מבוא וטענות הצדדים 1. לפניי תביעה שטרית בסך 11,177 ₪ לפי שיקים שנמשכו על ידי הנתבעת לפקודת התובעת וחוללו בעקבות מתן הוראת ביטול. 2. הנתבעת התנגדה לביצוע השיקים. לטענתה, הטיפול היה כושל וגרם לה נזקים. הרופאה המטפלת מטעם התובעת, ד"ר גלית, הודתה בכך. בעקבות כך הסכימה התובעת, באמצעות נציגה ששוחח עם הנתבעת (ככל הנראה - המנהל האדמיניסטרטיבי של התובעת דאז, מר שמעון ראם, שאליו הפנתה התובעת את ב"כ הנתבעת) לפצותה בסך 5,000 ₪ וויתרה על השיקים שטרם נפרעו, תוך שהנציג מנחה את הנתבעת לבטל את השיקים הללו. עובדות אלו מקימות לנתבעת, לטענתה, הגנות של כישלון תמורה מלא, וויתור וקיזוז הנזק שאינו קצוב אך נובע מאותה עסקה. הראיות 3. הנתבעת הביאה כראיה תצהיר מטעמה, שבו הצהירה על טיפול רחב-היקף שנעשה בה, ועל תופעות חוזרות עד היום של נפילה חוזרת של כתרים, כאבים, נפיחות, אדמומיות ומראה מכוער של החניכיים והשיניים. לדברי הנתבעת, אובחנו אצלה על ידי רופאי שיניים דלקות בחניכיים, ונאמר לה, הן על ידי רופאת התובעת כאמור והן על ידי אותם רופאי שיניים, כי הטיפול היה כושל. הנתבעת לא נחקרה נגדית על תצהירה, אשר אף נתמך על ידי עדותו של בן-זוגה דאז, שעדותו עשתה עליי רושם מהימן. לא צורפה חוות דעת רפואית, או כל תעודה רפואית שהיא. 4. התובעת הביאה כראיה תצהיר מאת מנהלה האדמיניסטרטיבי דהיום, שלו צורפו רשומות אודות ההיבטים האדמיניסטרטיביים של ההתקשרות בין הצדדים לקבלת הטיפול, שלמעשה לא היו שנויים במחלוקת. דיון והכרעה 5. עדותם של הנתבעת ובן-זוגה דאז על הודאתה השלוחית של התובעת, באמצעות הרופאה המטפלת מטעמה, בכך שהטיפול היה פגום - לא נסתרה. עדות זו אף נתמכת בהצעת הפשרה מטעם התובעת, שלא הייתה שנויה במחלוקת, המעידה לכאורה כי גם בעיני התובעת משהוא השתבש בטיפול זה. כמו כן, לא נסתרו עדויות הנתבעת ובן-זוגה דאז בדבר הסימפטומים הלא-תקינים-לכאורה, והחוזרים, של נפילת כתרים ודלקות חניכיים. 6. בנסיבות אלה אני סבור כי הועבר לתובעת נטל הראיה המשני להביא ראיות כדי לסתור את העולה לכאורה מן האמור לעיל, בבחינת 'הדבר מדבר בעד עצמו'. 7. אבהיר כי אין המדובר דווקא בראיה-לכאורה על רשלנות רפואית. המדובר בהתקשרות חוזית, ולתובעת אחריות חוזית חמורה למתן טיפול התואם את ציפיות הצדדים. משתוצאותיו לא תאמו ציפיות אלה, כעולה מן האמור, קמה לנתבעת עילה חוזית לפיצוי ו/או ניכוי מן המחיר, אף מבלי להניח בהכרח כי התוצאות הלא-מספקות נבעו מרשלנות רפואית. 8. התובעת לא הרימה נטל זה. היא נמנעה מכל ראיה רפואית שהיא, אף שכזו הייתה זמינה בקלות וללא עלות למוסד רפואי שכמותה. היא נמנעה מהבאת עדות הזמה מאת הרופאה והמנהל שמפיהם נאמרו הדברים לכאורה. הימנעות זו פועלת לחובתה, ומחזקת את גרסת הנתבעת. 9. אני קובע, אפוא, כממצא עובדתי שהנתבעת סבלה מן הסימפטומים שתיארה, וכי מסתבר יותר שהם מצביעים על אי-קיום חובתה החוזית של התובעת כלפי הנתבעת מאשר להפך. 10. בנסיבות אלו קמה לנתבעת זכות לניכוי מן המחיר החוזי, המשקף את פחיתת שוויו של הטיפול, ו/או לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה, המתבטא, בין השאר, בכאב וסבל ובעלותם של טיפולים מתקנים. 11. אוסיף ואציין כי בנסיבות האמורות סביר בעיניי שהנתבעת לא תרצה להמשיך בטיפולים מתקנים אצל התובעת, אלא תבקש פיצוי וניכוי כספיים שבהם תוכל לממן טיפולים מתקנים אצל רופא אחר שהיא בוטחת בו. 12. השאלה אם מדובר בכישלון תמורה מלא אינה נקייה מספקות. מחד גיסא, הנתבעת העידה כי קיבלה טיפול מקיף, והסימפטומים שדווחה עליהם אינם נחזים בהכרח להיות קשורים לכל הטיפולים שקבלה. לא הוכח, אפוא, שהטיפול לא הועיל כלל. ייתכן שהעקירות והסתימות היו מוצלחות, ורק קביעת הכתרים, או חלקם, נכשלה. מאידך גיסא, הנתבעת תבעה, באמצעות מכתב הדרישה של בא-כוחה שצורף לתצהירה, השבה מלאה של התשלומים שבוצעו. לכאורה, ניתן לראות בכך משום ביטול החוזה כדין עקב הפרתו היסודית, תוך דרישה להשבה של מה שניתן וסביר להשיב (מובן שלא ניתן להשיב טיפול רפואי), דבר העולה כדי כישלון תמורה מלא [ש' לרנר, דיני שטרות (1999), 337]. 13. שאלת הוויתור גם היא אינה נקייה מספקות. יתכן שהוויתור על השיקים היה כרוך בהצעת הפשרה, שמטבעם של דברים הייתה מותנית בסילוק סופי ומלא של טענות הנתבעת כלפי התובעת. משלא הסתייעה פשרה זו, לא ברור כי התובעת נתפסת על הסכמתה-לכאורה לביטול השיקים. 14. אולם, אני סבור שאין צורך להכריע בשאלות האמורות. הנתבעת זכאית, בנסיבות האמורות, לניכוי ו/או פיצוי שגובהם אינו פחות מסכום התביעה השטרית, אפילו לא אתייחס אלא לכאב והסבל ואשום אותם כדרך ששמים ראש נזק זה בתביעת נזק-גוף, מבלי להתייחס לעלויות, שבוודאי אינן זניחות, של טיפולים רפואיים מתקנים. המדובר בנזקים לא-קצובים שנגרמו לנתבעת באותה עסקה שבין הצדדים, ולפיכך הנתבעת רשאית לקזז את הניכוי ו/או הפיצוי המגיעים לה כאמור מן התביעה השטרית בין הצדדים הקרובים לשטר, כבענייננו [רע"א 6250/98 נורדלנד פפייר נ' מפעלי ייצור, פ"ד נג(2) 274]. 15. אין באמור כדי למצות, בהכרח, את גובה הניכוי ו/או הפיצוי שהנתבעת זכאית לו לכאורה. אולם לפניי לא מונחת תביעה כספית של הנתבעת, אלא תביעה שטרית של התובעת. לפיכך כימותם ההחלטי של סכומים אלה, אם וככל שהם עולים על סכום התביעה השטרית דנן, ייעשה במסגרת תביעה מתאימה מצד הנתבעת, אם תוגש כזו, בשים לב לעילת התביעה, ולהתגבשות נזקיה, אם וככל שיוכחו. סיכום 16. דין התביעה השטרית להידחות. 17. תיק הוצל"פ מס' 02-24264-03-7 ייסגר, וכל ההליכים בו יבוטלו. 18. התובעת תפצה את הנתבעת על הוצאות המשפט בסך 500 ₪, ותשפה אותה בגין שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ. סכומים אלו נקבעו בשים לב להסכמת התובעת למתן רשות להתגונן, שחסכה מהוצאותיה של הנתבעת. הסכומים ישולמו עד יום 1.2.06, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. שינייםביטול עסקה (הגנת הצרכן)