קראו דוגמא מהפסיקה בנושא cts כמחלת מקצוע: 1. התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה בעבודה בגין מחלת CTS. פקיד התביעות מטעם הנתבע דחה את התביעה ביום 29.7.12 מהסיבה שלא הוכח שאירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת התובע או עיסוקו הביאו לפגיעה מסוג CTS וכן מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה, והמחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. 2. בתביעה זו מבקש התובע, יליד 1948, העובד כמסגר רתך משנת 1995, לבטל את החלטת פקיד התביעות ומבקש להכיר בפגיעה בכפות ידיו כפגיעה בעבודה לפי מנגנון המיקרוטראומה ולחילופין כמחלת מקצוע. 3. הנתבע טוען שמדובר בעבודה מגוונת שאינה מקימה תשתית עובדתית כפי שנדרש בהלכת המיקרוטראומה ולכן מבקש לדחות את התביעה. 4. יסודותיה של תורת המיקרוטראומה שהתפתחה על ידי בתי הדין קובעת שיש להוכיח שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח. על התובע להוכיח, שבמהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאים בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של התובע. (ראה דב"ע מ"ח/0-77, מזרחי נ' המל"ל, פד"ע י"ט 538,549. דב"ע מ"ו 0-64, מיכאלי נ' המל"ל). זיהוי כל אירוע בנפרד משול לדימוי של נזק, המתהווה בגוף על דרך של טפטוף מים על סלע עד להיווצרות חור, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. (ראה ש.קובובי, רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה (1994, הוצאת לשכת עורכי הדין), עמ' 99). בעב"ל 1021/00, אלי שבח נ' המל"ל, (להלן: "הלכת שבח") קבע בית הדין הארצי כי בשל יסודות תורת המיקרוטראומה יש לאבחן בין, פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של פעולות לבין, התנועות המרכיבות אותה. כאשר עבודת התובע, לא מחייבת ביצוע רציף של פעולה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אזי, אין מדובר בבסיס מספיק ליישום תורת המיקרוטראומה. הפסיקה ברבות הזמן צמצמה את אפשרויות ההחלה של תורת המיקרוטראומה באותם מקרים, בהם כל פעולה היתה מורכבת מתנועות מגוונות על פי סדר משתנה ולא רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות במהותן אחת לרעותה (הלכת שבח). כללי תורת המיקרוטראומה בנויים על כך, שהבסיס לה הוא קיומו של מצבור תאונות זעירות רצופות, בניגוד לתאונה שהיא תוצאה של אירוע פתאומי חד פעמי. (ר' עב"ל 709/08 יהודה מודחי נ' המוסד). 5. כעולה מעדותו של התובע ובהתאם לתצהירו, במהלך תקופת עבודתו בחברת "סילגי 2000" נדרש התובע לעבודה עם מכשירים רוטטים: עבודה עם אבן משחזת, עם מקדחת עמוד, עם ברנר, פטישים ועוד כלים המותאמים לעבודת המסגרות. וכך העיד בבית הדין: "ש. אתה פעמיים אמרת אבן משחזת, עם איזה כלים אתה עובד? ת. אני עובד עם ריתוך, עם פטיש 3 קילו, עם מקדחת עמוד, אני עובד עם אבן משחזת, עם הברנר ריתוך ברזל וכל מיני כלים וצורה שאני עובד . . . ש. איך נקבע באיזה מכשיר אתה משתמש? ת. אני אסביר, יש לי כל מיני עבודות שדרוש לעבוד ריתוך, דרוש לעבוד עבודה בחוץ, עבודה ברנר, יש כל מיני עבודות שדרוש הכלים האלה ולמשל אני עובד ריתוך, אחר כך אני צריך להשחיז עם האבן משחזת ואחר כך לעבוד עם הברנר. ש. תאר לי, שאתה מרתך איך אתה מחזיק? ת. עם יד ימין אני מחזיק ידית של רתחת ועם יד שמאל אני מחזיק את המסכה של הריתוך. ש. תראה לי את התנועה שאתה עושה? ת. יוצא חוט מהידית של הרתחת ואם יוצא חוט אז יש אור גדול שאתה לא יכול לראות ובגלל זה יש מסכה שאתה מסתכל. ש. אבל איזה תנועה אתה עושה ביד ימין? ת. יש כפתור שאני לוחץ על הזמן ומרתך. ש. יש אלקטרודה מהידית? ת. כן. אני מכוון למקום איפה שאני מרתך ויוצא תהליך של ריתוך. ש. המעביד שלך כתב לנו שאתה מרתך כ-4 שעות ביום, אתה מסכים עם זה? ת. יש כל מיני עבודות שדרוש כל מיני כלים ולפעמים דרוש 4 שעות בריתוך ביום, למשל לפעמים צריך שעתיים ביום בריתוך, שעות שנשאר אני עובד עם האבן, שעות שנשאר אני עובד עם הברנר וכל מיני. זה תלוי איזה עבודה יש. ש. המעביד שלך כתב שאתה משתמש במשחזת 4.5 אינץ'? ת. כן. ש. איך אתה אוחז? ת. יש עבודה שנקראת מחשב כבל למשל הוא מרכיב מכל מיני חלקים את המחשב, בשביל לעשות אותו אני צריך לעשות חלק אחד, להשחיז אותו ואחרי זה אני צריך להשחיז אותו ואחר כך עם האבן משחזת ואחר כך אני ממשיך להרכיב את מכשיר, אז שוב להשחיז ואז יוצא דבר שאני הכנתי. ש. איך אתה מחזיק את האבן משחזת? ת. לפעמים אני מחזיק עם יד אחת ואני מחזיק עם יד שמאל חלק, ולפעמים יש דברים מחזיק חלק עם המלחציים ומשחיז את החלקים עם שני הידיים יחד. ש. לפי הצורה שעשית אתה מזיז את המשחזת קדימה ואחורה? ת. כן. ש. המעסיק שלך כתב שאתה משתמש במשחזת שלך לעיתים רחוקות? ת. אני עובד הרבה עם המשחזת. ש. מה זה הרבה? ת. למשל היום אני עובד ועושה מכשירי כבל אז יום שאני עושה מכשירי כבל, למשאיות יש מכשירי כבל שמחזיקים את הדברים שהם נוסעים על הכבישים אז רק אני במפעל הזה עושה את הדברים האלה. ש. מתי לדעתך פעם הבאה שתעשה שוב? פעם בשבוע או פעם בחודש? ת. כל יום אני עובד עם משחזת רק תלוי איזה עבודות. לפעמים אני עובד שעתיים ולפעמים 4 שעות ולפעמים לא עובד בכלל עם האבן המשחזת. ש. המעביד שלך כתב שאתה משתמש בפטיש 1.2 ק"ג? ת. כן. ש. הוא אומר שאתה משתמש בזה כ-15 דק' במהלך היום? ת. זה לא נכון, אני אסביר למה, מתי שאנחנו עושים פיק, זה רק לחזק את החלק, לתפוס את החלק שאתה צריך לרתך, אם אתה עושה פיק יש כזה טכנולוגיה בריתוך שהוא מושך אז אתה כל הזמן צריך על ידך פטיש קילו 200 גרם כדי ליישר, זה כמו אמא בשבילי הפטיש הזה, בלי הפטיש הזה אני לא יכול לעבוד בכלל. ש. כמה זמן היום אתה משתמש בפטיש? ת. כל היום. אני צריך לרתך משהו ושיש פיק אני צריך לעשות עם הפטיש. ש. אתה עובד גם עם מקדחת עמוד אוטומטית, איך אתה אוחז במקדחה? ת. אני מחזיק אם המלחציים את החלקים שאני צריך לקדוח ולפעמים אני מחזיק עם יד שמאל את החלק על השולחן. יש כזה עמוד מברזל ועליו מרכיבים את המקדחה, יש ידית שאתה לוחץ עם יד ימין ומקדחה יורדת עם המקדח ועם יד שמאל אני מחזיק את החלק או בעזרת המלחציים ועם יד ימין לוחץ. ש. כמה זמן ביום אתה מפעיל מקדחה כזו? ת. לפעמים שעה ביום ולפעמים אני לא משתמש בה בכלל. לפעמים גם שלוש שעות. ש. הברנר שהחזקת קודם איך אתה מחזיק? ת. עם שתי הידיים מושטות קדימה וחותך את הברזל בתנועת קדימה לאחור . ש. יש כלים ששכחת להגיד לנו? ת. פטיש שלוש קילו ויש לי מעבודות שלי שאני עובד יש לי רק אני עובד במפעל הזה בריתוך, יש נפחות, אני מחמם ברזל עגול ואני צריך לעשות צורה מרובעת. בעזרת הברנר ואחר כך בעזרת הפטיש 3 קילו דופק את הברזל וזה נפחות וזה צריך הרבה כח. ש. ונפחות אתה עושה כל כמה זמן ? ת. היה תקופות שנים. . .שנה אחרונה אני עושה את העבודות האלה פחות כי אני אמרתי לבעל הבית שיש לי בעיות בידיים ואני לא כ"כ יכול להחזיק את הפטיש הזה והוא נתן לפעמים אנשים שיעזרו לי בעבודות האלה. לפני שנה היו הרבה העבודות האלה וגם לפני שנתיים ועשיתי כל העבודות האלה. לפעמים ביום עבדתי על זה שעתיים או שעה וחצי נפחות ולפעמים אני עבדתי שיהיה לי יותר קל עשיתי צורה כזו שאני פעם בשבוע שהייתי עובד בימי שישי אז הייתי עושה בימי שישי יום שלם עד השעה 13:00 או 12:00 אז אני כל היום הזה עבדתי עם העבודות האלה." (עמ' 4-6 לפרוטוקול מיום 30.4.13) 6. עבודת התובע, אמנם כללה מטלות אשר חזרו על עצמן (ככל עבודה אחרת) ואולם, התנועות המרכיבות אותן, היו שונות ומגוונות וסדר החזרה עליהן השתנה מיום ליום. הגיוון הרב בעבודתו של התובע, נבע גם מכך, שכלי העבודה בהם השתמש היו שונים ומעצם טיבם נבדלו זה מזה, במשקלם, בצורתם ובצורת האחיזה בהם (עמ' 4, ש' 10-13 לפרוטוקול, עמ' 5 ש' 26-32 לפרוטוקול). התובע השתמש במגוון תנועות ותנוחות בכל אחת מן העבודות אותן ביצע. במהלך יום עבודה אחד, ביצע התובע פעמים רבות עבודות שונות ומגוונות תוך שימוש בכלי עבודה שונים (עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 1-2). 7. סמנכ"ל החברה בה עובד התובע העיד בפנינו שהתובע עובד בכלים רוטטים לעיתים רחוקות מאוד, אמנם העד סייג את דברין ואמר "עד כמה שאני יודע את ההגדרה של כלים רוטטים" (עמ' 9, לפרוטוקול ש' 13-14) כן העיד שהתובע הוא לא מהעובדים שיש להם משחזת צמודה אליהם, אין איזשהו צורך בהשחזה קבועה בעבודה שלו. ולגבי המשחזת של 4.5 אינץ' השיב שהתובע משתמש בה לעיתים רחוקות (עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 27). 8. למרות טענת התובע כי עבודתו נעשתה בתדירות גבוהה, בסבבים שדרשה מאמץ פיזי ניכר הגענו למסקנה שהפעולות בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, העבודות היו שונות ומגוונות, בתנוחות שונות ובכלים שונים ולכן אינן יכולות להוות בסיס להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה מכח הלכת המיקרוטראומה. 9. כאמור, לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שלא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרה בתביעה, על כן יש לדחות את התביעה מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי. יש לזכור את שנקבע בעניין מודחי, עב"ל 709/08 יהודה מודחי - המוסד לביטוח לאומי פסקה 7ה (2009):- "תורת המיקרוטראומה היא פרי יצירת הפסיקה, כדי להתגבר על הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע. על פי תורה זו מכירים בנסיבות מסוימות בתאונות זעירות רבות ורצופות כ" פגיעה בעבודה" כמשמעות מונח זה בחוק . לא כל מאמץ בעבודה הגורם למחלה מביא להכרה בו כפגיעה בעבודה. כללי תורת המיקרוטראומה בנויים על כך, שהבסיס לה הוא קיומו של מצבור של תאונות זעירות, רצופות, בניגוד לתאונה שהיא תוצאה של אירוע פתאומי חד פעמי. בכך יש הרחבה של מונח ה"תאונה" שבחוק הביטוח הלאומי המיוחד כאמור לאירוע חד פעמי בלבד ולמחלת מקצוע הכוללת רשימה סגורה של מחלות. ההרחבה של המונח "תאונה" הקבוע בחוק נעשית על פי כללים מוגדרים, וכשאין עומדים בהם, לא מוכרת המחלה כפגיעה בעבודה." 9. לאור האמור, דין התביעה להידחות. אנו קובעים שלא התקיימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. 10. אין צו להוצאות. 11. ניתן לערער תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. מחלת מקצוערפואה