בפניי בקשת המבקשת (להלן - "התובעת") למינוי מומחה-יועץ רפואי אחר או נוסף שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין מחלת ה-CTS שבה לקתה בשתי ידיה לבין תנאי עבודתה. רקע 1. התובעת הגישה תביעה נגד החלטת המשיב (להלן - "הנתבע") שלא להכיר במחלת ה-CTS בידיה והדלקת באגודל ידה השמאלית שבהן לקתה (להלן יחד - "מחלות התובעת") כ"תאונת עבודה" כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, בגין "מיקרוטראומה" ו/או "מחלת מקצוע". 2. בדיון שהתקיים ביום 19.2.12 הגיעו הצדדים לרשימת עובדות מוסכמות וכן הסכימו למינוי מומחה-יועץ רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלות התובעת לבין תנאי עבודתה על יסוד העובדות המוסכמות. כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין מונה ד"ר יעקב פעילן (להלן - "המומחה"). 3. בחוות דעתו מיום 8.5.12 (להלן - "חוות הדעת הראשונה") חיווה המומחה את דעתו כי אין קשר סיבתי בין מחלת ה-CTS של התובעת לעבודתה, וכי ישנו קשר סיבתי בין הדלקת באגודל ידה השמאלית לעבודתה. 4. בהמשך נשלחו למומחה שאלות הבהרה מטעם התובעת, ואליהן צורפו מספר מאמרים. בחוות דעת מיום 4.1.13 (להלן - "חוות הדעת השנייה") חזר המומחה וקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת ה-CTS של התובעת לבין תנאי עבודתה - "לא כגרימה ולא כהחמרה" - וכי אין שינוי בחוות דעתו. 5. ביום 19.2.13 הגישה התובעת בקשה שכותרתה "בקשה למינוי יועץ רפואי נוסף לעניין פגיעת ה-CTS של התובעת", היא-היא הבקשה שבפניי (להלן - "הבקשה"). טענות הצדדים 6. בבקשה גופה עותרת התובעת לפסילת חוות הדעת של המומחה ולחלופין למינוי מומחה-יועץ רפואי נוסף. את בקשתה מנמקת התובעת באלה: א. המומחה סטה מרשימת העובדות או התעלם ממנה: המומחה קבע כי אין בתנאי עבודתה של התובעת ביצוע פעולות חוזרות ונשנות, אף שמרשימת העובדות שהונחה בפניו עולה מפורשות כי התובעת ביצעה פעולות חוזרות ונשנות של ספירת כספים, הקלדה, שימוש ב"עכבר", העברת מוצרים במסוע; המומחה התמקד בעניין ההקלדה אך התעלם מיתר הפעולות. ב. המומחה דוגל באסכולה מחמירה המנוגדת לחוזר הפנימי של הנתבע (להלן - "הנחיות המוסד"): בעוד שבהנחיות המוסד נקבע כי מחלת ה-CTS אופיינית לקלדניות, הרי שהמומחה קבע כי הכרה של CTS כמיקרוטראומה תיעשה רק במצבים שבהם נגרם עומס/לחץ/רטט/כח על הליגמנט הכפי, וכדוגמא נתן שימוש בכלים רוטטים בלבד. לדברי התובעת, די בכך שבחוות דעתו של המומחה מופיעה קביעה הסותרת את האמור בהנחיות המוסד כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף; בחוות הדעת השנייה התנער המומחה מהנחיות המוסד, לא הסביר מדוע אין להחילן במקרה דנן וציין כי אינן חלות עליו משום שאין כל התייחסות לקריטריונים המקובלים בעולם הרפואה. התובעת מפנה לפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין יריב (עב"ל 650/08 יריב - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.4.09; להלן - "עניין יריב") - גם שם עמדה במוקד הדיון חוות דעת של ד"ר פעילן בעניין מחלת ה-CTS והוחלט להחזיר את התיק לבית הדין האזורי על מנת למנות מומחה נוסף, לאור הנחות היסוד המחמירות והמנוגדות להנחיות המוסד שבבסיס חוות הדעת של ד"ר פעילן - וטוענת כי נוכח הדברים הברורים האמורים שם, יש לפסול את חוות הדעת של המומחה ולחלופין למנות מומחה נוסף. 7. הנתבע הודיע על התנגדותו לבקשה. לדבריו, חוות הדעת של המומחה מפורטות, מנומקות ולא נפל בהן פגם; המומחה היה מודע היטב לעובדות שנקבעו והתייחס אליהן, להחלטת בית הדין ולחומר הרפואי שהועבר אליו; המומחה ערך דיון והשיב לשאלות שנשאל; כי יש לדחות את טענת התובעת באשר להתעלמות המומחה מרשימת העובדות המוסכמות מאחר שהמומחה התייחס אליהן וניתח אותן מבחינה רפואית וקבע העדר קשר סיבתי; כי יש לדחות אף את הטענה לכך שהמומחה דוגל באסכולה מחמירה, מאחר שהמומחה התייחס להנחיות המוסד שהועברו אליו והסביר מדוע במקרה דנן קביעתו שונה, מה עוד שבמקרה זה מבצעת התובעת מספר פעולות ולא רק פעולת הקלדה; הנחיות המוסד הן הנחיות כוללניות ואילו בפני המומחה עמדו נתונים ספציפיים; כי היעתרות לבקשה תהווה למעשה פסילה גורפת של המומחה; כי אין להקיש מעניין יריב לעניין דנן, משכל תיק נבדק לגופו, על פי נסיבותיו המסוימות. המסגרת הנורמטיבית 8. הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (להלן - "הנחיות הנשיאה") עוסקות, בין היתר, בסוגיה של מינוי מומחה אחר/נוסף. להלן הסעיפים הרלוונטיים לענייננו מתוך הנחיות הנשיאה: "16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה. 17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו. 18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם. ... מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון." (הדגשה שלי - י.א.ש.). הכרעה 9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמלוא החומר המצוי בתיק, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה באופן זה שימונה מומחה-יועץ רפואי נוסף שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין מחלת ה-CTS שבה לקתה התובעת לבין תנאי עבודתה, על יסוד רשימת העובדות המוסכמות שגיבשו הצדדים ביום 19.2.12. להלן נימוקיי. 10. יש לדחות את טענת התובעת שלפיה המומחה סטה מרשימת העובדות או התעלם ממנה. אמנם, בחוות הדעת הראשונה רשם המומחה, תחת הפרק "מעיון בהחלטת בית הדין", כי התובעת עבדה 5 ימים (במקום 6 ימים כפי שנקבע בהחלטת המינוי) וכי היתה לה הפסקה של 5 שעות ביום (במקום חצי שעה כפי שנקבע בהחלטת המינוי), ואולם, לא מצאתי כי עניין זה מצדיק מינוי מומחה נוסף או אחר, משניתן היה לפתור אותו באמצעות הפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה (ראו גם האמור בסעיף 18 להנחיות הנשיאה, המונה כאחד הטעמים למינוי מומחה אחר מצב שבו המומחה חרג מהעובדות שהוצגו בפניו, אך רק לאחר שהופנתה תשומת לבו לכך בשנית). מעבר לכך לא מצאתי כי המומחה סטה או התעלם מרשימת העובדות. 11. יחד עם זאת, בעניין יריב קבע בית הדין הארצי כך - "... נכון יהיה להחזיר את עניינו של המערער לבית הדין האזורי להשלמת הבירור העובדתי ולמינוי מומחה נוסף והכל מן הטעמים כפי שיפורטו להלן. מחוות דעת המומחה עולה לכאורה השקפתו הרפואית לפיה, תסמונת התעלה הקרפלית יכולה להיגרם במקרים בהם נגרם עומס ולחץ על הליגמנט הכפי על ידי פעולות חוזרות ונשנות הזהות במשך שעות רבות ביום, וזאת במסגרת עבודה עם קונגו, פטישי אויר, מקדחות, דיסקים, פטישים וכד'. על פני הדברים, ולפי העולה מחוות הדעת, עבודת הקלדה אינה מסוג העבודות היכולות לגרום לפי השקפתו של המומחה לתסמונת האמורה, וזאת לאור השקפתו של המומחה, לפיה 'בהקלדה או עבודה עם עכבר, בשורש כף היד יש תנועה קלה בלבד. לא נגרם עומס/ לחץ/ כוח/ רטט מכני ממוקם על הליגנט הכפי בתעלה הקרפלית'. על פני הדברים, ולכאורה, אף הקלדנית המקצועית העובדת בלחץ של זמן אינה נכנסת לפי שיטתו של המומחה בגדר מי שהוא בעל סיכון ללקות בתסמונת. על פני הדברים הנחה מקצועית רפואית זו אינה עולה בקנה אחד עם ההנחיות המקצועיות הרפואיות על פיהן מנחה עצמו המוסד לביטוח לאומי... אכן, המערער אינו 'קלדן מקצועי', ולא בו מדובר בהנחיות [המוסד]. עם זאת, משבבסיס חוות הדעת של המומחה נמצא הנחיית יסוד השוללת כל קשר סיבתי אפשרי בין עבודת ההקלדה לבין התסמונת, ובשעה שהנחת יסוד זו אינה עולה בקנה אחד עם הנחיות המוסד לביטוח לאומי, אך סביר ונכון הוא להורות בנסיבות העניין על מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף שיידרש לשאלה בדבר הפגיעה ממנה סובל המערער בכפות ידיו ובדבר הקשר הסיבתי בינה לבין תנאי עבודתו." (בסעיפים 13-14 לפסק הדין; הדגשה שלי - י.א.ש.). 12. בעניין שבפנינו קבע המומחה כך - "לצורך הכרה של CTS כמיקרוטראומה... יש צורך ב: א. כח רב... (כגון אחיזה ושימוש במברג עם הפעלת כוח רב, הלוחץ על הליגמנט הכפי). ב. תנועות רבות חוזרות ונשנות של שורש כף היד... (כגון שימוש במכשירים רוטטים עם הפעלת כוח המשפיע על הליגמנט הכפי). ג. מנח ממושך של יישור מקסימלי או כיפוף מקסימלי של שורש כף היד... ... אין בתנאי עבודתה (של התובעת - י.א.ש.) כדי לגרום לעומס/לחץ/רטט/כח ממוקם על הליגמנט הכפי, ע"י פעולות חוזרות ונשנות הזהות במהותן, במשך שעות רבות ביום". 13. נוכח הדברים שקבע המומחה בעניינה של התובעת דנן, שיש בהם כדי לצמצם ואולי אף לאיין את האפשרות להכיר במחלקת ה-CTS כפגיעה בעבודה אצל קלדניות וקופאיות ונוכח הנחיות המוסד ופסיקת בית הדין הארצי בעניין יריב - מחד גיסא; ומאחר שעל פי הנחיות הנשיאה הצעד של מינוי מומחה רפואי אחר יינקט רק אם נמצא טעם ממשי לפסילת חוות הדעת של המומחה שמונה, ומשלא מצאתי בעניינו טעם שכזה - מאידך גיסא; לאור אלה מצאתי כי יש מקום למנות מומחה-יועץ רפואי נוסף שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין מחלת ה-CTS שבה לקתה התובעת לבין תנאי עבודתה, על יסוד רשימת העובדות המוסכמות שגיבשו הצדדים ביום 19.2.12. יודגש כי לא תידרש במסגרת מינוי המומחה הנוסף התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי שבין הדלקת באגודל ידה השמאלית של התובעת לבין תנאי עבודתה, משעניין זה הוכרע בחוות הדעת של המומחה ד"ר פעילן, ואין כל מחלוקת בין הצדדים לעניין זה. 14. עוד יובהר, כי לא נעלם מעיני שנסיבות המקרה בעניין יריב אינן זהות לנסיבות המקרה דנן - שם דובר על אדם שעבד משך כ-12 שנים, 11-12 שעות מדי יום, ש-50% מתוכן עסק בהקלדה; ואילו בענייננו מדובר על היקף שעות הקלדה כולל קטן בהרבה - אלא שכאמור, לאור הנחיות המוסד, המכירות באפשרות לקיומה של מחלת ה-CTS אצל קלדניות וקופאיות כפגיעה הנובעת מהעבודה, מהות הדברים בענייננו זהה לאמור בעניין יריב. 15. החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד ותישלח לצדדים ולמומחה. מומחהמינוי מומחהקשר סיבתי