מחלת מקצוע ביטוח לאומי - מזכירה: זוהי תביעה להכיר בליקוי ממנו סובלת התובעת במרפק ידה הימנית כפגיעה בעבודה על פי עקרון המיקרו טראומה. להלן עובדות המקרה: 1. התובעת ילידת 1958, עובדת כמזכירת משאבי אנוש וכן מזכירת מפעל תעשייה צבאית מזה 30 שנה. 2. התובעת עובדת 5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום, מתוכן 60% בממוצע בהקלדות נתונים למחשב, כגון היעדרות, מחלה, חופשה, כוננויות, ריכוז שעות עבודה, פרמיות מקדמות, משכורת, פרטי רכב וביטוח רכב, דרגות וכן קליטת עובדים חדשים וכו'. 3. התובעת מבצעת את פעולת ההקלדה בשתי הידיים ובהקלדה עיוורת, והיא תיארה זאת בהודעתה לחוקר כדלהלן: "ישנם שני שולחנות גדולים כאשר המחשב נמצא על השולחן משמאלי לכן כאשר אני עובדת בו אני מסתובבת עם הכסא שלי ומתיישבת מולו בקו ישר, שולחת את ידיי ומדפיסה ומקלידה. לציין, שאת שתי ידיי אינני מניחה על שום דבר, שום חפץ כלשהו כולל השולחן ועושה ההקלדה כששתי ידיי כאמור מקרבת את גופי ככל שניתן למחשב כדי להקל על המעמסה על ידיי כך כל השנים". 4. במסגרת עבודתה, התובעת עוסקת בעוד דברים כגון: תיוק, מענה לטלפון ועוד. 5. התובעת הגישה תביעה לנתבע להכיר בליקוי ממנו היא סובלת במרפק ידה הימנית כנובע מתנאי עבודתה. התביעה נדחתה ע"י הנתבע ביום 12.07.07 בנימוק, כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הנטען, וכי הנזק התפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור לתנאי העבודה. 6. בתביעה זו ניתן ביום 12.11.08 פסק דין ע"י מותב ברשות כב' השופטת ורד שפר, והתביעה נדחתה. התיק הוחזר לבי"ד זה עפ"י החלטת בית הדין הארצי, כפי שיפורט בהמשך. 7. לפיכך, ולמען הסדר הטוב, להלן יפורטו השתלשלות ההליכים בתיק. 8. מטעם ביה"ד מונה תחילה כיועץ מומחה רפואי ד"ר קרב אבנר, אשר מסר לביה"ד חוות דעת מומחה וכן השיב על שאלות הבהרה, כאשר במסגרת חוות דעתו השיב ד"ר קרב בשלילה לשאלה האם הליקוי ממנו סובלת התובעת במרפק ידה הימנית נגרם כתוצאה מתנאי עבודתה, אולם חוות דעת זו נפסלה בהתאם לפסק דינו של ביה"ד הארצי (בתיק עבל 732/08, ניתן ביום 07.01.10), אשר החזיר את הדיון בתביעה לבי"ד זה על מנת שימונה מומחה יועץ - רפואי אחר מתחום האורטופדיה אשר אליו תועבר החלטת ביה"ד בתיק זה, וכן יתבקש ליתן תשובות לשאלות שהופנו לד"ר קרב, על בסיס התשתית העובדתית הקיימת באותה החלטה. 9. לאור פסק דינו של ביה"ד הארצי, מונה מטעם ביה"ד ד"ר דויד יפה כיועץ מומחה רפואי אחר בתיק, אשר המציא מטעמו ביום 11.03.10 חוות דעת רפואית, בה השיב בחיוב לשאלה האם הליקוי ממנו סובלת התובעת במרפק ידה הימנית נגרם כתוצאה מתנאי עבודתה. להלן עיקר קביעותיו: "1. גב' לוי סובלת מתהליך דלקתי באזור האפיקונדיל הלטרלי של מרפק ימין המכונה מרפק טניס או Lateral Epicondylitis. קיימת הסכמה כי השריר Extensor Carpi Radialis Brevis ומקורו הגידי מעורבים בפתוגניזה של ליקוי זה המלווה פגיעה במבנה התקין של סיבי הגיד עם חדירה של תאי דלקת לאזור והצטברות רקמת גרנולציה. 2. תהליך זה יכול להיות קשור ל- Repetative Strain Injury ולהופיע בעקבות מאמץ חוזר. 3. מדובר בתהליך דלקתי אשר מלווה כאב, אולם לא מביא לנזק. 4. התסמונת יכולה להיגרם בעקבות מאמץ חוזר ומצטבר וככזה לא ניתן ליחס התלונה לאירוע בודד. 5. המאמץ הביא לפגיעות זעירות דומות וחוזרות והביא להיווצרות המצב הקיים. 6. תסמונת זו שכיחה באוכלוסיה אולם אין תהליך תחלואי מסוים הגורם לתופעה ולפיכך יש לשייך התופעה למאמץ אשר מבצעת גב' לוי בעבודתה". 10. מטעם ב"כ התובעת הוגשו סיכומים, בגדרם התבקש לאמץ את חוות דעת המומחה ולקבל את התביעה. 11. ב"כ הנתבע לעומת זאת, במסגרת סיכומיה, ביקשה לדחות את התביעה, ולחלופין ביקשה כי ביה"ד ישקול שוב את בקשתה להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה, באשר לדעתה חוות הדעת אינה בהירה דיה. בנוסף נטען, כי אין בתשובת המומחה הנקוטה בלשון "יכול להיות" כדי לענות על דרישת הוודאות המינימאלית לקיומו של קשר סיבתי. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 12. בתיק זה מונו שני מומחים רפואיים - ד"ר א.קרב וד"ר יפה דויד, אולם בית הדין הארצי, בהחלטתו מיום 07.01.10 הנ"ל, השיב כאמור את התיק לבית הדין על מנת שימונה מומחה אחר במקום ד"ר קרב, על כן - לצורך הכרעה בתביעה רלבנטית בעניינינו רק חוות דעתו של ד"ר יפה דויד. בהתאם להלכה הפסוקה, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות דעת שמוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה: דב"ע תשן/48-0, המוסד נגד עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321; דב"ע לו/8-0, סימון דוידוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי , פד"ע ז', 374; עבל 411/97, דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב [1], 322). כן נפסק, כי בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה: דב"ע נ/0-244, המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם). לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. 13. אין ממש בטעוני ב"כ הנתבע, לפיהם המומחה הגיע למסקנתו על דרך שלילה של מצב תחלואתי טבעי ולא בחינת השפעת תנאי עבודתה של התובעת, וכי אין בתשובתו משום התייחסות למנגנון הפגיעה. המומחה הרפואי, ד"ר יפה דוד, במסגרת חוות דעתו השיב בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, בקשר לקיום קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לבין תנאי עבדותה, שהתבטאה בדלקת "באזור האפיקונדיל הלטרלי של מרפק ימין המכונה מרפק טניס...". המומחה הדגיש כי מדובר ב"מאמץ חוזר" שבצעה התובעת במסגרת עבודתה אשר "הביא לפגיעות זעירות דומות וחוזרות והביא להיווצרות המצב הקיים". קביעת המומחה הינה קביעה שבמישור הרפואי. 14. איננו מקבלים את גישתה של ב"כ הנתבע, לפיה אין בקביעת המומחה בחוות דעתו - בלשונו - "יכול להיות", כדי להרים את הנטל להוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין האירוע הנטען. אכן על פי ההלכה הפסוקה, חוות דעת רפואית המנוסחת בלשון "יתכן" או "עלול" אין בה הוודאות המספקת להוכחת התביעה, אולם הלכה זו סויגה בצורך לבחון את הקשר של כלל הדברים הנאמרים בחוות הדעת ושאר הנתונים הרלבנטים, וראה את שנפסק, לאמור - "אין לקבל את טענת המערערים כי הפסיקה לפיה קביעה רפואית כי "עלול" או "יתכן" שקיים קשר סיבתי אין די בה כדי להרים את נטל ההוכחה מוגבלת להוכחת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין מחלת מקצוע, ואין להחילה במקרה זה. כעולה מפסק הדין בעניין גרינברג (עב"ל 223/05 ברוך גרינברג - המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם; 28.2.2006), פסיקה זו יושמה גם במקרים בהם היה על בית הדין לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין אירוע חריג בעבודה לבין אוטם שריר הלב בו לקה המבוטח. מנגד, אין לקבל את טענתו הגורפת של המוסד לפיה בכל מקרה בו המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו כי "עלול", "יתכן ש" או "אין לשלול" קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם, מתחייבת המסקנה כי לא הוכח קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין אוטם שריר הלב. יש לבחון בכל מקרה את חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות בכללותן, תוך בחינת הקשר הדברים בו נעשה שימוש בביטויים "יתכן ש.." ו"עלול ש..", העניין העומד להכרעת בית הדין ומכלול נסיבות המקרה. כך קבע חברי, השופט רבינוביץ בעניין שרלוט וינמן, ודברים אלה יפים גם למקרה הנדון: ואכן, כעולה מפסקי הדין עליהם הסתמכו המערערים, בלא מעט מקרים קבע בית הדין שהוכח קשר הסיבתי שבין האירועים החריגים בעבודה לבין הופעת האוטם במועד בו הופיע, והכיר באוטם בו לקה המבוטח כפגיעה בעבודה, גם כאשר המומחים הרפואיים נקטו לשון של "אפשר לומר שהאירועים החישו את בוא האוטם", "יכול היה", "קיימת סבירות מסוימת לקיומו של קשר השפעתי (לא סיבתי)" ו"יתכן ש". עב"ל 256/99 שלמה דביר - המוסד לביטוח לאומי (תק - אר 2000(2) 412). עב"ל 74/96 שרגא מנטל - המוסד לביטוח לאומי (תק - אר 2000(3) 2782).בל (ת"א) מט/458 - 0 לונה קנדיוטי - המוסד לביטוח לאומי (תק - עב 93(1)60)" (עב"ל 106/07 דורית גלס ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 20.05.07). המומחה כאמור השיב בצורה מנומקת לשאלות שנשאל בהקשר למחלת התובעת במרפק ידה הימנית כקשורה לתנאי עבודתה, וברי ממכלול קביעותיו כי לשון "יכול להיות" בה נקט במסגרת חוות דעתו יש בה קביעה חיובית לקיום קשר סיבתי וודאי שיש בה כדי לענות על מידת הוודאות המזערית לקיומו של קשר זה, ולא מצאנו סתירות או פגמים בקביעותיו בחוות דעתו המבוססות על העובדות והחומר הרפואי שעמד לפניו. כמו כן, בהחלטה מיום 04.08.10 נדחתה בקשת ב"כ הנתבע להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה, היות ובשאלות אין כדי להבהיר את חוות הדעת, שהיתה במילא ברורה, ואין כל הצדקה משפטית לשנות את אותה החלטה. על כן - הבקשה הנוספת של ב"כ הנתבע להפנות למומחה הרפואי את אותן שאלות ההבהרה - נדחית בזאת. 15. בחוות דעת המומחה - ד"ר יפה דוד קבע במפורש, כי התובעת "סובלת מתהליך דלקתי באזור האפיקונדיל הלטרלי של מרפק ימין המכונה מרפק טניס או Lateral Epicondylitis" לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי תנאי עבודתה של התובעת כמזכירה בעבודות משרדיות שונות בגדרן בצעה פעולות הקלדה, גרמו לליקוי ממנו היא סובלת במרפק ידה הימנית. התובעת רשאית להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכותו מעבודה. הוועדה הרפואית שתבדוק את התובעת תתייחס למצבה הרפואי ותקבע את נכותה הנובעת מתנאי עבודתה. 16. אין צו להוצאות, היות והתובעת הייתה מיוצגת ע"י לשכת הסיוע המשפטי. 17. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. מחלת מקצוערפואהביטוח לאומי