תביעה להכיר במחלת ה-CTS דו צדדית בשתי ידיים וכן במחלת CMPJ ארטריטיס בבסיס האגודלים כמחלת מקצוע

תביעה להכיר במחלת ה-CTS דו צדדית בשתי ידיים וכן במחלת CMPJ ארטריטיס בבסיס האגודלים וזאת כמחלת מקצוע. להלן עובדות המקרה: 1. התובעת, ילידת 1970. 2. התובעת עבדה כמחווטת כרטיסים אלקטרוניים בחברת האלקטרוניקה: "א.פ.ח.ע.איכות בע"מ" וזאת במשך חמש שנים ושלושה חודשים, מ-4/12/05 ועד 3/3/11. 3. התובעת עבדה חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום וכן נהגה לעבוד כ-20 שעות נוספות בחודש. 4. במסגרת עבודתה התובעת היתה צריכה להכניס פינים לכרטיסים אלקטרוניים (לחווט) בעזרת מכשיר ללחיצת פינים (ראה תמונה ת/2 המצו"ב) כשהיא מחזיקה את המכשיר הנ"ל ביד ימין ורוב הלחיצות היו נעשות בידה הימנית וכאשר ידה הימנית היתה מתעייפת היא היתה מבצעת זאת עם יד שמאל. 5. לאחר מכן התובעת היתה מעבירה את הכרטיס להלחמה ואחרי הלחמה הכרטיס היה חוזר אליה ואז היתה התובעת מקצצת את קצות החוטים והפינים בעזרת קאטר. 6. הקיצוץ של הפינים היה מבוצע על ידי לחיצה ביד ימין על הקאטר. בנוסף גם חיתוך קצוות החוטים והפינים דורש לחיצה של ידיות הקאטר. 7. לכל כרטיס אלקטרוני היתה התובעת צריכה להכניס כ-315 רכיבים אלקטרוניים. 8. ביום עבודה ממוצע היתה התובעת מחווטת כ-20 עד 24 כרטיסים גדולים. בכל כרטיס גדול יש 21 כרטיסים קטנים ובכל כרטיס קטן יש 15 חוטים שהתובעת היתה צריכה לקצץ באופן נפרד כל חוט וחוט. לכל יום עבודה רגיל התובעת היתה מכינה מראש כ-3,000 חוטים, שאותם היא היתה מקצצת בסוף פעולת ההרכבה באמצעות לחיצה על הקאטר. 9. סדר עבודתה של התובעת היה כדלקמן: א) לקיחת פין מקופסת הפינים והכנסתו ללוחץ, כלומר לקאטר. ב) הכנסת חוט לתוך הפין. ג) לחיצה בחוזקה על הידיות של הלוחץ עם הפין בתוכו. ד) הכנסת הפין לחור המיועד בכרטיס האלקטרוני. ה) לאחר הכנסת 315 רכיבים, העברת הכרטיס לעמדת ההלחמה. ו) כשהכרטיס חוזר מעמדת ההלחמה התובעת היתה צריכה ללחוץ בחוזקה על ידיות הקאטר ולקצץ את הקצוות של הפינים והחוטים שנשארו בולטים בגב הלוח. 10. היו ימים שהתובעת עבדה בין 8 ל-8.5 שעות בעבודות של לחיצה בלבד על הקאטר ולאחר מכן עבדה שלוש שעות נוספות בקיצוץ הקצוות של הפינים והחוטים שנשארו בולטים בגב הלוח. 11. בכל יום עבודה ביצעה התובעת אלפי פעולות של לחיצות על הקאטר לצורך הכנסת הפינים ואלפי קיצוצים עם הקאטר של הקצוות של הפינים והחוטים. 12. התובעת טוענת כי תנאי עבודתה ופעולות החוזרות של הלחיצות והקיצוצים של הפינים והחוטים אלפי פעמים בכל יום עבודה גרמו לפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נגרמה לה מחלת מקצוע של CTS בשתי ידיה. הנתבע לעומת זאת טוען כי מדובר בתהליך תחלואתי רגיל וללא קשר לתנאי עבודתה של התובעת המתוארים לעיל. מינוי מומחה רפואי: 13. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר אברהם ששון, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 22/2/13 והשיב פעמיים על שאלות הבהרה, בתאריך 28/3/13 ובתאריך 12/5/13. בחוות דעתו מיום 22/2/13 קבע המומחה כדלקמן: "א. ברור כי החולה סבלה מ- גנגליון בשורש כף ידה השמאלית שנכרת בניתוח. תסמונת התעלה הקרפאלית בידה הימנית שנותחה, עם שיפור ברור כפי שהראתה בדיקת ההולכה החוזרת לאחר ההתערבות. ב. בהתחשב בתיאור העבודה המאומצת שהחולה עשתה בידיה, סביר בהחלט שהתפתחות תסמין CTS ביד הימנית אכן קשורה לעיסוקה. אינני יכול לראות קשר בין העבודה לגנגליון ביד שמאל. ג. הפעילויות החוזרות ונשנות שביצעה התובעת, בצורה מאוד אינטנסיבית, בידה הימנית אחראיות בהחלט להופעת תהליך דלקתי בגידים שבתעלה הקרפאלית, לבצקות שלהם וללחץ על עצב המדיאניס (CTS). זמן הביצוע הממושך, התנועות החוזרות ותדירותם הגבוהה והמרשימה היוו הצטברות של פגיעות קטנות וחוזרות בגידים המכופפים של היד והאצבעות. ד. לדעתי, אצל אישה צעירה, המצב ביד ימין הינו תוצאה של פגיעות דומות וחוזרות. ביד שמאל, לא יכולתי למצוא קשר סיבתי. ה. לא מצאתי בתיק הרפואי של התובעת גורמי סיכון, פרט לעובדה שהיא אישה. מבחינה הורמונאלית, ישנה תדירות גבוהה יותר של CTS אצל נשים. במקרה שלפנינו, יהיה זה מגוחך להשתמש בנתון אפשרי זה (מינה של התובעת) כדי לגרוע מחשיבות המיקרו-טראומה המצטברת שנגרמה לעבודתה בידה הימנית. ו. בנוגע להופעת הגנגליון ביד שמאל, אינני מכיר בספרות קשר או סיבה בין תחלואה זו לעבודה. ז. להיפך, השפעת תנאי עבודתה של התובעת על הופעת תסמין CTS ביד ימין, רבה יותר מאשר כל גורם סיכון אחר או תחלואה טבעית". 14. בתשובותיו לשאלות הבהרה מיום 28/3/13 ציין המומחה כדלעיל: "א. נכון. ב-24.05.11 כתבה דר' דימנט (רופאה תעסוקתית) אודות הממצא בצילום של תת פריקה של ראשי עצמות במסרק הראשון בשתי ידיה של החולה. להזכיר שב-16.3.11 פרופ' שטהל גם הוא ציין את הרגישות ב-CMPJ של האגודל, ביום בו ביצע את הניתוח לשחרר התעלה הקרפאלית. הרישום שקדם (ב-06.3.11) ע"י ד"ר בויקו ציין את הממצא במפרק בבסיס האגודל. ב. אין ספק שאני מסכים עם הקביעה שתנאי העבודה ואופן ביצועה אכן יצדיקו הופעת שינוי ניווני במפרקים CMPJ בידיים, על בסיס מיקרו-טראומה מצטברת. בחוות דעתי המקורית לא התייחסתי לנקודה זו מאחר ובסעיף 12 שבהחלטת בית הדין מיום 13.02.13 טענת התובעתב היתה בנושא הופעת CTS כתוצאה מעבודתה. לא ראיתי אז מקום להרחיב חזית, כפי שנדרשתי היום בשאלות ההבהרה. ג. מאחר ומדובר באישה צעירה ומאחר ולא מצאתי מרכיב קונסטיטוציונאלי או מרכיב סיכון סביר אחר מלבד אופי עבודתה (כפי שכבר ציינתי בעבר), אני יכול לתת משקל הרבה יותר גדול וכבד לעבודתה כגורם לשינוי במפרק CMPJ בשתי ידיה מאשר לכל גורם מובנה אחר. פגימה זו, לא רק שמצבה הוחמר כתוצאה מהעבודה, אלא גם נגרמה ממנה. ד. בדוח הניתוח העיר הרופא המנתח על אזור מצולק סביב עצב המדיאנוס מימין. ממצא זה יכול בהחלט להצביע על קיום לחץ סביב אותו עצב מזה תקופה ארוכה, אשר קשה לי אומדנה. לא מן הנמנע שפגימה זו נמשכה תקופה ארוכה בעבר, לפני גילוי המחלה. ה. בוודאות יש לראות ברקמה, המצולקת בצורה משמעותית, סביב לעצב המדיאנוס, כגורם לתסמין CTS אשר דרש ניתוח. הרקמה הצלקתית עטפה את העצב, הפריעה בהולכה וגרמה למיחושים אשר הובילו להבחנה. 15. בתשובותיו לשאלות ההבהרה הנוספות שנשלחו אליו מטעם בית הדין, הוסיף המומחה כדלקמן: "א. בסיכום לאמור מקודם, הפגימות הזעירות שנגרמו לתובעת הן: תמסין CTS ביד ימין. CMPJ ארטיריטיס - שינוי ניווני בבסיס האגודלים. ב. התת פריקות ב-CMPJ הן תוצאה של פעולות חוזרות ונשנות של תפיסה ואחיזה קשה באגודלים כאשר ביצעה החולה פעולות חווט והשתמשה בקאטר. ה-overuse בפרק CMPJ גרם לארטריטיס, וכתוצאה מכך לתת פריקה כסימן להרס מפרקי. לא נצפו סיבות אחרות לפגימה זו ובעיקר כשמדובר באישה צעירה. ג. לא הצלחתי להבין מה היה בילדותו של החולה, אך מה שוודאי הוא שלא היה תיאור או דיווח על מגבלה או הפרעות בידיה של החולה עובר ל-2010. רק במחצית 2010 החלו התלונות של תסמין ה-CTS". 16. ב"כ הנתבע הודיעה בדיון, ביום 12/6/13, כי לאור העובדה שלתובעת היתה רקמה מצולקת באופן משמעותי סביב לעצב המדיאנוס מימין כגורם לתסמונת CTS אשר דרש ניתוח ברקמה הצלקתית אשר עטפה את העצב, הפריעה בהולכה וגרמה למיחושים אשר הובילו לאבחנה של CTS. לדבריה, האבחנה של פרופ' שטהל על קיומו של האזור הצולק, כאמור לעיל, אזי הממצא הנ"ל יכול להצביע על קיום לחץ על אותו עצב, לחץ שכאמור גרם למיחושים אשר הובילו לאבחנה של CTS, מכאן שהוכח שלא תנאי העבודה של התובעת הם שגרמו לתסמונת ה-CTS, אלא מדובר במצב תחלואתי שהינו תוצאה של אותה קרמה מצולקת בשורש כף היד. 17. מחוות דעת המומחה עולה בבירור, כי התובעת לקתה במחלת CTS ביד ימין וזאת לאור תנאי עבודתה ואופן ביצוע עבודתה. הפעילויות החוזרות ונשנות שביצעה התובעת בצורה מאוד אינטנסיבית בידה הימנית, אחראיות על הופעת תהליך דלקתי בגידים של התעלה הקראפלית, לבצקות שלהם וללחץ על עצב המדיאניס (CTS). לדבריו, זמן הביצוע הממושך של התנועות החוזרות ונשנות ותדירותם הגבוהה, היוו הצטברות של פגיעות קטנות, מצטברות ובלתי הפיכות בגידים המכופפים של ידה הימנית. על כן המומחה קובע, כי השפעת תנאי עבודתה של התובעת על הופעת תסמין CTS על ידה הימנית של התובעת רבה יותר מאשר כל גורם סיכון אחר או תחלואה טבעית, ולכן מדובר כאן בתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה. 18. כן קובע המומחה, כי התובעת סובלת משינוי ניווני במפרקים, CMPJ בידיים על בסיס מיקרוטראומה מצטברת. לדעתו, יש לתת משקל הרבה יותר גדול וכבד לעבודתה כגורם לשינוי במפרק ה-CMPJ בשתי ידיה מאשר לכל גורם מובנה אחר. פגימה זו נגרמה כתוצאה מעבודתה של התובעת והוחמרה בעקבותיה. 19. ב"כ הנתבע טוענת, כי התובעת סובלת מרקמה מסולקת סביב לעצב המדיאניס. המומחה מציין במפורש, כי לא מצא כל תהליך תחלואתי אצל התובעת, ולכן קיומו של אזור מצולק סביב עצב המדיאניס מימין הינו גורם לתסמין ה-CTS אשר חייב את התובעת לעבור ניתוח. הקרמה הצלקתית עטפה את העצב, הפריעה בהולכה וגרמה למיחושים אשר הובילו לאבחנה. כן מציין המומחה, כי לא היה כל תיאור או דיווח על מגבלה או הפרעות בידיה של התובעת עד לשנת 2010, ורק אז היא החלה להתלונן על תסמין ה-CTS. לכן, לדעתו, גם תסמין ה-CTS נובע מתנאי עבודתה של התובעת בלבד. 20. ב"כ הנתבע הודיעה בכתב לבית הדין ביום 4/7/13, כי הנתבע החליט להכיר במחלת ה-CMPJ כמחלת מקצוע, אך עומד על דחיית התביעה ביחס למחלת ה-CTS. 21. בנסיבות אלה אני קובעת, כי התובעת סובלת, הן ממחלת CTS ביד ימין על פי עקרון המיקרוטראומה ולכן מדובר בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. בנוסף, סובלת התובעת ממחלת CMPJ בשתי ידיה, שהינה מחלת מקצוע וזאת בהתאם להודעת ב"כ הנתבע, כאמור לעיל. התובעת זכאית להגיש מיד תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. 22. כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ תוך 30 יום מהיום. מחלות פרקיםמחלת מקצועאצבעותאגודלרפואהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)