תביעה להכרה בבעיות הנשימה מהם היא סובלת כ"מחלת מקצוע": שהיא בגדר "פגיעה בעבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן: החוק) ולחילופין כי הליקויים האמורים נגרמו בדרך של מיקרוטראומה, נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 31.1.12. הנימוקים אשר צויינו במכתב הדחיה הינם כי אין המדובר במחלת מקצוע או בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה וכי על פי חוות דעת רופא מומחה, אין קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין תנאיי עבודתה והמדובר במחלה שהתפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי. 2. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה בתיק בפנינו ובכתב התביעה מייחסת התובעת את בעיות הנשימה מהן היא סובלת, מאז חודש 2/08, לעבודתה כמנהלת חשבונות בחברת ברגר רוברט בע"מ, שהיתה למעשה בית מלאכה שבו בוצעו עבודות חיתוך, ניסור וריתוך של מתכות וכן צביעת המתכות, וכאשר היא הסתובבה מידי יום בין שולחנות העבודה ואף ישבה בחדר הצמוד לאולם העבודה, וכאשר דלת וחלון היו פתוחים לתוך אולם העבודה, כך שהיא נשמה אוויר ובו חלקיקי מתכות וחומרי צבע. 3. הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה וטען כי לא התקיימו בתובעת התנאים להכיר במחלתה כמחלת מקצוע או כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה. מאחר והתובעת לא צרפה חוות דעת של מומחה מטעמה, לא תצורף חוות הדעת מטעם הנתבע לחומר שישלח למומחה. מכל מקום נציין כי הנתבע התייחס לבעיות רקע רפואיות מהן סבלה התובעת ובהן ברונכיטיס בילדות, עישון במשך 25 שנה של חפיסה ליום וסינוסיטיס כרוני עם פוליפים. 4. ואלה העובדות הצריכות לענין: א. התובעת ילידת 20.2.60, החלה לעבוד בחודש 4/02 כמנהלת חשבונות בחברת ברגר רוברט בע"מ. ב. החברה בה עבדה התובעת הינה חברה העוסקת בייצור ציוד לרפתות ובביצוע עבודות מסגרות לצורך כך. הייצור מבוצע בבית מלאכה הממוקם באולם בצורת "ח" הסגור משלושה כיוונים בקירות וכן מקורה מלמעלה, ופתוח מכיוון אחד בלבד. לאולם זה צמוד קרוואן אשר היווה את המשרד בו ישבה התובעת. הקרוואן מחובר לבית המלאכה ופתוח במשך כל היום בדלת המקשרת בין הקרוואן לבית המלאכה. בנוסף לכך קיים חלון בין הקרוואן לבין בית המלאכה וחלון נוסף הפונה מהקרוואן כלפי חוץ. בשלב מסויים הותקן בקרוואן מזגן, אולם גם כאשר עבד, היתה הדלת פתוחה לתוך אולם בית המלאכה. ג. גודלו של בית המלאכה הינו 200-250 מ"ר ועבדו בו במהלך תקופת עבודתה של התובעת כ-5-8 עובדים (מספר העובדים השתנה מעת לעת). ד. התובעת עבדה 5 ימים בשבוע, כ-5 שעות ביום ולעיתים אף עבדה שעות נוספות. ה. במסגרת יום עבודתה שהתה התובעת לסירוגין בתוך בית המלאכה כשעה - שעה וחצי מידי יום. התובעת עברה בתוך בית המלאכה הן כאשר עברה לשרותים או למטבחון והן כאשר הסתובבה בין עמדות העובדים על מנת למלא טפסים שעניינם ביצוע העבודה כפי שבוצעה ביום האתמול. בנוסף לכך היתה התובעת אחראית על קבלת הסחורה מספקים, כאשר הסחורה הובאה לבית המלאכה. ו. החומרים עימם בוצעו עבודות ההשחזה הינם ברזל ונירוסטה, כאשר בהתאם לעדות מנכ"ל החברה, החומרים הכילו גם ניקל, עופרת וכרום. בנוסף לעבודות הכנת המוצרים ממתכת לרפתות, בוצעו בבית המלאכה גם עבודות צביעה בריסוס של הברזלים, וכן השתמשו בחומרי דילול לצבע כגון טרפנטין. בהתאם לעדות מנכ"ל החברה, חומרי הצבע אשר רוססו על הברזלים ואשר היו צבע מיוחד למתכות, כללו גם ממיסים פחמנים שונים. הברזלים היו חלודים לעיתים, ובוצעה עבודה של ניקוי חלודה, והאבק מהריתוך וההשחזה כמו גם משפשוף הברזלים התפזר בבית המלאכה. לפועלים סופקה מסכה, אולם התובעת, אשר הסתובבה בתוך בית המלאכה אך לא עבדה בתוכו בקביעות, לא הסתובבה עם מסכת הגנה על הפנים. לא בוצע ניטור סביבתי של מידת חלקיקי החומרים באוויר בבית המלאכה, במהלך תקופת עבודתה של התובעת. ז. בחודש 2/08 החלה התובעת לסבול מבעיות נשימה משמעותיות, ומשיעולים והחלה להיות מטופלת בונטולין, בסימביקורט ובסטרואידים. התובעת אובחנה כסובלת מ-COPD. 5. כדי להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים הננו ממנים את פרופ' מרדכי קרמר כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות: א. מהי המחלה ממנה סובלת התובעת, ומתי לראשונה מופיעים רישומים רפואים בנוגע למחלה זו? ב. האם בעיות הנשימה מהן סובלת התובעת נגרמו או הוחמרו כתוצאה מחשיפתו לחומרים הכימיים המפורטים לעיל? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת? (גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה, משמעה, קיום קשר סיבתי בין השניים)? ג. האם נתקיימו בתובעת התנאים להכיר בבעיות הנשימה שלו כ"מחלת מקצוע" בהתאם לחלק ב' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד-1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבה של התובעת? ד. האם היתה במקרה שבפנינו פגיעה INJURY? ה. האם הפגיעה גרמה נזק? ו. האם כל נשימה ונשימה שנשמה התובעת בעת עבודתה את החומרים שפורטו לעיל, גרמה לפגיעה זעירה INJURY כאשר המדובר בפגיעות חוזרות ודומות שניתן להבחין בהן ולייחס אותן לזמן מסוים? ז. במקרה שאכן היתה פגיעה מהסוג המפורט לעיל, האם היתה פגיעה זו בעלת אופי בלתי הפיך IRREVERSIBLE כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? ח. אם לא היתה פגיעה מהסוג דלעיל האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל? ט. במידה והמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם היתה השפעה משמעותית בשיעור של 20% ומעלה, לחשיפת התובעת לחומרים שפורטו לעיל על הופעת המחלה, או החמרתה? 6. אל המומחה הרפואי יועברו ביחד עם החלטה זו, המסמכים הבאים, שניתן ללמוד מהם על מצבו הרפואי: א) כרטיסיה הרפואיים של התובעת מקופת חולים כללית. ב) תיקה הרפואי של התובעת מבית חולים כרמל. ג) חומר רפואי שצורף לתצהיר התובעת כנספח א'. 7. שכ"ט של המומחה ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל. מחלת מקצוערפואה