בקשה לדחייה על הסף של התובענה בטענה כי פוליסת הביטוח הרלוונטית אינה חלה על האירוע הנטען. מבוא וטענות הצדדים 1. התובע נפגע לטענתו ביום 27.1.2009, במהלך משחק קט רגל במסגרת הליגה למקומות עבודה, ונגרמה לו חבלה סיבובית של ברך שמאל. על פי הנטען, במהלך משחק כדורגל במסגרת הליגה, ברכו של התובע התעקמה תוך כדי ריצה (טופס מתן טיפול רפואי לנפגע עבודה מיום 29.1.2009 המצוטט בכתב ההגנה). לטענת התובע, כתוצאה מכך הוא סובל מכאבים, רגישות והגבלה בתנועת הברך כמו כן הינו מתקשה בעמידה ובהליכה ממושכת. כן טען התובע, על בסיס חוות דעת מומחה מטעמו, כי עקב אותו אירוע נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 15%. יצויין, כי הועדה רפואית לעררים של המל"ל קבעה כי כתוצאה מהאירוע הנ"ל נותרה לתובע נכות בשיעור של 10% ולאחר הפעלת תקנה 15 במלואה, העמידה הועדה את נכותו הצמיתה של התובע בגין האירוע על שיעור של 15%. 2. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה כספית בגין תגמולי ביטוח שמגיעים לו לטענתו, בהתאם לפוליסת ביטוח תאונות אישיות שהנפיקה, עבור עמותת המחלקה לספורט למקומות עבודה- מחוז תל השפלה. הפוליסה כוללת כיסוי ביטוחי בגין נכות ואי כושר שנגרמו עקב "מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה. 3. הנתבעת כפרה בחבותה הביטוחית, בהתאם לאירוע הנטען המתואר לעיל. הנתבעת טוענת כי האירוע הנטען אינו מהווה "מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה. "מקרה ביטוח" מוגדר בסעיף א.1. לפרק 18 לפוליסה כך: "פגיעה גופנית בלתי צפויה כתוצאה מאירוע פתאומי בלתי צפוי מראש שנגרמה במישרין על ידי סיבה חיצונית הנראית לעין ותאונה זו כסיבה בלעדית ויחידה וללא סיבה אחרת תגרום למותו של המבוטח או לנכותו או לאי כושרו, הכל כמוגדר בהגדרות". היינו, יסודות ההגדרה הינן: א. פגיעה גופנית בלתי צפויה, שהינה תוצאה של: ב. אירוע פתאומי בלתי צפוי מראש, שנגרם במישרין על ידי: ג. סיבה חיצונית הנראית לעין. הנתבעת טוענת כי במקרה זה, אין מתקיימים היסודות השני והשלישי. לטענתה היסוד השלישי מחייב התערבות של גורם חיצוני נראה, אשר גרם לפגיעה. כאן, ההחלקה הינה "תאונה עצמית" ואינה תוצאה של סיבה חיצונית נראית לעין (סעיף 5 סיפא לכתב ההגנה), ועל כן הפוליסה אינה חלה על האירוע. עוד טוענת הנתבעת כי ההחלקה אינה תוצר של פגיעה פתאומית בלתי צפויה מראש. דיון והכרעה דין טענות הנתבעת להידחות. 4. הכלל הוא כי מקום שמדובר בפוליסה סטנדרטית שאינה משמשת בסיס למשא ומתן אישי, פרשנותה תיקבע בהתאם לתכליתה האובייקטיבית. תכלית זו נלמדת מסוג הפוליסה ומהטיפוס אליה היא שייכת. היא נגזרת מהגיונו ומוסקת מלשונו (ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ"ח (1) 221). 5. כעולה מהתוספת לפוליסת הביטוח אשר צורפה לכתב ההגנה, תכלית הפוליסה הנידונה הינה לפצות נפגעים שנפגעו בפעילות ספורטיבית, בין היתר במסגרת הליגה למקומות עבודות. הפוליסה אף חלה עלה על אימונים ו/או משחקים ו/או בדרך אליהם. את טענות התובעת יש לבחון במסגרת תכלית כללית זו. עוד יש להוסיף, כי בהתאם להלכה הפסוקה, מקום שהחיפוש אחר תכלית חוזה הביטוח אינו מביא לתוצאה חד משמעית - יש לבחור אותה תכלית המיטיבה עם המבוטח (ע"א 779/89 בעמ' 230 מול א"ש ג-ד). 6. כמפורט לעיל, הנתבעת התמקדה ביסודות השני והשלישי. נטען כי החלקת התובע תוך כדי ריצה ("גליץ'") לא נגרם מסיבה חיצונית הנראית לעין, וכי אין היא מהווה אירוע פתאומי בלתי צפוי מראש. הפסיקה הקיימת באשר להגדרת "מקרה הביטוח" הנ"ל קבעה, כי אין צורך שהסיבה החיצונית או האירוע הפתאומי אשר גרמו לפגיעה יהיו חריגים. די בכך שהאירוע אירע במסגרת העבודה, ובמהלך ביצוע פעולה שהיא חלק אינטגרלי לביצוע העבודה, על מנת שהפעולה תיחשב כסיבה חיצונית הנראית לעין וכאירוע פתאומי. כך, בת"א 637-07-09 חן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (כב' השופט ע. טאהא) נידון אירוע אשר בו נדרש התובע להרים משא כבד ולסדרו במדפים, ובעקבות כך נפגע בגבו. נקבע כי: " הנה כי כן, בהתאם לפסיקה הרווחת, אין צורך, על מנת שהאירוע ייחשב כאירוע תאונתי, שהמעשה שביצע התובע ושגרם לפגיעה בגב, יהיה אירוע חריג ולא שגרתי. אין צורך שהמשא הכבד יהיה חורג ממה שהתובע נהג להרים על מנת שהאירוע יסווג כאירוע תאונתי ואין צורך שיוכח, כי הוא ביצע עבודה חריגה ומאומצת. די בהוכחת העובדה שהוא הרים משא כבד ושהכאב נגרם תוך כדי ועקב ההרמה על מנת שהאירוע ייחשב כאירוע תאונתי כהגדרתו בפוליסה." ועוד, בת"א 49283/07 אלגריסי שמעון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (כב' השופט א. קסירר) נידון עניינו של מי שבמהלך עבודתו, בעת משיכת מכלון אשפה נפגע בכתפיו. נקבע כי: "האם האירוע פתאומי ובלתי צפוי מראש? לעניין זה שוכנעתי לקבל את טענת התובע לפיה האמין שבמכלון האשפה קיימים גלגלים, ובמשיכתו ציפה שהמכלון יתגלגל וינוע לכיוונו על אותם גלגלים. ברם, המכלון היה חסר גלגלים ותנועת המשיכה שבצע התובע הטילה את מלוא משקל המכלון על כתפיו. בעיני התובע ובמסגרת עיסוקו כמפנה אשפה היה האירוע פתאומי ובלתי צפוי מראש. לו היה התובע יודע שהמכלון חסר גלגלים לא היה מושך אותו כפי שמשך, ואפשר שהנזק היה נמנע, אך בהעדר מודעות כזו, הרי שהאירוע היה בלתי צפוי מראש ופתאומי. עוד שוכנעתי, שהמכלון ומשיכתו הינן סיבה חיצונית, להבדיל מנסיבות שהן אינהרנטיות למבוטח/הנפגע עצמו. באשר לדרישת הגרימה במישרין לחבלה, הרי שזו נדונה לעיל בסוגיית הקשר הסיבתי התוצאתי." 7. הנה כי כן, הפסיקה קובעת כי אין צורך שאירוע הפגיעה יהיה חריג ולא שגרתי. באשר לסיבה החיצונית הנדרשת - הפסיקה הקלה בדרישה זו ולא דרשה פעולה שנגרמה על ידי צד ג', אלא הסתפקה בפעולה עצמית שהינה חלק מהעבודה אותה נדרש התובע לבצע (כגון הרמת משא או משיכת מכלון). לטעמי, באירוע נשוא התובענה דנן, ובהתאמה לפסק הדין הנ"ל, הריצה שרץ התובע במהלך משחק הכדורגל הינה אותה "סיבה חיצונית הנראית לעין", המגבשת את היסוד השלישי להגדרת "מקרה הביטוח" בהתאם לפוליסה. הפגיעה הנטענת בתובע שבאה בעקבות ההחלקה שנגרמה עקב הריצה, וככל שהדברים אכן אירעו כך, הינה פתאומית ובהחלט בלתי צפויה מראש. לא כל מי שמחליק על הדשא במשחק כדורגל נופל. לא כל מי שנופל במשחק כדורגל מסובב את בירכו. על כן, מתקיים כאן גם היסוד השני להגדרה. 8. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שמדובר בפוליסה שהנפיקה הנתבעת, עבור עמותת המחלקה לספורט למקומות עבודה. פעולת הריצה וההחלקה שבאה בעקבותיה, ואשר בעקבותיהם נפגע התובע (כטענתו) מצויים בלב ליבה של התחרות הספורטיבית - משחק הכדורגל בו השתתף התובע. קשה מאוד להלום מצב שבו שחקני כדורגל ישחקו בהליכה מדודה, ובזהירות מופלגת. אכן, משחק כדורגל טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים למשתתפים בו - ואולם אלו בדיוק הסיכונים המבוטחים בפוליסה. תכליתה של הפוליסה, כאמור לעיל, הינה לבטח אירועים תאונתיים המתרחשים במסגרת פעילות ספורטיבית המאורגנים באמצעות העמותה. מטבע הדברים, פעילות ספורטיבית כזו טומנת בחובה סיכונים רבים וסבירות גבוהה לפציעות או פגיעות כאלה ואחרות, בין באימונים בין בתחרויות. אימוץ פרשנותה המוצעת של הנתבעת תביא לכך שחלק נכבד מהפגיעות המתרחשות בפעילות ספורטיביות, שהינן במקרים רבים "פגיעות עצמיות", הנגרמות במהלך ביצוע פעולות שהן חלק אינטגרלי מהפעילות הספורטיבית, לא יהיו מכוסות כלל על ידי הפוליסה ואף תיצור אפליה בין ספורטאים שונים במהלך אותה פעילות ספורטיבית. כך לדוגמא, בהתאם לשיטת הנתבעת, שחקן כדורגל אשר נפגע מהחלקה על הדשא במהלך הריצה לא יזכה לפיצוי, בעוד ששחקן אחר באותו משחק ממש, אשר החליק כתוצאה מדחיפה של שחקן אחר ונגרמה לו פגיעה - יזכה לפיצוי. באותה מידה לא יזכו לפיצוי מתעמלים אשר נופלים מהקורה או מהמקבילים או ממכשירי אולם אחרים, וכן לא יזכו לפיצוי שחקני כדורסל אשר ניתרו לקליעה ותוך כדי הנחיתה על רגלם - סובבו ברך ונפגעו, אף שלא נדחפו, והנפילה לא נגרמה כתוצאה מפעולה פיסית של שחקן אחר. סבורני כי אין לקבל אבחנה כזו. זוהי תוצאה שהינה מנוגדת וזרה לחלוטין לתכלית הפוליסה. תכלית הפוליסה הינה ביטוח כל הפעילות הספורטיבית המתבצעת במסגרתה. המבוטחים שמים יהבם על כך שכאשר הם משתתפים בפעילות הספורטיבית המבוטחת, הינם מבוטחים מכל הפגיעות שנגרמו בעטיה, ללא כל אבחנה האם הפגיעה הינה תוצר של "תאונה עצמית" או תוצר של פגיעה שנגרמה על ידי צד ג'. לפיכך, די אם נאמר כי הריצה, ההחלקה, הניתור, או הנפילה, ככל שאירעו בגרעין הפעילות הספורטיבית המבוטחת, הינם אותה "סיבה נראית לעין" הנדרשת ביסוד השלישי להגדרת מקרה הביטוח. בפסק הדין בת"א (נצ') 266/05 זהר לואי נ' הראל חברה לביטוח, נאמרו בעניין פוליסה המבטחת פעילות ספורט הדברים הבאים: "לאור הכלל הפרשני דלעיל בדבר פירוש כנגד המנסח, סבור אני כי יש לפרש המונח "במהלך פעילות ספורט" ככולל גם פעילות נלווית לפעילות הספורט עצמה. עמדתי היא כי יש לפרש את הביטוי "במהלך פעילות ספורט" ובייחוד את המונח "במהלך" ככולל שרשרת של אירועים יוצרים רצף של פעילות ספורטיבית, כך שטווח האירועים המכוסה בפוליסה אינו רק רגע הפעילות הגופנית עצמה, אלא השתלשלות של פעולות הסמוכות לפעילות הגופנית, הן לפניה, הן במהלכה והן לאחריה הנופלות גם הן לגדר הסיכון המכוסה בפוליסה. כך למשל עשויה ליפול בגדר הפוליסה פגיעה בעת עליה לפרקט עובר למשחק הכדורסל, פגיעה בעת ישיבה על הספסל בצידי המגרש במהלך ההפסקה ולאחר סיום המשחק, או פגיעה בעת שימוש במתקן שתיית המים, בין במהלך המשחק ובין בסיומו, ו/או פגיעה שמתרחשת בחדר ההלבשה וכיוצא בכך, בתנאי שהפעולה במהלכה נפגע הספורטאי קשורה בטבורה בפעילות הספורט עצמה." סבורני כי דברים אלה יפים, בשינויים המתחייבים, גם לאירוע הנידון כאן. סופו של יום, דין הבקשה להידחות. הוצאות בקשה זו - בהתאם לתוצאות. הוראות להמשך: ניתן בזאת צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים לביצוע תוך 30 יום מהיום. עד למועד הנ"ל ישלימו הצדדים הליכי שאלונים. הצדדים יגישו את עדויותיהם הראשיות בתצהירים. לתצהירים יצורפו כל המסמכים אשר בדעת בעלי הדין להסתמך עליהם, לרבות חוות דעת מומחים, כקבוע בתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי. מסמך שלא יוגש בהתאם לאמור לעיל, לא ניתן יהיה להגישו במועד מאוחר יותר. התובע יגיש תצהיריו עד ליום 15.4.13, עם העתק במישרין לב"כ הנתבעת והנתבעת תגיש תצהיריה עד ליום 15.6.13 עם העתק במישרין לב"כ התובע. מובהר בזאת, כי אין בעצם הכללת עובדה או נספח בתצהיר בכדי להכשיר ראיה שאינה קבילה לפי דיני הראיות, או להוות הרחבת חזית. במידה ולצד תהיינה הסתייגויות בהקשר זה לגבי תצהירי משנהו, תחול הוראת סעיף 5 להלן. 4. עד 20 יום לפני ישיבת קדם המשפט, ידאג כל אחד מהצדדים להמציא לתיק בית המשפט הזמנה מנומקת לזימון עדים שמסיבה כלשהי לא ניתן לקבל מהם תצהיר. 5. כל בקשה מקדמית שבכוונת מי מהצדדים להגיש, לרבות הסתייגויות ככל שתייהנה באשר לאמור בתצהירים או לנספחיהם, תוגש מבעוד מועד, עד ולא יאוחר מ-20 ימים לפני ישיבת קדם המשפט. 6. נקבע לקדם משפט בפני ליום 17.9.13 שעה 11.30.נכותכדורגלדיני ספורטביטוח ספורט