מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בעפולה ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בעפולה ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בעפולה ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי עפולה, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בעפולה ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בעפולה ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בעפולה תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בעפולה##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בעפולה, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בעפולה, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל עפולה הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בעפולה הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בעפולה - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל בעפולה - עיכוב מימוש משכון דירה## ברע"א 51273-07-12‏ הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. בפסק הדין נדחה ערעורם של המבקשים על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בתיק ההוצאה לפועל. המבקשים רכשו דירה בבית משותף בעפולה, הדירה נרכשה מחברה בהתאם להסכם ונרשמה לטובתם הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין. המבקשים הגישו נגד הבנק ונגד נתבעים אחרים תביעה שכנגד וטענו כי העסקה שבה נרכשה הדירה בעפולה הייתה למראית עין, כחלק מתרגילי עוקץ שעשתה החברה באמצעות מנהלה וקרובי משפחתו. ניתן פסק דין בתובענה הקודמת, שבו דחה בית המשפט המחוזי את התביעה וקיבל בחלקה את התביעה שכנגד שהגישו המבקשים. בית המשפט קבע שעסקת הרכישה היתה הסכם למראית עין, ועל כן בטלה, ובהתאם לכך הוא הורה על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה. עורכי דין המבקשים הגישו בקשה לעכב את הליכי המימוש, ורשמת ההוצאה לפועל דחתה את בקשתם. בתום הדיון בית המשפט החליט על דעתם ובהסכמתם של עורכי הדין של בעלי הדין, שהדיון בבקשה זו יושהה, וכך גם בהליכים בתיק ההוצאה לפועל למימוש המשכון, והכול על מנת לאפשר למבקשים לנקוט הליכים משפטיים נגד צדדים שלישיים, אשר לכאורה ניתן לייחס להם אחריות למצב שאליו נקלעו המבקשיםעם זאת, על רקע נסיבותיו המיוחדות ויוצאות הדופן של העניין, ניתן לקבוע כי הבקשה מעוררת בעיה משפטית המצדיקה, כשלעצמה, את מתן הרשות לערער, וכך הורה בית המשפט. ##(2) ביטול צו פינוי לדירה בעפולה בלשכת ההוצאה לפועל## בה.פ 257/05‏ הוגשה תביעה לסעד הצהרתי שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה בה התבקש בית המשפט להצהיר כי התובעים זכאים להירשם כבעליה הבלעדיים - של דירה בבניין בעיר עפולה. התובעים לא קיבלו את מלוא התמורה עבור דירתם הישנה ולא העבירו את מלוא הסכום שהתחייבו להעביר לחברה. ימים אחדים טרם הגשת התובענה הנוכחית התקבל בדירת התובעים מכתב רשמי לפיו הוצא צו פינוי לדירה בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרת תיק הוצאה לפועל תפונה הדירה. הסתבר כי נרכשה מהחברה דירה נוספת בעפולה כחצי שנה לאחר רכישת הדירה נשוא התיק שלפנינו וגם שם נלקחה הלוואה מהבנק. פקידת הבנק שטיפלה במתן ההלוואה בסניף של הבנק בעפולה לא זומנה לעדות וזאת על אף העובדה הברורה כי עדותה הייתה יכולה להיות מאוד רלבנטית וחשובה על מנת להבין את הנסיבות שקדמו למתן ואישור ההלוואה. אולם בהמשך חקירתו הנגדית נשאל עורך הדין פעם נוספת לגבי קניית הדירות. בסופו של דבר בית המשפט פסק כי התובעים זכאים להירשם כבעליה הבלעדיים של הדירה בעיר עפולה שנבנתה על המקרקעין. ##(3) הוצאה לפועל בעפולה - פינוי דירה בשכירות## בת.א 4595/04 התובעים בני זוג, שכרו דירה בעפולה מהנתבע אשר התחזה לטענתם בכתב התביעה להיות בעל הדירה. בהתאם להסכם, מסרו התובעים לנתבע תשעה שיקים המשוכים מחשבון התובעים שבבנק שפרטיו בכתב התביעה. לטענת עורך דין התובעים נודע להם בדרך של המצאה, כי ניתנה החלטה על ידי ראש ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצאה לפועל שפרטיו בכתב התביעה, כי על הדירה להיות פנויה וריקה מאדם. השיקים הוגשו לגביה באמצעות ההוצאה לפועל ונפתחו נגד התובעים ארבעה תיקי הוצאה לפועל, והם עברו הליך מייגע שם שכלל בין השאר עיקולים על מיטלטליהם והוראות פקודת מאסר. בסופו של דבר ובעזרת הלוואות שילמו התובעים את הסכומים שנדרשו מהם ותיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגדם, נסגרו. מהודעת הפינוי שצורפה לתצהיר התובע שאומת על ידי עורך דין ושבחקירתו אישר, כי זו ההודעה שקיבל, מצוין שההודעה מופנית לכתובת הדירה וכי הנכס שעליה לפנות נמצא בעפולה היינו לא כתובת הדירה בה התגוררו התובעים. אי לכך ובהעדר פירוט כל עילה נזיקית כלפי הבנק, ולנוכח דחיית ההודעה לצד שלישי לאחר שהתביעה כנגד הנתבע נדחתה, בית המשפט פסק כי הוא אינו נדרש לשאלה בדבר חוקיות פעולת הבנק למימוש המשכנתא עובר לחתימה על הסכם הפשרה. ##(4) מימוש דירה בעפולה במסגרת תיק הוצאה לפועל## תיק 12-06014-11-4 עסק במימוש דירת מגורים בעפולה. הזוכה הגיש בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, בקשה להתמנות כונס נכסים למימוש הנכס. בהחלטה מנומקת נדחתה בקשתו, ובין היתר הוטעם כי אין מקום להורות כן שעה שבתיק שלפניי מונה כונס נכסים ולא ברור איזו תועלת תצמח מההליך, בפרט נוכח העבודה שהתיק מתנהל נגד החייב בלבד. בית המשפט ציין כי אף מבחן התועלת עומד בספק רב שעה שמדובר בדירה הנמצאת בקומה שנייה בבניין מגורים בעפולה, כאשר גודלה על פי נסח הרישום המצוי בתיק הוא ארבעים מ"ר והדבר מתחדד במיוחד על רקע העובדה שהתיק האחר מתנהל רק נגד החייב כאן, שהינו בעלים של מחצית מהנכס. בית המשפט הסביר כי, מעשה יום ביומו מתמנים כונסי נכסים בלשכות ההוצאה לפועל, ופותחים בהליך שתוצאתו אינה מימוש הנכס דווקא, אלא סילוק החוב כלפי הזוכה המובטח בדרך של הסדר וכי בגדרי לשכת ההוצאה לפועל, העניין צריך להתברר בתיק המימוש, שמטבע הדברים חשוף באופן מלא ומפורט יותר לעיני הרשם כך שהמבחן יהיה דו שלבי. בית המשפט הוסיף כי, זו הסיבה בשלה הליכי אכיפה רצופים עקרונות מאזנים ובהם: מידתיות והתאמה בין ההליך למטרה; מדרג נקיטת הליכים מהקל לכבד; עקרון תום הלב, ולצד כל אלה ההכרה וההבנה שהליכי הוצאה לפועל יעילים, מוצדקים ומשכך ננקטים, רק עד הנקודה שבה החייב הופך לנטל על החברה. לסיכום נקבע כי המשך הליך המימוש יחייב הגשת תביעה לפירוק שיתוף על כל המשתמע מכך. ##(5) פינוי דירת מגורים בעפולה- סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל## בפש"ר 34876-11-14 המבקשת, אשת החייב, הגישה בקשה באמצעות עורך דין, למתן צו מניעה נגד המשיב, לחייבו להימנע מפינוייה מדירת המגורים בעפולה. במסגרת הבקשה, התבקש עוד להורות למשיב להימנע מלהטריד את המבקשת והקטינים בכל דרך שהיא ולאפשר למבקשים מדור שקט ושליו. נטען כי, למבקשת זכות להמשיך ולהתגורר בדירת המגורים מכח זכותה הקניינית, לאחר שהגישה תביעה רכושית וכן מכח סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל ומכח סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, חרף זאת, הוסכם על למכירת דירת המגורים ולעשיית שימוש בחלקי בתמורה ממכירת דירת המגורים לצורך ביצוע הסדר נושים שהוצא על ידי הבעל. בהחלטה נוספת, לאחר שהחייב מילא אחר התנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט, בית המשפט הורה על על עיכוב הליכי הוצאה לפועל נגד החייב. בית המשפט הגדיר את גבולות המחלוקת בה נדרש להחליט בעניין דירת המגורים ושל עסק בעפולה. בסופו של דבר, בית המשפט הורה על סילוק ידה של התובעת והילדים מכל אדם וחפץ בדירת הצדדים בעפולה. ##האם חובה לשלוח מכתב התראה לפני הוצאה לפועל בעפולה ?## חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע לעניין התראה בטרם הגשת בקשה לביצוע: לפי סעיף 81א1(ב) לחוק : "המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה ישלח לנתבע התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה לביצוע בהוצאה לפועל,ההתראה תישלח בדואר רשום". נטען כי התובע לא שלח התראה בהתאם לסעיף 81א1(ג) ובהתאם לתקנות: ##להלן החלטה בנושא אי משלוח מכתב התראה בהוצאה לפועל:## לפני בקשה להארכת מועד, התנגדות לתביעה על סכום קצוב ובקשה לעיכוב וביטול הליכים בתיק ההוצל"פ. התובע הגיש ביום 30/5/2010 תובענה על סכום קצוב נגד הנתבעת במסגרת תיק הוצל"פ מס' 26-05236-10-1 בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה לתשלום יתרת חובה בחשבון העו"ש בסך של 29,356 ₪ ובחשבון ההלוואה בסך של 14,682 ₪. הנתבעת הגישה ביום 20/7/2010 בקשת התנגדות לתביעה על הסכום הקצוב ,בקשה לעיכוב הליכים ובכתב יד נרשמה בכותרת בקשה להארכת מועד. לבקשות הנ"ל צורף תצהיר מטעם הנתבעת המעלה טיעונים אלה: 1. הנתבעת תושבת הקיבוץ גבעת עוז. 2. הנתבעת פתחה חשבון עו"ש אצל התובע ביום 13/6/07. 3. הנתבעת לא קיבלה שום התראה לפני פתיחת תיק ההוצל"פ. 4. התביעה הוגשה בצורה לאקונית ,לא צורף לה דפי תנועות בחשבון העו"ש. 5. במסגרת החשבון וביום 2/7/2007 קבלה הנתבעת מאת התובע הלוואה בסך של 22,000 ₪ כאשר חשבון הבנק שימש לקבלת המשכורת ותשלום ההלוואה. 6. בתחילת שנת 2009 הציע בנק דיסקונט תנאים מיוחדים לעובדי מדינה ובהיות הנתבעת עובדת מדינה העבירה את כל פעילותיה הבנקאית לבנק דיסקונט. 7. מתחילת שנת 2009 לא נקטה הנתבעת שום פעולה בחשבון הבנק אצל התובע כאשר באותו חשבון פיקדון בגובה של 10,000 ₪ אשר פרע אותו התובע לטובת ההלוואה ביום 19/1/2009. הנתבעת מצרפת דף פעולות בחשבון עבור התקופה מיום 1/12/2008 ועד 30/6/09 כנספח א'. 8. הנתבעת כל הזמן סברה שלא יהיה מצב שהחשבון שלה יגיע למינוס מאחר וביום 19/1/2009 נפרע הפיקדון לטובת ההלוואה . מעיון בטבלת הסילוקין שצירף התובע כנספח ג' לתובענה ניתן ללמוד כי יתרת ההלוואה ביום 22/12/2008 הייתה 10,073 ₪ וביום 19/1/2009 העמיד המשיב את מלוא ההלוואה לפירעון מיידי בסך של 10,177 ₪ וביום 22/1/09 פרע את הפיקדון שהיה בחשבון הנתבעת. 9. מהמסמכים הנ"ל רואים בבירור כי באם הנתבעת תצא חייבת לתובע היא חייבת סך של 746.41 ₪ בלבד ולא כפי שמנסה התובע להראות חוב בסך של 44,038 ₪ ובכך נפתרת התעלומה מדוע נמנע התובע מלצרף לבקשתו דף תנועות בחשבון הנתבעת. בבקשה אשר נחתמה ע"י ב"כ הנתבעת נטענו טענות אלה: 1. התובע לא שלח התראה בהתאם לסעיף 81א1(ג) ובהתאם לתקנות. 2. בחוסר תום לב משווע ולמרות לשון תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי בחר התובע להגיש בקשת הביצוע בלשכת ההוצל"פ בהרצליה. 3. חוסר תום הלב של הבנק בולט בהשתהות בהגשת התביעה,הנתבעת לא נקטה בשום פעולה בחשבון מאז סוף 2008 והתובע משתהה בהגשת התביעה מעל 18 חודשים. 4. ההלוואה הצמודה לריבית הפריים מוגבלת לריבית מקסימלית בשיעור 13% ולריבית פיגורים בשיעור 17 %. 5. סעיף 27 הקובע כי רישומי הבנק יחשבו נכונים וישמשו ראיה לכאורה לאמור בהם,מקים חזקת קיפוח בהתאם לסעיף 4(7) לחוק החוזים האחידים.אי לכך אין בידי הבנק ראיה לכאורה על קיום החוב ובוודאי לא כאשר הוא מסתיר תנועות העו"ש בחשבון ולא כאשר הנתבעת מחזיקה מסמך מהתובע המעיד על היעדר קיום החוב הנטען. 6. הנתבעת הצביעה על סיכויי להגנה ובשלב זה אין היא חייבת לפרט ולהוכיח את כל פרטי הגנתה. 7. הנתבעת טוענת כי אינה חייבת לתובע והתובע נמנע מלהציג בשלב זה כל מסמך אודות התפתחות וקיום החוב . 8. יש להעביר הדיון לבית משפט השלום בעפולה או נצרת ולעכב כל ההליכים. ביום 19/10/2010 הגישה הנתבעת בקשה חוזרת לביטול העיקולים בצירוף תצהיר המנמק את האיחור במועד ומעלה טענות אלה: הנתבעת מצהירה כפי שציינה בסעיף 2 לבקשת ההתנגדות ובסעיף 1 לתצהירה שצורף כי איננה מתגוררת בעכו העתיקה ואיננה מתגוררת בכתובת שציין הבנק בבקשת הביצוע אלא מתגוררת בקיבוץ גבעת עוז עובדה שידועה היטיב לבנק כפי שעולה ממכתבים ששלח לנתבעת וממשיך לשלוח לה. הנתבעת מצהירה כי מעולם לא חתמה על אישור המסירה המצוי בתיק ההוצל"פ. על פתיחת תיק ההוצל"פ נודע לנתבעת אך ורק מספר ימים לפני הגשת ההתנגדות וזאת עת ביקרה בבית המשפחה שלה בעכו. בני המשפחה של הנתבעת הסבירו לה כי האזהרה נמצאה זרוקה בין השיחים בכניסת ביתם לפני מספר ימים. הבקשות הועברו לתגובת התובע אשר הגיש תגובה לבקשה להארכת מועד ולביטול העיקולים ומעלה טענות אלה: בקשת הנתבעת להארכת מועד להגשת התנגדות מהווה הודאה בתקפות המצאת האזהרה לידיה ובכך מנועה הנתבעת מלכפור בעובדה הגמורה כי הייתה המצאה כדין. לגופו של עניין, הנתבעת לא הצביעה על טעם מיוחד אשר יצדיק הענות לבקשתה להארכת מועד כאשר לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי יש צורך בטעם מיוחד. אזהרה נמסרה לאימא של הנתבעת,בתיק ההוצל"פ נמצא אישור המסירה יחד עם תצהיר השליח. הכתובת אליה הומצאה האזהרה הינה הכתובת אשר נמסרה לתובע ע"י הנתבעת עצמה. מהמסמכים אשר חתמה עליהם הנתבעת היא הצהירה כי כתובתה הינה ברח' העיר העתיקה עכו ובמרוצת השנים הבנק שלח גם שלח לנתבעת מכתבים לכתובתה ברח' העיר העתיקה בעכו. התובע שלח התראה לפני הגשת התביעה וצורף אישור דואר רשום לכתב התביעה. פרט לטענתה הכללית של הנתבעת כי אינה מתגוררת בעכו היא לא צירפה כל ראיה המעידה כי אינה מתגוררת בעכו. לעניין הבקשה לביטול העיקולים,הרי עסקינן בבקשה להארכת מועד ולא בהתנגדות עצמה שכן זו הוגשה באיחור ובצדק לא עוכבו ההליכים בהוצל"פ.במידה וההתנגדות היתה מוגשת במועד היו מעוכבים הליכי ההוצל"פ. מאחר ועסקינן בבקשה להארכת מועד הרי בקשה לעיכוב הליכים צריכה להידון בפני רשם ההוצל"פ ולא הערכאה המוסמכת לדון בהתנגדות. מששקטה הנתבעת על שמריה ולא עשתה מאומה על מנת לעכב או להשהות את הליכי ההוצל"פ הגיש הבנק ביום 10/10/2010 עיקולים כדין במסגרת תיק ההוצל"פ. רק ביום 18/10/2010 הגישה הנתבעת בקשה לביטול העיקולים. אין תחולה לסעיף 367(ג) לתקנת סדר הדין האזרחי הואיל וההתנגדות לא הוגשה במועד והעיקולים הוטלו לאחר מסירת האזהרה בתיק. על כן יש לדחות הבקשה לביטול העיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצל"פ. בדיון אשר התקיים בפני ביום 31/10/2010 נחקרה הנתבעת על תצהיריה והצדדים סיכמו טענותיהם בפני. ב"כ הנתבעת חוזר על הנטען בבקשות ובתצהירים שהגיש ומוסיף,הנתבעת אינה מתגוררת בעכו העתיקה, לא בוצעה המצאה כדין הבנק לא הזמין השליח שביצע המסירה, במידה וקיים איחור הרי מדובר באיחור של חצי יום לכל היותר,מתצהיר השליח לא ניתן לברר באיזה שעה בוצעה המסיר ה. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי מנספח א' שצורף להתנגדות עולה כי הנתבעת אינה חייבת בסכום המנופח שמבקש התובע, הבנק נמנע מלצרף ראיה עדכנית למצב החשבון של הנתבעת,חמור מזה במסמך שצורף לבקשה מיום 19/10/2010 הבנק ממשיך לחייב בריבית ובתחתית המסמך מציין כי יתרת הפיגורים היא 14,000 ₪ ולא 44,000 ₪ .אין הנתבעת מודה גם ב- 14000 ₪. וכן כי הבנק הטיל עיקולים בתיק ההוצל"פ לאחר הגשת ההתנגדות,הבנק לא הצביע על חששות וספקות מהכבדה על ביצוע פסק הדין לא הצביע על חשש להברחת נכסים או העדר יכולת מימוש או ביצוע פסק הדין במיוחד שמדובר בעובדת מדינה ,העיקול גורם עוול לנתבעת בנוסף לעוול שנגרם לה עד עתה בנוסף לתביעה שהינה גניבה מדופלמת מיתרת חוב של 800 ₪ תובעים 44,000 ₪. מנגד, ב"כ התובע חוזרת על האמור בתגובות שהגישה ומבקשת לדחות בקשות הנתבעת לטענתה ,בוצעה מסירה כדין,הנתבעת לא צירפה תצהיר מאת האמא אליה בוצעה המסירה ,אישור המסירה היה בתיק ההוצל"פ .בנספח א לכתב התביעה אשר מאשרת אותו הנתבעת צויינו שתי כתובות כתובת בגבעת עוז וכתובת בעכו ,הכתובת בתעודת הזהות ובמשרד הפנים היא בעכו ,הנתבעת אינה מצביעה על טעם מיוחד להארכת מועד, הנתבעת טוענת באופן סתמי כי לא קיבלה התראה על הגשת התביעה,התראה זו יחד עם אישור דואר ישראל צורף כנספח לכתב התביעה ,הנתבעת לא הגישה ההתנגדות במועד .הנתבעת אינה מצביעה על הגנה הראיה להישמע.לכתב התביעה צורפו כל המסמכים המוכיחים את יתרת החוב צורף סה"כ חבויות ללקוח נספח ב' מעיד כי יתרת החוב נובעת מיתרת עו"ש של מינוס 28,772 ₪ ויתרת הלוואה שכולה בפיגור בסך של 14,480 ₪. עוד טוענת ב"כ התובע כי לתביעה מצורפות תנועות אחרונת בחשבון מ 10/09 כפי שניתן לראות בנספח ב' שכותרתו תנועות אחרונות שממנו ניתן לראות בבירור כי הפעולות שהיו הם חיוב ריבית על יתרת העו"ש אשר נמצאת בחובה ,צורפו יתרת ההלוואה ושיעור הריבית. הנתבעת הציגה דף חשבון חלקי המעיד על חיובים בחשבון אך לא מציג סה"כ החוב,הנתבעת התנגדה להצגת דף האובליגו בחשבון. הנתבעת לא פנתה לבנק לא ביקשה מסמכים או פירוט תנועות בחשבון וכל שעשתה היא טענה סתמית כי אין לה חוב . טענה סתמית כי אין חוב אינה משמשת הגנה ,יש כאן ניסיון כושל של הנתבעת להיתפס למסמך המצוי בידה חלקי בלתי שלם ,הנתבעת אישרה כי היה לה כרטיס אשראי . יש להתעלם מכל טענה חדשה שהועלתה בסיכומים . העיקולים שהוטל במסגרת ההוצל"פ הוטלו כדין,הגשת התנגדות באיחור אינה מעכבת הליכי ההוצל"פ ,ההליכים לא עוכבו והם ננקטו כדין.כל הטיעונים בעניין האיתנות הכלכלית של הנתבעת לא אומתו בתצהיר. יש לדחות את הבקשה להארכת מועד,הבקשה לביטול העיקולים ולדחות את ההתנגדות לגופה. לחילופין לחייב את הנתבעת להפקיד מלוא סכום החוב בתיק. דיון בטרם אדון לגופו של עניין בבקשות המונחות בפני , ובכדי לעשות סדר בדברים הנני מפרטת להלן השתלשלות העניינים הפרוצדוראליים בתיק זה . התובע הגיש בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב נגד הנתבעת במסגרת תיק הוצל"פ 2605236101 בהרצליה. ביום 20/7/2010 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע תובענה ובקשה לעיכוב הליכים על גבי בקשה זו הוסף בכתב יד בקשה להארכת מועד. הבקשה הנ"ל הוקלדה בתיק ההוצל"פ ביום 25/7/2010 ובאותו יום ניתנה החלטה ע"י רשם ההוצאה לפועל, כבוד הרשמת אוסילה אבו אסעד, כדלקמן: "להעביר את הבקשה להארכת מועד ואת כתב ההתנגדות לבית משפט השלום בעפולה. בקשה לביטולו, עיכובו או השהייתו של הליך בהוצל"פ תוגש בדרך של בקשה בכתב לבית המשפט שאליו מועבר הדיון בהתנגדות ובבקשה להארכת הארכת המועד להגשתה". רק ביום 18/10/2010 הוגשה ע"י הנתבעת לתיק זה בקשה בהולה לביטול עיקולים על חשבון הבנק והליכים שהוטלו לאחר הגשת ההתנגדות וכן בקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל ורק באותו יום נפתח תיק ההתנגדות בבית משפט השלום בעפולה. באותו יום ניתנה החלטה ע"י כי ההתנגדות הוגשה באיחור ואין בפני בקשה להארכת מועד וכן כי בתצהיר התומך בהתנגדות אין שום נימוק לאיחור במועד. ביום 19/10/2010 הגישה הנתבעת בקשה חוזרת לביטול העיקולים בצירוף תצהיר המנמק את האיחור במועד. בו ביום ניתנה החלטה ע"י המורה על העברת הבקשה לתגובת הצד השני,קביעת מועד דיון לפי היומן ועיכוב הליכים בכפוף להפקדת הסך של 8000 ₪. ב"כ הנתבע הגיש בקשה בהולה לקביעת מועד דיון בהתאם להוראות תקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. ביום 20/10/2010 ניתנה החלטה ע"י כי תקנה הנ"ל לא תחול הואיל ואין המדובר בעיקול במעמד צד אחד אלא בעיקולים שהוטלו לאחר מסירת אזהרה. הנתבעת הגישה ערעור על ההחלטה וביום 21/10/2010 ניתנה החלטה ע"י כב' השופטת שאדן אבו אחמד במסגרת תיק ע"ר 42834-10-10 כי יש לקבוע דיון דחוף בהתאם להוראות תקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. לאור ההחלטה הנ"ל בערעור נתתי החלטתי מיום 24/10/2010 המורה על קביעת דיון בבקשה להארכת מועד בהתנגדות ובבקשה לביטול העיקולים ליום 31/10/2010. כאמור עניינו בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב ובקשה לביטול עיקולים. מאחר ושני הצדדים מעלים טענות פרוצדוראליות לעניין מקום הגשת התביעה ומשלוח ההתראה והתובע מעלה טענות לעניין הסמכות לדיון בבקשה לביטול העיקולים האם לבית המשפט או לערכאת ההוצאה לפועל הריני לפרט להלן את הוראות החוק העיקריות החשובות לנושא הדיון ובמטרה להבהיר סדרי הדין בנוגע לתובענה על סכום קצוב,ככל שהדברים עלו בטיעוני הצדדים. בתיקון מס' 24 לחוק ההוצאה לפועל הוסף סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ - ביצוע תביעה על סכום קצוב.המאפשר הגשת תביעה בסדר דין מקוצר ישירות אל ההוצאה לפועל עד לסכום של 50,000 ₪. לשכת ההוצל"פ בה תוגש הבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב - ב"כ הנתבעת מעלה טענה כי התובע התנהג בחוסר תום לב משווע עת הגיש התובענה לסכום קצוב בלשכת ההוצל"פ בהרצליה בניגוד להוראות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי. דין טענה זו להידחות. בהתאם לסעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין יכולה להיות מוגשת בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל במדינה בהתאם לבחירתו של הזוכה. בכך העדיף המחוקק את נוחותו של הזוכה שכן הוא כבר מחזיק בידיו פסק דין לטובתו, וקיים אינטרס לאפשר לו לממשו באופן הנוח והיעיל ביותר מבחינתו. לעניין הבקשה לביצוע התובענה הרי הביצוע כפוף לזכותו של הנתבע להגיש התנגדות כמפורט בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.לפיכך למגיש הבקשה ניתנה אפשרות להגישה בכל לשכת הוצאה לפועל,וזאת בדומה להגשתה של בקשה לביצוע פסק דין רגיל.אלא שבה בעת נקבעו כללים מיוחדים למקרה שבו מגיש הנתבע התנגדות.כללים אלו מפורטים בתקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979 הקובעת: 109 ב. בקשה לביצוע תביעה (א) (ב) על אף האמור בתקנה 15(א),התנגדות,בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות,יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין האזרחי,אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק (להלן-לשכת ההגשה).   (ג) נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה באמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לשכת ההוצאה לפועל האמורה היא המוסמכת לפי תקנה משנה (ב).   גם תקנה 109ח (א), המפרטת כיצד על הנתבע לערוך את ההתנגדות,קובעת,כי יש לפרט בהתנגדות,בין היתר,את הטעמים שבגינם לשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה ההתנגדות היא המוסמכת לפי תקנה 109ב(ב). סעיף 81א1(ד)(2) לחוק קובע,כי עם הגשת ההתנגדות,על רשם ההוצאה לפועל להעביר את בקשת הביצוע ואת ההתנגדות לבית המשפט.הוראה חשובה ,הקובעת לאיזה בית משפט יועברו הבקשה וההתנגדות,נמצאת בתקנה 109ט, הקובעת: 109ט.(א) עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי סעיף 81א1(ד)(2) לחוק,יועברו הבקשה לביצוע תביעה ,כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות. מהוראות התקנות שפורטו לעיל עולה ,כי לנתבע הוקנתה זכות לבחור האם להגיש ההתנגדות ללשכת הביצוע שבה פתח התובע בהליך,או שמא ללשכה שליד בית המשפט,שלו הייתה נתונה הסמכות המקומית לדון בתובענה אלמלא הוגשה ישירות להוצאה לפועל. התקנות קובעות, כי במקרה האחרון חייב הנתבע לפרט בהתנגדותו את הטעמים שלפיהם לשכת ההוצאה לפועל האמורה היא הלשכה המוסמכת. בענייננו, בחר התובע להגיש את בקשת הביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה. כל שהיה על הנתבעת לעשות על מנת להגשים את רצונה לקיים את הדיון בעפולה,הוא להגיש את ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בעפולה ,תוך פירוט טענתה מדוע בית המשפט שליד לשכה זו הוא בעל הסמכות המקומית. כך נעשה במקרה זה ורשם ההוצאה לפועל העביר הדיון לעפולה והתובע לא הגיש כל בקשה נוספת להעברת הדיון להרצליה. יוצא ,אפוא, כי כל צד השתמש בזכות המוקנית לו על פי חוק . התראה בטרם הגשת הבקשה לביצוע - לפי סעיף 81א1(ב) לחוק : "המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה ישלח לנתבע התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה לביצוע בהוצאה לפועל,ההתראה תישלח בדואר רשום". בבקשת ההתנגדות של הנתבעת מעלה ב"כ הנתבעת טענה כי הנתבעת לא קיבלה התראה כחוק בטרם הגשת התובענה. מעיון בבקשה לביצוע התובענה שהוגשה בתיק ההוצל"פ עולה כי התובע צירף לבקשה את מכתב ההתראה ששלח לנתבעת ביום 27/4/2010 יחד עם אישור הרשום של דואר ישראל (נספח ד') ועל כן הוא עומד בדרישת הסעיף הנ"ל. עיכוב הליכים בעת הגשת ההתנגדות- ב"כ הנתבעת מעלה טענה כי הבנק נקט בהליכים במסגרת תיק ההוצל"פ שלא כדין וזאת לאחר הגשת התנגדות ע"י הנתבעת. דין טענה זו להידחות והכל כפי שיובהר להלן. בסעיף 81א1(ד) לחוק ההוצל"פ נקבע: "(1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע,לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א),בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן(ה),להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות. (2)הוגשה התנגדות,יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט,לענין הדיון בבית המשפט יראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי" בתקנה 109ט לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979-העברת הדיון לבית המשפט נקבע: (א) עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי סעיף 81א/(ד)(2) לחוק ,יועברו הבקשה לביצוע תביעה,כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית משפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות. (ב) משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות כאמור בתקנה משנה (א) יהיה דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה,על המצורפים לו,ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר,בית המשפט ימציא למבקש עותק אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו לפי תקנה 109ח(ב)(1)ו-(2). בתקנה 109י.הארכת מועד להגשת התנגדות-נקבע: (א).בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה בתקנה 109ח תוגש בכתב בצירוף תצהיר ותועבר לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה. (ב)בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנה משנה (א) רשאי ,מטעמים מיוחדים שיירשמו,לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם,אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד,החייב יודיע בכתב,בהקדם האפשרי,ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. בהתאם לאמור בסעיפי החוק והתקנות הנ"ל ,במידה וההתנגדות מוגשת במועד ,30 ימים מיום מסירת האזהרה,הרי ההליכים מעוכבים לאלתר ורשם ההוצאה לפועל מעביר הדיון בהתנגדות לבית המשפט המוסמך,במידה וההתנגדות מוגשת לאחר שחלף המועד של 30 ימים מיום מסירת האזהרה הרי אין עיכוב הליכים אוטומטי, אלא שהבקשה להארכת מועד וההתנגדות תועבר לדיון לבית המשפט המוסמך ולבית המשפט אליו הועברה ההתנגדות נתונה הסמכות להורות על עיכוב הליכים מטעמים מיוחדים שיירשמו במידה והוגשה בקשה כאמור. רשם ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע אם ההתנגדות הוגשה במועד, ועליו להימנע מלהעביר את ההתנגדות לבית המשפט המוסמך ולעכב ההליכים אם ברור לו מתוך עיון ברישומים ובמסמכים,שההתנגדות הוגשה באיחור. נקיטת הליכים בהוצל"פ ע"י הבנק הזוכה - ב"כ הנתבעת מעלה טענה כי הבנק נקט בהליכים בהוצאה לפועל שלא כדין עת ההליכים ננקטו לאחר הגשת ההתנגדות ואף מבלי לפרט החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין. מעיון בתיק ההוצאה לפועל נשוא הדיון עולה כי הוקלדה מסירת אזהרה ביום 15/6/2010,המועד האחרון להגשת התנגדות הינה 15/7/2010,ההתנגדות הוגשה רק ביום 20/7/2010 ועל כן ההתנגדות הוגשה באיחור ולכן ,ובצדק,לא עוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל באופן אוטומטי. ב"כ הנתבעת הגיש התנגדות ביום 20/7/2010 ועל כן ניתנה החלטה ובצדק על ידי רשם ההוצל"פ כי ההתנגדות הוגשה באיחור והוא הורה להעביר הבקשה להארכת מועד וההתנגדות לבית משפט השלום בעפולה אשר נתונה לו הסמכות לאור הוראות החוק לדון בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות וכן להורות על עיכוב הליכים מטעמים מיוחדים שיירשמו. על אף ההחלטה הנ"ל הנתבעת לא הגישה לבית משפט השלום בעפולה במועד מתן ההחלטה הנ"ל או בכל מועד קרוב בקשה לעיכוב הליכים ,ההליכים לא עוכבו דאז ועל כן נקט הבנק הזוכה בהליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל. אשר על כן, אין המדובר בהליכים שננקטו לפני מסירת אזהרה ובמעמד צד אחד. בהקשר זה חשוב לציין כי אמנם לפי סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל ניתן לנקוט בהליך לפני מסירת אזהרה אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות זאת,אמנם בהליך של ביצוע תביעה על סכום קצוב ההוראה הנ"ל אינה חלה לפי הוראות סעיף 81א1(ה)(2) הקובע: על אף האמור בסעיף 7(ה) -לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת אזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה,לפי הוראות סעיף זה. כך בעוד שבתיק הוצאה לפועל שנפתח לביצוע פסק דין, שטר או משכנתא ניתן לנקוט בהליך לפני מסירת אזהרה ,אין הדבר הוא כך בתיק של תובענה על סכום קצוב. במקרה של תובענה על סכום קצוב ניתן לנקוט בהליכים אך ורק בחלוף תקופת האזהרה. תובע המבקש צו עיקול במעמד צד אחד בד בבד עם הגשת כתב תביעה בסדר דין מקוצר עליו להגיש תביעתו בפני בית המשפט האזרחי והוא חסום מהגשת בקשה כאמור לתיק ההוצל"פ. בחלוף תקופת האזהרה ובהעדר התנגדות המוגשת במועד ,התובענה בעצם משנה את צביונה המשפטי בגלל אי הגשת ההתנגדות והופכת להיות כמו פסק דין חלוט שניתן בהעדר הגנה. התובענה על סכום קצב הופכת,בגלל אי הגשת ההתנגדות במועד,מכתב תביעה למסמך המהווה פסק דין חלוט לצורך הביצוע בהוצל"פ.והזוכה יהיה רשאי לנקוט בהליכי הוצאה לפועל באופן אוטומטי ללא צורך בהוכחה או בבקשה המפרטת התנאים למתן צו עיקול במעמד צד אחד כמו החשש להכבדה על ביצוע פסק דין. יוצא ,אפוא,כי חייב המגיש בקשה להארכת מועד והתנגדות או התנגדות בצירוף בקשה כי לא בוצעה המצאה כדין ,הינו כמו נתבע המגיש בקשה לביטול פסק דין , מתוקף שיקול הדעת או מחמת הצדק מקום שלא בוצעה מסירה כלל, ובקשות כאמור יועברו לדיון בפני בית המשפט המוסמך בהתאם לתקנה 109י לתקנות ההוצל"פ. לפי תקנה 109י(ב),נקבע כי במהלך הדיון בבקשה להארכת מועד ועוד לפני שיחליט בה,רשאי בית המשפט האזרחי המוסמך לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם,אם הוגשה לו בקשה על כך.עליו לבסס את ההחלטה על טעמים מיוחדים שיירשמו.הוראה זו באה במיוחד כדי למנוע את האפשרות שחייבים אשר נמנעו מלהגיש את התנגדותם במועד יגישו אותה באיחור רב,וינסו לסכל בכך את הליכי ההוצאה לפועל שננקטים נגדם.ומצד שני נועדה ההוראה למנוע עוול או נזק בלי יתוקן במקרה שיש בו באמת הצדקה לעיכוב הביצוע. לאור האמור לעיל,הרי בבחינת הבקשה לעיכוב ההליכים או לביטול העיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצל"פ יש לבחון סיבת המחדל באי הגשת ההתנגדות במועד ונימוקי ההגנה שמעלה הנתבע אין מקום בשלב הדיון בבקשה כאמור לדון באם נתקיימו הוראות תקנות 362 ו374 לתקנות סדר הדין האזרחי בענין הטלת עיקול זמני מאחר וממילא לא הוגשה כל בקשה כאמור ע"י התובע -הזוכה לצורך נקיטת הליכי העיקול- אלא פשוט קמה לו הזכות לנקוט בהליכי עיקול בחלוף תקופת האזהרה ובהעדר התנגדות. בקשה להארכת מועד או בקשה כי ההמצאה לא בוצעה כדין - מי שסבור כי ההתנגדות מוגשת במועד ,מכיוון שכתבי-בי-דין לא הומצאו כדין או מכל מטעם אחר,רשאי להגיש אל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה כדין ובמועד ולבקש מרשם ההוצאה לפועל להעביר את הבקשה אל בית המשפט המוסמך. זכותו של החייב לטעון כי ההתנגדות הוגשה במועד בגלל פגמים שנפלו בהמצאה. במקרה עסקינן לא הוגשה כל בקשה כאמור במצורף להתנגדות . מעיון בתיק ההוצאה לפועל עולה כי במעמד הגשת ההתנגדות ועל גבי בקשת החייב הסרוקה בתיק ההוצל"פ (נספח א' לתגובה מטעם התובע לעניין הבקשה להארכת מועד) נכתב בכתב יד של ב"כ הנתבעת כדלקמן : " מצורפת בקשה גם להארכת מועד. ביום הגשת הבקשה בלשכה נודע לב"כ המבקשת שמועד המסירה שרשם הזוכה הוא 15/6/2010 -כאשר המבקשת לא חתמה על המסירה ולא קיבלה לידיה,במיוחד לאור העובדות המנומקות בגוף הבקשה". על גבי בקשת ההתנגדות הוסף בכתב יד גם בקשה להארכת מועד. בתצהיר אשר צורף לבקשת להתנגדות ביום 20/7/2010 אין שום טיעון עובדתי כי לא מדובר בהמצאה כדין או להארכת מועד.בתצהיר הנתבעת התומך בבקשת ההתנגדות נטען כי הנתבעת הינה תושבת הקיבוץ גבעת עוז אך לא נטען כי אינה מתגוררת בעיר עכו. אמנם בסעיף 1 לבקשת ההתנגדות נטען כי הכתובת של המבקשת הינה גבעת עוז ולא העיר העתיקה אבל כאמור מדובר בטענה עובדתית שיש לתמוך ולאמת אותה בתצהיר. הגשת בקשה להארכת מועד מהווה הודאה בתקפות ההמצאה ומונעת מבעלי הדין לכפור בכך שהייתה המצאה כדין. ראה ספרו של המלומד דוד בר אופיר "הוצאה לפועל-הליכים והלכות" מהדורה שביעית עמ' 1016. חייב שטען בתצהיר ההתנגדות טענות לעצם העניין,ולא טען דבר לעניין העדר המצאה כדין,רואים אותו כמי שויתר על טענה זו והשלים עם הפגם. בנסיבות,בפני בקשה להארכת מועד בלבד. למעלה מן הנדרש, הנני קובעת כי ההמצאה שבוצעה בתיק ההוצאה לפועל הינה המצאה כדין ,כפי שאפרט להלן. לפי סעיף 7(ב) לחוק ההוצאה לפועל נקבע כי המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בי דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי. הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב בהתאם לאמור בסעיף 81א1(ה) לחוק ההוצל"פ . מעיון בתיק ההוצאה לפועל עולה כי מוקלד אישור מסירה מיום 15/6/2010 אשר נמסר לאמא של החייבת-הנתבעת, גב' פאלחה אבו סטילה בכתובת העיר העתיקה בעכו. מדובר ,לכאורה ,במסירה כדין ,בהתאם להוראות תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי. במקרה כזה ,מסירה לבן משפחה ,אין צורך לצרף תצהיר מטעם השליח ,תצהיר כאמור יש לצרף בהתאם לתקנה 490 לתקנות סדר הדין האזרחי במידה והנמען סירב לחתום או סירב לקבל ובוצעה הדבקה של כתב התביעה. בנוסף, בהליכי הוצל"פ אין חובה לצרף תצהיר כאמור בהתאם לאמור בהוראות סעיף 7(ד) לחוק ההוצל"פ. בתצהיר אשר הגישה הנתבעת ביום 20/7/2010 לא נטען דבר וחצי דבר לגבי אישור המסירה הנמצא בתיק ההוצאה לפועל. גם לבקשה מיום 18/10/2010 לא צורף תצהיר האימא כי החתימה המתנוססת על גבי אישור המסירה אינה חתימתה. בנסיבות, התובע לא היה חייב להזמין השליח מטעמו לצורך אימות הנטען באישור המסירה ובתצהיר. אדרבא,הנתבעת היא זאת אשר הייתה אמורה לצרף תצהיר מטעם האמא שלה שהחתימה המתנוססת על גבי אישור המסירה אינה חתימתה אך היא לא עשתה כן. מדובר במסירה שבוצעה באחת הכתובות אשר מסרה הנתבעת לתובע בהתאם לנספח א' לכתב התביעה, הכתובת בעיר עכו הינה מענה הרשום במשרד הפנים של הנתבעת ולא נסתרה החזקה כי המסירה בוצעה כדין. אשר על כן, אני קובעת כי מדובר בהמצאה כדין ולא נפל פגם בביצוע המסירה של האזהרה. אדון עתה בבקשה להארכת מועד. בקשה להארכת מועד - כללי הנתבעת אינה מציינת בבקשה ובתצהיר מיום 20/7/2010 ,הנסיבות לאיחור במועד,מתי ואיך ידעה על תיק ההוצל"פ. רק בתצהיר הנתבעת מיום 18/10/2010 פירטה הנתבעת בתצהיר את העובדה כי אינה מתגוררת בעכו וכי היא לא חתומה על אישור המסירה וכי בני משפחתה הסבירו לה כי האזהרה נמצאה זרוקה בין השיחים. לאור תקנה 109י לתקנות ההוצל"פ הסמכות להארכת מועד נתונה לבית המשפט המוסמך ויחולו על הבקשה להארכת מועד את תקנות סדר הדין האזרחי בהתאם לתקנה 109ט כאמור לעיל. לפי תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 דרוש טעם מיוחד להארכת המועד. הפסיקה דנה רבות ובהרחבה בשאלת הטעם המיוחד הנדרש להארכת המועד,ובמיוחד המועד להגשת ערעור ולאו דווקא המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. הנטייה בפסיקה היא להיענות לבקשה להארכת מועד כאשר הנסיבות שבעטיין חל האיחור אינן בשליטתו של בעל דין,דהיינו,קיומה של מניעה אובייקטיבית שמקורה בגורם חיצוני שלמבקש לא הייתה שליטה עליו. ראה ב.ש. 1038/05 בנק צפון אפריקה בע"מ נ' עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ פד"י מ(1) 57. בפסיקה מאוחרת ניתן לראות הקלה בדרישת הטעם המיוחד כך שפסיקה זו מורה על בחינת השאלה מהו טעם מיוחד לאור האיזון הנדרש בין המטרות החברתיות והמשפטיות אותן מייעדים להגשים סדר הדין לבין הצורך להגיע לחקר האמת ולמנוע תוצאות קשות שאינן מתיישבות עם חוש הצדק. בש"א 8492/04 עז' המנוח גוואד בנלמיט נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) בשא 3079/04 באר טוביה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' עמרי נגב פד"י נ"ח (6) עמ' 464. בפסיקה נקבע כי בן השיקולים הרלוונטיים לצורך הארכת המועד להגשת ההתנגדות יש לקחת בחשבון גם את מהות העניין כך שעילת ההגנה וסיכוייה ישמשו בעצמם כטעם מיוחד כשהם מצטרפים למחדל שהוא נסבל. ראה רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה-דינים עליון כרך נח עמ' 579. הפסיקה מבחינה בין המקרים של איחור בשלב הערעור לאיחור בערכאה הדיונית, וזאת נוכח הנטייה ליתן משקל רב לזכות היסוד בדבר גישה לערכאות ולמיצוי זכותם של בעלי הדין לקבל את יומם בפני ביהמ"ש.לכן נקבע כי נעילת שערי בית המשפט בפני נתבע אינה עניין של מה בכך כאשר ברור מהנסיבות שהנתבע מתגונן נגד התביעה .ובמציאת נקודת האיזון הראויה יש ליתן משקל לשיקולים השונים,סופיות ההליכים אל מול זכות הגישה החוקתית לערכאות.בית המשפט מחוייב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות ,כך שזכות היסוד לגישה לערכאות לא תיפגע מעבר לנדרש. ראה ע"א 2452/01 דרור אורן עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ. רע"א 8292/00 גבריאלי יוספי נ' שמואל לוינסון . במקרה דנן מעלה הנתבעת טענה כי אינה מתגוררת בעיר העתיקה ,הכתובת שלה הינה בגבעת עוז וזאת היא הכתובת שמסרה לתובע והתובע אף שולח לה דואר לכתובת זו. מעיון בנספח א' לכתב התביעה עולה כי אכן הנתבעת מסרה שתי כתובות אך נכתב במפורש כי הכתובת למשלוח דואר הינה בגבעת עוז. התובע,ובהתאם לנספחי התביעה , נהג להמציא את מסמכי הבנק לכתובת הנתבעת בגבעת עוז. התובע לא עשה מאמץ או ניסיון להמציא את התביעה לכתובת שמסרה הנתבעת בגבעת עוז. לפי תקנה 477 לתקנות סדר הדין ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו. נסיבות אלה ,יחד עם אי חקירת המצהירה על טענתה שאינה מתגוררת בפועל בעכו העתיקה וקיבלה האזהרה ימים ספורים לפני הגשת ההתנגדות מצדיקות בנסיבות דנן הארכת המועד לצורך הגשת ההתנגדות. על כן ולאור התוצאה אליה הגעתי אני אדון בהתנגדות גופה. ההתנגדות לגופה - כאמור, ענייננו, בהתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב שהיא בבחינת בקשה למתן רשות להתגונן.  הלכה פסוקה היא כי בשלב זה השאלה היחידה שעל בית המשפט הדן בבקשה להציג לעצמו הינה אם התצהיר מגלה הגנה אפשרית ולו בדוחק ולא נזקקים בשלב זה לא למהימנות עדים ולא לשאלה כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו. אשר לאופן עריכתה של הבקשה למתן רשות להתגונן , הרי נקבעה בשורה אורכה של פסקי דין חובתו של המבקש להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו ולא להסתפק בטענות כלליות וסתמיות. המבקש חייב בתצהירו להביא את כל אותן העובדות שהוא מבקש להוכיחן. בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט בודק את מהימנות דבריו של המצהיר,כי אם תפקידו לברר, אם בטענת הנתבע,בהנחה שתוכח מבחינה העובדתית,יש משום עילת הגנה ולו בדוחק. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, בכתבי בי-הדין ,בדיון בפני ובסיכומים, והזהרתי עצמי באשר להלכה הפסוקה כאמור לעיל,הגעתי למסקנה כי הנתבעת אינה מצביעה בבקשתה או בתצהירה על הגנה הראויה להישמע ודין בקשתה להידחות ,ולהלן אתייחס לכל טענה בנפרד. אי צירוף תדפיסי תנועות בחשבון- הנתבעת טוענת כי התובע לא צירף לתביעה תדפיסי תנועות בחשבון הנתבעת,מהמסמכים שצורפו לא ניתן ללמוד מקור ואופן חישוב החוב ולא בכדי הסתיר התובע מסמכים אלה. בעניינו התובע הגיש תובענה על סכום קצוב בהתאם לסעיף 8וא1(א)(1). לאור תקנה 109ט(ב) משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות לבית המשפט יהיה דינו של כתב תביעה על סכום קצוב ,על המצורפים לו, ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר. תקנה 202 ו- 203 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד והפסיקה העניפה שניתנה בענין תוחמים איזה תביעה ראויה להיות מוגשת בסדר דין מקוצר -לעניינו ,תביעה על סכום קצוב הבאה מכוח חוזה שיש עליה ראיה בכתב. לענין הראיה בכתב,כבר נקבע בהלכה הפסוקה ובפסק הדין המנחה בע"א 688/89 הילולים נ' בנק המזרחי מה(3)188 כדלקמן: "לצורך התקנות 202(1)(א) ו- 203 ,די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית,ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו,שיפרטו כיצד חושב הסכום אותו הוא תובע.זהו שלב מקדמי לדיון,שאיננו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה". לפי ההלכה הפסוקה אין צורך לצרף את כל התנועות בחשבון ודי בצירוף ההסכמים ואשור בדבר היתרה ושיעור הריבית. ההלכה הנ"ל מבוססת הן על ההנחה כי הרישומים בספרי הבנק הינם נכונים,מכאן לאותם רישומים יש פוטנציאל ראייתי גבוה,והן מאחר ומדובר בשלב מקדמי לדיון שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה.  כמו כן אין מניעה שהנתבע יפנה לתובע ולבקש מסירת פירוט החשבונות או המסמכים החסרים.אם לא יענה התובע לבקשה כזו יוכל הנתבע לקבל רשות להתגונן שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו. לעניין הסכום הקצוב, המבחן לקביעת הסכום הקצוב הוא כי הסכום ניתן לחישוב אריתמטי פשוט,ללא צורך בשומה או בהערכה. דרישת התקנות והפסיקה ביחס לסכום הקצוב איננה כוללת מתן פירוט בדבר דרך התהוותו של החוב הנתבע וודאי אין הבנק חייב לצרף את כל תדפיסי התנועות בחשבון החח"ד או בחשבון ההלוואה עד ליום התביעה. ראה ע.א. 4345/05 שובל שדמי מימון וסחר בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ. ע"א 2418/90 רלפו ישראל בע"מ נגד בנק למסחר בע"מ . מעיון בתיק עולה כי התובע הגיש כתב תביעה לסכום קצוב,כאשר הוא תובע הנתבעת בגין יתרת חוב בחשבון העו"ש על סך של 29,356 ₪ ויתרת חוב בחשבון ההלוואה על סך של 14,682 ₪. התובע צירף,אפוא, לכתב התביעה טופס בקשה לפתיחת חשבון החתום ע"י הנתבעת , תעודה בדבר רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי ,אישור בדבר חבויות לקוח יתרת חוב בעו"ש ובהלוואה נכון ליום 23/4/2010, אישור בדבר תנועות אחרונות בחשבון ואישור בדבר ריבית העו"ש ,אישור יתרת ההלוואה המפרט תאריך ערך ההלוואה2/7/2007 ,תאריך ביצוע ההלוואה 3/7/2007 תאריך סיום ההלוואה 19/1/2009 ,סכום ההלוואה המקורי וסכום הפיגורים ,אחוז הריבית , הסכם ההלוואה המפרט סכום ההלוואה תקופת ההלוואה סוג הריבית מועד פירעון ההלוואה ואישור בדבר יתרת החוב בהלוואה ולוח הסילוקין. התובע צירף לתביעה את המסמכים המראים את יתרת החוב בחשבון העו"ש וההלוואה כמפורט לעיל. הנתבעת לא ביקשה להמציא לה תנועות בחשבון,לא הגישה בקשה כאמור ואין התובע מחוייב לצרף את כל התדפיסים בעת הגשת תביעתו לאור ההלכה הפסוקה. בנוסף מעלה ב"כ הנתבעת בבקשה טענה כי סעיף 27 הקובע הכוח הראייתי של רישומי הבנק, הינו תנאי מקפח ואינו תואם את סעיפים 35 ו 36 לפקודת הראיות. ראשית ,יש לציין כי הסעיף המתייחס לספרי הבנק בתיק שבנדון הינו סעיף 18 לתנאים הכללים לבקשה לפתיחת החשבון. שנית,טענה זו כבר נדחתה בפסיקה ובתי המשפט הכירו בתדפיסים כבספרי בנק כמשמעותם בפקודת הראיות מזמן ,ולא מצאתי להרחיב בעניין. ראה בנדון ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים בע"מ מז(3) 240. לעניין יתרת החוב בחשבון העו"ש הנתבעת אינה מעלה שום טענה, למעט הטענה של אי צירוף תדפיס תנועות בחשבון המראה אופן התהוות החוב וטענה זו נדחתה כאמור לעיל. לענין יתרת החוב בהלוואה מעלה הנתבעת כי היתרה סולקה לאחר מימוש תוכנית חסכון שהייתה לה ,בה אדון להלן. טענת הנתבעת לענין סילוק החוב - הנתבעת מאשרת בתצהירה כי היא אכן קיבלה הלוואה ע"ס 22,000 ₪ ביום 2/7/2007. לטענת הנתבעת, מתחילת שנת 2009 היא לא נקטה שום פעולה בחשבון הבנק כאשר באותו חשבון פיקדון בגובה של 10,000 ₪ אשר פרע אותו הבנק לטובת ההלוואה ביום 19/1/2009,הנתבעת מצרפת דף תנועות בחשבון עבור התקופה מיום 1/12/08 ועד 30/6/09 ועליו מבססת טענה לסילוק החוב לטענתה מעיון בלוח הסילוקין שצירף הבנק לתביעתו ניתן לראות כי יתרת ההלוואה ביום 22/12/2008 הייתה בסך של 10,073 ₪ וביום 19/1/2009 העמיד הבנק את מלוא ההלוואה לפירעון מיידי בסך של 10,137 ₪ וביום 22/1/2009 פרע הפיקדון שהיה בחשבונה,כך שאם תצא היא חייבת לבנק היא תהיה חייבת סך של 746.41 ₪ בלבד. לאחר שבחנתי את טענות הנתבעת כאמור לעיל והמסמכים אשר מצרפת מצאתי לדחות את הטענה על הסף,מדובר בטענה המבוססת על קריאה לא נכונה של המסמכים המצורפים. מעיון בדף החשבון שצירפה הנתבעת מדובר בדף תנועות בחשבון הכולל זכות אל מול חובה ואינו כולל יתרת חובה כוללת בחשבון. מקריאת מסמך זה עולה כי ההלוואה הייתה בפיגור והראיה כי תשלום ההלוואה אשר היה אמור להתבצע ביום 22/12/208 הועבר לפיגורים. ביום 19/1/2009 העמיד הבנק את יתרת ההלוואה לפירעון מוקדם בסך של 10,137 ₪ אך מדובר בתשלומים בפירעון מוקדם שטרם הגיע מועד פירעונם,סכום זה אינו כולל תשלומי ההלוואה בפיגור אשר מועד פירעונם עבר וטרם נפרעו. כמו כן הבנק מימש תוכנית חסכון לחשבון ע"ס 8802 ₪ בנוסף לחיובים אחרים של ריבית וכרטיסי אשראי. לוח הסילוקין עליו מתבססת הנתבעת אינו משקף את הפיגורים והסכומים שלא נפרעו ,אלא הוא משקף לוח הסילוקין של ההלוואה במידה וכל התשלומים היו מבוצעים במועדם ואז יתרת החוב של ההלוואה נכון ליום 22/12/2008 ,סכומים שטרם הגיע מועד פירעונם, הייתה בסך של 10,073 ₪. מעיון בתדפיס המצרף עולה כי הבנק העמיד יתרת ההלוואה לפירעון מיידי ביום 19/1/2009 ע"ס 10,073 ₪ וביום 22/1/2009 מימש תוכנית חסכון ע"ס 8802 ₪ לזכות החשבון.דף זה אינו משקף יתרת החוב בחשבון לאחר נקיטת פעולות אלה ואף אינו מראה יתרת ההלוואה בפיגורים (תשלומים בהלוואה שמועד פירעונם עבר ולא שולמו ואז הועברו לחשבון הפיגורים של ההלוואה). מאחר והבנק טוען כי הנתבעת לא עמדה בתשלום ההלוואה וצברה פיגורים,כפי שגם מופיע חלקית בדף החשבון שצירפה הנתבעת להתנגדות הוא העמיד את יתרת ההלוואה הנ"ל לפירעון מוקדם ובוודאי הבנק זכאי לתבוע הנתבעת בגין יתרת הפיגורים בהלוואה אשר לא נפרעו . ממסמכי התביעה עולה כי יתרת הפיגורים בהלוואה הינה ע"ס 14,617 ₪ ויתרת החוב בחשבון העו"ש הינה ע"ס 28,952 ₪. הבנק ובתביעתו ובמסמכים אשר צירף ציין כי יתרת הפיגורים בהלוואה הינה בסך של 14,617 ₪ ואף ציין אחוז הריבית,הנתבעת התייחסת בטיעונה לגבי יתרת ההלוואה בפירעון מוקדם ולא התייחסה לפיגורים שצברה עד אז ובכך נתפסה לכלל טעות בקריאת מסמך דף החשבון או לוח הסילוקין. הנתבעת אינה מעלה בתצהירה טיעון נוסף מלבד הטענה כאמור לעיל שמצאתי לדחותה על הסף. בבקשה מעלה הנתבעת טענה כי התובע השתהה בהגשת התביעה שכן היא לא נקטה בחשבון כל פעולה מאז חודש 1/09. לא מצאתי ממש בטענה זו. הנתבעת ולפי טענתה הפסיקה הפעילות בחשבון בחודש 1/09 בעוד שהתביעה הוגשה בחודש 5/2010 .לא ברור לי לאיזה שיהוי טוענת הנתבעת מה גם שאינה מפרטת הנזק שנגרם לה משיהוי,נטען זה. שיעורי הריבית - הנתבעת כוללת בבקשה התייחסות כללית לעניין שיעורי הריבית בהתאם לצו הריבית והכללים לגבי מלווה צמוד. מדובר בהתייחסות כללית שאינו רלבנטי למקרה עסקינן,הנתבעת אינה מפרטת מדוע הריבית שנקבעה אינה חוקית או הינה מוגזמת ומופרזת. הנתבעת אינה מפרטת בתצהירה מהו שיעור הריבית המוסכם בין התובע לבינה,מהו החישוב הנכון לפי גרסתה. אין די בטענת הגנה שלילית כי חישוב הריבית אינו נכון,בלא פירוט מדוע הם מופרזים ולא חוקיים,ומבלי לציין מהם השיעורים הנכונים ומהו ההפרש בסכומים תוך פירוט התחשיב. יתר על כן מעיון בשיעור הריבית שחוייבו בעו"ש ובהלוואה עולה כי מדובר בשיעורי ריבית הנמוכים ממה שציינה הנתבעת. טענות אלה כפי שנטענו אינן מספיקות למתן רשות להתגונן. טענות אלה נטענו באופן כללי וסתמי, ע"י הכללת הטענות הנ"ל בתצהיר,הנתבעת לא יצאה ידי חובתה להיכבד ולהיכנס לפרטי טענותיה והגנתה. הנתבעת לא הצביעה על כל טענת הגנה הראויה להישמע ולו בדוחק. משלא נעשה דבר, לוקה הבקשה בחוסר פירוט ומשום כך קיים למעשה תצהיר סתמי, תצהיר זה אינו מגלה הגנה לכאורה כנגד התביעה ואין מקום לתת רשות להתגונן בפני תביעת הבנק. אשר על כן אני מורה על דחיית ההתנגדות והבקשה לביטול ההליכים. הליכי ההוצל"פ ככל שעוכבו ישופעלו. אני מחייבת הנתבעת בהוצאות בקשה זו בסך של 1500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.הוצאה לפועל