השאלה המשפטית המרכזית בתביעות נזיקין עקב נזקי גוף מבעלי חיים נוגעת למידת ההוכחה הנדרשת לזיהוי הכלב הפוגע ושיוכו לבעליו, בפרט כאשר מדובר בעדות יחידה. השורה התחתונה היא כי בתי המשפט מוכנים לקבל תביעות אלו אף בהסתמך על עדות יחידה של נפגע או עד ראייה, ובלבד שנמצאו חיזוקים ראייתיים כגון תיעוד רפואי מיידי, היכרות מוקדמת או סתירות בגרסת הנתבע. כדי להוכיח ##כיצד מוכיחים תביעת נזיקין בגין נשיכת כלב?##, נדרש בעל הדין לבסס מסכת ראייתית סדורה המבססת את עצם האירוע, קשר הבעלות ונסיבות המקרה. ##הוכחת אירוע נשיכה וזהות הכלב באמצעות עדות יחידה של בעל דין## בתביעות רבות שעילתן נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מפגיעת בעל חיים, מתעוררת סוגיה ראייתית מורכבת כאשר הנפגע הוא העד היחיד למעמד הפגיעה. במקרים שבהם עלתה השאלה האם הניזוק אכן ננשך על ידי כלבו של הנתבע, נקבע כי על אף שמדובר בעדות יחידה של בעל דין שיש לבחנה במשנה זהירות, עדות עקבית וברורה עשויה להספיק כדי להרים את נטל הראיה. כך למשל, במסגרת תיק ##ת"ק 52071-06-15 (שלום באר שבע)##, נדונה תביעת פיצויים שבה התובע היה העד היחיד להתרחשות. בית המשפט מצא את גרסתו אמינה והעדיף אותה על פני גרסת הנתבע, תוך שימת דגש על מקום האירוע, עדותו העקבית והברורה של התובע, והיכרותו הקודמת עם הכלב. חיזוק משמעותי למסקנה זו נמצא בסתירות ובתמיהות שעלו בגרסת הנתבע ורעייתו, ועל יסוד מכלול זה ועיון במסמכים נפסק לטובת התובע פיצוי בסך של 10,000 ש"ח. עיקרון הזהירות בעדות יחידה של בעל דין שב ועלה גם בתיק ##ת"א 21491-04-22 (שלום חיפה)##, שם נדונה תביעת נזיקין בגין נשיכת כלב משוטט. באותו עניין הובהר כי כאשר מדובר בעדות יחידה של בעל דין ללא עדי ראייה נוספים לאירוע הנשיכה עצמו, הפסיקה מחייבת זהירות יתרה ובחינה קפדנית של הגרסה תוך השוואתה ליתר הראיות בתיק, ונדרש סיוע או נסיבות מחזקות. באותו מקרה התקבלה התביעה חרף היעדר זיהוי ודאי של הכלב הספציפי, שכן מכלול הראיות, ובראש ובראשונה התיעוד הרפואי המיידי, שימש כחיזוק משמעותי לגרסת התובע בדבר עצם התרחשות הנשיכה והפגיעות שנגרמו לו כתוצאה ישירה ממנה. ##הסתמכות על עדי ראייה וראיות נסיבתיות לשיוך הבעלות## קושי ראייתי נפוץ מתעורר כאשר הנפגע עצמו ראה את הכלב הפוגע אך אינו יודע לשייכו באופן ישיר לבעליו. במצבים אלו, עדויות של עדי ראייה מן הסביבה הקרובה עשויות להוות נדבך הכרחי להרמת נטל ההוכחה. בתיק ##ת"א 18251-01-22 (שלום קריית גת)##, תיאר התובע כי ראה את הכלב שפגע בו אך לא שייך אותו באופן עצמאי לנתבע. התובע פנה לבעלת מכולת שכונתית אשר הייתה עדה לאירוע וזיהתה את הכלב בוודאות ככלבו של הנתבע. מעדותו של הנפגע עלה כי לאחר שחזר מבית החולים הלך לבית העדה כדי לוודא כי היא בטוחה בזיהוי, ובהמשך ניגש לאזור ביתו של הנתבע, ראה את הנתבע מטייל עם הכלב מחוץ לבית וקישר כי מדובר באותו כלב בדיוק שפגע בו. בית המשפט נתן משקל מכריע לעדותה של בעלת המכולת השכונתית, אשר מכירה את מרבית השכנים מתוקף עיסוקה רב השנים, וזיהתה בביטחון את הכלב החום שבו מדובר. נקבע כי עדות זו מהימנה במיוחד מאחר שהעדה ראתה את הכלב מספר רב של פעמים בעבר, הן בעת שהסתובבו עמו והן בעת ששוטט לבדו ברחוב. שילוב זה של עדות ראייה מוצקה עם בדיקתו העצמאית של התובע באזור ביתו של הנתבע ופניית משרד הבריאות לבירור זהות הבעלים, היוו תשתית עובדתית מספקת לקבלת התביעה. ##היכרות מוקדמת, בריחת הכלב והחזקה בחצר שאינה מגודרת## משקל ראייתי רב מיוחס לנתיב בריחתו של בעל החיים מיד לאחר התקיפה ולהיכרות מוקדמת של הנפגע עם סביבת המגורים של הכלב. בתיק ##ת"ק 58576-07-18 (שלום חדרה)##, נדונה תביעה שבה עמד התובע באופן עקבי על זיהוי הכלב כמי שמוכר לו מהליכותיו ברחוב מעת לעת. התובע העיד כי מיד לאחר הנשיכה נמלט הכלב בחזרה אל חצר ביתם של הנתבעים, שהייתה החצר היחידה ללא שער באותו אזור. עדות זו קיבלה משקל נוסף באמצעות דברי בתו של התובע, שהבהירה כי היעדר הספק בדבר זהות הכלב הוביל לכך שאביה נמנע מקבלת חיסון נגד כלבת, לאחר שנמסר לו בתחנת ההסגר כי כלבם של הנתבעים מחוסן ומטופל. באותו עניין נבחנה גם שאלת אחריותם של הבעלים לאופן החזקת הכלב. צוין כי אף שהוראות הדין אינן מחייבות גידור חצר עבור כלב "רגיל", בשונה מהדרישות המוטלות ביחס לכלבים מסוכנים לפי ##תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקת כלבים מסוכנים), התשס"ה-2004##, הרי שאדם המותיר את כלבו קשור בחצר שאינה מגודרת ועוזב את המקום, חייב להביא בחשבון את האפשרות שהכלב ישתחרר ויסכן עוברי אורח. לנוכח דברי הנתבעת כי אין לה קשר לכלב והעובדה שהנתבע לא שהה בבית, נקבע כי האפשרות שהכלב השתחרר מסבירה יותר מאשר טענת הנתבעים לטעות בזיהוי. באשר לגובה הפיצוי, בגין שריטה ונשיכה שטחית ברגל ימין, כאב, עוגמת נפש, טרחה והוצאות מכתב התראה, הועמד סכום הפיצוי על 4,000 ש"ח, תוך הבהרה כי שכר טרחה להכנת תביעה אינו נפסק בבית המשפט לתביעות קטנות. מנגד, ברשימת הפסיקה הובא גם תיק ##ת"א 39362-02-20 (שלום חדרה)## בהקשר לתביעות מסוג זה. ##הסכנה הראייתית בעדויות מפי השמועה ואי-העדת עדים רלוונטיים## מנגד, אי-עמידה בדיני הראיות והסתמכות בלעדית על עדויות שמיעה עלולות להוביל לדחיית התביעה במלואה. בתיק ##ת"א 39791-05-11 (שלום ראשון לציון)##, נדחתה תביעת פיצויים בגין נשיכת כלב עקב אי-הוכחת בעלות על בעל החיים. בית המשפט הדגיש כי כאשר עדות התובעת היא עדות יחידה של בעלת דין שלה עניין מובהק בתוצאות ההליך, חובה לבחון אותה במשנה זהירות. באותו מקרה, ביססו התובעת ובעלה את טענת הבעלות על כך ששכנים אחרים ציינו בפניהם כי מדובר בכלבו של הנתבע. בית המשפט קבע כי אמירות מעין אלו מהוות עדות מפי השמועה ועל כן אינן קבילות בהליך משפטי. יתרה מזאת, התובעת נמנעה מלהזמין לעדות את אותם עדים שזיהו לכאורה את הכלב, והימנעות זו מהבאת עדים מהותיים עמדה לה לרועץ והובילה לקביעה כי לא עלה בידה להוכיח את הבעלות הנדרשת לצורך גיבוש החבות. ##פעולות מומלצות לביסוס תשתית ראייתית לאחר פגיעת כלב## לצורך הוכחת תביעת נזיקין בגין נשיכה והרמת נטל הראיה המוטל על התובע, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים: 1. פנייה לקבלת טיפול רפואי מיידי תוך הקפדה על תיעוד מלא ומדויק של מנגנון הפציעה, סימני הנשיכה והשעה שבה התרחש האירוע לצורך יצירת ראיה מחזקת. 2. איתור עדי ראייה שנכחו במקום, בפרט תושבים או בעלי עסקים מקומיים המכירים את בעלי החיים המשוטטים בשכונה, וגביית פרטיהם המלאים לצורך זימונם לעדות. 3. בדיקה עצמאית בסביבת האירוע לאיתור נתיב בריחתו של הכלב, חצר הימצאותו וזיהויו בעת טיול עם המחזיק בו, לצד בירור מול תחנת ההסגר ומשרד הבריאות לגבי סטטוס החיסונים של הכלב. 4. הימנעות מוחלטת מהסתמכות על אמירות של צדדים שלישיים ללא הבאתם לעדות ישירה בבית המשפט, כדי למנוע פסילת טענות בשל עדות מפי השמועה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם ניתן לזכות בפיצוי כספי על בסיס עדותו של הנפגע בלבד ללא עדי ראייה נוספים? ##ת:## כן. בתי המשפט מקבלים תביעות המבוססות על עדות יחידה של בעל דין כאשר עדותו נמצאת עקבית, מהימנה וברורה, ובפרט כאשר ישנם חיזוקים ראייתיים כגון תיעוד רפואי מיידי, היכרות מוקדמת עם הכלב או סתירות בעדויות הנתבעים. ##ש:## כיצד ניתן להוכיח את זהות הבעלים אם הנפגע אינו מכיר את הכלב באופן אישי? ##ת:## ניתן להסתייע בעדותם של עדי ראייה מקומיים, דוגמת בעלי עסקים שכונתיים המזהים את הכלב מהיכרות קודמת, וכן באמצעות מעקב אחר הכלב לחצר מגוריו או זיהויו בעת שהנתבע מטייל עמו בסביבת מגוריו. ##ש:## מה הדין כאשר טענת הבעלות מתבססת על דברים שאמרו שכנים שלא זומנו להעיד? ##ת:## טענה הנשענת על דברי אחרים מהווה עדות מפי השמועה ואינה קבילה. אי-זימונם של אותם עדים לעדות בבית המשפט מונע את הוכחת הבעלות ועלול להביא לדחיית התביעה. ##ש:## האם בעל כלב מחויב בגידור חצרו, ומה המשמעות כאשר הכלב משתחרר מקשירה? ##ת:## על פי הדין, החובה לגדר חצר חלה על כלבים מסוכנים לפי תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקת כלבים מסוכנים), התשס"ה-2004. יחד עם זאת, השארת כלב רגיל קשור בחצר בלתי מגודרת מטילה על הבעלים את החובה לצפות אפשרות שהכלב ישתחרר ויסכן עוברי אורח.כלבבעלי חייםשאלות משפטיותנשיכת כלב / תקיפת כלבנזיקין