נשיכת כלב מסוכן (פיטבול)

פיטבול נחשב לכלב "מסוכן" לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, הוראות החוק קובעות רשימה ארוכה של תנאים שעל מי שמחזיק בכלב מסוכן, לעמוד בהם. להלן פסק דין בנושא נשיכת כלב מסוכן: לפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, שרית גורדו, עקב נשיכת כלב פיט בול עת שהתה בביתם של הנתבעים. התובעת ילידת 20.10.85 היתה חיילת בעת שארע מקרה תקיפת הכלבים. אין מחלוקת כי הכלבים היו בבעלות הנתבעים וכי מדובר בשני כלבי פיט בול הנחשב "גזע מסוכן" לפי התוספת לחוק הסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג- 2002. ביום 26.2.04 ביקרה התובעת ובת דודתה, הגב' רותם (להלן:"רותם"), אצל בן זוגה של רותם, מר ירון (להלן:"ירון") בנם של הנתבעים, בביתם. לאחר שהשלושה שהו ביחידת הדיור של ירון זמן מה, יצא ירון לכיוון הבית להביא את מפתחות המכונית. התובעת שקבלה אותה עת שיחה בטלפון הנייד, יצאה לחצר יחידת הדיור לדבר ולפתע החלו שני כלבי הפיט בול לתקוף אותה ולרדוף אחריה. אחד הכלבים נשך את התובעת נשיכות אשר השאירו בגופה צלקות. התובעת צרפה חוות דעת מטעמה ערוכה בידי ד"ר סרג'יו לוסטהאוז, מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית, אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 75.1 לתקנות המוסד לביטוח לאומי. הצד השלישי צרף חוות דעת רפואית ערוכה בידי פרופ' מנחם וכסלר, מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית, אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בגובה 4% לפי תקנה 75 (1) ב מותאם לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי האירוע עצמו דהיינו, כי התובעת ננשכה ע"י כלבם של הנתבעים וכי נגרמו לה נזקי גוף. הנתבעים טוענים כי קמה להם ההגנה הקבועה בסעיף 41 ב' (3) לפקודת הנזיקין כלומר הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים וטענה זו יש לבחון. האחריות 10. פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת כדלקמן: "41א. נזקים שנגרמו על ידי כלב בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים. 41ב. הגנות בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה - (1) התגרות של הניזוק בכלב; (2) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו; (3) הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים. " 11. הנתבעים טוענים כי בצאת התובעת לחצר הפנימית בלא שהוזמנה לעשות כן, אלא פעלה בניגוד מוחלט להוראות שקבלה מירון, הייתה מסיגת גבול בחצר הפנימית ועל כן חלה ההגנה הקבועה בפקודה. 12. התובעת מתארת את המקרה בתצהירה כדלקמן: "3. ביום 26/2/04 בסביבות הערב (20:00-21:00) הקפצתי את בת דודה שלי לביתו של חבר שלה (בנם של הנתבעים), הטלפון הנייד שלי צלצל יצאתי למרפסת כדי לדבר ולפתע בלא כל התגרות החלו 2 הכלבים של הנתבעים להתקרב אליי, אני הלכתי אחורה תוך כדי שאני מדברת בטלפון הנייד, עד שהגעתי לקיר ואז הם קפצו עליי, מכיוון שלא היה לי לאן ללכת אחורה התחלתי לרוץ הם רדפו אחריי תוך שהם מטיחים אותי לרצפה ואחד הכלבים אף נושך אותי ביד ימין." 13. התובעת חוזרת על תאור המקרה גם בעדותה, ומוסיפה בעמ' 3 לפרוטוקול: "ש. התכוונתם לנסוע לאיזשהו מקום, והוא עלה להביא את מפתחות של האוטו. ת. קבענו לצאת מהבית. אני לא זוכרת מדוע עלה למעלה. ש. כשהוא עלה למעלה, הוא אמר לכם במפורש לא לצאת לגינה פנימית איפה שהכלבים. ת. לא. ש. הוא אמר לכם להישאר בחדר איפה שאתם. ת. לא שזכור לי, בפירוש לא." 14. הגב' רותם כהן העידה לעניין זה בעמ' 24 לפרוטוקול: "ש. את אומרת בסעיף 5 לתצהיר שלך שירון ביקש ממכם להישאר בחדר... למה את כותבת מה את לא זוכרת ולא מה שאת זוכרת. ת. זה היה סיכום, תחכו לי פה, זה היה סיכום בינינו. לא זכור לי שהוא אמר שהכלבים משוחררים ושלא לצאת בשום אופן החוצה. אבל סביר להניח שאם זה היה קורה ואם היה אומר דבר כזה, אני לא הייתי יוצאת לחצר." 15. אני מוצא כי עדותן של התובעת ורותם הן אמינות ומתיישבות עם ההיגיון הבריא. 16. מדובר בשני כלבי פיט בול, הידועים בכוחם הפיזי הרב ואשר סווגו בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים כ"כלב מסוכן" שחלה שורה של הגבלות על החזקתו בישראל. 17. גם בנם של הנתבעים העיד בתצהירו ולפרוטוקול (ראה בעמ' 12) כי ידע שסוג כלבים זה הוא תוקפן ובעייתי ולכן כאשר הגיעו אורחים או ילדים קטנים היה דואג לנעול את הכלבים בכלוב . 18. איני מקבל את גרסת בנם של הנתבעים כי בטרם יצא מיחידת הדיור הסביר לתובעת ולרותם כי הכלבים משוחררים בחצר הפנימית ובשל כך אין בשום מצב לצאת מהחדר. גם גרסתו כי לפני שעלה להביא את המפתחות וידא כי אחת הבנות נועלת את הדלת אינה מקבלת חיזוק העדות מי מהבנות ואף נסתרה עובדתית והגיונית. 19. לאחר ששמעתי את עדותה של רותם שוכנעתי כי רותם פחדה מאוד מהכלבים, לו היה נאמר לה כי הכלבים משוחררים בחצר וגם היתה נועלת או רואה את התובעת נועלת את דלת החדר כדי להימנע מ"מפגש" עימם, לא היתה יוצאת לחצר אחרי התובעת. לפי תאור האירוע כשראתה רותם את הכלבים משוחררים בחצר צעקה בהיסטריה, נסה על נפשה וסגרה אחריה את הדלת (ראה עמ' 22 לפרוטוקול). 20. לאור האמור אני קובע כי התובעת לא הסיגה גבול בביתם של הנתבעים ומכאן שלנתבעים לא עומדת כל הגנה והם חייבים על פי סעיף 41א לפקודת הנזיקין. הנזק 21. הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם וביום 14.5.08 הודיעו לפרוטוקול על הסכמתם כי מומחי הצדדים לא יחקרו ולא יהיה צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט. 22. על פי חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים לתובעת נותרו צלקות מכוערות שלא ניתן יהיה לשפרן אלא בצורה מזערית, אם בכלל. 23. ד"ר לוסטהאוז מטעם התובעת כתב בחוות דעתו "אין לצפות בשינוי במראה הצלקות בעתיד, ניתן לשפר כירורגית את הצלקות ולצפות לשיפור מזערי בלבד" 24. כן קבעו המומחים כי מדובר בצלקות שאינן רגישות למגע ומכאן שאני מעמיד את נכותה הרפואית של התובעת בגובה 7%. 25. איני מוצא כי הצלקות משפיעות על התובעת מבחינה תפקודית היות ואין הן רגישות למגע. בחוות הדעת נקבע כי הן אינן אסטטיות אך לא מצאתי בכך הפרעה תפקודית כלשהי. 26. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם כי המקרה ארע כאשר התובעת היתה חיילת בשרות סדיר. בחורה צעירה כבת 20, שהותקפה על ידי שני כלבי פיט בול באכזריות שהותירו בגופה צלקות רבות ומכוערות (כ-10 במספר) אשר לא ניתן להעלימן ואף לא לתקנן. 27. כתוצאה מהתקיפה התובעת אושפזה למשך 4 ימים היתה באי כושר מלא למשך 3 חודשים. שלושה חודשים נוספים באי כושר של 50% ושלושה חודשים נוספים באי כושר של 20% (על פי חוות הדעת מטעמה). 28. כאב וסבל - לאור גילה הצעיר של התובעת, התקיפה המזעזעת והאלימה של הכלבים והכאבים העזים, הטראומה מהאירוע עצמו, המספר הרב של הצלקות וכיעורן אני קובע לתובעת בראש נזק זה פיצוי בגובה 60,000 ₪. 29. עזרת צד ג' והוצאות - אין ספק נוכח הפציעה ביד כי התובעת נזקקה לעזרת צד ג', הסעות לטיפולים השונים וכו' ועל כן אני קובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי בגובה 10,000 ₪. 30. לא מצאתי כי לתובעת נגרמו הפסדי שכר לעבר ומכיוון שקבעתי כי לא נותרה נכות תפקודית אין הפסדים לעתיד. הודעת צד ג' 31. לנתבעים פוליסת ביטוח מסוג "אדירה לדירה ותכולתה" אצל הצד השלישי, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הראל"). 32. טוענים הנתבעים כי על הצד השלישי לשאת בתשלום במידה ויחוייבו בפסק הדין. 33. הראל טוענת מנגד כי לנתבעים היה ביטוח שכלל כיסוי נזק לצד ג' מבעלי חיים ביתיים שבחזקתם אלא שמקרה זה "נופל" בגדר החריג לכיסוי הביטוחי, לפיו לא קיים כיסוי ביטוחי לנזקי גוף שנגרמים ע"י כלבים מסוג פיט בול. 34. ב"ז'קט" הפוליסה ניתן לראות בסעיף 15.2.1(ה) כי קיים סייג לכיסוי הביטוחי "למעט כלבים מגזע פיטבול ורוטווילר"( ההדגשה במקור - כ.מ.). 35. אני מקבל את תצהירו ועדותו של סוכן הביטוח מר צביקה ארבל, אשר לטענתו נוהג הוא לשלוח למבוטח את הפוליסה יחד עם הז'קט בדואר כאשר אלו מגיעים למשרדו וכי הנתבעים לא פנו אליו בטענה כי הפוליסה לא הגיעה לידיהם. 36. כמו כן אני סבור כי ההחרגה ברורה בפוליסה היות והיא רשומה בהדגשה. 37. בנוסף, התנהגותו של הנתבע מס' 1 מחזקת את הסברה כי ידע על היעדר הכיסוי הביטוחי לכלבים מסוג פיטבול שכן אחרת אין כל סיבה הגיונית לטענה כי הכלב הנושך היה מגזע רועה גרמני. 38. במסגרת כתב ההגנה שהוגש ביום 26.01.06 טענו הנתבעים כי התובעת הותקפה ע"י כלב מסוג רועה גרמני. 39. ביום 12.07.05 נתבע מס' 1 נחקר ע"י חוקר מטעם חברת הביטוח וגם אז טען בעדותו כי מדובר ב"רועה גרמני" אשר נמסר יום למחרת אירוע התקיפה לערבי דבר שלא ארע כלל. 40. לאור העדויות ומסמכי השרות הוטרינארי אין כל ספק כי מדובר בכלב מגזע פיט בול. בבעלות הנתבעים במועד הרלוונטי לאירוע לא היה כלב מסוג רועה גרמני. כמו כן, יום למחרת התקיפה הכלבים לא נמסרו לאיש אלא הוכנסו להסגר. 41. הנתבע הודה בעת הדיון במהלך עדותו כי שיקר ואין כל הסבר הגיוני לשקרים אלו פרט לעובדה כי ידע שאין הכיסוי הביטוחי חל על כלבי הפיט בול ועל כן ניסה לטעון כי מדובר בגזע שהפוליסה חלה לגביו. 42. הנתבע ניסה לתרץ את השוני בגזע בחוסר ידיעה אולם טענה חלשה זו אינה מתקבלת משום ששני הכלבים היו דומים פרט לצבעם. אם לא ידע באיזה גזע מדובר איך ידע לנקוב דווקא בגזע הרועה הגרמני? 43. לאור האמור אני קובע כי הנתבעים ידעו כי הביטוח אינו חל על כלבים מסוג פיט בול ובעורמה ניסו לטעון כי לא היו מודעים לחריג. לפיכך דין ההודעה כנגד הצד השלישי להידחות. לסיכום 44. אני מורה על דחיית ההודעה לצד השלישי ומחייב את הנתבעים בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בגובה 15,000 ₪ בצירוף מע"מ , שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. 45. הנתבעים ישלמו כאמור פצוי לתובעת בסכום של 70,000 ₪ ושכ"ט עו"ד נשיכת כלב בסכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. הנתבעים ישאו בהוצאות התובעת לרבות עלות חוות הדעת הרפואית. כל הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. נשיכת כלב / תקיפת כלבכלבבעלי חיים