תביעת מהנדס לנושא הסכם תכנון נספח תנועה

התובע מהנדס ומתכנן כבישים. לטענת התובע, הוא התקשר בהסכם לפיו יבצע תכנון נספח תנועה מזרחית למתחם 6 בתכנית המתאר הכוללת של עראבה. לטענת התובע, שכרו הוסכם בהתאם למחירון משרד הביטחון, עפ"י תעריפים ונהלים לעבודות תכנון במשרד הביטחון פרק 2.23 - תעריפי תנועה ותחבורה. התובע טוען כי לאחר כריתת ההסכם, החל בביצוע עבודתו, בתיאום עם הנתבעת, סיים את עבודתו ומסר אותה לנתבעת ב 11/06 או בסמוך לכך. לטענת התובע ביום 9/11/06 הוגש לנתבעת חשבון מטעמו, אשר אושר ושולם לו 40% משכר טרחתו הכולל בסך 123,641 ₪. הנתבעת, כך לטענת התובע, הבטיחה כי תשלום היתרה יבוצע לאחר בדיקה סופית של עבודת התובע. התובע טוען כי יתרת שכרו בסך 186,400 ₪ נכון ל 11/06 לא שולמה לו וכל פניותיו אל הנתבעת לא נענו ומכאן תביעתו שבפני לתשלום יתרת שכרו. הנתבעת טענה כי יש לדחות התביעה כנגדה וזאת מכמה טעמים. ראשית, טענה הנתבעת כי העבודות האמורות, הינן כבר משנת 2006 ומאז ועד להגשת תביעת התובע בשנת 2011 חלף פרק זמן נכבד במיוחד בו שקט התובע על שמריו ולפיכך, לטענתה, מדובר בשיהוי רב ועצום. עוד טוענת הנתבעת כי במסגרת התכנון של הישוב עראבה, התכוונה הנתבעת להזמין תכנון מפורט בשני מתחמים בצפון עראבה, מתחם מס' 6 ומתחם מזרחית למתחם 6, בשניהם היה התובע מעורב. לטענת הנתבעת התובע הגיש ביום 19/8/03 הצעת מחיר להכנת נספח תחבורה עבור מתחם מס' 6 והצעתו הסופית עמדה ע"ס 159,300 ₪. לטענת הנתבעת שולם הסכום במלואו, יומיים לאחר אישור ההצעה. הנתבעת טוענת כי ביום 30/12/07, לאחר שהוגשה באמצעות המתכנן הראשי שהינו אחי התובע, תכנית מפורטת למתחם 6 ובמסגרתה אף נספח התנועה אשר בוצע בידי התובע, לאור אי מילוי תנאי הסף של הועדה המחוזית, הוחלט על סגירת התיק. הנתבעת טוענת כי התובע חולק משרד עם אחיו שהינו המתכנן הראשי ולפיכך נושא אף הוא באחריות לסגירת התיק ומשכך לא היה זכאי לשכר המלא אשר שולם לו אלא לכל היותר ל 50% מהסכום ויש לקזז כספים אלו מכל אשר יגיע לתובע, אם יגיע, עבור עבודתו בגין המתחם ממזרח למתחם 6, היא העבודה נשוא התובענה. הנתבעת טוענת עוד כי את עבודתו בגין מתחם 6, ניסה התובע להציע למשרד השיכון ולמועצה המקומית עראבה, בתמורה לסך של 550,000 ₪, על אף שקיבל את מלוא התמורה בגין תכנון מתחם זה מעם הנתבעת. כבר כעת יצוין כי שתי טענות אלו נזנחו בידי הנתבעת בשלב הסיכומים. הנתבעת טוענת כי הוגש לה חשבון עבור עריכת נספח התחבורה במתחם המזרחי בסך 309,228 ₪ וכי הצעת התובע אושרה ואף שולמה מקדמה ע"ס 123,691 ₪. לטענתה, התובע מתבסס בתביעתו על תעריף משרד הביטחון אשר אינו מתאים לסוג כזה של עבודות תכנון אלא לעבודות ביצוע בלבד ובהתאם לשלבים המפורטים בתעריף משרד הביטחון ובהתאם לחומר אשר הומצא לנתבעת מהתובע, הרי שלכל היותר, כך לטענת הנתבעת, מגיע לתובע 50% מהתמורה דהיינו סך של 154,613 ₪ בלבד ומתוכם כבר שולמה כאמור מקדמה ע"ס 123,691 ₪. בנוסף טוענת הנתבעת כי על גבי החשבון שהמציא התובע צוין כי יש לקזז ממנו 40,000 ₪ +מע"מ עבור נספח תחבורה שתוכנן בידי מתכנן אחר בתיאום עם התובע. עוד טוענת הנתבעת כי מאחר והתובע כלל לא השלים את התכנון המוקדם על פי תעריף משרד הבטחון, הוא אינו זכאי לתשלום כלשהו ועליו להשיב לידיה את הסכום אותו קיבל כמקדמה. הנתבעת טוענת כי מאחר והתובע ידע שעליו להשיב לידיה תשלומים ביתר שקיבל בהתאם לטענתה זו, השתהה בתביעתו בתקווה כי אותם תשלומי יתר ישכחו מלב הנתבעת. משכך, עותרת הנתבעת לדחיית תביעת התובע. דיון : מה היה תוכן ההסכם בין הצדדים ? מהו טיב העבודה ומהי תמורתה התובע טען בתצהיר עדותו הראשית כי התקשר בהסכם עם הנתבעת לפיו יתכנן עבורה נספח תנועה למתחם הממוקם מזרחית למתחם 6 בתכנית המתאר הכוללת של הכפר עראבה (ראה ס. 4 לת/1). התובע הציג אף את העתק החשבון אשר שלח אל מהנדס הנתבעת, לאחר שסיים, לטענתו את העבודות בהתאם להסכם בין הצדדים (ראה נספח א' לת/1). התובע טוען כי חשבונו זה אושר, בהתאם לכיתוב המופיע על גבי נספח א' האמור, בידי אנשי הנתבעת. בחקירתו בפני בית המשפט שב התובע ואישר כי אכן הוסכם בינו לבין מהנדס הנתבעת כי יבוצע על ידו תכנון המתחם אשר מזרחית למתחם 6, התכנון הוזמן בידי מהנדס הנתבעת, ההסכם היה בע"פ, בהתאם למה שהיה נהוג בין הצדדים ולאחר מכן פנה התובע אל הנתבעת בבקשה לתשלום שכרו, בהתאם לאשר הוסכם. עניין זה לא נסתר אף בחקירתו הנגדית של התובע. התובע הפנה לנספח א' לת/1 והסביר "ש. כשאתה אומר בתצהיר שלך הסכם, אתה מתכוון לנספח א' לתצהיר? ת. כן, זה ההסכם שאני ביצעתי אותו. ש. זה הסיכום שהיה עם מהנדס הועדה, על פיו בוצעה העבודה? ת. כן" כאשר נשאל התובע באשר לטענה לפיה הוסכם בע"פ מהי העבודה המוזמנת ומה יהיה שכרו, הוא משיב "ש. כלומר מה שאתה אומר בעצם זה ששיתפת פעולה עם הועדה המקומית שלכאורה נשמעת כאן טענה מושחתת לחלוטין, שנקבעה איתך עסקה בע"פ בסכומי עתק לביצוע עבודה בהיקפים מאד גדולים? ת. לפי הנוהג שהיה בועדה, זה הנוהג שהיה, אפילו הסכמים על סכומים יותר גדולים נעשו." (ראה עמ' 13 שורות 20-23 לפרוטוקול). מהנדס הנתבעת אישר בעצמו את הנוהג אשר היה קיים "ש. האם נכון שהנוהג היה בוועדה שהמתכנן מבצע את העבודה שלו ומגיש את התכניות לוועדה ומגיש חשבון ומיד לאחר מכן אתם משלמים לו? ת. זה נכון באותם זמנים." (ראה עמ' 22 שורות 20-21 לפרוטוקול). התכתובת על גבי נספח א' לת/1 שהנתבעת לא הכחישה כי נעשתה בידי אנשיה, מאשרת טענת התובע כי אכן , זה היה הסיכום בין הצדדים. אנשי הנתבעת אינם מציגים מכתב לתובע בעקבות מכתבו נספח א' לת/1, בו נאמר לתובע כי מעולם לא הוסכם עמו דבר באשר לתכנון המתחם המזרחי, אלא ההיפך, מבקשים לבדוק מקצועית את מספר הצמתים בעבודתו של התובע וכן את ההצמדה למדד אשר דרש התובע. זאת ועוד, הנתבעת הציגה לתובע בחקירתו הנגדית בפני בית המשפט את עבודתו נשוא התובענה- דהיינו נספח התנועה אשר הכין עבור הנתבעת ואשר התקבל אצל הנתבעת ביום 30/10/06. כלומר, תוכן ההסכם בין הצדדים היה אכן הזמנת עבודה לתכנון נספח תנועה עבור המתחם מזרחית למתחם 6 שבעראבה. מהנדס הועדה אשר העיד מטעמה של הנתבעת אישר זאת בפתח עדותו "האם ההזמנה שלך לתובע לבצע את שתי העבודות הללו (הכוונה למתחם 6 ולמתחם שמזרחית למתחם 6 - מ.ק.נ), הייתה ביחד או בנפרד לכל עבודה? ת. כל הזמנה הייתה נפרדת." (ראה עמ' 22 שורות 13-14 לפרוטוקול). אף לעניין המחיר אשר הוסכם בין הצדדים בגין עבודת התובע, מדברות תכתובות אנשי הנתבעת על גבי נספח א' לת/1 בעד עצמן. אנשי הנתבעת אינם מתכחשים לסכום הבסיסי אשר הוסכם עם התובע, כי אם מבקשים לברר את עניין המדד בלבד אשר דרש התובע. הנתבעת טענה כי בין הצדדים הוסכם בהתאם לנהוג עם משרד הביטחון על עבודה בשלבים ותשלום בהתאם, כמו גם כי נדרש הסכם בכתב, אך התובע שב והבהיר "הנוהג היה עד שנכנס יו"ר חדש לוועדה, שקוראים לו מנחם עירון בשנת 08', מנחם עירון אמר שלא מקובל עליו התעריפים וביקש לעשות לפי חוזים וכך נעשה... לפני זה אני חוזר ומדגיש ואביא אסמכתא, שכל עבודה שהיינו מבצעים, מיד כשסיימנו אותו קיבלנו את הכסף וזה הנוהג שהיה." (ראה עמ' 21 שורות 15-19 לפרוטוקול). מהנדס הנתבעת אשר העיד מטעמה, אישר כי הצעת המחיר אשר הוגשה בידי התובע אושרה בידי הנתבעת "ש. הצעת המחיר שהגיש התובע לוועדה לאחר שסיים את עבודתה אושרה ע"י הועדה? ת. כן" (ראה עמ' 22 שורות 15-16 לפרוטוקול). הנתבעת טענה כי יש להוריד מן הסכומים האמורים בנספח א לת/1 40,000 ₪ בצירוף מע"מ שכן קיים מהנדס נוסף שביצע עבודה עבור כביש עוקף בשם חליל פהום. מהנדס הנתבעת אשר נחקר לעניין זה, טען כי הודיע על כך לתובע, אבל כאשר נשאל לגבי אסמכתאות בעניין זה הוא משיב "אני לא זוכר" (ראה עמ' 23 שורות 22-30 לפרוטוקול). גם כאשר נשאל מהנדס הנתבעת מדוע לא הובא אותו מר פהום חליל להעיד הוא משיב "אני לא מנהל את המשפט" (ראה עמ' 24 שורה 6-8 לפרוטוקול). אי הבאתו של העד מר פהום חליל עומדת לנתבעת לרועץ בהתאם לחזקה לפיה אי העדת עד עשויה ליצור הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו ראה בע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פ"ד מד(1) 239, ע"פ 522/84 סביחאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1) 551; רע"א 4546/12 שירותי בריאות כללית נ' יעל מימון, תק-על 2013 (3), 1284. הנה כי כן, ניתן ללמוד מהעדויות ומן הראיות כי הוסכם בין הצדדים על תכנון נספח תנועה למתחם אשר מזרחית למתחם 6 בכפר עראבה, אשר יבוצע בידי התובע, עבור הנתבעת. עוד הוסכם בין הצדדים כי המחיר יעמוד ע"ס של 10,568 ₪ לצומת וכי התכנון כולל 17 צמתים, תבוצע התאמה למדד המחירים, תינתן לנתבעת הנחה בת 20% ולסכום יווסף מע"מ. סה"כ עמד הסכום ע"ס של 309,228 ₪ כולל מע"מ. האם הוכיח התובע כי ביצע עבור הנתבעת את התכנון במלואו, לו התחייב במסגרת ההסכם ? הנתבעת עצמה הציגה לתובע את נספח התנועה אשר תוכנן. "ש. האם זה נספח התנועה שערכת? ת. כן זה נספח התנועה שאני הכנתי." ; "ש. מה תאריך החותמת נתקבל שהתקבלה הועדה המקומית ?ת. 30.10.06" (ראה עמ' 15 שורות 6-12 לפרוטוקול). התובע בעדותו שב וחזר מספר פעמים על כך כי העבודה אשר עליה הוסכם בין הצדדים, דהיינו תכנון נספח התנועה הושלמה על ידו. התובע הפנה לכך, כי איש מאנשי הנתבעת מעולם לא פנה אליו וביקש כי ישלים עבודתו או בטענה כי חסר בה דבר מה. עדות זאת לא נסתרה בחקירתו הנגדית ולהיפך. כאשר ניסתה הנתבעת לטעון כנגד התובע כי לא הוגש לידיה התכנון המוקדם, הסביר התובע כי התכנון המוקדם הוא סקיצות שמועברות למהנדס הועדה וכי בהתאם להערותיו מוגש התכנון הסופי, אשר מצוי, כאמור, בידי הנתבעת (ראה עמ' 17 שורות 25 -32 לפרוטוקול). עוד טענה הנתבעת כי חסר אישור של הרשויות. התובע הסביר כי לא בכל מקרה נדרש מן המתכנן לפנות אל הרשויות וכי לו היה מהנדס הנתבעת מבקש כי יפנה אל הרשויות המתאימות לקבלת אישור היה עליו למסור בידי התובע הפניה לשם כך "אני חוזר ומדגיש, כשגמרתי את העבודה מי שהיה אמור לדרוש את הדרישות שאת מבקשת, היה מהנדס הועדה ואני חוזר ומדגיש שלא בכל תכנית הוא מבקש את זה, אלא לפעמים הוא דורש את זה ואני עשיתי כמה נספחי תנועה לוועדה, עשרות כאלה וגם שם לא דרשו אישורים וגם הוא שילם לי אחרי שסיימתי את העבודה." (ראה עמ' 19 שורות 29-32 לפרוטוקול). גם מהנדס הנתבעת אישר כי מעולם לא פנה אל התובע וביקשו להשלים עבודתו או למלא חסר כלשהוא "ש. כתבת לתובע שחסר לך חתכים? ת. לא, לא כתבתי." (ראה עמ' 22 שורות 29-31 לפרוטוקול). "ש. בהנחה שהוא לא סיים את העבודה, פנית אליו לציין מה חסר וביקשת שישלים? ת. לא היה צורך מכיוון שהמועצה ביקשה להקפיא את הפרוייקט" (ראה עמ' 23 שורות 9-10 לפרוטוקול). הנה כי כן, טענותיה של הנתבעת כי התובע לא השלים את עבודתו, לא נמצא להן ביסוס בחומר הראיות ונסתרו באמצעות עדות התובע בפני ואף באמצעות עדות עד הנתבעת עצמה. משכך, אף אין מקום לטענתה לפיה צריך לשלם לתובע על פי סיום שלבי עבודה כאלה ואחרים, שכן העבודה הושלמה במלואה. מעשי הנתבעת מלמדים לטעמי, יותר מהכול על כך שעבודת התובע, בהתאם למוסכם בין הצדדים, בוצעה בשלמותה, שכן הנתבעת שילמה לתובע מקדמה על חשבון עבודתו. התובע העיד כי כך היה הנוהל- הוא היה מבצע את העבודה המוזמנת ולאחר מכן הייתה נבדקת התכנית והצעת המחיר הייתה מאושרת ומשולמת לו. הנתבעת הציגה מסמכים הנוגעים למתחם 6 בעראבה - הצעת מחיר מיום 19/8/03 (נספח 2 לנ/1). מהנדס הנתבעת אישר כי הוא קיבל לידיו את עבודת התכנון, בדק אותה ושילם את הצעת המחיר ב 22/8/03. "ש. אתה אומר שב 19 הוגשה הצעת מחיר שאושרה וב 22/8 שולם המחיר במלואו, נכון ? ת. כן. ש. אז איך אתה אומר שזו הצעת מחיר ואתה משלם מקדמה לפני ואח"כ אתה בודק? ת. אני מניח שבאותו זמן בדקתי את התכניות ורק לאחר מכן שילמתי. ש. אם אני אומר לך שאישרת והמלצת לאחר שבדקת הכל? ת. כן." (ראה עמ' 25 שורות 10-15 לפרוטוקול). הנה כי כן, אישר מהנדס הנתבעת את הנוהל אשר היה נוהג לפיו מתקבלת עבודת התכנון, הצעת המחיר נבדקת, מאושרת ומשולמת, בדיוק כפי שהיה אמור להיעשות במקרה נשוא התובענה. כפי שהוכח לפני ופירטתי לעיל, עבודת התכנון באשר למתחם המזרחי, אכן בוצעה ונבדקה. מהנדס הנתבעת אישר אף את הצעת המחיר, שולמה מקדמה, אלא שעל אף האישור והשלמת העבודה, הנתבעת לא שילמה את היתרה. הנתבעת טענה כי לו יקבע כי לתובע מגיעים סכומים כלשהם ממנה, עבור עבודת התכנון אשר ביצע, אזי ניתן לקזז בין הסכומים המגיעים לתובע ובין סכומים אשר הנתבעת טוענת כי מגיעים לה בעקבות מעורבות התובע בתכנון מתחם 6. טענה זו נזנחה בידי הנתבעת בשלב הסיכומים, ברם על מנת להסיר ספק מלב אבחן האם אכן קנויה לנתבעת זכות הקיזוז ? יודגש, המדובר בשני מתחמים שונים אשר התובע תכנן בהם את נספח התנועה עבור הנתבעת. תכנון מתחם 6 בוצע על ידי התובע בשנת 2003 ושולם לו בגינו, מלוא שכרו באותה העת, דהיינו לפני 10 שנים. הנתבעת טוענת כי ב 12/07 לאור אי מילוי תנאי סף שדרשה הועדה המחוזית, החליטה הועדה המחוזית על סגירת התיק. לטענת הנתבעת, מאחר והמתכנן של המתחם עבד יאסין והתובע, שהינו אחיו חולקים את אותו המשרד, הרי שהתובע גרם גם הוא לאי מילוי תנאי הסף שדרשה הועדה המחוזית ובעקבות האמור לסגירת התיק. טענה זו הינה בלתי מבוססת לחלוטין. ראשית, הנתבעת לא הציגה כל פניה לתובע בעניין זה החל משנת 2003 ואף לא לאחר 12/07 ובכלל. לא הוגשה כל תובענה ולא נפתח כל הליך כנגד התובע בעניין זה בפני הערכאות המוסמכות. שנית, כלל לא הוכח אותו קשר סיבתי נטען בין עובדת היותו של התובע שותף עם אחיו מתכנן המתחם, במשרד, לבין אי מילוי תנאי הסף וסגירת התיק בידי הועדה המחוזית. מדובר בזכות נטענת בלבד שספק רב אם תתגבש לכלל זכות של ממש המקנה לנתבעת אפשרות קיזוז. סעיף 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 קובע: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים." טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. ראה: ב"ש 332/86 משה אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2), 765. הנתבעת טוענת כי לו אכן תקבע חבותה כלפי התובע, רק אז תשקול פניה בתביעה המתאימה אל תובע, בה תידרש וודאי להוכיח טענותיה ויתרה מכך, תידרש ליתן הסברים מתאימים מדוע זה מאז 2003 לא מימשה סעדים הקנויים לה, לטענתה, על פי חוק. אין טענת הנתבעת עונה לתנאים הבסיסיים הנקובים בהוראותיו של ס. 53(א) אשר לעיל שכן אין המדובר, לא על חיובים הנובעים מאותה העסקה וודאי שאין לאמר כי המדובר בחיוב קצוב. חיזוק לעובדה כי טענות הנתבעת בעניין זה אין בהן ממש ונולדו לצורך הדיפת תביעת התובע הינו עצם העובדה כי הנתבעת הוסיפה מאז 2003 לעבוד עם התובע ובחרה בו, על אף שטוענת כי הוא נושא באשם לסגירת תיק מתחם 6, לתכנון נספח התנועה של המתחם המזרחי. אני דוחה אפוא טענת הנתבעת לקיזוז. הנתבעת טענה עוד כי את אותו תכנון שביצע התובע עבור מתחם 6 הוא ביקש למכור למשרד השיכון ולמועצה המקומית עראבה. לא זו בלבד שאף טענה זו נזנחה בידי הנתבעת בשלב הסיכומים, אלא שבחינת המסמכים שהציגה הנתבעת, כמו גם חקירתו הנגדית של התובע בעניין זה מעלה כי מדובר במתחם 6 ולא במתחם נשוא התובענה אשר בפני, שהינו המתחם המזרחי לו (ראה נספח 4 לנ/1) וכן המדובר בהסכם לתכנון מחדש של מתחם 6 אשר לא נחתם בין התובע למועצה המקומית עראבה ולפיכך אין לטענותיה של הנתבעת על מה שתסמוכנה. התובע אשר הוצג לו ההסכם, הסביר: "אין המדובר באותה עבודה. זו עבודה אחרת, קוראים לזה מתחם 6 בעראבה, לא מתחם מזרח למתחם 6. אני חושב שאפילו צירפתם תכנית והראיתם את שני המתחמים האלה. מדובר בשני מתחמים שונים" (ראה עמ' 20 שורות 30-32 לפרוטוקול). מהנדס הנתבעת אשר נשאל כיצד הוא מתכוון לתמוך את טענותיו החמורות באשר לתובע, והאם יש לו כמהנדס הנתבעת מסמכים אשר יראו כי התכנון בוצע, השיב "לא הגיע לידי דבר" (ראה עמ' 24 שורות 22-23 לפרוטוקול). כאשר נשאל מדוע לא זומן נציג המועצה לעדות, כך שיוכל לאשש טענותיו, משיב מהנדס הנתבעת "דווקא דיברתי היום עם נציג המועצה, אני בעד להזמין אותו אבל הבנתי שזה לא פשוט, אני לא מנהל את המשפט, הוא רוצה לבוא אבל אני לא הזמנתי אותו, דיברתי אתו על זה" (ראה עמ' 24 שורות 28-29 לפרוטוקול). הנתבעת לא טרחה להביא איש מטעמה של המעוצה על מנת לתמוך את הטענות הכה חמורות אשר הטיחה בתובע ובהתאם להלכת קלוגר המאוזכרת לעיל, הדבר מוביל למסקנה כי עדות מי מאנשי המועצה לא היתה תומכת בגרסתה כי אם להיפך. גם מטעם זה יש לדחות טענות הנתבעת לעניין זה ואף מן הטעם כי מדובר במתחם 6 אשר כלל אינו הנדון אשר בפני. הנה כי כן, הוכיח התובע כי מטעמה של הנתבעת הוזמן ממנו תכנון תנועה של המתחם המזרחי למתחם 6 בכפר עראבה. התובע הוכיח כי ביצע את התכנון במלואו וכל טענות הנתבעת בדבר ביצוע חלקי והשלמות נדרשות נדחו. התובע הוכיח כי הוגשה הצעת מחיר בהתאם למוסכם בין הצדדים (נספח א לת/1) אשר אושרה בידי הנתבעת, אף הנתבעת לא חלקה על כך וכי שולמה לידיו מקדמה בלבד. מתוך הסך של 309,228 ₪, שולמה לידי התובע מקדמה בסך של 123,691 ₪ בלבד. טענותיה של הנתבעת בדבר קיזוז סכומים המגיעים לה מן התובע ובדבר חוסר תום ליבו של התובע אשר ביקש למכור עבודה שכבר שולם לו בגינה, נטענו ללא בסיס ראייתי כלל, נזנחו על ידה וממילא נדחו כמפורט לעיל. משכך יש לקבל תביעת התובע לתשלום יתרת התמורה בגין עבודת התכנון אשר ביצע בסך 186,400 ₪ נכון ל 11/06. סוף דבר, התביעה מתקבלת. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 305,279 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (12.2.2011) ועד ליום התשלום המלא בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך 8,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנדסה / מהנדסחוזה