1. תביעה להכיר בטנטון אשר לו טוען התובע כפגיעה בעבודה בהתאם להוראת סעיף 84 א' (ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). 2. המחלוקת בין הצדדים הינה האם התקיימו בתובע תנאי סעיף 84 א'(ב)(3) לחוק, לפיו: "הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית". 3. בעב"ל 31583-06-10 המוסד לביטוח לאומי - גנאים פהד (27.6.12) סוכמה ההלכה באשר לדרישה של "פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי". נקבע כי תכלית הסעיף לוודא אותנטיות של תלונות הטנטון ולפיכך אין הצדקה לקביעת מבחן קשיח אלא מבחן גמיש, על פי אמות המידה הבאות: "ראשית - פניות חוזרות ונשנות לרופא בתלונת טנטון, סמוך לפני הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה - מעלה חשש לגבי אותנטיות הפניות, שמא התביעה למוסד היא הורתן. שנית - מאותו טעם, אין להתחשב, ככלל, בפניות לרופא בקשר לטנטון לאחר הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה. שלישית - ככלל, פניית מבוטח לרופא בתלונת הטנטון, ביצוע בדיקה במכון שמיעה עקב כך, וחזרה עם תוצאות הבדיקה לרופא; כלומר, השלמת הליך הבירור הרפואי באופן האמור; ראויה להיחשב כפנייה אחת לטיפול בטנטון ולא ל"פניות חוזרות ונשנות". זאת מחד. מאידך, די בשתי פניות בלתי תלויות זו בזו עקב תלונת הטנטון כדי שהמבוטח ייחשב כמי שעמד בדרישות הסעיף. רביעית - אין לקבוע מראש כלל לגבי פרקי זמן שהחל מהם יעמוד או לא יעמוד המבוטח בתנאי הפניות החוזרות ונשנות ביחס למועד הגשת התביעה למוסד וביחס לפרק הזמן בין פנייה אחת לשנייה. מרחק הזמן בין פנית טנטון אחת לשניה ובין שניהם למועד הגשת התביעה אינו בהכרח מעיד על אותנטיות התלונה ואינו מאבחן בהכרח בין תלונת אמת להתחזות. חמישית - מבחן פורמליסטי של פערי זמן בין הפניות והתביעה למוסד - אפשר שיעמוד בו מי שאינו סובל מטנטון ולמד את דפוס מועדי הפניות והתביעה למוסד כפי שנקבעו בפסיקה ולא יעמוד בו הסובל מטנטון אמיתי שלא התלונן עליו על פי המתווה המוכתב מראש של המועדים. לפיכך ראוי קודם כל, שהמוסד יברר עם מגיש התביעה את הסיבה להגשתה במועדה ונסיבות הפניות הקודמות למומחים בעטיה, ולא יידחה תביעה שכזו על הסף ללא בירורה. על בית הדין מצידו, ככל שתדחה תביעה כזו על ידי המוסד, בנסיבות המתאימות בהתאם לשיקול דעת בית הדין האזורי, לקיים דיון הוכחות לגביה. באם יתקשה להשיב לשאלת אותנטיות הפניות ישקול בית הדין מינוי מומחה יועץ רפואי לבירור דעתו המקצועית לגבי הטנטון. בשלב זה ראוי, שהמומחה יישאל לגבי הקשר הסיבתי בין הטנטון לחשיפה לרעש מזיק. לא מן הנמנע שבתשובת המומחה יהיה כדי להשליך על בחינת מילוי התנאי בדבר אותנטיות הפניות. במקרה שכזה, אפשר שהמבוטח יופנה לבדיקת מאפייני טנטון באחד המוסדות המוכרים על מנת לבחון סממנים אובייקטיביים לתלונה הסובייקטיבית על הטנטון". 4. אין מחלוקת כי תביעת התובע הוגשה למוסד לביטוח לאומי ביום 10.10.11. הצדדים חלוקים לגבי עצם הפניות וכפועל יוצא מספרן. לטענת התובע קיימות 3 פניות בתאריכים הבאים: א. ביום 15.8.11 פנה לד"ר שם טוב, א.א.ג. על פי המסמך הרפואי מיום 15.8.11, נרשם כי ביום 15.8.11 נבדק התובע על ידי ד"ר שם טוב והתלונן על: "ליקוי שמיעה עובד על טרקטור". התובע הופנה למכון שמיעה - השרון. לטענת התובע באותו ביקור התלונן גם על טנטון, בנוסף לליקוי השמיעה, ובשל טעות קולמוס נרשמה תלונה על ליקוי שמיעה בלבד. לטענת התובע תיקון לכך נערך בבדיקה רפואית נוספת אצל ד"ר שם טוב מיום 12.9.11. ב. ביום 5.9.11 - לטענת התובע התלונן על טנטון במועד זה ועדות לכך ניתן למצוא במסמך סיכום ביקור שנערך על ידי רופאת המשפחה מיום 23.4.12. במסמך זה מפורטות האבחנות הרפואיות מהן סובל התובע ומצויין טנטון מחודש ספטמבר 2011. ג. ביום 12.9.11 נבדק התובע על ידי ד"ר שם טוב. במסמך הרפואי ממועד זה נרשם: "תלונות / סיבת הפניה מתאריך 5.9.11; תלונות /סיבת הפניה מתאריך 15.8.11; ליקוי שמיעה וטנטון עובד על טרקטור". 5. טענות התובע - א. מדובר ב- 3 פניות אותנטיות אשר יש לקבל כל אחת מהן בפני עצמה. המסמך מיום 12.9.11 מעדכן את המסמך מיום 15.8.11 וקובע כי גם ביום 15.8.11 היתה תלונה על טנטון. ב. על פי הפסיקה די בשתי פניות עצמאיות ובלתי תלויות על מנת לקיים את דרישת סעיף 84 א(ב)(3). 6. טענות הנתבע - א. קיימת פניה אחת בלבד בה מתלונן התובע על טנטון בטרם הגשת התביעה למוסד והיא הפניה מיום 12.9.11. מדובר בפניה סמוכה מאוד למועד בו הוגשה התביעה לנתבע ואין בה די. ב. העובדה שבמסמך מיום 23.4.12 נרשם כי מועד גילוי הטנטון הינו ספטמבר 2011 אינה מעידה על פניה נוספת כנטען על ידי התובע. אין כל עדות לפניה מיום 5.9.11. ג. גם אם יקבע כי היו 3 פניות כנטען על ידי התובע, הרי שאין מדובר בפניות אותנטיות, מאחר ונעשו בסמיכות רבה מאוד זו לזו ולהגשת התביעה למוסד לביטוח הלאומי ולא נראה כי קיימת בהן בקשה לטיפול כלשהו עקב הטנטון. ההכרעה - 7. לאחר שבחנתי את המסמכים הרפואיים ואת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. אין מחלוקת כי התובע פנה לטיפול רפואי בתלונה על טנטון ביום 12.9.11, כעולה מהמסמך הרפואי של ד"ר שם טוב ממועד זה. העובדה כי ד"ר שם טוב לא מצא לערוך לתובע בדיקה אובייקטיבית כלשהי לאחר שביצע קודם לכן בעקבות פניה מיום 15.8.11 בדיקת שמיעה אינה יכולה לעמוד לחובתו של התובע. הבדיקות והטיפול הרפואי אינן בשליטת התובע אלא בשיקול דעתו של הרופא אליו הוא פונה לטיפול. 8. המחלוקת הינה לגבי הפניות מיום 15.8.11 ו- 5.9.11. אשר לפניה מיום 5.9.11, התובע לא הוכיח קיומה של פניה בתאריך זה. אין ללמוד מהמסמך מיום 23.4.12 כי קיימת פניה ביום 5.9.11 בנוסף על הפניה מיום 12.9.11. יתרה מכך, מהמסמך הרפואי מיום 12.9.11 עולה לכאורה כי ביום 5.9.11 ביצע התובע בדיקת שמיעה. בדיקת שמיעה זו הינה בעקבות הביקור מיום 15.8.11. אמנם במסמך מיום 12.9.11 נרשם בחלק התלונות: "תלונות / סיבת הפניה מתאריך 5.9.11", אלא שכאמור לא הומצא כל מסמך המלמד על הפניה ובתחתית המסמך נרשמו תוצאות בדיקות שמיעה מיום 5.9.11. אשר לפניה מיום 15.8.11, במסמך מיום 15.8.11 נרשם ליקוי שמיעה בלבד. התובע ביצע כאמור בדיקת שמיעה ביום 5.9.11 וביום 12.9.11 פנה שוב לד"ר שם טוב. התובע טוען כי עקב טעות קולמוס של ד"ר שם טוב לא נרשמה ביום 15.8.11 תלונה על טנטון וכי הדבר תוקן באישור הרפואי מיום 12.9.11. אלא שאין לראות במסמך הרפואי מיום 12.9.11 כתיקון כלשהו של המסמך מיום 15.8.11. העובדה כי ביום 12.9.11 הוספה בתלונות המילה "טנטון" אינה מלמדת כי התובע התלונן על טנטון גם ביום 15.8.11 וכי בשל טעות קולמוס הדבר לא נרשם. 9. יתירה מכך, על פי הפסיקה פניית מבוטח לרופא בתלונת טנטון, ביצוע בדיקת שמיעה וחזרה עם תוצאות הבדיקה לרופא ראויות להיחשב כפניה אחת לטיפול בטנטון. לפיכך, גם לו היה מצויין בבדיקה מיום 15.8.11 תלונה על טנטון, הרי שאין מחלוקת כי ביום 15.8.11 בעקבות תלונות התובע הוא הופנה לבדיקת שמיעה. התובע ביצע בדיקה זו וחזר עם תוצאותיה לרופא ביום 12.9.11, כל זאת כעולה מהמסמך הרפואי מיום 12.9.11. לפיכך לא הוכיח התובע שתי פניות עצמאיות. 10. אשר על כן, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. טינטוןשמיעההכרה בתאונת עבודהירידה בשמיעה וטינטון (ביטוח לאומי)ביטוח לאומי