רקע התובעים רכשו מהנתבעת 1 דירה בת 3 חדרים הנמצאת ברחוב אהבת ישראל 3 בתל ציון (להלן: "הדירה"). ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 10.8.98, ולטענתם נגרמו להם נזקים כתוצאה מליקויי בנייה בדירה ולפיכך, הגישו תביעה בגין ליקויי הבנייה שבדירתם. ביום 13.12.07 , לבקשת התובעים, נמחקה הנתבעת מס' 1 מכתב התביעה. ביום 7.7.08, בהסכמת הצדדים מונה המהנדס מר בריסקמן חיים, כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט לעניין ליקויי הבנייה בדירה (להלן: "המומחה") תוך שהצדדים גם מסכימים שלאחר קבלת חוות הדעת, תינתן לנתבעת 2 האפשרות לבצע התיקונים תוך 30 יום מיום קבלת חוות הדעת. ביום 5.9.08 ניתנה חוות דעת מומחה בית המשפט אשר העריך את תיקוני נזקי ליקויי הבניה בסך 2,829 ₪ וקבע שהתובעים לא המציאו קבלות על אבדן כספים בגין חימום יתר. כמו כן, ציין המומחה בחוות דעתו הנ"ל שבדיקת הרטיבות והערכת עלות תיקונה תתבצע על ידו. בחוות דעתו נקבע שחוות דעת מומחה התובעים מגמתית ומוגזמת, תוך הדגשה שכל הליקויים, כולל תיקוני הרטיבות, ניתנים לתיקון. ביום 17.3.2010, ניתנה חוות דעתו המשלימה של המומחה לעניין הרטיבות, ונקבע בה שמדובר בליקויי רטיבות כתוצאה מקונדנסציה (עיבוי) ושהצדדים הסכימו שפועלי הנתבעת יחלו בתיקון לפי הוראותיו כבר ביום 19.3.2010. בישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 1.9.2010, חזרו בהם התובעים מהסכמתם שהנתבעת 1 תבצע תיקונים בדירה, כולל תיקוני רטיבות ובאי כוח הצדדים בקשו מבית המשפט שיורה למומחה לקבוע את עלות תיקוני הרטיבות, כפי שצוינו בחוות דעתו מיום 17.3.2010. ביום 5.9.2010 הגיש מומחה בית המשפט חוות דעת משלימה לעניין שווי תיקוני הרטיבות, וקבע ששווים נכון למדד ספטמבר 2010 הנו 1,230 ₪ בצירוף מע"מ. ביום 12.9.2010 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת, לפיה יגישו הצדדים סכומים באורך של 4 עמודים כל צד, וזאת על סמך החומר שבתיק, ובית המשפט ייתן לאחר מכן את פסק דינו. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 12.9.10, הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב. טענות הצדדים טענות התובעים התובעים רכשו דירה מאת הנתבעת 1, הנתבעת 2 בנתה את הדירה עבור הנתבעת 1. תביעה זו עניינה ליקויי בניה כולל ליקויי רטיבות, שלדברי התובעים נתגלו לאחר מסירת הדירה לידיהם ואשר חלקם נותרו נכון להיום. התובעים טוענים כי עם גילוי הליקויים בדירתם, פנו לנתבעת ודרשו את תיקון הליקויים. לדברי התובעים, התיקונים אשר בוצעו על ידי הנתבעת נעשו בצורה לא יסודית ולכן, הליקויים נותרו ואף מופיעים בחוות דעתו של מומחה בית המשפט מיום 5.9.08 ומיום 17.3.10. התובעים מסרבים לכך שנתבעת 2 תתקן את הליקויים שנשארו על כנם, זאת לאור העובדה שלנתבעת היתה הזדמנות לעשות כן והדבר לא נעשה באופן יסודי עד עתה ומשכך, סביר כי התובעים אינם מעוניינים וסומכים על פעולותיה של הנתבעת לתיקון הליקויים. על כן, סבורים התובעים כי יש לאפשר להם לתקן הליקויים בעצמם, תוך פסיקת פיצויים עבור הוצאות התובעים בתיקון ליקויי הבנייה. ראשי הנזק לטענת התובעים, היה על הנתבעת לספק לתובעים דירה תקינה בתמורה לכספם ובהתאם להסכם הרכישה. להלן ראשי הנזק ועלותם עפ"י הערכת התובעים, כפי שהוצגו בסכומיהם. ליקויי הבניה- לטענת התובעים, בחוות דעתו מיום 5.9.08 קבע המומחה כי בדירה קיימים ליקוי בניה רבים, מלבד ליקויי הרטיבות. עפ"י סיכומי התובעים סכום עלות התיקונים על ידי הנתבעות, לא כולל תיקוני הרטיבות, בהתאם לחוות דעתו של המומחה עומד על סך 3,268 ₪ (הסכום כולל תוספת 15.5% מע"מ דאז). ביום 5.9.10, קבע המומחה כי עלות תיקון ליקויי הרטיבות על ידי הנתבעות, עומדת על סך 1,427 ₪ (הסכום כולל תוספת 16% מע"מ) . התובעים מעמידים את תביעתם בראש נזק זה בסך של 7,042 ₪, המהווה את עלות תיקון הליקויים על ידי הנתבעת בתוספת 50% מהעלות, לאור עלות התקונים, אם יתבצעו על ידי התובעים עצמם שכן עלות התיקונים שנקבעה על ידי מומחה בית המשפט היא עבור ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת מס' 2. חימום יתר- לטענת התובעים, עקב ליקויי הרטיבות וחדירת המים מהחלונות לקירות הפנימיים, נאלצו לחמם את דירתם מעבר למידה הדרושה . התובעים מעמידים תביעתם בראש נזק זה בסך 5,000 ₪. ירידת ערך- התובעים טוענים כי הם זכאים לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה, עקב הליקויים ואי תיקונם כראוי על ידי הנתבעות. התובעים מעמידים את תביעתם בראש נזק זה בסך 10,000 ₪. עוגמת נפש- התובעים טוענים כי על אף הזמן הרב שחלף, למעשה עד היום סובל ביתם מאי תיקון הליקויים. לדבריהם, לאור העובדה שהנתבעת פעלה בצורה שטחית ולא נפתרו הליקויים בצורה יסודית ולאור העובדה שעוד צפויים תיקוני הליקויים עתידיים בבית התובעים ובסביבתם, הרי שתגרם לתובעים עוגמת נפש רבה. התובעים מעמידים את תביעתם בראש נזק זה בסך 20,000 ₪. טענות הנתבעת 2 הנתבעת 2 טוענת כי תביעתם של התובעים מוגזמת בכל הנוגע לליקויי הבניה שנטענו על ידי התובעים. לדבריהם, רושם זה עולה מעצם הפערים שבין סכום התביעה של התובעים לבין קביעת המומחה שכן, סך עלות התיקונים בגין ליקויים בדירת התובעים, עפ"י חוות דעת המומחה הינו סך 4,059 ₪, ואילו תביעתם של התובעים בגין ליקויי הבנייה עומדת על סך 60,000. לטענת הנתבעת, התובעים לא זכאים לתיקון ו/או פיצוי בגין הליקויים הנטענים על ידיהם. הנתבעת טוענת כי הדירה נמסרה לתובעים ביום 2.4.00, והתובעים חתמו על אישורי קבלת הדירה ופרטיכל מסירה, אשר בו לא צויינו כל ליקויים על ידי התובעים. עוד טוענת הנתבעת כי התובעים אינם יכולים לבוא בטרוניה כלפי הנתבעת, אשר מצידה חזרה ודרשה מהתובעים לאפשר לה לסור לביתם ולבצע סיור ותיקוני שנת בדק, תוך שהתובעים המשיכו בסירובם בכל עת, כאשר סירוב זה עמד בתוקפו גם לאחר הגשת התביעה וקבלת חוות דעת המומחה. לאור האמור לעיל, טוענת הנתבעת 2 כי יש בהתנהלות זו של התובעים כדי לבטל את זכותם של התובעים לביצוע תיקונים בליקויים שנמצאו בדירתם עפ"י חוות דעת המומחה, או לקבל פיצוי בגינם. לעניין ראשי הנזק הנטענים על ידי התובעים, סבורה נתבעת 2 שאין להעתר להם ואין לפצותם בגינה.. ליקויי בניה- לגישת הנתבעת השנים שהם מתגוררים בנכס (הדירה נמסרה לפני למעלה מ-7 שנים), מלמדת כי נוצר בלאי טבעי בדירה וכי אף סביר כי לאורך שנים אלו אף דיירי הבית גרמו לנזקים ובלאי בנכס. על כן, לטעמם אין לחייב את הנתבעת בעלות המלאה של התיקונים ויש לחלק האחריות עם התובעים, כאשם תורם של התובעים או בלאי סביר. עוגמת נפש- הנתבעת טוענת כי סירובם החוזר ונשנה של התובעים לאפשר לנתבעת להגיע לדירתם ולבצע תיקוני בדק, וכן לאור העובדה שכפי שנקבע בחוות דעתו של המומחה הליקויים הם זניחים, אזי לא נפגעת הנאת התובעים מדירתם ולפיכך, אין ליתן לתובעים פיצוי עבור עוגמת נפש. חימום יתר- לטענת הנתבעת אין בחוות דעת המומחה התייחסות כלשהי לטענת התובעים, לפיה ליקויי הרטיבות גרמו לתובעים צורך בשימוש יתר בהפעלת החימום בדירה ועל כן, מסרבת הנתבעת להכיר בפיצוי עבור רכיב זה. ירידת ערך- לטענת הנתבעת, משלא הועלה ראש נזק זה בכתב התביעה ומופיע עתה בסכומי התובעים לראשונה, ולאור העובדה שהמומחה לא התייחס בחוות דעתו לראש נזק זה ולא צורפה על ידי התובעים חוות דעת שמאית המאששת טענתם זאת, התובעים אינם זכאים לפיצוי. לאור האמור לעיל, מבקשת הנתבעת לקבוע כי אינה מחויבת בתשלום או פיצוי כלשהו לתובעים ואף לפסוק הוצאות לטובתה. דיון ביום 7.7.2008 מונה מומחה מוסכם מטעם בית המשפט, המהנדס/ שמאי מר חיים בריסקמן, על מנת ליתן חוות דעתו לעניין הליקויים בדירת התובעים וכן לפרט את הליקויים שאינם ניתנים לתיקון וערכם. הוסכם כי חוות דעת המומחה לא תשתרע מעבר לליקויים הנקובים בכתב התביעה ובחוות הדעת מטעם מומחה התובעים. המומחה מטעם בית המשפט בדק את הליקויים בדירה נשוא התביעה, ביום 19.8.2008, בהתאם לליקויים בחוות דעתו של מומחה התובעים- המהנדס יעקב יבורסקי מיום 15.11.02. בדיקת נושא ליקויי הרטיבות בדירת התובעים נדחתה לתקופת גשמי החורף, בכדי שניתן יהיה לבדוק הרטיבויות שנטענו בחוות דעתו של מומחה התובעים. ביום 12.3.2010 ביקר המומחה בבית התובעים לאחר שירדו גשמים, וביום 14.3.10 התקיים ביקור שני, בהשתתפות הגב' יונית משה ומר ישראל מאירוביץ. המומחה התייחס בחוות דעתו לתיקון ליקויים שונים שבוצעו ואלו שיש לבצעם והעריך את עלות התיקון בסכום של 2,829 ₪ הכולל פיקוח הנדסי. העלות בה נקב היא במחירי ממוצע המחירים של שיפוצים, תחזוקה ובניה בהיקפים קטנים לנתבעות בחודשים יולי- אוגוסט 2008. בהערות לחוות הדעת שנתן הוא קובע כי כל הליקויים, לרבות הרטיבות ככל שהיא קיימת, ניתנים לתיקון. כמו כן קובע המומחה כי חוות דעת מומחה התובעים מגמתית וכי הליקויים מתוארים בצורה גורפת וכוללנית. עוד מציין המומחה כי במשך ביצוע התיקונים תהא הדירה ראויה למגורים, וכי לא ידרשו לתובעים ובני ביתם מגורים חילופיים בעת ביצוע תיקון הליקויים בתוך דירת התובעים. בחוות דעת הנוספת של המומחה מיום 17.3.2010- לעניין השלמת נושא הרטיבות, תיאר המומחה את הרטיבויות בדירת התובעים ואת התיקונים הנדרשים. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 1.9.2010, הגיש המומחה ביום 5.9.2010 חוות דעת משלימה בנוגע לעלויות תיקוני הרטיבות, בה קבע שעלות תיקוני חדירת מי גשמים בחדר השינה, בממ"ד ובמרפסת השרות מסתכמת בסך 1,220 ₪. כמו כן, קבע ששווי תיקוני הרטיבות נכון למדד ספטמבר 2010 הנו 1,230 ₪ בצירוף מע"מ. מעיון בחוות הדעת של מומחה בית המשפט, עולה שקיים פער עצום בין חוות דעת התובעים לבין חוות דעת מומחה בית המשפט. בנוסף, עולה שלמרות שהצדדים הסכימו בפני המומחה המוסכם שהתובעים יאפשרו לנתבעת 2 לתקן את הליקויים, ולמרות שהמומחה קבע שהליקויים ניתנים לתיקון, סרבו התובעים לאפשר לנתבעת 2 להיכנס ולבצע את התיקונים. ליקויי הבניה התובעים טוענים בסיכומיהם כי המחירים שהמומחה נקב בהם אינם סבירים וכי יש לפסוק להם בראש נזק זה סכום המהווה את עלות תיקון הליקויים על ידי הנתבעת בתוספת 50% מהעלות, שכן לטענת התובעים עלות תיקון הליקויים על ידי התובעים עצמם תהיה גבוהה יותר בשל הצורך בקבלנים שונים. סה"כ מעריכים התובעים נזק זה בסך 7,042 ₪. לעומתה, טוענת הנתבעת בסיכומיה, כי יש לדבוק בהערכה שעשה המומחה מטעם בית המשפט על פני קביעת מומחה התובעים. הנתבעת טוענת כי מכיוון שהתובעים לא נתנו לנתבעת הזדמנות ראויה לתקן את הליקויים שנטענו על ידיהם בטרם הגשת התביעה ולאחר חוות דעת המומחה, לא זכאים התובעים לתיקון ו/או פיצוי בגין הליקויים הנטענים על ידיהם. בית המשפט סבור שמשלא נשאל המומחה שאלות הבהרה על חוות דעתו, ומשלא הופרכה חוות דעת המומחה בכל דרך אחרת וכן משסירבו התובעים בסופו של יום לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים שבחוות הדעת, וזאת למרות הסכמתם הראשונית לכך בעת מינוי המומחה (החלטת בית המשפט מיום 7.7.08) ולמרות הסכמתם לכך גם בפני המומחה, הרי שאין לחייב את התובעים בגין תיקוני ליקויי הבנייה מעבר לאמור בחוות דעת המומחה המוסכם, הן לעניין תיקון הליקויים (חוות דעת המומחה מיום 5.9.08 עפ"י שווי תיקונם דאז בסך 2,289 ₪) והן לעניין ליקויי הרטיבות (עפ"י חוות דעת המומחה מיום 8.9.2010 על סך 1,230 ₪ בצירוף מע"מ לפי מדד ספטמבר 2010). ירידת ערך הדירה התובעים טוענים כי הם זכאים לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה עקב הליקויים ואי תיקונם כראוי על ידי הנתבעת. דין טענה זאת להדחות ממספר טעמים: טענה זאת מופיעה לראשונה בסיכומים והיא בגדר "הרחבת חזית" (כפי שהנתבעת טוענת ובצדק). לא הוגשה על ידי התובעים כל חוות דעת בעניין זה. גובה עלות התיקונים כעולה מחוות דעת המומחה והעובדה שהליקויים לדעתו ניתנים לתיקון, שוללים פיצוי בגין ראש נזק זה. חימום יתר התובעים טוענים כי עקב ליקויי הרטיבות וחדירת המים מהחלונות לקירות הפנימיים, נאלצו התובעים לחמם את דירתם מעבר למידה הדרושה אלמלא הליקויים. הנתבעת מתנגדת לפיצוי עבור חימום יתר משום שלטענתה, ליקויי הרטיבות שנקבעו בחוות דעתו המשלימה של המומחה הינם זניחים ובלתי משמעותיים, מה גם שלטענת הנתבעת המומחה לא ציין בחוות דעתו כי ליקויים אלו גרמו לחדירת קור לדירה, אשר הצריך הפעלת חימום יתר. דין התביעה בראש נזק זה להדחות שכן התובעים לא הוכיחו שנשאו בתשלום בגין חימום יתר ואף לא הציגו קבלות מתאימות, למרות שהמומחה אפשר להם לעשות כן. בנוסף, המומחה לא קבע שהתובעים זכאים לפיצוי כזה, מה גם שלפי חוות דעתו נזק הרטיבות הוא כמעט זניח ובנסיבות אלה בית המשפט סבור שהנזק איננו מצדיק פיצוי בראש נזק זה. עוגמת נפש כפי שנקבע בפסיקה: "בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים.... אשר לשיקול האחרון - עלות תיקון הליקויים - נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו..." (ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אבנר אברמוביץ (פורסם במאגרים, 1.12.08; פסקה 18). הרושם שעולה בעניינו מהתנהלות התובעים שולל פיצוי משמעותי בראש נזק זה. אומנם, בסופו של יום נקבע בחוות דעת המומחה שיש מקום לפצות את התובעים בגין ליקויי הבניה והרטיבות אולם,הפיצוי שנקבע בחוות הדעת היה זניח ביותר ביחס לסכום שנתבע. בנוסף,התובעים לא אפשרו לנתבעת פעם אחר פעם לבצע סיור בדק שנתי בדירתם ו/או את תיקוני הליקויים להם טענו ובכך, מנעו למעשה אפשרות ריאלית להקטין את נזקיהם. בין השאר ,למרות שבסוף הביקור של המומחה בדירת התובעים ביום 17.3.2010, סוכם ואף נכתב בחוות דעתו כי הגב' יונית משה וב"כ הנתבעת מר ישראל מאירוביץ הגיעו להסכמה לפיה ביום 19.3.10 יתחילו פועלי הנתבעת בביצוע כל התיקונים המצוינים בחוות דעתו של המומחה, לא אפשרו התובעים את כניסת נציג הנתבעת כאמור, וביום 1.9.2010 אף הודיעו התובעים לבית המשפט כי הם חוזרים בהם מהסכמתם שהנתבעת 2 תבצע תיקונים בדירה, כולל תיקוני הרטיבות. התנגדות זו של התובעים- מדברת בעד עצמה. לכל זאת יש להוסיף את העובדה שקיים פער עצום בין חוות דעת המומחה המוסכם, לחוות דעת מומחה התובעים- הן בתיאור הליקויים והן בעלות תיקונם. מומחה בית המשפט אף מציין שחוות דעת מומחה התובעים היתה מגמתית, גורפת, כוללנית וללא פירוט הליקוי ומיקומו וכן ללא בדיקה מעמיקה. לפיכך, ומשנתתי דעתי לכל האמור לעיל ובכלל זה לסוג הליקויים שנותרו בדירה, להיקפם המצומצם, לעלות הנמוכה, יחסית, הנדרשת לתיקונם, לזמן שיידרש לצורך התיקון, לעובדה כי תיקונם לא ידרוש דיור חלופי וכן לעובדה שהתובעים סרבו לאפשר לנתבעת לבצע התיקונים בעצמה, הנני מורה לנתבעת 2 לשלם לתובעים את הסכומים שקבע המומחה כדלהלן: בגין תיקון הליקויים סך 2,829 ₪ עפ"י מדד הבנייה יולי אוגוסט 2008 ובגין עלות תיקון הרטיבות סך 1,230 ₪ בצרוף מע"מ לפי מדד ספטמבר 2010. בנוסף, תשלם הנתבעת 2 לתובעים סך 1,000 ₪, כפיצוי בגין עוגמת הנפש. לאור הסכומים שנפסקו וסירוב הצדדים לאפשר לבצע תיקונים בדירה, למרות הסכמתם הראשונית בעת מינוי המומחה והמאוחרת יותר כפי שהוסכם בפני המומחה, הנני מעמיד את שכ"ט עו"ד בגין תביעה זו בסך 1,300 ₪ וכן מחייב את נתבעת 2 בהחזר אגרה בסך 400 ₪ בלבד נכון להיום. בניהמומחהליקויי בניהחוות דעת מומחהחוות דעת