מחפשים עורך דין הוצאה לפועל באופקים ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל באופקים ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל באופקים ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי אופקים, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל באופקים ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל באופקים ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל באופקים תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל באופקים##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים באופקים, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל באופקים, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל אופקים הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל באופקים הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל באופקים - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל באופקים - הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר## בבש"א 2232/06 הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. טענות המבקשת בבקשה היו כי האזהרה נשלחה לכתובת המבקשת באופקים ומנהל המבקשת קיבל את האזהרה. כמו כן, נטען כי עצם קבלת האזהרה על ידי מנהל המבקשת, לאחר מסירתה בכתובת המבקשת באופקים, די בה כדי להעיד כי המסירה בוצעה כדין. בית המשפט ציין כי תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, קובעת כי התנגדות תוגש תוך עשרים יום מיום שהומצאה האזהרה. עורך דין המבקשת טען כי מנהל המבקשת הגיע לעיתים רחוקות למשרד המבקשת באופקים וכי המשיב מכיר את מנהל המבקשת ויודע כי הוא נמצא במשרדו בב"ש. המבקשת טענה כי מנהלה קיבל את האזהרה, שכן רק אז הגיע לאופקים בשל תקופת החגים. בית המשפט קבע כי, גם אם תתקבל הטענה כי נדרש טעם מיוחד, הרי שטיב הטעם המיוחד הנדרש להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, שונה ופחות נוקשה מזה הנדרש בהארכת מועד להגשת ערעור, שכן, בערעור זו הזדמנות שניה של אדם לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, מה שאין כן במקרה של התנגדות בו טרם היה למבקש יומו בבית המשפט. משכך, בית המשפט קיבל את הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. ##(2) הוצאה לפועל באופקים לאכיפת פינוי דירה## בת.א 2349/05 המבקש הגיש בקשה לביטולו של פסק הדין שקבע את חובתו של המבקש לשלם למשיבה בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, כמו גם את חובתו לפנות את הדירה המצויה באופקים ולהשיבה לחזקת המשיבה. נתבקשה תגובת המשיבה ובעקבות זו השיב לה המבקש ודיון נקבע לשמיעת הבקשה, אלא שהמבקש לא התייצב לדיון האמור ובהמשך לכך נעשו ניסיונות ליישוב המחלוקת אשר הביאו לשיהוי בברורה של הבקשה. לטענת עורך דין המשיבה בכתב התביעה המבקש התגורר עם סבתו במשך שש שנים, ולאחר פטירתה עתר לקבלת אישור להמשך מגורים, אלא שבקשתו נדחתה ע"י הוועדה הרלבנטית. עוד נטען כי המשיבה פתחה תיק הוצאה לפועל לשם ביצועו של פסק הדין, והאזהרה למבקש נמסרה במסגרתו. בית המשפט קבע כי, באין המבקש חולק על כך שהאזהרה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נמסרה לו כאמור, שהמצאתה שוות ערך להמצאת פסק הדין ע"פ הוראת סעיף 7 (א) לחוק ההוצאה לפועל, הרי שנמצא כי בפועל החמיץ את המועד להגשת בקשתו בכשנה ומחצה, איחור בלתי מבוטל כלל ועיקר. ##(3) הוצאה לפועל באופקים - מסירת אזהרה על פתיחת תיק## בת.א 4687-09‏ ‏הוגשה בקשתו של המבקש כי בית המשפט יורה על הארכת המועד להגשת בקשה מטעמו לביטול פסק הדין שניתן בתיק זה כנגדו, בהעדר הגנה. המבקש טען בבקשתו כי פסק הדין מעולם לא הומצא כדין לידיו, וכי רק לאחרונה נודע לו אודות דבר קיומו של תיק ההוצאה לפועל, וזאת לאחר שננקטו כנגדו הליכי גבייה בתיק הוצאה לפועל. המבקש הוסיף כי גם האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל לא נמסרה במענו, ונודע לו על פתיחת תיק ההוצאה לפועל רק עקב ההליכים שננקטו. עוד טען המבקש, כי אינו יודע דין ואינו מצוי בפרוצדורה ובהליכי המשפט, ולפיכך ביקש מבתו לפנות אל עורך דין הזוכה בתיק ההוצאה לפועל על מנת שיבין על שום מה ולמה נפתח כנגדו התיק. המשיב הוסיף וטען בתגובתו, כי בבקשה זו מסר המבקש כתובת חדשה באופקים, ולפיכך נמסר פסק הדין למבקש, בדואר רשום, בכתובת החדשה אותה מסר. לאחר חקירת ביתו של המבקש נשמעה חקירתו של המוסר מטעם המשיב, אשר טען כי ביצע מסירה של מסמך למבקש באופקים. המבקש הוסיף וטען כי בהתאם להמלצת בית המשפט, פנה ללשכה לסיוע משפטי על מנת לקבל ייצוג של עורך דין, אולם הדבר לא הועיל ובתו פנתה לבא כוח הזוכה וללשכת ההוצאה לפועל בניסיון לעכב את ההליכים המתנהלים כנגדו ולאחר שגם צעד זה לא הועיל, פנתה לקבלת ייעוץ משפטי לעורך דין הנוכחי של המבקש. בית המשפט ציין כי, סמכות זו לקבוע כי נעשו מאמצים סבירים למימוש המשכנתא נתונה, על פי החוק גם לרשם ההוצאה לפועל וגם לבית המשפט, ולפיכך, מקום בו מומשה המשכנתא בפועל, ברור כי רשאי היה המשיב לפנות בתביעה ישירות לבית המשפט. ##(4) הוצאה לפועל באופקים - משכון דירה## ת.א 31761-12-15 עסק בפסק דין בתביעה לסעד הצהרתי שלפיו, משכון שנרשם על זכויות התובעת לטובת הנתבע בדירה באופקים, אינו תקף כלפי התובעת ואינו יוצר כל חיוב לזכות הנתבע במערכת היחסים שבין הצדדים, ולחילופין, כי לא קיים חוב של התובעת כלפי הנתבע. כתוצאה מכך עתרה התובעת להצהיר, כי הנתבע אינו רשאי להוסיף ולנקוט נגד התובעת הליכי הוצאה לפועל, לרבות במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לבקשתו למימוש המשכון. ברקע התביעה, הליך שנקט הנתבע נגד התובעת ובעלה בלשכת הוצאה לפועל למימוש משכון אשר נרשם לטובת הנתבע על דירה באופקים, אשר הייתה מצויה בחכירה לדורות של התובעת ושמשה למגורי משפחתם. לפני הגשת התביעה, נמכרה כבר הדירה בכינוס נכסים, במסגרת תיק ההוצאה לפועל. הנתבע נקט בהליך האמור במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בגין חוב בהתאם להסכם שנכרת ובהתאם לנספח מאותו יום, ונספח נוסף לבקשת הנתבע בתיק ההוצאה לפועל, לקבלת יתרת תמורת מכירת הדירה, המעידים על הלוואות שנתן הנתבע, כאשר על פי הנספח הסתכמה קרן החוב בסך של כשבע מאות אלף ש"ח. בית המשפט ציין בהקשר זה כי משנמנעו מהעלאת הטענה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, עד לאחר מכירת הדירה, על אף שידעו על הליכי מימוש המשכון, וזאת, גם במסגרת בקשה שהגישו בתיק ההוצאה לפועל, כאשר היו כבר מיוצגים על ידי עורך דין ולא טענו לזיוף, גם במסגרת הליך אחר שהתנהל בין הצדדים בנוגע לדירה אחרת, בבית המשפט, כאשר מתבקש היה לטעון במסגרתו את טענת הזיוף, אילו סברה התובעת כי אכן בזיוף מדובר. ##(5) הוצאה לפועל נגד חברה באופקים - בקשה להרמת מסך## בסע"ש 20702-06-12‏ ‏המערער עבד בחברה - שהנה חברה פרטית לייצור מוצרי חרס הממוקמת באופקים - כמפעיל תנור ייצור. העובד טען כי פרצה קטטה בינו לבין עובד אחר של החברה, וסמוך לאחריה החלה ההתדרדרות במצבו הנפשי. משכך, נקבע כי אין הנתבעים צריכים לשאת בתוצאות המעבר, ככל שהיו כאלה לתובע, והתביעה, שהוגשה באמצעות עורך דין, ברכיב זה נדחתה. בהתאם, לא שילמה עד היום את הסכומים שנפסקו לזכותו בבית הדין האזורי, על אף שנפתח כנגדה תיק הוצאה לפועל, ואף לא הפקידה את הערובה שנדרשה ממנה לצורך עיכוב ביצועו החלקי של פסק הדין. העובד הגיש בקשה לצירוף ראיה לצורך הוכחת מצבה הכלכלי של החברה - בקשה לתשלום החוב לשיעורין שהגישה החברה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שפתח כנגדה - וטוען כי מהמסמכים שהוגשו להוצאה לפועל עולה כי המשיבה נכנסה לקשיים כלכליים משמעותיים, חבה חובות גדולים לרשויות, ואף נטלה ביודעין הלוואת ענק, תוך סיכול יכולתם של העובדים להיפרע ממנה, ובלא שהיא מבטיחה את הזכויות הסוציאליות. בית המשפט ציין כי, כל שניתן ללמוד מראיה זו הוא על מצבה הכלכלי של החברה במועד בו הגישה את בקשתה ללשכת ההוצאה לפועל, וגם אם נניח כי מצב זה אינו שפיר - אין בטעם זה לבדו כדי להוות הצדקה לביצוע הרמת מסך. ##(6) פינוי מקרקעין באופקים במסגרת הליך הוצאה לפועל## ברע"א 31418-08-12 דובר ברצועת קרקע החוצה את קו אורך הגבול המערבי של מגרש המבקשים ברחוב הרצל באופקים. בהחלטה נקבע כי התביעה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר. בקשת רשות להתגונן של המשיבה נדחתה וניתן פסק דין המורה על סילוק ידה והשבת המצב לקדמותו. עורכי דין הצדדים לא הצליחו למנות שמאי מוסכם, והמבקשים עתרו לבית משפט השלום בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט למלא אחר פסק הדין בגדרו הורה בית המשפט על פינוי המשיבה. עוד נטען בבקשה, כי הליך פינוי המקרקעין והשבת המצב לקדמותו אינו בר ביצוע נוכח העלויות הרבות הכרוכות בכך והפיקוח הצמוד הדרוש מבית המשפט, ועל כן לא ניתן היה לאכוף ביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. נקבע כי, בית המשפט קמא מאזנת כדבעי קבע בצדק רב כי הליכי ביזיון בית המשפט מן הראוי שיינקטו כמוצא אחרון ובמקום בו אין כל סעד חלופי אחר וכי דרך המלך הינה אכיפת פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. בסופו של דבר בית המשפט קבע כי החלטת בית המשפט קמא שלא להיעתר לבקשת המבקשים להטלת סנקציות של ביזיון בית משפט משקפת את עמדת הפסיקה ואינה מגלה כל עילה או הצדקה להתערבות ערעורית.

 

אישור מסירה הוצאה לפועל באופקים

##להלן פסק דין בנושא אישור מסירה בהוצאה לפועל בעיר אופקים## בפני תביעה לתשלום סכום של 3,570 ₪ בטענה לנזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב זיוף אישור מסירה של אזהרה שנשלחה אליו על פתיחת תיק הוצאה לפועל, שניהל נגדו נתבע 2 בשם שולחו. טענות הצדדים טענות התובע: שיק שמסר התובע לשולחו של נתבע 2 (להלן, בהתאמה: "הזוכה", "עוה"ד"), ע"ס 4,000 ₪, סורב על ידי הבנק הנמשך. עוה"ד פתח, בשם הזוכה, תיק הוצאה לפועל לגביית סכום השיק (להלן: "תיק ההוצל"פ") ושלח אל התובע אזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ (להלן: "האזהרה") באמצעות נתבע 1 (להלן: "המוסר"). ב- 8/10/09, עת הוטלו עיקולים על חשבונו של התובע בסכום של 5,370 ₪, הסתבר לו, לראשונה, כי נפתח נגדו תיק ההוצל"פ. אז גם הסתבר לו כי המוסר חתם על אישור מסירה ותצהיר, שאומת על ידי עוה"ד, על פיהם ביום 6/09/09 מסר המוסר את האזהרה בביתו של התובע לבת משפחתו בשם אורטל סימנה (להלן, בהתאמה: "אישור המסירה", "התצהיר"), ואלה הוגשו ללשכת ההוצאה לפועל על ידי עוה"ד. התובע שילם את מלוא סכום העיקול ביום 11/10/09. התובע טוען כי לא היה צורך בפתיחת תיק הוצאה לפועל וכי, לו היה נמסר לו חשבון לתשלום, הוא היה משלם את סכום השיק. בנוסף טוען התובע כי אישור המסירה מזויף והתצהיר שצורף לתמיכה בו, אינו אמת. לטענת התובע, אין לו בת משפחה המתגוררת איתו בשם אורטל סימנה. מוסיף התובע וטוען כי לבת זוגתו יש בת בשם אורטל להב, אשר אינה מתגוררת איתו ואשר במועד המסירה (6/09/09) הייתה בחו"ל. לנוכח האמור לעיל תובע התובע כי הנתבעים ישלמו לו את ההפרש בין סכום השיק לבין הסכום ששולם על ידו, בסך 1,370 ₪; הוצאות נסיעה וביטול שני ימי עבודה בסך 600 ₪; שיחות טלפון ומכתבים, בסך 200 ₪; התייעצות עם עו"ד, בסך 1,200 ₪; והדפסות + התכתבויות בסך 200 ₪. נתבע 1 (המוסר) טוען שהוא עובד כמוסר מזה 20 שנה וביצע באופן אישי את המסירה בביתו של התובע. לטענתו אישור המסירה והתצהיר נכונים, והוא מסר את האזהרה בביתו של התובע לאישה אשר הזדהתה בשם אורטל סימנה. נתבע 2 (עוה"ד) טוען כי הוא ייצג את הזוכה ויש לדחות את התביעה על הסף בהיותה קנטרנית וטורדנית. בנוסף מכחיש עוה"ד את טענות התובע. הראיות ב- 28/11/10 התקיים בפני דיון לו התייצבו התובע, הנתבעים ועדים מטעמם. הצדדים חזרו על טענותיהם. התובע צירף מסמכים רבים, חלקם במצורף לכתב התביעה וחלקם בדיון. להלן תיאור המסמכים העיקריים שצירף התובע: העתק של אישור המסירה והתצהיר. בקשה של התובע מיום 11/10/09 בה הוא טען כי לא בוצעה מסירה של האזהרה, והחלטת רשם ההוצאה לפועל כי בוצעה מסירה ביום 6/09/09. העתק "בקשה לביטול הליכים בתיק" שהוגשה על ידי התובע ביום 21/10/09 בתיק ההוצל"פ, בה מבקש התובע כי רשם ההוצאה לפועל יבטל את ההליכים בתיק, יורה על החזרת תשלום וסעדים נוספים, כל זאת בטענה כי לא בוצעה מסירה של האזהרה וכי אישור המסירה מזויף. אישור של רשות האכיפה והגביה על פיו ביום 28/07/09 נפתח תיק ההוצל"פ, כי החוב בפתיחה הסתכם ב- 4,502 ₪, שכ"ט א' הסתכם ב- 292 ₪ ושכ"ט ב' הסתכם ב- 535 ₪. עוה"ד הגיש התכתבות בינו לבין הזוכה, בו הוא עדכן אותו ב- 21/07/09 כי מסר לתובע את פרטי החשבון שלו כדי שיפקיד את סכום השיק בתוספת עמלת החזרת השיק. נשמעו עדויות הצדדים וכן גב' אורטל להב מטעם התובע ועוה"ד ענבל בונה מטעם עוה"ד. דיון להלן אדון בשאלות שבמחלוקת בתיק זה. האם קיימת עילת תביעה נגד עוה"ד ? עוה"ד ייצג את הזוכה בתיק ההוצל"פ. הוא שכר את שירותיו של המוסר כקבלן חיצוני כדי שיבצע עבור הזוכה מסירה של האזהרה ואישר תצהיר של המוסר. התובע טוען טענות שונות בדבר דרך ניהול תיק ההוצל"פ וכי תצהיר המוסר כאילו ביצע מסירה של האזהרה אינו אמת. בעניין ניהול תיק ההוצל"פ (כולל פתיחת התיק) - כל פעולותיו של עוה"ד בוצעו כשלוחו של הזוכה ולא באופן אישי. אם תיק ההוצל"פ נוהל שלא כהלכה, יכול והדבר יוצר עילת תביעה נגד הזוכה, אך לא נגד עוה"ד. בעניין אישור התצהיר- תפקידו של עוה"ד היה לאשר כי המוסר חתם על התצהיר בפניו וכי הוא הזהיר אותו כי עליו להצהיר אמת שאם לא כן, יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. אפילו אם כל האמור בתצהיר אינו אמת, ואינני קובע כך, הרי שהאחריות על כך חלה על המוסר ולא על עוה"ד. על כן אין לתובע עילת תביעה נגד עורך הדין ודין התביעה נגדו להידחות. האם בימ"ש זה מוסמך לדון בתובענה ? טענותיו של התובע הן בדבר דרך ניהול תיק הוצאה לפועל נגדו, בקשר לביצוע המסירה של האזהרה ונזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב זיוף נטען של אישור המסירה. סעיף 7 של חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") מחייב מסירת אזהרה לחייב על פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו. סעיף 7(ב) של חוק ההוצל"פ קובע: "המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל". כלומר, הסמכות לבדוק אם מסירה בוצעה כדין, נתונה לרשם ההוצאה לפועל ולא לבית משפט זה. אם היה מגיע רשם ההוצאה לפועל למסקנה כי המסירה לא בוצעה כדין, משמעות הדבר היא כי הזוכה ביצע גביית יתר של 535 ₪ (שכ"ט ב'). סעיף 20(א) של חוק ההוצל"פ קובע: "כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה". דהיינו, אם בוצעה גביית יתר הסמכות לדון בכך ולחייב את הזוכה להשיב את הכספים לחייב נתונה לרשם ההוצל"פ ולא לבית משפט זה (לעניין זה ראה, לדוגמה, רע"א 9779/06 מגדי חלאילה נ' עיריית אלשאגור; וה"פ (שלום י-ם) 509/08 ביטון אנדריי נ' אביב שני פיננסים בע"מ). סכומים נוספים שתובע התובע, הם הוצאות שהוציא עקב המסירה שבוצעה לו לטענתו בניגוד לדין. כאשר דן רשם ההוצאה לפועל בבקשת החייב, הוא רשאי להטיל הוצאות שהוצאו בקשר להליך. על כן, גם חיוב הזוכה בהוצאות, אם כך ראוי, הוא בסמכות רשם ההוצאה לפועל. מהאמור לעיל נובע כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בתביעה אלא לרשם ההוצאה לפועל. כאמור, ב- 21/10/09 הגיש התובע "בקשה לביטול הליכים בתיק" (באותן טענות שנטענו בפני). לא הוצגה לי החלטת רשם ההוצאה לפועל, אולם, אם נתנה החלטה ואם התובע אינו שבע רצון ממנה, ההליך הנכון הוא הגשת ערעור על ההחלטה ולא הגשת הליך נפרד בבית משפט זה. על כן, בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתביעה ועל התובע לפנות בבקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל. למרות מסקנתי זו, אמשיך לדון גם ביתר השאלות השנויות במחלוקת. האם תיק ההוצל"פ נפתח כדין ? השיק נשוא תיק ההוצל"פ סורב ב- 15.07.09. תיק ההוצאה לפועל נפתח ב- 28.07.09. התובע טוען כי לא היה צורך לפתוח נגדו תיק הוצל"פ וכי הוא התכוון לשלם את סכום השיק ורק המתין לקבלת פרטי חשבון להפקדה. עוה"ד הוכיח כי ניתנו לתובע התראות וכי, למרות ההתראות, הוא לא שילם את סכום השיק שסורב. בעניין זה מהימנות בעיני עדותם של עוה"ד והעדה מטעמו, עוה"ד ענבל בונה, אשר העידו כי התריעו בפני התובע שאם לא ישלם את סכום השיק, יפתח נגדו תיק הוצל"פ. בכל מקרה, משסורב השיק על ידי הבנק הנמשך, היה על התובע לשלם את מלוא סכום השיק באופן מיידי ומשלא עשה כך, זכאי היה הזוכה לפתוח נגדו תיק הוצל"פ. לנוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי תיק ההוצל"פ נפתח כדין. ולהדגיש- גם אם הייתי מגיע למסקנה כי תיק ההוצל"פ נפתח שלא כדין, לא היה בכך כדי ליצור עילת תביעה נגד מי מהנתבעים שבפני. האם ביצע המוסר מסירה של האזהרה והאם אישור המסירה מזויף ? למרות שאני סבור כי רשם ההוצאה לפועל הוא המוסמך לבחון שאלה זו, אדון בה לנוכח הוראות סעיף 76 של חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 וכיוון שזו השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בתיק זה. הוכח בפניי כי במועד ביצוע המסירה הייתה הגב' להב (העדה מטעם התובע) בחו"ל ועל כן אין ספק שהיא לא קיבלה את המסירה. עדותה של גב' להב מהימנה בעיני ובנוסף, כאשר ראה המוסר את גב' להב בדיון, הוא אישר שלא מסר לה את האזהרה. אולם, אין בכך כדי להוכיח כי המוסר לא הגיע לביתו של התובע ומסר את האזהרה למישהי אשר הזדהתה בשם אורטל. מקובלת עלי עדותו של המוסר כי הגיע לאופקים כדי לבצע את המסירה לתובע. המוסר העיד כי הגיע לביתו של התובע, תיאר את הסביבה ואת האישה לה מסר את האזהרה, אולם, לא התברר למי בוצעה המסירה בפועל. התרשמתי מכנות עדותו של המוסר והשתכנעתי כי המוסר ניסה, כמיטב יכולתו, בשקידה ראויה ובתום לב, לבצע את המסירה כדין. לכן, אישור המסירה לא זויף והמוסר מילא אותו לאחר שביצע, או היה סבור שביצע, מסירה של האזהרה לבת משפחתו של התובע. מצד שני, והתרשמתי כי עדותו של התובע כי בפועל לא קיבל את האזהרה לידיו היא אמת. הראיה המשמעותית ביותר לכך היא כי מיד עם קבלת העיקולים הוא שילם את מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ. אני מקבל את עדותו של התובע, כי לו הוא היה מקבל את האזהרה לידיו, הוא היה משלם את סכום החוב בתיק ההוצל"פ בתוך מועד האזהרה. לא הוכח בפני אם המוסר מסר בטעות את האזהרה בבית לא נכון או שהוא מסר את האזהרה בביתו של התובע אולם, עקב טעות של מי שקיבל את האזהרה, היא לא נמסרה לתובע. לנוכח זאת, מאחר והמוסר לא פעל בזדון ואפילו לא ברשלנות, גם אם לא בוצעה מסירה וגם אם נגרמו לתובע נזקים כלשהם, אין לחייב את המוסר לפצות את התובע על נזקיו הנטענים. גם אם נכונה טענתו של התובע כי עליו לקבל החזר כספים, הרי שחובה זו חלה, אם חלה, על הזוכה. אינני יכול לחייב את הזוכה להשיב כספים לתובע, הן משום שהזוכה אינו צד בתיק שבפני והן בשל כך שהסמכות לחייב את הזוכה להשיב כספים לחייב נתונה באופן בלעדי לרשם ההוצאה לפועל. אולם, לנוכח האמור לעיל, טוב יעשה הזוכה אם ישיב לתובע את שכ"ט ב' שנגבה ממנו. סיכום לנוכח האמור לעיל אני דוחה את התביעה. אין בכך כדי למנוע מהתובע להגיש בקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל ולבקש שהזוכה ישיב לו את שכ"ט ב', אם רשם ההוצל"פ יקבע כי נגבה ביתר {כאמור, אני סבור שטוב יעשה הזוכה וטוב יעשה עוה"ד אם ימליץ לזוכה, להשיב לתובע את שכ"ט ב' אשר נגבה ממנו}. כמפורט לעיל, הגעתי למסקנה כי עוה"ד, המוסר והתובע פעלו כולם בתום לב וכי ההליך נגרם עקב טעות, שלא ברור אם היא של המוסר או מישהי שהייתה בביתו של התובע וקיבלה עבורו את האזהרה, לא נמסרה האזהרה לתובע. על כן, כל צד יישא בהוצאותיו. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. הוצאה לפועל