תובענה להכיר בפגיעה בכתף ימין שלה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995. המל"ל דחה את תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום 11.3.2012. בתיק התקיים דיון ביום 8.5.2013, במסגרתו הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות כדלקמן: התובעת ילידת שנת 1952. התובעת גובהה - 1.60 מ'. ידה הדומיננטית של התובעת היא יד ימין. התובעת החלה עבודתה בחב' התרופות "דקסל" בשנת 1994 ועובדת שם עד היום. בתקופה שמשנת 1994 ועד שנת 2001 עבדה התובעת כעובדת ניקיון. ממחצית שנת 2001 ועד סביבות ספטמבר 2010, עבדה התובעת בפס הייצור בחברת "דקסל" ותקופה זו היא התקופה לה מייחסים את המיקרוטראומה. התובעת עבדה בפס הייצור כאורזת ועבודתה היתה בהתאם למפורט להלן: בתחנה הראשונה הייתה שמה את העלונים (חבילות של 500 עלונים) בתוך המכונה בפתח המיועד לכך הנמצא בערך בגובה הכתף וזאת באופן מונוטוני, אינטנסיבי ומהיר הואיל וחייבים לעמוד במהירות של המכונה שאותה מזינים בעלונים. בתחנת העבודה השנייה הייתה התובעת מסדרת חבילות כדורים לתוך קרטונים (בישיבה) ולאחר מכן הייתה דוחפת את הקרטון לתחנה הבאה וגם פעולות אלה היו כרוכות בתנועות מהירות ומונוטוניות של הידיים וזאת בגלל שיש לעמוד בהספקים של המכונה שאם לא כן החבילות מתפרקות. כאשר התובעת סיימה למלא קרטון באריזות, הייתה לוקחת התובעת את הקרטון המלא ששקל בין 3 ל-5 ק"ג והייתה מרימה אותו ושמה אותו על משטח. את שלושת השורות הראשונות (בכל שורה יש כ-8 קרטונים) הניחה התובעת על משטח בגובה הרצפה. את השורה הבאה (שגם כללה 8 קרטונים) הרימה התובעת את הקרטונים והניחה אותם על הקרטונים שהיו בגובה המותן, כך שהיה עליה להרים את הקרטונים בערך בגובה הכתף. את השורה האחרונה - הרימה התובעת והניחה על הקרטונים שכבר הגיעו לגובה הכתף כך שהיה עליה להרים את 8 הקרטונים באותה שורה בגובה. בכל משטח היו 40 קרטונים (8 קרטונים X 5 שורות) וכאשר סיימו משטח אחד היו עוברים למשטח הבא. התובעת הייתה מסדרת בעצמה במשמרת אחת באותה תחנה (כ-שעתיים עבודה) בין 2.5 ל-3.5 משטחים, דהיינו - התובעת הייתה צריכה להרים כ-24 קרטונים בגובה כתף וכ-24 קרטונים בגובה מעל הכתף. בתחנה השלישית היה על התובעת להכין את הקרטונים, להדביקם משני הכיוונים, להדביק תווית על הקרטון ולערוך אותם על המשטח תוך סידורם לגובה וגם זאת יש לעשות במהירות ובאינטנסיביות על מנת לעמוד בהספקים של כל המערכת והסרט הנע. התובעת עבדה כל יום בכל תחנה במשך קצת יותר משעתיים רצופות, סך הכל עבדה התובעת ביום ממוצע 8 שעות ברוטו שהם 7 שעות נטו (כולל הפסקות). מינוי מומחה רפואי: ד"ר איל ריבלין, מומחה בכירורגיה אורתופדית, מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובעת, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. צד המתנגד להחלטת בית הדין למנות את ד"ר ריבלין, יודיע על כך בהודעה מנומקת תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו החלטה זו. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו. השאלות: מהו ליקויה של התובעת? האם ניתן לקבוע שעבודתה של התובעת כמתואר לעיל בחלק העובדתי, גרמה לה ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטה מחלת המקצוע הנוגעת לענייננו. ככל שקיימת אצל התובעת מחלת מקצוע, מתבקש המומחה לפרט מהי המחלה מתוך המחלות המפורטות בתוספת לתקנות. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל ל-50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השנים. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות המים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות). ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקוי של התובעת? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה). מסמכים רפואיים: להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: מסמכים רפואיים שונים שצורפו לכתבי בית דין (שכללו מסמכים מבית החולים הלל יפה בחדרה). תיקה הרפואי של התובעת משירותי בריאות כללית - מרפאה כללית; מרפאה אורתופדית; מרפאה כירורגית (ידני + ממוחשב); מרפאה נוירולוגית (ידני); תעסוקתית (ממוחשב) תיקה הרפואי של התובעת מבית החולים רמב"ם חיפה. לתשומת לב המומחה יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובעת, אלא אם באופן חריג מבקש זאת המומחה. כמו כן יצוין, כי אין הצדדים רשאים לפנות ישירות אל המומחה. התיק יובא לעיון ביום1.12.2013. שכר טרחתו של המומחה ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל. עובדי ניקיוןהכרה בתאונת עבודהכתפיים