זקוקים לעורך דין דיני עבודה בסכנין ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בסכנין להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בסכנין מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בסכנין, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה סכנין ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בסכנין, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) ניסיון לביטול הסכם פשרה עם עובד בסכנין## לפנינו טענת המועצה המקומית איבלין כלפי העובד בגין ביטול הסכם פשרה שנכנס לתוקף ביום 17 בספטמבר 2008. לטענת המועצה, בעת החתימה על הסכם הפשרה היא לא הייתה מודעת לכך שהנאשם עובד גם בעיריית סכנין, שאם כן אז רמת השכר שנקבעה לו הייתה נמוכה יותר. ב- 10/1996 החל לעבוד כרופא וטרינרי בעיריית סכנין, ומ- 2/06 גם במועצה המקומית איבלין. מנגד, העובד טען מראשית ההליך שכבר במועד שהתקבל לעבודה במועצה, היה ידוע שהוא עובד גם בעיריית סכנין. המועצה רצתה להגיש תביעה שכנגד באותו מקרה, בהתבסס על הטענה כי דרגתו הראשונית של התובע הייתה צריכה להיות 4 ולא 7 וכי הטעות בדרגה נבעה ככל הנראה מכך שהוא הסיר מהמועצה את העובדה שב במקביל לעבודתו בסכנין. חשוב להדגיש כי בכתב התביעה המקורי, הטענה העיקרית שהועלתה ועל פיה המועצה קראה לכל יהוה הייתה כי הטעות בציון נובעת מהטעייה מכוונת של העובד שהסתיר ממנה את העובדה שבמקביל עם העסקתו אצלו עבד גם בעיריית סכנין. עם זאת, הקרקע במסגרת תביעה זו הושמטה כשהתברר שלפני חתימת הסכם הפשרה הוגשה חוות הדעת של גנטוס למועצה, הקובעת במפורש כי העובד עובד בעיריית סכנין, כך שברור כי אין זה הטעיה מצד העובד. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## עדותו של הגזבר יחד עם הרשם בחוות הדעת של רואה החשבון מחזקת את המידע כי בעת חתימת הסכם הפשרה הם ידעו כי העובד עובד גם בעיריית סכנין, והאמור נלקח בחשבון בפשרה. ##(ב) תביעה על פיטורים שלא כדין של מורה בסכנין## לפנינו תביעה לתשלום הפרשי השכר, ההפרש בין פיצויי פיטורים לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. בנוסף ללימודים לימד התובע גם במכללה בסכנין. בעדותה מיום 29.1.2015 העידה התובעת כי לימדה בסכנין משנת 2000 או 2001 וכי לא הגישה לנתבעת בקשה לאשר את עבודתה במקום עבודה אחר. טענת הנתבעת לפיה התובע עבד במקום אחר מהווה הרחבה קדמית אסורה, כאשר בכל מקרה לא הייתה התנגדות מצד הנתבעת לעבודת התובע במכללת סכנין. התובעת התפטרה מעבודתה ואף התברר כי בשנת הלימודים 2005-2006 הועסקו לא פחות מ -140% מהתפקיד במכללת סכנין, ודי בכך כדי לדחות את תביעתה לפיצויי פיטורים. התובעת לא הביאה ראיות בדבר שעות עבודתה במכללת סכנין. העובדה שהתובעת עבדה במכללת סכנין מעידה על כך שהיא זו שהתפטרה מהעבודה ולא הגיעה לעבוד בשנים 2005-2006 על מנת שתוכל לעבוד במכללת סכנין 140% מהזמן. התובעת ידעה על צמצום עבודתה במאי 2004 וניתן ללמוד זאת לאור העובדה שעבדה בשיעור משרה של 97% בשנת הלימודים 2004-2005 במכללת סכנין. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התובעת כבר ידעה באותה תקופה כי עבודתה עבור הנתבעת תסתיים בסוף שנת הלימודים (שכן "המגמה" כללה רק את כיתה י"ב שסיימה את לימודיה בסוף אותה שנה) ולכן בשנת הלימודים הבאה היא בכלל לא למד בבית הספר. ##(ג) תביעה בגין הפרת הסכם עבודה בסכנין## לפנינו תביעת התובעת נגד מכללה בסכנין בגין פיצוי בגין הפרת הסכם לקבלת מעמד של "עובד קובע", פיצויים בגין פיטורים לפני 31 במאי, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים בנוסף לפיצויים של הלנה והחזר כספי. של הוצאות נסיעה. מנגד, הנתבע טען כי התובע פוטר כדין ואינו זכאי לסעדים לטענתו. לטענת התובע, הוא עבד במשך 12 שנים כמורה לאנגלית בבית ספר בעיר העתיקה וקיבל שם ותק. לטענתו, בנובמבר 02 הוא נפגש עם מנהל בית הספר שהבטיח לו תנאי העסקה טובים יותר ממשרתו הקודמת ובנוסף הוא יקבל קביעות, לאחר כשנה-שנתיים. לטענתו, הנאשם הפר את הבטחתה ואת ההסכם ביניהם לתת לו קביעות ולכן הוא זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב ויתור על הזכויות שצבר במקום עבודתו הקודם, אותו העריך בכ- ₪. 200,000. לטענת הנתבעת, התובע אינו מורה קבוע ו / או זמני ולכן לא הייתה כל חובה לקיים ועדת שחרורים ו / או להעניק לו זכות שימוע לפני פיטוריו. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## הנתבעת פעלה בניגוד לתקנות עובדי ההוראה והעסיקה את התובעת מבלי שהיה לה רישיון הוראה זמני או קבוע וכעת מנסה לבנות ולבסס את טענותיה על התנהלותה הפסולה. ##(ד) תביעה להכרה בחוזה עבודה אישי מיוחד בסכנין## מדובר בתביעה לתשלום משכורות בכירות ברשויות המקומיות, להחזר כספים שנוכו משכרו של התובע, וכן לפסיקת הוצאות מופת בגין נסיבות המקרה, היקפו והדיונים בהם התרחש בו. בין השנים 1996 - 1998 לימד התובע בתיכון קבול וסכנין. במרץ 1998 פרסמה עיריית סכנין מכרז לתפקיד מבקר פנים. התובע אינו כפוף לשום הסכם קיבוצי ברשויות המקומיות, מכיוון שהוא עובד על פי חוזה אישי של מנהלים בכירים, ולכן הדירוג והדרגה של מבקרי פנים ברשויות המקומיות אינם חלים עליו. לממונה על השכר במשרד האוצר ובמשרד יש שיקול דעת, בנוסף להסכם משנת 1993, במיוחד לנוכח המצב הכלכלי של הרשויות, כולל המצב הכלכלי של עיריית סכנין. כשם שפקידי משרד הפנים שגו בקביעת ההסדרים לשכרו של התובע תוך שהם מציינים כי הם "נהנו" ממנו כשצירפו את משכורתו כמורה בסכנין לשכרו כמורה בקאבול, כך גם פקידי האוצר, בהזדמנויות שונות. כאשר לכאורה ניסו "להועיל" לתובע. יחד עם זאת, זה צורם בלשון המעטה שעובד אחד באותה עירייה לא נדרש במשך כ- 9 שנים לחתום על הסכם בכיר, ואילו עובד אחר עובר "שבעה מדורי גיהנום", למרות שהיו לא מעט נסיבות, שלא היו תלויות בו כלל, שהובילו לחתימה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## ניתן בזאת פסק דין הצהרתי כי התובע עובד על חוזה אישי מיוחד למנהלים. ##(ה) צמצום היקף משרה של מורה בסכנין## התובע, מורה במקצועו, עבד בתקופת התביעה הרלוונטית במשרה מלאה בבית הספר הקהילתי סכנין ה 'בסכנין. המחלוקת העיקרית ננטשת, אפוא, בשאלת זכאותו של התובע לתוספת שכר בשיעור 40%, לשנת הלימודים תשנ"ח, על חשבון שעות שהוקצו להפעלת יום חינוך ארוך בבית הספר הממלכתי בסכנין. אמנם בכתב התביעה המקורי התובע, כמו הנתבעים האחרים, צירף את המפקח המקיף על בתי הספר בסכנין, את מנהל בית הספר ועיריית סכנין - בהסכמת הצדדים נמחקה התביעה כנגד הנתבעים האחרים. בשנת 1992, עם יישום הרפורמה בכפר סכנין, לקראת שנת הלימודים תשע"ג, הועבר התובע לחטיבת הביניים סכנין א ', שם עבד כ -3 שנים. מנהל בית הספר הוסיף והסביר בתצהירו ובעדותו כי כל המורים בבית הספר סכנין ה '(פרט לשלושה) עבדו במשרה מלאה, ולכן לא ניתן היה "להשלים" את עבודתם בשעות הנוספות שהוקצו להפעלת ה יו"ה, ומתוך שלושת המורים במשרה חלקית. אין מדובר אפוא במחלוקת עם מנהל בית הספר הספציפי בו עובד התובע, אלא באופיו והתנהלותו של התובע, אשר מתקשה להשתלב בעבודת צוות, המחויבת בבתי ספר בכלל ובבית המשפט ב. בפרט - שבגינו הועבר מבית ספר אחד לבית ספר אחר. "ובלתי נסבל, בינו לבין כל אחד מהמנהלים איתם עבד. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לא זו בלבד שהתובע לא הוכיח תשתית עובדתית התומכת בתביעתו, ולדברי מנהל בית הספר (במכתבו לתובע מיום 22.2.98) "מערכת השעות השבועיות שלך כלל לא הושפעה ונותרה כפי שהייתה, אפילו לאחר הפעלת התוכנית "" לפצות "גרם לו מורה. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בסכנין חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בסכנין ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בסכנין נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בסכנין בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בסכנין, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בסכנין חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בסכנין. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בסכנין מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בסכנין מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בסכנין לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הסכנין מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור סכנין יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בסכנין. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בסכנין - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בסכנין - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

פגם בקבלת עובד רשות ציבורית לעבודה

פגם בהליך קבלתו של פלוני כעובד השירות הציבורי, איננה שוללת את מעמדו של אותו פלוני כעובד (השווה: ע"ע 493/08, מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל - עו"ד יואל מורה) . כך בענייננו, אין בפגם שנפל בהליך קבלתה של התובעת כעובדת לתפקיד רכז חינוך חברתי בית ספרי, כדי לשלול את מעמדה כעובדת - וכפועל יוצא מכך, את זכותה לשכר על העבודה שבוצעה על ידה. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פגם בקבלת עובד לעבודה בעירייה: מבוא: 1. באוגוסט 2011 הגישה הגב' מונה אבו סבית (להלן: "התובעת") תביעה נגד עיריית רהט (להלן: "הנתבעת") בה נטען כי מילאה את תפקיד הרכז החברתי בבית הספר העל יסודי שש שנתי אל ראזי (להלן: "בית הספר"); בתקופה שמחודש ספטמבר 2008 ועד כולל חודש אוגוסט 2010 ועבורו היא זכאית לשכר (גמול ריכוז חינוך חברתי) מהנתבעת בסכום כולל של 37,128 ₪, שבפועל לא שולם לדמי הבראה ולהחזר הוצאות ביגוד (להלן: "התביעה"). בנובמבר 2011 הגישה הנתבעת כתב הגנה ובד בבד הודעת צד ג' המופנית למר חמיס אבו סיאם מנהל בית הספר (להלן: "הודעת צד ג'" ו"צד ג'" בהתאמה). בכתב ההגנה הוכחשה זכותה של התובעת לשכר ונלוות נשוא התביעה; ובהודעת צד ג' התבקש בית הדין לחייב את צד ג' לשפות את הנתבעת בכל סכום בו תחויב בתביעת התובעת, ככל שתחויב. 2. עניינו של פסק דין זה התביעה והודעת צד ג'. את הדיון בפסק הדין נפתח בהצגת הצדדים וההליך. בתום שלב זה נפנה לעובדות אשר יהוו בסיס לדיון במחלוקות שלפתחנו ונסיים בדיון והכרעה במחלוקות אלה. הצדדים: 3. התובעת הגב' מונה אבו סבית תושבת רהט, היא מורה במקצועה עובדת משרד החינוך. בתקופה נשוא התביעה הוצבה התובעת כמורה בבית הספר אל ראזי ברהט בו היא מלמדת נכון להיום. בשנים 2001-2010, במקביל לעבודתה כמורה במשרד החינוך, התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לנתבעת ובמסגרתם הועסקה התובעת בשליש משרה כרכזת נוער. יחסים אלו - יחסי עובד מעביד בין התובעת לעיריית רהט - הסתיימו בפיטורי התובעת באוגוסט 2010 עם המעבר של מערך החינוך הבלתי פורמלי שהפעילה הנתבעת עד אז לגורמי חוץ (ראה: פרוטוקול השימוע בפני וועדת הפיטורים, מיום 10.8.2010, המצורף כנספח 2 לכתב ההגנה). 4. הנתבעת, עיריית רהט, היא רשות מקומית אשר הוקמה ופועלת מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש] התשכ"ד-1964. 5. צד ג' מר חמיס אבו סיאם היה מורה בבית הספר אל ראזי ברהט עד לאוגוסט 2008, שאז מונה למשרת מנהל בית ספר; תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. התביעה, כתב ההגנה והודעה צד ג': 6. בתביעה טענה התובעת כי מילאה את תפקיד רכזת החינוך החברתי בבית הספר, לפני ואחרי התקופה אליה מתייחסת תביעה זו (התקופה שמחודש ספטמבר 2008 ועד כולל חודש אוגוסט 2010). 7. בתמצית יאמר כי לטענת התובעת חייבת הנתבעת בתשלום גמול ריכוז חינוך חברתי על עבודתה בתקופה לה מתייחסת התביעה בסכום כולל של 37,128 ₪ אשר לא שולם דמי הבראה והוצאות ביגוד בסכום של 4,100 ₪; ומכאן התביעה לשכר ונלוות שלפנינו. 8. על פי כתב ההגנה אין התובעת זכאית לגמול ריכוז חינוך חברתי מהנתבע משאין רישום התומך בטענה כי בפועל מילאה את תפקיד רכזת החינוך החברתי בבית הספר. הנתבעת הוסיפה כי גם אם יימצא כי אכן בפועל מילאה התובעת את התפקיד האמור, הרי שמינוי התובעת לתפקיד רכזת חינוך חברתי בבית הספר, לא קיבל את אישור הגורמים המוסמכים בנתבעת להעסקתה; ובנסיבות הללו אין התובעת זכאית לשכר על העבודה שביצעה, נשוא תביעת השכר. 9. בהודעת צד ג' טענה הנתבעת כי ככל שימצא כי התובעת הועסקה בפועל בתפקיד בגינו נתבע השכר, חייב צד ג' מנהל בית הספר, לשפותה בכל סכום בו תחויב לשלם לתובעת, מאחר והוא - הנושא במלוא האחריות להעסקתה של התובעת בפועל. 10. בדיון בפנינו תמך צד ג', מר חמיס אבו סיאם מנהל בית הספר, בתביעת השכר של התובעת. הוא הוסיף כי מינוי התובעת לתפקיד רכזת החינוך החברתי בבית הספר אושרה על ידי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים - הוא עצמו ומשרד החינוך - עבודתה כרכזת חינוך חברתי בבית הספר הייתה ידועה לדרג הממונה בנתבעת ובכלל זה ראש העיר בזמן אמת. צד ג' הוסיף כי לא היה צריך לקבל אישור להעסקתה כעובדת הנתבעת, שהרי לאורך כל התקופה נשוא התביעה התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לנתבעת. בנסיבות אלו ביקש צד ג' לדחות את ההודעה. 11. על רקע טענות הצדדים נפנה להלן לבירור העובדות. העובדות: 12. את הדיון בפרק זה נפתח בציון העובדה כי אין מחלוקת על העובדות המתייחסות לזהות הצדדים כמפורט לעיל. כך גם אין מחלוקת כי לתובעת לא שולם גמול לו היא זכאית על עבודתה הנטענת כרכזת חינוך חברתי בבית ספר אל ראזי בתקופה נשוא התביעה. אשר על כן, הבירור העובדתי יתמקד בשלושה מישורים: המישור הראשון, המישור ההסכמי המתייחס למערכת היחסים שבין משרד החינוך, הרשות המקומית המפעילה את בית הספר והמורה הממלא תפקיד מרכז החינוך החברתי בבית הספר. המישור השני, מישור היחסים הבית ספרי ובמרכזו השאלה אם בפועל מילאה התובעת את תפקיד רכז החינוך החברתי בתקופה נשוא התביעה. המישור השלישי, הוא המישור שבין התובעת ובית הספר מחד - לנתבעת מאידך. כאן נתמקד בעובדות המתייחסות לידיעתם של הגורמים המוסמכים בנתבעת על התפקיד שמילאה התובעת בבית הספר כרכזת חינוך חברתי; ובאופן בו נהגו בסוגיות נשוא התביעה, לאור המידע שהיה ברשותם. ונפנה לראשון ראשון. 13. מינוי מורה לתפקיד רכז חינוך חברתי בבית הספר, הוא מינוי מקצועי מתוך צוות המורים בבית הספר. המינוי הוא באחריות מנהל בית הספר והוא חייב את אישור הפיקוח של משרד החינוך. אישור שיינתן בתנאי שהמורה המיועד לתפקיד עבר הכשרה ייעודית לתפקיד זה. 14. מורה הממלא תפקיד רכז חינוך חברתי בבית הספר, מקבל שכר על התפקיד בשני אופנים: הראשון, בתשלום גמול ריכוז בשיעור של 6%; השני, בהגדלת חלקיות המשרה של המורה בשיעור של 0.4 שעות לכל כיתה בבית ספר בה הוא משמש כרכז חינוך חברתי. הגדלת חלקיות המשרה של עובד הוראה אשר מונה לתפקיד רכז חינוך חברתי, איננו מותנה בדיווח על שעות עבודה בפועל שייחד עובד ההוראה לתפקיד. כך עובד הוראה הממלא תפקיד רכז חינוך חברתי ומבצע את המטלות המתחייבות מהתפקיד - זכאי להגדלת חלקיות המשרה בהתאם לנוסחה הנ"ל (0.4 שעות שבועיות לכל כיתה בבית הספר בה הוא משמש כרכז חינוך חברתי) ללא דיווח (ראה: עדותו של גזבר הנתבעת, מר סאדק דלאשה בעמ' 24 לפרוטוקול מיום 26.11.2012 שורות 5-7, שם נשאל העד והשיב: "ש. שעות ריכוז אלה, שעות שהמורה לא מדווח על שעות עבודה הוא מדווח על פעילות ומקבל תגמול שעות הריכוז. ת. נכון"). לדוגמא בלבד. מורה אשר מונה לתפקיד רכז חינוך חברתי בבית ספר הכולל עשר כיתות לימוד, יהיה זכאי לגמול ריכוז בשיעור של 6% בשכר ולהגדלת חלקיות המשרה שלו ב- 4 שעות שבועיות. זאת מבלי שיידרש להגיש דו"ח נוכחות על שעות הריכוז וזאת בשונה מתשלום שכר על שעות הוראה פרונטליות המותנה בדיווח נוכחות. 15. השכר לו כן זכאי עובד הוראה על ריכוז החינוך החברתי בבית הספר, ממומן על ידי משרד החינוך באמצעות "סל התלמיד" שמעביר משרד החינוך לרשות המקומית (ראה: סעיף 1.א(4) לתעודת עובד הציבור של הגב' רינה מסיקה, ממונה על חינוך חברתי קהילתי במחוז). כספים אלה הם כספים "צבועים", דהיינו כספי מדינה המועברים לרשות מקומית למטרה לשמה יועדו ולמטרה זו בלבד (ראה: הודעת החשב המלווה, מר גירון, סעיף 3 להודעה). 16. חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא כוח אדם ותנאי שירות המתייחס לחטיבת ביניים שהיא חלק מבית ספר על יסודי שש שנתי - דוגמת בית הספר "אל ראזי" - קובע כי רכז חינוך חברתי בית ספרי יעסוק על ידי הרשות המקומית או על ידי הבעלות המפעילה את בתי הספר ויקבל את משכורתו באמצעותם; ובמקביל הרשות המקומית מקבלת החזר על עבודת הריכוז במסגרת סל התלמיד (ראה: סעיף 1(2) לתעודת עובד הציבור של הגב' רינה מסיקה). 17. לסיכום המישור ההסכמי: מינוי של מורה לתפקיד רכז חינוך חברתי בבית הספר, הוא מינוי מקצועי בית ספרי פנימי מתוך צוות מורי בית הספר באחריות מנהל בית הספר ובאישור הפיקוח של משרד החינוך. עובד הוראה הממלא תפקיד זה בחטיבת ביניים שהיא חלק מבית ספר על יסודי שש שנתי, דוגמת בית ספר "אל ראזי" - זכאי לשכר מהרשות המקומית בהתאם לנוסחה שנקבעה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך (בשיעור של 0.4 שעות שבועיות לכל כיתה בבית הספר), מבלי שהוא נדרש לדווח על שעות העבודה בפועל ולגמול ריכוז המשולם במשכורת. במקביל, הרשות המקומית המשלמת את השכר למורה על ריכוז חינוך חברתי נהנית מהחזר מלא על השכר המשולם על ידה למורה באמצעות ה"סל לתלמיד". 18. התובעת היא אשת חינוך, כפי ששמענו בעדותו של צד ג', מנהל בית הספר. בהקשר זה סיפר האחרון בעדותו: "... אני בא להגן על בחורה שאני יודע שהיא עבדה, אני מגן על המורים. במלחמה שעברה (מבצע "עמוד ענן", הוספה שלי-ט.מ.), היא לקחה ילדים לבית ספר אחר, היא מתנדבת, אני בא לפה בגלל כאב, היא קיבלה משכורת וחיה, היות ונעשה לה פה עוול. עד היום היא ממשיכה לעבוד והיא לא מתוגמלת. במלחמה היא לקחה ילדים לבית ספר אחר בסכנין..." עמ' 21 לפרוטוקול מיום 26.11.2012 שורות 16-19. 19. משנת 2003 ועד אוגוסט 2011 מילאה התובעת את תפקיד הרכז החברתי בבית הספר. גם כאן נפנה לעדותו של צד ג': "התובעת עבדה כל הזמן כרכזת חינוך חברתי, היא קיבלה הרבה מאוד מכתבי תודה והערכה על העשייה בבית הספר, אפילו התלמידים קיבלו פרסים ברמה הארצית. עד היום היא עובדת, היא התחילה ב-2003 ובאותה תקופה אני הייתי מורה בבית הספר..." עמ' 18 לפרוטוקול מיום 26.11.2012, שורות 1-3. ולעדות התובעת: "כל הזמן הייתי רכזת חינוך חברתי, אני לא חדשה בתפקיד, אני מילאתי את התפקיד הזה גם לפני כן, בשנים 2003, 2004, 2005 ו-2006, עבור השנים האלה קיבלתי שכר. היה איחור בתשלום שנתיים שלוש, כתבתי מכתב ושילמו לי, לא הגשתי תביעה. לא חתמתי על חוזה כי אמרו לי שאני עובדת עירייה ולא צריך להתחיל הכל מחדש, אני לא עובדת חדשה, אני הייתי מ-2001 רכזת חינוכית עד שפיטרו אותי לפני שנתיים". עדות התובעת עמ' 11 לפרוטוקול מיום 26.11.2012 שורות 6-10). ולבסוף לתלוש שכר מחודש יוני 2011 המתייחס לתשלום גמול ריכוז חברתי לשנת הלימודים 2010-2011. 20. בפועל מילאה התובעת את תפקיד רכזת החינוך החברתי בתקופה נשוא המחלוקת בשנות הלימודים 2008-2009 ו-2009-2010, כמפורט בעדויותיהם של התובעת ומנהל בית הספר. עובדה המקבלת ביטוי מפורש בתעודת עובד הציבור של עובדת משרד החינוך, הגב' רינה מסיקה הממונה על חינוך חברתי קהילתי במחוז ועל כך להלן. 21. בהחלטה מיום 14.5.2012 ביקש בית הדין תעודת עובד ציבור מטעם משרד החינוך ובה התייחסות לשאלה הבאה (בין יתר השאלות): "האם העביר בית הספר מקיף "אל ראזי" ברהט דיווחים למשרד החינוך על העסקתה של התובעת, הגב' מונה אבו סביח, כרכזת חברתית בבית הספר בשנים 2008-2009. לעניין זה האם הדוחות הגיעו בדיעבד או במהלך השנה השוטפת?" החלטת בית הדין מיום 14.5.2012 עמ' 5 לפרוטוקול מיום 14.5.2012 שורות 1-3. בתשובה לשאלה לעיל, השיבה הגב' מסיקה בתעודת עובד הציבור: "בכל שנה מנהל בית הספר ממלא טופס להעסקת הרכז עבור אותה שנה. הטופס מועבר למפקח הרשותי (טאלב אבו חאמד), על מנת לאשר שאכן יש רכז ח"ח המבצע את התפקיד. הטופס מועבר למנהל כלכלה ותקציבים על ידי בית הספר, המפקח חותם על הטפסים של רהט, כמו בכל הרשויות שבאחריותו. אנו יודעים בוודאות שמונה כיהנה בתפקיד רכזת ח"ח בבית הספר, הגיעה להשתלמויות המחוזיות והרשותיות ופעלה באופן מסור ומקצועי (ובשל כך מונתה כמנחה מחוזית לחינוך חברתי ונוער וקהילה במגזר הבדואי ומכהנת בתפקיד זה בשנתיים האחרונות במחוז) (הדגשה שלי-ט.מ.)" פסקה ג' לתעודת עובד הציבור. 22. אשר על כן, במישור העובדתי המתייחס לפעילות התובעת בתוך בית הספר, נמצא כי התובעת מילאה בפועל את תפקיד רכז החינוך החברתי בשנות הלימודים נשוא התביעה. 23. המישור האחרון בו מתמקד פרק העובדות, מתייחס לידיעת הגורמים הממונים בנתבעת על התפקיד שמילאה התובעת בבית הספר כרכזת חינוך חברתי לבעייתיות בתשלום השכר לו זכאית התובעת על מילוי התפקיד ובצעדים שננקטו על ידם לאור המידע שהיה בידיהם בנושאים אלה. 24. את הדיון העובדתי במישור זה נפתח בציון העובדה כי לא הוגש דו"ח נוכחות על ידי בית הספר המתייחס לעבודתה של התובעת כרכזת חינוך חברתי בית ספרית ועם זאת כל הגורמים הרלוונטיים בנתבעת מראש העיר ומטה, היו מודעים לעשייתה של התובעת כרכזת חינוך חברתי בבית הספר ועל הצורך בהסדרת סוגית השכר לו היא זכאית; וכאן נפרט. 25. בית הספר "אל ראזי" הוא בית ספר שש שנתי על יסודי בבעלות הרשות המקומית. במוסד חינוך מסוגו מועסקים זה לצד זה עובדי הוראה שהם עובדי משרד החינוך ועובדי הוראה שהם עובדי הרשות המקומית. בהתאם מנהל בית הספר מגיש דו"ח נוכחות חודשי המתייחס למצבת המורים המועסקים על ידי הרשות המקומית קרי הנתבעת לרשות (הנתבעת כאן). דו"ח זה משמש בסיס לתשלום שכרם של מורים המועסקים על ידי הרשות המקומית. מאחר והתובעת הייתה ועודנה עובדת הוראה המועסקת על ידי משרד החינוך אשר מוצבת בבית הספר "אל ראזי" - דיווח הנוכחות שהגיש מנהל בית הספר לנתבעת לא התייחס לעבודתה של התובעת; בכלל, ובפרט לעבודתה כרכזת חינוך חברתי בבית הספר. בהקשר זה נשוב ונזכיר כי הגמול לרכז חינוך חברתי על התפקיד אותו הוא ממלא בדרך של הגדלת היקף המשרה - איננו מותנה בדוח נוכחות על שעות העבודה שהקדיש עובד ההוראה למילוי התפקיד. 26. במאמר מוסגר נציין כי משנדרש מנהל בית הספר להציג אסמכתא לעבודת התובעת כרכזת חינוך חברתי בית ספרי, הוא הוציא בדיעבד דוחות נוכחות הכוללת את התובעת במצבת מורי בית הספר. 27. כפי שהקדמנו ואמרנו על אף ודוחות הנוכחות החודשי שהעביר בית הספר לנתבעת בזמן אמת לא כללו את התובעת במצבת המורים - היו הכול בנתבעת מודעים לתפקיד אותו מילאה התובעת כרכזת חינוך חברתי ולתלונותיה על אי תשלום השכר. 28. בהקשר זה נזכיר כי התובעת בעדותה סיפרה כי מילאה את תפקיד הרכזת החברתית בבית הספר משנת 2003 ועד 2011; וגרסתה אומצה על ידינו כמפורט לעיל. עוד נוכחנו כי לאורך כל התקופה שמילאה התובעת את תפקיד רכז החינוך החברתי בבית הספר, סוגית תשלום השכר בידי הנתבעת הייתה ונותרה סוגיה כואבת. כך סיפרה התובעת בעדותה כי השכר על השנים הראשונות שעשתה בתפקיד שולם לאחר עיכוב של שנתיים שלוש, וגם אז בעקבות איום בהגשת תביעה (ראה: עדות התובעת עמ' 11 לפרוטוקול מיום 26.11.2012, שורות 6-8 דברים שצוטטו לעיל). 29. עדות זו של התובעת (העיכוב בתשלום השכר והתשלום בפועל, רק לאחר איום בפניה לבית הדין) נתמכת בכתובים; בדרישה שמפנה מנהל אגף החינוך בעיריית רהט ביוני 2005 למנהל אגף משאבי אנוש ולראש העיר לתשלום שכר לתובעת על ריכוז חינוך חברתי (ראה נספחים 3.א ו-3.ב לכתב ההגנה) - דרישה שנדחתה באותו שלב ומאוחר יותר התקבלה כאמור בעדות התובעת. בדומה נמצא כי רק ביוני 2011 אישר החשב המלווה את תשלום השכר לתובעת על ריכוז חברתי בבית הספר לשנת הלימודים המתחילה בספטמבר 2010 (ראה: מכתבו של גזבר העירייה ומנהל מחלקת החינוך מיום 31.10.2010, שם מאשר החשב המלווה בחודש יוני 2011, תשלום שעות ריכוז עבור שנת הלימודים המתחילה בספטמבר 2010) ומכאן שהשכר המתייחס לתקופה שמספטמבר 2010, שולם באיחור של כתשעה חודשים. 30. העובדה כי הגורמים המוסמכים בנתבעת היו מודעים להעסקתה בפועל של התובעת בתפקיד רכז החינוך החברתי, כמו גם לעובדה לפיה לא שולם לתובעת השכר המתחייב ממילוי התפקיד, מקבל ביטוי בעדותו של צד ג' מנהל בית הספר ואותה נביא להלן: "... ב-2004-2005 היא הגישה בקשה לעירייה שלא קיבלה שכר עבור שנת הלימודים, באפריל נדמה לי, היא הגישה את המכתב, בגלל מאבקי כוח בין ראש העיר ומנהל מחלקת חינוך, בזמנו ראש העיר טען שמנהל מחלקת החינוך קיבל אותה ושהוא ישלם. לאחר המכתב מהגב' מסיקה שהיא יכולה לעצור את כל התשלומים בנושא הזה לרשות, הם שילמו לה, היא כן קיבלה שכר לשנת 2005-2006. חשוב לציין שהיא לא קיבלה מכתב על הפסקת עבודה בשנת 2006-2007 היא עבדה והמנהל הישיר שלה היה ראש העיר הנוכחי והיא לא קיבלה שכר ולא ביקשה, היא המשיכה ואחר כך תרמה את זה. ב-2009 התקיימה ישיבה אצל ראש העיר והגעתי אני ומנהל בית ספר מקיף אחר ... ועשינו פרוטוקול של קבלת עובדים... והוגשו שני רכזי חינוך חברתי לשני בתי הספר, באותה מתכונת. רכז חינוך במקיף אל-נור ורכזת חינוך במקיף "אל ראזי", המורה במקיף אל-נור אושר היות והוא לא עובד עירייה, פעם ראשונה נלקט. לגבי התובעת נאמר לי על ידי ראש העיר ומנהל מחלקת החינוך, שהיא עובדת עירייה (שכן נכון לאותו זמן הייתה התובעת מועסקת במקביל לעבודתה כמורה במשרד החינוך, כעובדת עיריית רהט בחינוך הלא פורמלי בשליש משרה, הוספה שלי-ט.מ.) והיא לא צריכה, כאילו קבלה או קליטה מחדש. מה גם, בשנה שעברה ראש העיר העיד שהיא עבדה וגם לא קיבלה שכר". עמ' 18 לפרוטוקול מיום 26.11.2012 שורות 7-22. 31. גם כאן העדות של צד ג', מנהל בית הספר מר חמיס, זוכה לחיזוק בכתובים; במכתב שמפנה מנהל בית הספר לראש העיר עם העתקים למנהל אגף כוח אדם ומנהל אגף החינוך באוקטובר 2009, המתייחס לסיכום מיום 5.10.09 ובמכתב נוסף שמפנה מנהל בית הספר, צד ג', לגזבר העירייה, מר דלאשה בחודש מאי 2010. באותו מכתב שהעתק ממנו נשלח לראש העיר, מנהל אגף החינוך, מנהל כוח האדם ולגורמים מקצועיים במשרד החינוך, כותב צד ג': "ביום 5.1.09 התקיימה ישיבה בנוכחות ראש העיר, הסגן הממונה על החינוך, מנהל אגף החינוך ומנהל כוח אדם וסוכם שהנ"ל אשר מועסקת כרכזת חינוך חברתי בבית ספר מקיף "אל ראזי", מגיעה לה 8 ש"ש עבור הריכוז הנ"ל ובנוסף לכך המורה הנ"ל הייתה גם רכזת לשנת הלימודים תשס"ח ולא קיבלה גמול עבור עבודתה. אני מבקש את טיפולך המידי בנושא. יש להזכיר שהייתה פניה בתאריך 7.10.09 ולא קיבלה שום תשובה עבור הפניה". יוצא מכאן כי המכתב מחודש מאי 2010, מתייחס במפורש למפגשים קודמים (מינואר 2009, במהלך שנת הלימודים 2008-2009, ומאוקטובר 2009 תחילת שנת הלימודים 2009-2010), בהם עלתה סוגיית העסקתה של התובעת כרכזת החינוך החברתי בבית הספר והצורך להסדיר את סוגיית תשלום השכר בפני הדרג הניהולי הבכיר ביותר בנתבעת. 32. כאן המקום להוסיף. היה באפשרותה של הנתבעת להזים את הטענות העולות ממכתביו של צד ג' על המפגשים שקיים בניסיון לפתור את שאלת תשלום השכר לתובעת. העובדה כי הנתבעת לא טרחה לזמן את הצדדים לאותם מפגשים המוזכרים במכתב זה יש בה כדי לחזק את גרסתו של מנהל בית הספר בפנינו. 33. לבסוף נתייחס בקצרה לעדותו של מר דלאשה גזבר הנתבעת. מר דלאשה התקבל לעבודה בנתבעת בחודש אוקטובר 2009 ולדבריו לא היה שותף למפגשים שקיים מנהל בית הספר בניסיון לפתור את סוגיית השכר לתובעת, לפני מאי 2010. מכאן שאין בעדותו של מר דלאשה כדי לשנות מהתמונה העובדתית המתוארת על ידי בית הדין, הן לעניין מילוי תפקיד רכז חינוך חברתי בבית הספר על ידי התובעת בתקופה לה מתייחסת התביעה, והן לידיעתם של הגורמים בנתבעת על התפקיד שמילאה התובעת בזמן אמת. 34. לאחר שקיבל מר דלאשה מידע ממקור מוסמך על התפקיד שמילאה התובעת בפועל, לא פעל האחרון לשלם לתובעת שכר וזאת בנימוק כי לא הוגש דיווח במועד על העסקתה של התובעת או כי העסקתה לא אושרה מראש. בהקשר זה נפנה לעדותו של האחרון אשר נשאל והשיב: "ש. המורה אומר לך אני עובד, משרד החינוך מאשר את העובדה, אתה דוחה את הפניה בגלל חוסר דיווח ואתה אומר שהדיווח לא באחריות העובד? ת. נכון. ש. אם הדיווח לא באחריות העובד, למה הוא ניזוק? למה הוא לא מקבל שכר? ת. כל אחד יבוא ויטען שהוא עובד, אני צריך לתת לו אישור מראש לעבוד ואחר כך חובה עלי באופן אישי לשלם לו את השכר שלו. אם לא אישרתי את העסקה שלו מראש, כלומר קיבלתי את התקציב שלו. ש. קיבלת את התקציב. ת. מועברים לחשבון הבנק של העירייה לפעמים מאות אלפי שקלים בטעות". עמ' 24 לפרוטוקול מיום 26.11.2012, שורה 28 עד עמ' 25 שורה 5. 35. כן טען העד, כי מיד כשקיבל את פניית מנהל בית הספר מחודש מאי 2010, הוא דאג לאשר לתובעת שכר על עבודתה כרכזת חינוך חברתי בבית הספר לשנת הלימודים השוטפת, שנת הלימודים המתחילה באוקטובר 2010. בהקשר זה נשאל העד בעדותו והשיב: "ש. אני מציג לך את נספח ג' לכתב ההגנה, מכתב של מנהל בית הספר לגזבר, זה המכתב שאתה מתייחס אליו? ת. אכן. ב-5.5.2010 פנה אלי מנהל בית הספר והודיע לי על סיכום דברים שהיה באוקטובר 2009 לגבי העסקת התובעת. ש. מה עשית בעקבות המכתב הזה? ת. קודם כל החלטתי שאני עוצר את הנזק או את אי הצדק עם התובעת, וישר אישרתי לשלם לה את השכר לשנה הנוכחית מה-1.9.2010 ועד ה-31.8.2011, אפילו המלצתי בפני החשב לשלם גם את השכר למפרע". עמ' 22 לפרוטוקול מיום 26.11.2012 שורות 1-8. טענה זו לעניין פעולות שנקט העד למניעת נזק לתובעת, איננה מתיישבת עם העובדות שבפני בית הדין. כאן המקום לציין בקצרה. באוגוסט 2010 פוטרה התובעת מעבודתה בעיריית רהט (העסקה בשליש משרה כמדריכת נוער, לאחר שעות הפעילות בבית הספר) (ראה: נספח ב' לכתב ההגנה), בעקבות דרישה של מנהל אגף החינוך בנתבעת מאוקטובר 2010 - חודשה העסקתה של התובעת מתפקיד רכזת החינוך החברתי בבית הספר. יצוין כי לא הוגש כל חוזה עבודה בחתימתו של מאן דהוא המעגן את העסקת התובעת בתקופה שלאחר הפיטורים (ראה: מכתבו של ד"ר אלהוזייל מנהל אגף החינוך בנתבעת מיום 4.10.2010 שעניינו "חידוש העסקתך בתפקיד מורה בבתי ספר תיכוניים ברהט"). רק ביוני 2011 שולם לתובעת שכר על ריכוז חינוך חברתי המתייחס לתקופה שמחודש ספטמבר 2010 ואילך. מכאן שהדברים שאמר גזבר העירייה לפיהם פעל לעצור את אי הצדק עם התובעת, באישור מיידי של תשלום השכר - אין להם בסיס. 36. את הפרק העובדתי נסיים בציון העובדות הבאות: משרד החינוך העביר את ההקצבה לעסקתה של רכזת החינוך החברתי בבית הספר "אל ראזי", לתקופה שבמחלוקת במסגרת הסל לתלמיד (ראה: סעיף ד' לתעודת עובד הציבור של הגב' מסיקה). על פי הודעת החשב המלווה, בחשבון הנתבעת שמיועד לקבלת הקצבת משרד החינוך הצטבר לקראת סוף שנת 2010 עודף של כ - 6.5 מיליון ₪ סכום אותו הוציאה הנתבעת למטרות חינוך שנקבעו במשותף עם משרד החינוך. (להבהרת הדברים נציין כי מדובר בכספים מתוכם הייתה אמורה הנתבעת לשלם את שכרה של התובעת על ריכוז החינוך החברתי). במועד בו עשתה הנתבעת שימוש בעודף שהצטבר בחשבון הבנק אליו מועברים הקצבות משרד החינוך במסגרת "סל התלמיד", סוף שנת 2010 - היו כל הגורמים בנתבעת מודעים לתביעת השכר של התובעת נשוא פסק דין זה. לסבר את האוזן נפנה לפניית ארגון המורים מספטמבר 2010 לראש העירייה ולמכותבים נוספים ובין היתר גזבר העירייה, בתלונה על הלנת השכר לתובעת. יוצא מכאן כי התובעת ביצעה את העבודה עבורו קיבלה הנתבעת תקצוב ממשרד החינוך ובתקציב האמור עשתה הנתבעת שימוש אחר, מבלי לדאוג להסדרת תשלום השכר לתובעת, על אף שהייתה מודעת הן לעבודה שביצעה התובעת בפועל והן לעובדה כי סוגיית השכר לו זכאית התובעת, לא הוסדרה. דיון והכרעה: 37. על רקע הממצא העובדתי ולפיו מילאה התובעת בפועל את תפקיד רכז החינוך החברתי בבית ספר אל ראזי בתקופה נשוא התביעה, פטורים אנו מלדון בשאלת זכאות התובעת לשכר הנתבע על ידה, בנימוק כי לא הוכח ביצוע העבודה על ידי התובעת בגינו נתבע השכר. 38. מכאן שנותר לדון בטענת הנתבעת לפיה דין תביעת השכר להידחות בנימוק של אי חוקיות בהסדר העסקה. בהקשר זה טענה הנתבעת כי יש להבחן בין מקרה בו אי החוקיות בהעסקה הידועה לעובד התובע (המקרה של התובעת בפנינו) לבין מקרה שבו אי החוקיות בהעסקה איננו בידיעת העובד. לטענת הנתבעת במקרה הראשון - מצב דברים בו עובד מודע לאי החוקיות שבהעסקתו - אין האחרון זכאי לשכר על העבודה שביצע. הנתבעת הוסיפה כי זה המקרה שבפנינו ולפיכך, מאחר ו"התובעת לא מונתה כדין לעובדת עירייה, העסקה לא אושרה על ידי הגורמים המוסמכים לכך ועל כן אינה מחייבת את הנתבעת" סעיף 2 לאסמכתאות הנתבעת. הנתבעת הוסיפה כי ניהול תקין מחייב שלא לקבל את תביעת התובעת ולחילופין, לחייב את צד ג' באחריות הכספית על העסקתה של התובעת שלא כדין. 39. כמצוין בפרק העובדות, בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסי עובד מעביד לאורך כל התקופה נשוא התביעה (במסגרתם הועסקה התובעת בשליש משרה כרכזת נוער) ואלה אינם במחלוקת. אין גם מחלוקת כי יחסי עובד מעביד אלה אינם נגועים באי חוקיות (בהקשר זה די להפנות לפרוטוקול וועדת הפיטורים מאוגוסט 2010, אשר קיימה שימוע לתובעת, טרם קבלת החלטת הפיטורים, המצורף ב' לכתב ההגנה). כאמור לעיל, ההחלטה על מינוי מורה בבית הספר לתפקיד רכז חינוך חברתי בית ספרי, היא החלטה פנימית מקצועית של מנהל בית הספר, מתוך צוות המורים. 40. לטעמנו, מקום שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד בתקופה הרלוונטית לתביעה, לגביהם אין טענה לאי חוקיות ובשעה שההחלטה על מינוי מורה מצוות המורים לתפקיד רכז חינוך חברתי, היא החלטה פנימית של בית הספר (באישור הפיקוח של משרד החינוך) - הטענה כי נפל פגם של אי חוקיות בהעסקתה של התובעת כרכזת חינוך חברתי בית ספרי, היא טענה המוטלת בספק של ממש. 41. עם זאת, אין אנו רואים צורך לקבוע מסמרות בשאלת ההליך הראוי להעסקתה של התובעת כרכזת חינוך חברתי בבית הספר, בנסיבות המיוחדת בפנינו. די לומר כי פגם בהליך קבלתו של פלוני כעובד השירות הציבורי, איננה שוללת את מעמדו של אותו פלוני כעובד (השווה: ע"ע 493/08, מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל - עו"ד יואל מורה) . כך בענייננו, אין בפגם שנפל בהליך קבלתה של התובעת כעובדת לתפקיד רכז חינוך חברתי בית ספרי, כדי לשלול את מעמדה כעובדת - וכפועל יוצא מכך, את זכותה לשכר על העבודה שבוצעה על ידה. 42. משנמצא עוד כי העסקתה של התובעת בתפקיד רכזת חינוך חברתי בית ספרי הייתה בידיעת הגורמים הממונים מחוץ למסגרת בית הספר - ראש העיר, מנהל אגף החינוך, מנהל כוח האדם - אין הנתבעת יכולה לטעון כי הגורמים הממונים בנתבעת משוחררים מאחריות להעסקתה של התובעת בנימוק של "אי ידיעה" על העסקתה. זאת ועוד, משאפשר הדרג הניהולי הבכיר בנתבעת את המשך העסקתה של התובעת בתפקיד רכז חינוך חברתי הבית ספרי, מבלי שדאג להסדיר את העסקתה בהליך תקין (לשיטתו) - הטלת האחריות על העסקת התובעת לפתחה של האחרונה ולפתחו של מנהל בית הספר - נגועה בחוסר תום לב. 43. נוסיף עוד. כמצוין בפרק העובדות תקצב משרד החינוך את העסקתה של התובעת באמצעות ה"סל לתלמיד". בסוף שנת 2010, בעת שהכל מודעים לטענות התובעת לשכר לו היא זכאית על ריכוז חינוך חברתי המתייחס לשנת הלימודים 2008-2009 ו-2009-2010, היה עודף תקציבי בחשבון הבנק ובו הופקדו הכספים שהעביר משרד החינוך, שנועדו בין היתר לצורך תשלום שכרה של התובעת, בסדר גודל של למעלה משישה מיליון ₪. על אף האמור עשתה הנתבעת שימוש באותם כספים, בהתעלמות מטענות התובעת לשכר לו היא זכאית בדין. בנסיבות הללו בהן התעלם הדרג המקצועי שתפקידו לנהל באופן אחראי את הקופה הציבורית - מטענות התובעת לשכר לו היא זכאית כדין - אין הראשון (הדרג המקצועי הכולל את הגזבר והחשב המלווה) והנתבעת בשמו, יכולים לבוא בתלונה לתובעת ולצד ג', בטענה כי בהתנהגותם - העסקתה של התובעת כרכזת חינוך חברתי בית ספרי בהליך לא תקין - גררו את הנתבעת להוצאה לא צפויה ובכך פגעו באיזון התקציבי של הנתבעת. 44. לאור האמור התביעה מתקבלת והודעת צד ג' נדחית. משהתקבלה התביעה ובהעדר גרסה חלופית לעניין שיעור השכר לו זכאית התובעת על התפקיד שמילאה כרכזת חינוך חברתי בבית הספר בתקופה נשוא התביעה, תשלם הנתבעת לתובעת שכר על גמול ריכוז חברתי לשנים 2008-2009 ו-2009-2010 סכום של 37,128 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.2010. לא מצאנו מקום לקבלת התביעה לנלוות, משההנחה היא כי העסקתה של התובעת במסגרת הריכוז החברתי, נעשה בנוסף לעבודה כמורה במשרה מלאה, ומשלא שמענו טענות לעניין זה. 45. משהתקבלה התביעה בעיקרה ונדחתה הודעת צד ג', תשלם הנתבעת הוצאות לתובעת ולצד ג' (לחוד) סך של 5,000 ₪ לתובעת וסכום זהה לצד ג' בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין. 46. הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. דיני עבודה