פגיעה בעבודה של שחקן כדורגל: 1. התובע, יליד 1980, הינו כדורגלן מקצועי ובמועד הרלוונטי לתביעה היה שחקן בקבוצת כדורגל מכבי עירוני כפר יונה. ביום 5.12.10 השתתף התובע בפעילות ספורטיבית של הקבוצה, במהלכה נחבל בצורה קשה בקרסול ובכף רגל ימין. אובחן אצלו קרע בגיד אכילס וקרע בשרירי התאומים. התובע נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות הפציעה, ולא חזר לפעילות כשחקן כדורגל. התובע ביקש להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה ובקשתו נדחתה על ידי הנתבע. 2. לטענת הנתבע, כפי שעולה מכתב ההגנה המתוקן שהוגש מטעמו, התביעה לדמי פגיעה נדחתה, בהעדר אירוע תאונתי ובהעדר קשר סיבתי לאירוע הנטען והמוכחש. לראשונה נדחתה התביעה פורמלית, בשל אי המצאת מסמכים. בדיון המוקדם הובהר לב"כ התובע אילו מסמכים עליו להמציא. לאחר שב"כ התובע המציא את המסמכים, התיק נשלח לסניף המטפל של הנתבע, אשר דחה את התביעה לגופו של עניין. 3. לאחר שנבחנה התביעה לגופה, החליט הנתבע לדחותה בהעדר אירוע תאונתי ובהעדר קשר סיבתי בין המחלה לבין האירוע הנטען. כך אף הובהר בהחלטתנו בדיון מיום 15.10.13, שבה הוגדרה הפלוגתא בתיק "האם היה אירוע תאונתי בעבודת התובע ביום 5.12.10". 4. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית וב"כ הנתבע לא ביקשה לחקור אותו על תצהירו. על כן, יש לקבל את ההצהרה שבתצהיר כאמינה. התובע הצהיר: "ביום 5.12.10 השתתפתי בפעילות ספורטיבית של הקבוצה, זאת במסגרת היותי שחקן הקבוצה, כאשר במהלכה נחבלתי בצורה קשה בקרסול ובכף רגלי הימנית כמפורט בנספח ה' ו- ו' לתצהירי זה ואובחנו אצלו, בין היתר קרע בגיד אכילס וקרע בשרירי התאומים (להלן: "הפציעה"). בממצאי תוצאות הרנטגן מיום 6.4.11 הוצג לגבי גיד אכילס כי - "עיבוי של גיד אכילס ב- 1/3 הדיססלי עד 0.59 ס"מ קיים שינוי היפואקואי קל במרקם". התובע אף תיאר את האירוע הנטען במכתב - נספח ה' לתצהירו - שבו כתוב: "ביום 5.12.10 ... בפעילות ספורטיבית של הקבוצה, במהלך משחק אימון פנימי, במהלך ריצה לעבר הכדור, הרגשתי דקירה חזקה ברגל ימין, בשריר התאומים ועקב אכילס". 5. ב"כ התובע טען בסיכומיו שהאירוע המתואר הוא בגדר "תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), וביקש להכיר בתביעה לדמי פגיעה. ב"כ התובע ביקש להמציא אסמכתאות התומכות בטענתו, אך אלה לא הוגשו. ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה בשל העדר אירוע תאונתי וטענה כי גם בחומר הרפואי אין אזכור של פגיעה בעבודה. 6. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. באשר למשמעות של "תאונת העבודה", קבע בית הדין הארצי: "המבחן היסודי להיותו של אירועה "תאונה" הוא ה"פתאומיות". קיומו של מבחן הפתאומיות "חיוני ברוב המקרים, והוא יספיק ברוב המכריע של המקרים", ופתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן - הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח - הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע. כשמדובר במחלה, הרי שאת ראשיתה ניתן ליחס לגורם מוגדר או בודד המזוהה בזמן או במקום, אך תוצאתה באה מהתפתחות הדרגתית (דב"ע לא/0-5 אסתר ושרי נ' המוסד, פד"ע ב 200; בג"צ 4690/97 המוסד נ' בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נג(2)529; דב"ע נו/0-103 שלמה עטר נ' המוסד, לא פורסם)". פעולות רגילות של עובד במסגרת עבודתו (כגון הליכה, ישיבה, וכו') אינן בגדר "תאונה". במקרה של התובע, שעבד כשחקן כדוגל, ריצה לקראת הכדור הינה פעולה רגילה (כמו הישיבה לעובד בעבודה משרדית, או הליכה למי שעובד בעמידה). התובע לא תיאר שום דבר "פתאומי" במהלך עבודתו שניתן לכנותו "תאונה" - הכאב שהוא הרגיש ומתיחת השריר הם בגדר "חבלה". אולם, כדי שתהיה "תאונת העבודה" נדרשים שני אלמנטים: תאונה וחבלה. הראשון לא מתקיים בענייננו, ולכן לא מתקיימים התנאים הנדרשים בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. 7. בהעדר "תאונת עבודה" אין מנוס אלא לדחות את התביעה לדמי פגיעה. בהתחשב כי מדובר בתביעה בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות. 8. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. כדורגלדיני ספורטתאונת עבודה