, שהיה מסיע אותו לכל מכולה, עם התובע ניקה את האזור שליד המכולה. 6. התובע שהה בחופשת מחלה בשנים 2009 - 2010 , בשל ניתוח שעבר בגבו וב-2010 חזר התובע לתפקיד של טאטוא רחובות. עבודת התובע נמשכה 8 שעות, 6 ימים בשבוע. 7. לאחר שמיעת טענות הצדדים, מצאנו כי עבודתו של התובע בטיאוט רחובות - בה ביצע הרמת אשפה, העברתה לפח, ריקון הפח - כללה שורה ארוכה של פעולות אשר הן דומות במהותן ואשר בוצעו מספר רב של פעמים: התכופפות לצורך הרמת האשפה, הנחת האשפה בפח בתוך העגלה וריקון הפח לתוך מכולה, פעולות אלו נעשו במשך כל שעות העבודה של התובע ולפחות משך 28 שנים . בנסיבות אלה, התקיימה תשתית עובדתית לכאורית לצורך מיקרוטראומה. 8. אשר על כן, מינינו ד"ר דוד אנג'ל כמומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות:- א. מהו ליקויו של התובע? ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50% , קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים. ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעתך קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הינך מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות). ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת בחיוב, הינך מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של - התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה). 9. בתאריך 30/9/13 מסר המומחה את תשובותיו. "א. התובע סבל מבלטי דיסק בעמוד השידרה המותני וספונדילוליזיס בחולייה מותנית רביעית (מצב בו יש ניתוק בין חלקה הקדמי לחלקה האחורי של החוליה, מצב טבעי בדרך כלל). ב. לא. עבודתו לא גרמה למחלתו ואף לא להחמרה משמעותית בה. אין בעבודתו המתוארת של טאטוא רחובות כדי לגרום נזקים בלתי הפיכים במידה שתצדיק הכרה בקשר הסיבתי בינה למחלתו. השפעת העבודה על התפתחות מחלתו אינה משמעותית". 10. בתאריך 24/1013 הופנו למומחה שאלות ההבהרה הבאות:- א. מהו לדעתך הגורם לבלטי הדיסק מהם סובל התובע? ככל שהגורם אינו ידוע ביחס לתובע, מהם לדעתך הגורמים האפשריים? ב. האם נכון כי בלטי דיסק יכולים להיגרם מעבודה הכרוכה במאמץ ותנועות חוזרות ונשנות? אנא נמק תשובתך. ג. האם אתה סבור כי בדרך כלל ספונדילוליסטזיס לא ייגרם כתוצאה מתנאי עבודה - או שמא מסקנתך בעניין התובע היא נוכח תנאי עבודתו הספציפיים של התובע? אנא נמק תשובתך. 11. בתאריך 8/11/13 מסר המומחה את תשובותיו לשאלות ההבהרה. "א. בלט דיסק מותני הינו ליקוי שכיח ביותר במצב תחלואי רגיל והוא ימצא בדרגות שונות אצל רוב האוכלוסייה הבוגרת. במקרה זה בנוסף לכך, הליקוי של ספונדילוליסטזיס תורם תרומה ממשית למחלת הדיסק בסמוך אליו. ב. הנושא של מיקרוטראומה הינו שאלה של הערכה כמותית ולא "שחור לבן". יש עבודות (כמו סבלות למשל) בהן בלטי דיסק נגרמים במנגנון מיקרוטראומה (נזקים מרובים ובלתי הפיכים). עבודת טאטוא רחובות כפי שתוארה אינה גורמת נזקים בלתי הפיכים במידה שתצדיק הכרה בתרומתה למחלת הדיסקים. ג. כן. בדרך כלל ספונדילוליסטזיס אינו קשור בקשר סיבתי לעבודה". הכרעה 12. על פי הפסיקה, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. (ראו:דב"ע (ארצי) תשן/48-0 המוסד - עמירם פיאלקוב, פד"ע כב' 321; דב"ע(ארצי) לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374). 13. הלכה היא כי בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו/244-0 המוסד - יצחק פרבר (26.2.97); עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו - המוסד לביטוח לאומי, (9.5.12); עב"ל (ארצי) 43408-02-11 ניר אהרונוף - המוסד לביטוח לאומי, (30.4.12); עב"ל (ארצי) 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון, (15.5.07); עב"ל (ארצי) 669/09 דוד אוחיון - המוסד לביטוח לאומי, (20.4.11); עב"ל (ארצי) 250/07 יהודה לוין - המוסד לביטוח לאומי, (17.4.08)). 14. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד (2.11.99)). 15. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין. 16. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. 17. המומחה בתיק זה קבע חד משמעית כי התובע סובל מבלטי דיסק בעמוד השידרה המותני וספונדילוליטזיס בחוליה מותנית רביעית שהם מצב טבעי שאינו יכול להיגרם ע"י עבודתו. המומחה הוסיף כי הליקוי של ספונדילוליטזיס תורם תרומה ממשית למחלת הדיסק בסמוך אליו. המומחה אף התייחס לתנאי עבודתו של התובע וקבע שאינם יכולים לגרום למחלתו. זאת בשונה מעבודות כמו סבלות, בה יכולים להיגרם בלטי דיסק במנגנון של מיקרוטראומה. טענת התובע לפיה מתקיימים ממצאים פוזיטיביים כבלט דיסק ומחלות גב -שתנאי עבודתו גרמו להם - אין לקבלה והיא לא נתמכת בכל חוות דעת רפואית. מחלות גב הן עניין נפוץ ולא בהכרח נגרמות כתוצאה מתנאי עבודתו. 18. אשר על כן, ועל יסוד האמור בחוות הדעת התביעה נדחית, ללא צו להוצאות. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבהכרה בתאונת עבודה